ש לושים שנה שחסידים מתוועדים, ואחרי שלושים שנה לראות כזה אולם גדול מלא בחסידים ש

שלושים שנה שחסידים מתוועדים, ואחרי שלושים שנה לראות כזה אולם גדול מלא בחסידים שמתוועדים בה’ טבת - זו ההוכחה הגדולה ביותר שליובאוויטש איז אקטיב - ליובאוויטש פעילה!” הכריז הרב שלום דובער שמולביץ, שליח ומנהל בית חב”ד בית שאן, ברגע המכונן שבישר על תחילת ההתוועדות המרכזית של ה’ טבת בארץ הקודש.

ואכן, חגיגות יום הבהיר ה’ טבת נערכו בשנה זו כמיטב המסורת על ידי “התאחדות החסידים” במתכונת מיוחדת במינה, בהפקה איכותית בגשמיות וברוחניות שהיוותה ‘קפיצת מדריגה’ בסטנדרטים חדשים לגמרי לרגל שלושים שנה.

האולם הענק של “בית זלטה” שבקמפוס בית רבקה בכפר חב”ד ב’ היה מלא מפה אל פה באלפי חסידים ואנשי מעשה, תמימים וחיילי צבאות השם שבאו לחגוג את הניצחון של הרבי מלך המשיח במשפט הספרים. ב”התאחדות החסידים” לא חסכו מאמץ והון וכיבדו את הקהל במטעמים גשמיים בשפע רב, מעשה ידי ‘קייטרינג ריבקין’ ובקבוקי ‘משקה’ לרוב ניצבו הכן על מנת לעורר את הנשמה וללבות את אש הנפש האלוקית.

כל מי שהשתתף בעבר בהתוועדות המסורתית של “התאחדות החסידים” לרגל יום הבהיר ה’ טבת, יודע להעיד כי זו איננה עוד אחת מסוג ההתוועדויות הארציות הרשמיות המוכרות. אלא משהו מרגש, מרומם וסוחף בהרבה. “כשאתה מגיע לכאן, פתאום אתה מרגיש שהלב שלך פועם” משתף אותי חבר קרוב ברגע של גילוי לב.

“הימים האלו נזכרים ונעשים”. ההתוועדות נפתחה בוידיאו מימי השמחה בה’ טבת תשמ”ז - הריקודים של החסידים מחוץ ל770 ובתוך 770 בית משיח. לאחר מכן פצחו בעלי המנגנים ב”הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד”, ו”אשרינו מה טוב חלקנו” כשהקהל העצום נסחף יחד איתם.

•    •    •

המשפיע של נחלת הר חב”ד ומזקני החסידים, הרה”ח הרב מיכאל מישולובין, מתכבד להקריא את פרקו של הרבי מלך המשיח והכרזת הקודש “יחי אדוננו”, ומתוועד עם הקהל במילים חמות היוצאות מלב חסידי רותח: “ה’ טבת חל בסמוך לחנוכה, שענינו להפוך את החושך לאור, זהו הענין של חסידות ושל רבי - להפוך את כל החושך של עולם הזה לאור הגאולה”.

מתוך דבריו ניכר כי הוא ‘חי’ עם תוכן ה’דבר מלכות’ השבועי מפרשת ויגש תשנ”ב, ומעורר על דבר האחדות האמיתית שצריכה להיות בין החסידים: “הרבי חי וקיים, הגיע הזמן שחסידים יהיו חיים וקיימים”. הרב מישולובין איחל מקירות ליבו “שכל אחד מאיתנו יתעורר באמת, ותתעורר אצלו הנקודה הפנימית, במסירה ונתינה לרבי. חודש טבת מלשון “טוב”, זהו אמנם חודש קר בגשמיות, אבל הגאולה של הספרים של הרבי תהפוך את כל הקרירות לחום ולאור ולטוב, ובטוב הנראה והנגלה”.

הנגן החסידי ר’ יוסף חיים משה והכנר החסידי ר’ מרדכי ברוצקי פוצחים בניגון “פדה בשלום” - הניגון של גאולות רבותינו נשיאנו לאורך הדורות, עם חבורת בעלי המנגנים שיחד עם הקהל יוצאים בריקוד חסידי נלהב - “ואני אבטח בך”, הניגון השמח על פרקו של הרבי ו”דידן נצח”. מעגלים מעגלים נפתחים בין השולחנות, והמנחה מבהיר שזהו רק הפתיח וההקדמה, והשמחה תעלה ותגבר בהמשך ההתוועדות… חיות ושמחה ברוח של 770 בית משיח!

