ארגון ‘מורשה’ הוא ארגון שהוקם על ידי ‘איגוד הרבנים באירופה’ כדי לסייע לקרב את צע
ארגון ‘מורשה’ הוא ארגון שהוקם על ידי ‘איגוד הרבנים באירופה’ כדי לסייע לקרב את צעירים וצעירות לחיים של תורה ומצוות. בדקנו מקרוב את הפעילות הייחודית המתפרשת על פני אירופה כולה
ארגון ‘מורשה’ הוא ארגון שהוקם על ידי ‘איגוד הרבנים באירופה’ כדי לסייע לקרב את צעירים וצעירות לחיים של תורה ומצוות. בדקנו מקרוב את הפעילות הייחודית המתפרשת על פני אירופה כולה
מתוך שלל הפעולות עם ילדים ונוער שמבצע ארגון ‘מורשה’ - הפועל במסגרת האיחוד האירופאי תחת ‘איגוד הארגונים היהודיים באירופה’ בהנהלת הרב מנחם מרגולין - יש פעילות מרתקת בדמות המסע של בני–ובנות בר–ובת המצווה בארץ ישראל. נערים ונערות מכל מדינות אירופה מגיעים לארץ הקודש ומבקרים במקומות הקדושים, זוכים לשיעורים וסדנאות ביהדות, ולצד זה דואגים להם גם לימי כיף. מי שמצטרף אליהם לנסיעה זו, הם השלוחים אצלם התכוננו לקראת היכנסם לעול המצוות.
לפני כשנתיים היו עדים המארגנים לסצנה קורעת לב. אחת הנערות נשבתה בקסמה של ארץ ישראל ובקסמה של התורה ומצוותיה, וביקשה בתום הטיול להישאר בארץ ישראל ולהיכנס ללמוד במוסד תורני לבנות. הנערה שגדלה בבודפסט שבהונגריה והתחנכה בבתי ספר של גויים, החליטה שלא עוד; רצונה לשוב אל צור מחצבתה.
התגובה הלא–אופיינית לנערה כה צעירה, הכתה בהלם את השלוחים שהתלוו עמה למסע.
“היינו צריכים להפעיל עליה מסע שכנועים כדי שתעלה בסופו של המסע אל המטוס בחזרה לבית הוריה”, נזכר מנהל ארגון ‘מורשה’ השליח הרב מנחם מענדל פעווזנר. “כשהיא הסכימה כבר לעלות אל הטיסה, היה מרגש לראות אותה מיבבת בבכי ואומרת, ‘אני אמנם חוזרת להונגריה שהיא ארץ הולדתי, אך היא כבר לא ארצי’. אותה נערה גדלה בבית חופשי לחלוטין מתורה ומצוות ואור היהדות.
“מאז שחזרה להונגריה, עדכן אותי השליח במדינה מדי פעם על השינוי החיובי שעובר עליה. אותה נערה החלה לפקוד את בית חב”ד בהונגריה, וביקשה ללמוד עוד ועוד על דרך התורה וקיום המצוות. בשלב מסוים עדכן אותי השליח שהיא עזבה את הונגריה ונדדה עד למילאנו, שם נכנסה ללמוד בסמינר המנוהל על–ידי הרב סנדר ווילשאנסקי. בינתיים אף הוריה החלו לשנות את דרכם ובתוך זמן קצר הלכו בעקבות הבת עד שהפכו לבעלי תשובה”.
לדבריו של הרב פעווזנר מדובר בסיפור אחד מתוך רבים, חלקם אף נביא בהמשך הכתבה. לדידו, כל נער יהודי שמגיע ממשפחה מתבוללת ועובר מסע כזה, כל ההסתכלות שלו וההבנה את דרך אבותיו, מקבל פרספקטיבה חיובית ועמוקה יותר. “לא תמיד אנחנו יכולים לעקוב אחר התוצאות, אנחנו גם לא לוחצים על השלוחים לשלוח לנו סיפורים או עדכונים מהצעירים שהיו עמנו בטיול. ברור לנו שאותו נער או נערה שבו אל ביתם אחרת ממה שיצאו ממנו”.
כאמור, אותו מסע בר ובת מצווה הוא פנינה אחת בשרשרת פעילויות עם ילדים ונוער ברחבי מדינות אירופה שמפעיל ארגון ‘מורשה’. מדי חג ומועד מטיס הארגון קבוצה של ‘תמימים’ אל משרדי הארגון, והללו פוקדים את בתי חב”ד בכל רחבי היבשת, לעיתים גם במקומות נידחים שכבר שנים לא חזו בכוח צעיר ומיומן שמגיע היישר מהלבה החסידית הרותחת של ‘בית חיינו’. “אנחנו בונים ‘פורמט’ של פעילות מתאים לאותו החג, ומציעים את פעילותינו לשלוחים הפרוסים ברחבי היבשת. ישנם שלוחים שהתחילו בפעילות, ומאז לא מוותרים על פעילות זו מדי חג”.
הרבי מתווה את דרכו של הארגון
ארגון ‘מורשה’ הוא חלק מקונספט שלם של ארגונים שנוסדו לפני עשור תחת המטרייה של ‘מרכז רבני אירופה’, במקביל לארגונים נוספים שנועדו לטפל במגוון תחומים כמו: אסירים יהודיים, סטודנטים, מערך שיעורי תורה, קשר עם פוליטיקאים אירופים ואגף לפעילות עם נשים. בין היתר נפתח ארגון ‘מורשה’ שירכז את הפעילות עם הילדים והנוער באיחוד האירופאי. “מטרתנו היא לסייע לשלוחים ולנפק להם כלים חינוכיים שיסייעו להם בפעילות עם הילדים והנערים היהודיים במקום שליחותם”.
מתי הארגון נוסד ואיך מצאת את עצמך עומד בראשו?
“הארגון שלנו נוסד לפני כעשר שנים ואני פועל בו זה שבע שנים. התגוררתי קודם לכן ב’קראון הייטס’ והתבקשתי לבוא לעמוד בראש ארגון אחר באיחוד האירופאי שפועל להעביר ילדים יהודיים מבתי ספר גויים לבתי ספר יהודיים. לפני שיצאנו לדרך, כתבנו לרבי באמצעות ה’אגרות קודש’ וביקשנו ברכה. התשובה הברורה ריגשה אותנו מאוד. הייתה שם לא רק ברכה, אלא התוויית דרך ברורה איך לפעול”.
התשובה התקבלה בכרך י”ב עמוד רנד–רנה, תשובה שבמקורה ממוענת אל הרב דוד חנזין בנושא של ילדי הרשת:
. . בהנוגע לשאלתו, מובן א) שיש לנצל יום ההילולא דיו”ד שבט לקישור הדוק יותר של בתי ספר הרשת זה לזה ולההנהלה ולהחדיר זה גם בהתלמידים–ות, שהדרך יותר קרובה בזה היא לעשות כינוס כהחלטתם.
. . כבר מצאתי במקום אחד שהמורים–ות ביחוד צריכים להשתדל להגדיל מספר התלמידים–ות, ואם אי אפשר אחרת כדאי שיתעוררו לבקר בבתי ההורים בזרנוגה ולבארם מעלת ביה”ס דהרשת וכו’. ואף שהוא באמצע הזמן הנה כיון שיש מתיישבים מחדש במקום זה. כן כמדומה לי בניסן אפשר להחליף. כן בטח נמצאים ילדים–ות שעדיין לא רשומים בבי”ס מיוחד, יש מקום לומר שיתוסף עי”ז במספר התלמידים–ות.
“קיבלנו את הצעת השליחות לקראת יו”ד שבט, ואכן התשובה ממוענת עבור תאריך זה. אל השליחות בפועל יצאנו כחודש לאחר מכן.