את ההתלהבות מהריקודים מצליח למנף הגה”ח הרב יצחק אייזיק לנדא, מראשי ישיבת חב”ד ליובאוויטש צפת שמתוועד ומעורר את הקהל בסגנונו המיוחד, הבהיר ומלא החיות על משמעות השמחה והחגיגה של “דידן נצח” בימינו! (לקריאת דבריו ראה מסגרת).

דברי הרב לנדא מהדהדים בחלל האולם וכדרכה של התוועדות אופיינית השזורה כמחרוזת פנינים, עולה ומתוועד הגה”ח הרב חיים יוסף גינזבורג, ראש ישיבת ורב קהילת חב”ד ברמת אביב, שבדרכו הייחודית מוסיף נופך נוצץ כשהוא מגלה ביאור נפלא של השל”ה הקדוש.

בתחילת דבריו מתעכב הרב גינזבורג על הלשונות המיוחדים של הרבי מלך המשיח דווקא בפרשת הספרים בנוגע לענינו של נשיא, והביטוי “ותחי רוח יעקב אביהם” שנתבאר בהרחבה על ידי הרבי ביום זה לפני שלושים שנים בדיוק. “כל השיחות של ה’ טבת מהוות הכנה למצב של העלם והסתר - ביחד עם אמונה בלי הגבלה”.

בדבריו ציטט הרב גינזבורג את לשון ה”היום יום” של ה’ טבת - “כשמשיח יבוא יראו את המעלה של הודאה ותמימות . . מלך המשיח יתן להבין את המעשה גדול של תמימות - עבודה רצינית לבבית” ומשליך ממנה לימינו אנו:

“מאז ש’משיח נתגלה בכל התוקף’, כפי שהרבי בעצמו אמר, אזי הוא בעצמו מראה לנו שההעלם והסתר עצמו מטרתו לגלות את האמונה הפשוטה של יהודי.

“השל”ה בפירושו על הפסוק “ותחי רוח יעקב אביהם” מביא את דבר הגמרא “יעקב אבינו לא מת” שכאשר חזרו הבנים וסיפרו ליעקב ששמעון איננו ואמר “אותי שיכלתם” נסתלק החלק של יעקב בו,  ואחר כך שבאו עם הבשורה שעוד יוסף חי, קם לתחיה החלק של יעקב שבו ומאז אינו מת לעולם! שבהתבוננות מעמיקה ניתן לומר, שהרבי בחר לקשר את ה’ טבת תשמ”ז בהבלטת הפסוק “ותחי רוח יעקב אביהם” ל”יעקב אבינו לא מת” - משום שבה’ טבת נפעל ה”ותחי רוח יעקב אביהם” ומני אז הרבי חי וקיים כפשוטו ממש באופן של חיים נצחיים”.

•    •    •

על מרקע ענק שניצב באחורי הבמה מוקרנים מראות קודש מהרבי מלך המשיח שליט”א - בשיחות שנוגעות לה’ טבת, ומשיחת י”ב תמוז תשי”ז, שלושים שנה לחג הגאולה, ולאחר מכן מנגנים יחד את “ניגון י”ב י”ג תמוז” - ניגון חג הגאולה, ולאחריו את “הבינוני” ומאחלים ‘לחיים’ לבבי זה לזה.

מי שעולה לפודיום המתוועדים בשלב הזה הוא הרה”ח הרב ברוך קפלן, משפיע בישיבת ‘מעיינות’ בירושלים, שבסגנונו הייחודי וקולו הרך והנעים כובש את הלבבות ומעורר את הקהל לקבוע זמנים ללימוד חסידות ובפרט לענייני גאולה ומשיח, ובהם גופא - ‘המשך’ תשנ”ב שבימים אלו אנו חוגגים חצי יובל לשיחות מופלאות אלו.

“ר’ לייבל גרונר סיפר לי שפעם אחת חזר מבית המרקחת למשרד עם תרופות, והרבי אמר לו בחיוך שישים אותם על המדף ומידי פעם יסתכל עליהם. במענה לתמיהתו אמר הרבי שכך הרי נוהגים עם ספרים - שמים אותם במדף ומסתכלים עליהם…”. הרב קפלן עורר על ‘מעשה בפועל’: “קניית הספרים היא כדי ללמוד בהם, כך מתקשרים אל הרבי. כל אחד צריך לקבוע חברותא או שיעור ללימוד ענייני גאולה ומשיח כדי לחיות עם הרבי!”.

המרא דאתרא של כפר חב”ד, הגה”ח הרב מאיר אשכנזי ­- ממלא מקום אביו להבחל”ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע”ה שבשנים עברו נכח ודיבר בהתעוררות רבה בהתוועדויות ה’ טבת של “התאחדות החסידים” בכפר חב”ד - מאיר את תוכנו של יום ה’ טבת בכך שבעקבותיו אנו יודעים לא רק להתקשר אל הרבי אלא גם “רבי מה הוא” - המלך, לב כל קהל ישראל, נשיא שאין לו בעולמו כלום מלבד העם, מלבד החסידים. הוא נותן את כל אשר לו, ולא חושב על עצמו - ועל זה נסוב הניצחון של משפט הספרים.

השעה מתאחרת וחסידים לא מפסיקים לפקוד את המקום. לב ישראל ער. כולם מנגנים בצוותא את “ניגון מפולטובה” יחד עם בעלי המנגנים, ומתעוררים בקבלת החלטות טובות. ביני לביני מוצג על המרקע מפעולות “התאחדות החסידים” וההגרלה החודשית לחצרות קדשנו, ובהמשך אחד מוזמן להתוועד הרב שמעון יהודה פיזם ­- מי שעומד מאחורי ייסוד וארגון ההתוועדות השנתית של ה’ טבת - שמדבר בלהט חסידי על הזכות עצומה שהרבי בחר בנו להיות שותפים בהבאת הגאולה, ועל ההכרח להכניס את עצמנו לעבודה מסודרת לקבלת פני משיח צדקנו להביא ההתגלות בפועל בעולם על ידי ייסוד שיעורים בענייני משיח וגאולה בכל בית ונקודה על מפת העולם.

•    •    •

הבמה הגדולה והמפוארת שהוצבה בצד המזרחי של האולם הענק, לא הפחיתה בכהוא זה את התחושה הלבביות והחמימות של ההתוועדות. כך ניתן להרגיש את ההתלהבות של הרה”ח הרב הוד דוד אריה, ר”מ ומשפיע בישיבת חב”ד בקרית גת, שמדבר עם הקהל כשהוא עומד על הפודיום ולתוך המיקרופון, אך צביון ואופי הדברים - כדבר משפיע אל מושפעיו בהתוועדות של השעות הקטנות של הלילה…

“אחדות אמיתית מתבטאת בזה שיש לנו אבא אחד!” זועק הרב אריה בחיות מדבקת שאי אפשר לה, “כפי שהרבי מבאר שהסיבה למשל של אדמו”ר הזקן על אהבת ואחדות ישראל בפרק ל”ב הוא “כמו אחים ממש”, כדי לומר לנו ש”אב אחד לכולנה”. בה’ טבת התגלתה הנשיאות של הרבי מחדש, הוא אבינו, ולכן לכל החסידים בלי יוצא מן הכלל נוגע הענין של ה’ טבת, הניצחון של נשיא דורנו, ועלינו לפעול שייראה אצלנו ש”הוא בחיים” ו”זרעו בחיים” על ידי הנהגה שמתאימה לבחינת ה’יחידה’, ‘משיח הפרטי’ שמביא את משיח הכללי”.

התפעלות הלב ועמקות המחשבה באים לידי ביטוי בניגונו של החסיד ר’ הלל מפאריטש, אותו מנגנים בדביקות כולם ביחד, וכמו תוך כדי נשמע קולו הנרגש של הרה”ח הרב עופר מיודובניק, משפיע בישיבת חב”ד צפת. בדבריו הוא מעורר על מטרת חינוך הילדים בדורנו להיות עמידים בפני הלחץ של “העולם”, להיות שלוחים ומפרסמי האמת מתוך התבטלות מוחלטת לרבי מלך המשיח.

“היום אידישקייט זה רבי! ועלינו להתמסר עם כל הכוחות לחנך כך את הילדים שלנו. תחילת הקשר של חסיד עם יהדות בכלל ועם חסידות בפרט - מתחילה עם הרבי, ממשיכה עם הרבי - הכל זה הרבי. זה כל החיים שלנו, ואת זה אנחנו חוגגים בה’ טבת”.