“מיד כשהגענו לשליחות, יזמנו תוכנית מהפכנית יחד עם הנהלות בתי הספר היהודיים ששיוועו לתלמידים נוספים. בעקבות האנטישמיות במדינות אירופאיות רבות, עלו יהודים רבים לארץ ישראל או שעברו למדינות אחרות. יש גם מקרים בהם רבים חוששים להזדהות כיהודים בגלוי, ומשום כך מכניסים את ילדיהם למוסדות של גויים. יש גם שהקשר הגלוי שלהם עם היהדות חלש בגלל הטמיעה. כל הסיבות הללו פגעו מאד במספר התלמידים בבתי הספר היהודיים”.
במקרים רבים, מה שחסם את הצלחת התכניות, הייתה הסיבה הכלכלית. בתי הספר היהודיים הנם פרטיים ועולים כסף, ומי שהדבר לא חשוב לו, מדוע שיוציא מכיסו את הכסף?
הרב פעוונער יזם אפוא פרויקט בו כולם ייטלו חלק, ההורים ישלמו כשלושים אחוז, בית הספר שלושים אחוז וארגון ‘מורשה’ ישלם את ארבעים האחוזים הנותרים. “היו משפחות שידענו כי הן שרויות במצוקה כלכלית והן קיבלו פטור מתשלום. בזכות מבצע זה הצלחנו בתוך כמה חודשים להעביר ילדים רבים למוסדות חינוך יהודיים ובכך ממש הצלנו אותם מהתבוללות. הסיכוי שילד שמקבל חינוך יהודי יתבולל, הוא הרבה פחות”.
הרב פעווזנער מספר על לא מעט אנשים סקפטיים שטענו בפניו שתלמידים לא יעזבו את בית הספר באמצע שנת הלימודים. כמה נרגש היה לקבל טלפונים כבר לפני פסח מהורים שביקשו להעביר את ילדיהם לבתי ספר יהודיים, כפי שהרבי הורה במכתבו, להתחיל לפעול כבר לפני פסח. “מיד לאחר שהצלחנו לרשום ילד אחד, כבר היו בקשות לרשום ילדים נוספים. במקרים רבים, כשילד מגיע מבית הספר עם מידע ואלמנטים יהודיים, כל המשפחה מתחילה בתהליך של התקרבות. בנוסף, מבצע זה הציל כמה בתי ספר שנותרו בהם רק מעט תלמידים והממשלה כמעט חדלה לתקציבם”.
בחלוף שלוש שנים של עשייה ברוכה, הסתיימה פעילות הארגון בגלל המשבר הכלכלי שפקד את העולם, ואירופה בכללו. “אולם מאז”, מספר הרב פעווזנער, “ישנם בתי ספר רבים שממשיכים מבצע זה לבדם ורתמו לפרויקט קרנות כספיות שמסייעות להם”.
התפקיד הבא שנטל על כתפיו, כמה צפוי, גם היה בתחום החינוכי הקרוב לליבו - ארגון ‘מורשה’, אותו הוא מנהל מפתח ומעצים זה שבע שנים. כשהוא נשאל על פעילות הארגון, הוא מחלק אותה לשני חלקים מרכזיים. “החלק הראשון הוא שליחת תמימים לקהילות שונות ברחבי אירופה, לעיתים לערים נדחות כדי לקיים פעילות בחגי ישראל ומועדיו עם הילדים והנוער בשיתוף שלוחי הרבי באותן ערים. החלק השני - מסע נערים ונערות לרגל בר המצווה שלהם לשבוע חוויתי בארץ ישראל”.
חגיגה של נשמות
את פרויקט מסע בר מצווה החלו בארגון ‘מורשה’ לפני כמה שנים. בקרב פעילי הארגון היה ברור ששלוחים הפועלים עם שניים שלושה ילדים מדי שנה, לא יוכלו לתת להם חוויה עוצמתית כזו, והרימו את הכפפה. כל נער שרוצה להירשם למסע, מוצבת בפניו הדרישה הבאה: השתתפות בלימוד הכנה שבועי לבר מצווה אצל השליח למשך שלושה חודשים לפחות. המטרה היא שהנערים הצעירים הללו יקבלו חוויה יהודית איתנה שתצעד איתם לאורך כל שנות חייהם, ותשפיע גם על משפחתם”.