בעת שצלילי הקלידים בקעו ממערכות ההגברה, האולם כולו קם על רגליו מתוך ניגוני שמחה בשבח והודיה לה’ יתברך על גודל חסדו בניצחון הרבי מלך המשיח, “להודות ולהלל”, “אודך ה’ אלוקי”, “ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקנו”, ולקול שירת וריקוד “יחי אדוננו” גם המעטים שעוד נותרו אדישים כבר לא יכלו להתאפק והצטרפו לשמחה בטהרתה.

כ–ו–ל–ם רוקדים זה לצד זה, בחורים ומבוגרים, אברכים וזקנים - אלפי חסידים ביחד פיזזו באחדות נפלאה ומשם המשיכו את ההתוועדויות הרבות ברחבי האולם.

במרכז הבמה התיישבו ל’פאנל’ התוועדותי מרתק מאירועי פרשת ‘דידן נצח’: הרב אשר דייטש מנהל בית חב”ד פתח תקוה, הרב מנחם טל מנהל בית חב”ד ישובי הכרמל והרב מנחם מענדל הכהן פרידמן מנהל בית חב”ד אור יהודה, שבשנת תשמ”ז זכו להיות תמימים ב770 והם מכניסים את כולם לאווירה המיוחדת של הימים ההם עם המסקנות למעשה לזמן הזה - בענין ההתקשרות לרבי והחיות במבצע קבלת פני משיח צדקנו בעבודת השליחות.

בכל פינה באולם ניתן להבחין בעשרות התוועדויות עם משפיעים ושלוחים שהמשיכו להתוועד עד אור הבוקר: הרב דוד נחשון, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב זימרוני ציק, הרב שמואל הכהן הנדל, הרב מנחם הכהן כהן, הרב שאול אקסלרוד, הרב מנחם מענדל פרידמן ואחיו הרב פרץ פרידמן, הרב שניאור שניאורסון, הרב יהודה גינזבורג, הרב יהודה ליפש, הרב יאיר רוזנטל, הרב חננאל פיזם ועוד רבים.

אין חולק כי אש ההתקשרות של האהבה הפנימית והאמונה ברבי מלך המשיח לצד האנרגיות העצומות שהתלקחו והובערו ביום מיוחד ועת רצון זו - עוד תיקוד זמן רב בקרב קהל האלפים שיעשו פירות ופירי פירות להבערת להט האמונה ולזירוז התגלותו המלאה של הרבי מלך המשיח, תיכף ומיד ממש.

הפקה: צבעים תיירות והפקות. צילום: חיים טויטו.

הרבי הפך עולמות ומסר את נפשו -כדי שיהיה לנו רבי!

נקודות מאלפות ומעוררות מתוך נאומו של הרב יצחק אייזיק לנדא,מראשי ישיבת חב”ד ליובאוויטש הגדולה בצפת.

למרות ה’רשמיות’ - זו התוועדות חסידית. ובהתוועדות - מדברים נקודות של התעוררות, כי הרי כל אחד רוצה להתעורר בה’ טבת ולהביא את האור של חסידות לביתו הפרטי.

“ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עימך, ואני תמיד עימך”. כשמגיע ה’ טבת, היום שבו היה הניצחון במשפט הספרים, אנחנו לא יכולים לומר שאנחנו מבינים מה היה כאן - על מה היה המשפט, מה היה הקטרוג למעלה, אין לנו הבנה והשגה. “אני בער ולא אדע, בהמות הייתי עימך”. אבל - “אני תמיד עימך”:

אנחנו ראינו שלרבי זה נוגע בנפש, הרבי הופך עולמות לבטל קטרוג שמימי. לא הבנו אז, ואנחנו לא מבינים היום, אבל אנחנו יודעים מה הרבי אמר ומה הוא הסביר. הרבי אמר: “מ’מיינט דעם ביינקל” - כל הפרשה הזו היא קטרוג על הענין של הנשיאות, על הענין של ‘רבי’ והקשר של רבי עם חסידים.

זו היתה מלחמה שהרבי ניהל במשך כמה שנים, וכולנו יודעים שהרבי הלך כל יום ל’אוהל’, ופירושו של דבר הוא שבגשמיות הרבי צם כל יום! יום אחרי יום, עד הניצחון במשפט! הרבי נלחם ומסר את נפשו בפועל ממש! על מה?