המסע עצמו אורך שבוע ימים, במהלכו מסיירים הילדים ברחבי ארץ ישראל כשהם מלווים על–ידי השליח הפועל בארץ מוצאם. הילדים נהנים מתכנית מיוחדת הכוללת ביקור במקומות הקדושים, סיורים באתרים היסטוריים ושמורות טבע. הילדים גם נהנים משורת אטרקציות הקשורות להיסטוריה של עם ישראל והעמקת הזהות היהודית. הדובדבן שבקצפת הוא היום האחרון במסע, כאשר כל הקבוצה מגיעה לכותל המערבי, שם הם מקבלים זוג תפילין לבנים ופמוט לבנות. המתנות מוענקות להם באופן אישי על ידי אחד מהרבנים הראשיים לישראל.
“עבור רבים מהנערים הללו, זוהי חגיגת בר–בת מצוה היחידה שלהם”, מספר הרב פעווזנער, ונזכר ברגע מיוחד באחד המסעות:
“זה היה ערב שבת קודש, הקבוצה שהתה בעיר העתיקה בירושלים. הילדים מקבלים על עצמם החלטות טובות, הנחת תפילין, לבישת ציצית, הגעה לבית חב”ד באופן תדיר יותר או הדלקת נרות שבת. זהו הזמן שבו אנחנו נותנים לנערים ולנערות שמות יהודיים, כיוון שלרבים מהם עדיין אין שם יהודי”.
משתתפי המסע כאמור נבחרים בקפידה על ידי השלוחים. “הילדים הללו נמצאים בדרך כלל בקשר עם בית חב”ד במסגרת ‘סאנדיי סקול’ או ‘תלמוד תורה’ בימי רביעי, אך יש כאלה שגם לפעילויות אלו אינם מגיעים. אך אנחנו מתעקשים שתהיה להם הכנה של שלושה חודשים לפחות. בכל מסע אנחנו מקבלים תגובות מהשלוחים על הקשר הקרוב שנוצר עם הילדים במהלך השבוע האינטנסיבי הזה. הקשר נחרט בנפש הילד, ומהרגע שנוחתים חזרה, הוא רק הולך ומתחזק וכל תפיסת היהדות אצל הילד או הילדה, משתנה”.
הפרויקט גודל ומתרחב מדי שנה. מהרגע שנשלחות הודעות לשלוחים על תחילת הרישום, הוא מסתיים בתוך ימים ספורים מחוסר מקום. “השלוחים מספרים על ילדים שחוזרים נרגשים ומאושרים ומקרינים את זה מיד על הסביבה. כל מסע כזה יוצר גלים גם במעגלים רחבים יותר. ילדים ששבים לארץ מוצאם ומתחילים להניח תפילין, בנות שמתחילות להדליק נרות שבת, זה יוצר אימפקט חיובי שאין לו אח ורע. היו לנו לא מעט ילדים שהחליטו גם למול עצמם”.
יום ה’בר מצווה’ הוא יום מרגש ומשמעותי בחייו של כל ילד מתבגר. אך בעוד שבארץ ישראל או בכל קהילה יהודית מגובשת יש לו אפשרות לתרגם את ההתרגשות לחוויה יהודית שתשפיע לכל חייו ותעצב את דמותו הרוחנית, בערים רבות ברחבי אירופה בהן הקהילה היהודית קטנה, החוויה יכולה להיות מעטה ובלתי מספיקה. “סיפר לי אחד מהשלוחים בגרמניה שהביא איתו למסע ילדה מעיר שליחותו, ילדה שאימה יהודייה ואביה גוי, ומדי יום ראשון הייתה פוקדת את הכנסייה, ומיד אחרי המסע חדלה מלהגיע לשם”.
ניצול שואה בן 75 יחגוג איתנו בר–מצווה
איך עושים שכל שנה זה יהיה מיוחד ושונה?
זה באמת לא קל. אנחנו יוצרים שיתופי פעולה עם ארגונים שונים בארץ ישראל, וכל מסע שכזה מצריך הכנה מדוקדקת מראש והרבה מאוד סייעתא דשמיא.