בכל הדורות היתה מסירות נפש של עם ישראל על קיום תורה ומצוות. אבל כאן הרבי מסר את נפשו על הטענה ש”בי’ שבט זה נגמר”… למרות, שהרבי מהתחלה לא רצה לקבל את הנשיאות! הוא היה מוכרח ועומד, זה לא היה ברצונו, הוא אמר במפורש במאמר קבלת הנשיאות שזה “לא ברצוננו”, בחרו בנו ואין מה לעשות… הרבי מסר את נפשו בי’ שבט תשי”א - וגם בה’ טבת, הרבי אמר ש”זה עוד הפעם י’ שבט”. מה זאת אומרת?

בהיבט שלנו - עוד הפעם קבלת הנשיאות! הרבי מסר את עצמו בשבילנו שוב, לא כדי שנקיים תורה ומצוות - כי ברוך ה’ אנחנו מקיימים, ולא בשביל שתהיה לנו עוד סיבה לחגוג - אלא בשביל שיהיה לנו רבי ואנחנו נהיה קשורים אליו! כדי שאנחנו נקיים את ההוראות של הרבי. ובשביל זה שווה מסירות נפש - - -

ולכן בכל השנה כולה - ובה’ טבת במיוחד - אנחנו צריכים לחיות עם הנקודה של “ואני תמיד עימך”. התקשרות לרבי בלי קרירות, להתמסר לגמרי לעניינים של הרבי, וכל אחד צריך לשאול את עצמו: במה אני מחזק את ההתקשרות שלי לרבי?

בדורות קודמים, כדי להיות קשור לאדמו”ר הזקן לדוגמא, היה צריך להיות בקי בש”ס ובספרי מוסר, להיות בקי בתורות של אדמו”ר הזקן, ללמוד חסידות של הרבי ולקיים את ההוראות של הרבי, ובזה היו קשורים.

בדור שלנו הרבי קבע דרך נוספת להתקשרות. נכון, צריך את לימוד החסידות וקיום ההוראות - זה מוכרח! אבל אי אפשר להסתפק עם זה - “בא חבקוק והעמידן על אחת” - הרבי העמיד את ההתקשרות אליו בלימוד עניני גאולה ומשיח!

הרבי שם את עצמו דווקא בענין זה ותובע מאיתנו דווקא לימוד ענייני גאולה ומשיח, וזו הדרך להתקשר אליו.

בית חסידי צריך להתנהל בצורה כזו שבארוחה משפחתית במשך השבוע או בסעודת שבת, אבא או אחד הילדים מקריא קטע בענייני גאולה ומשיח. זאת מלבד הדוגמא האישית, שהאבא צריך להראות שהוא לומד בעצמו ענייני גאולה ומשיח.

ומהעיסוק בענייני גאולה ומשיח - נזכה להגיע לזמן שהקדוש ברוך הוא יעסוק בענייני גאולה ומשיח, ויביא לנו את הגאולה האמיתית והשלימה למטה מעשרה טפחים, שנראה את הרבי נאו ממש!

מאות אלפי ספרים ביריד אחד.

בסמוך לאולם ההתוועדות - נפתח יריד ספרים ענק ומוקפד באולם הספורט של “בית רבקה” בניהול הרב שניאור גורפינקל והרב זלמן ברנשטיין, בו נקנו בסך הכול מאות אלפי ספרים במחירים מוזלים.

טורים טורים של ספרים עמדו על השולחנות הארוכים, ושלטים גדולים כיוונו את הבאים ליריד וניתבו את דרכם בין סוגי ותחומי הספרים. יריד ספרים מיוחד נפתח כמה שעות לפני ההתוועדות עבור “משיחי” - חיילי וחיילות ‘צבאות השם’ שבאו עם הוריהם לקיים את הוראתו הקדושה של הרבי מלך המשיח ולקנות ספר חדש לרגל “דידן נצח”. גולת הכותרת של היריד היתה השקת ספר הקומיקס החדש “מופתים באגרות”, והורים לילדים רבים רכשו אותו לביתם.

לאחר סיום היריד ל’טף’ - החלו ה’אנשים והנשים’ להגיע בהמוניהם לאולם היריד ורכשו אלפי ספרים במחירים מוזלים, כשבמרכז - שלוש מאות ספרים בשלושים שקלים לרגל שלושים שנה. היריד נערך מתוך הקפדה על גדרי הצניעות, וגרר בעקבותיו מאות תגובות נלהבות ומעודדות.