אני רוצה לספר לך קוריוז קטן: אמונים על דרכו של הרבי שלא בודקים בגיל של יהודי ובכל גיל ניתן לחגוג בר–מצווה, בשנה הנוכחית ישתתף אתנו במסע יהודי בן שבעים וחמש מהונגריה, ניצול שואה שמתקרב בימים אלו ליהדות לאחר שנים ארוכות של נתק.
אתה הרי מלווה כל קבוצה. ישנם בוודאי סיפורים מרגשים שנצורים אצלך ומלווים אותך?
“היה זה ימים ספורים לפני היציאה למסע, התקשר אלי השליח מהעיר ננסי שבצרפת וביקש להכניס עוד ילד אחד מעירו. הילד הזה הוא יהודי, אך אמו שלא יכלה לגדל אותו, מסרה אותו לאימוץ אצל משפחה לא יהודייה. אביו של הילד התגרש מאשתו ומתגורר בארץ ישראל. האם הסכימה שהילד ייסע לארץ ישראל ובין היתר יפגוש את אביו. על כן, מוכרחים שהילד ישתתף במסע ויקבל מעט חוויה יהודית.
“סיפורו של הילד נגע ללבי ועשיתי מאמצים רבים לצרף אותו, למרות שהרישום כבר היה סגור. מאמצים אלו הוכתרו לבסוף בהצלחה, והילד שהיה כה רחוק משמירת תורה ומצוות, הגיע אל שדה התעופה עם סנדוויץ’ ובתוכו ‘בשר אחר’. השליח מננסי הצטרף אל הילד, ואביו הביולוגי היה צריך לפגוש אותו בשדה התעופה.
“כמה נדהמנו, אני והשליח, לראות באולם מקבלי הפנים בשדה התעופה, אדם עם זקן ארוך, עטור בפאות וחבוש בכיפה, מגיע אלינו בעקבות השלט שהחזקנו בידינו ומחבק את הילד ארוכות. זו הייתה הפגישה הראשונה בחייהם. הוא לא ידע כלל איך הילד נראה, ורק בשבועות האחרונים ביקש קשר עם בנו. זו הייתה פגישה מרגשת מאוד. מקרה זה ממחיש את עוצמת הקשר שיש בין אבא לבן.
“כל מי שעמד מול פגישת האבא והילד בשדה התעופה, ומאוחר יותר בכנס המסכם שעשינו בעיר העתיקה בירושלים, לא יכול היה להישאר אדיש והזיל דמעות.
“החלק החשוב בסיפור הוא, שהילד הזה היום בגיל שבע–עשרה, מאז שחזר מהמסע, לא החמיץ יום ראשון אחד של השתתפות במסגרת תלמוד תורה שמפעיל בית חב”ד בעירו. הילד הזה קיבל על עצמו ללכת עם ציצית, והיא אכן לא יורדת ממנו. הוא התקרב מאוד ליהדות, ושמעתי מהשליח שהוא מניח תפילין מדי יום וכן שומר על כשרות המאכלים. זו נשמה יהודית שראינו בבירור איך המסע לארץ השיב אותו לתלם”.
כותבים לרבי על כל פרוייקט
ארגון ‘מורשה’ מציע לשלוחים מגוון פעילויות עם ילדים במעגל השנה. בארגון בוחרים מדי שנה בפעילות שונה ומגוונים את האטרקציות והחוויות. לרגל חג חנוכה השתא, לדוגמא, הציע הארגון הפעלת ילדים בקהילות ובבתי ספר, וקיים פעילות בבלגיה, בגרמניה, בשוויץ, בצרפת ובאיטליה. הילדים חוו ייצור שמן זית, בנו חנוכייה מעץ וסביבון מעוטר, והפיקו הנאה רבה מפעילות תוך כדי לימוד עניינים שונים מענייני החג.
הפעילות לקראת חג הפסח השנה הייתה עוצמתית והתבטאה בין היתר במספר התלמידים היהודיים שנטלו בה חלק. “אלפי ילדים באירופה למדו בסדנאות של הארגון את ענייני חג הפסח. כמניין בחורים הסתובבו עם כמה ‘ניידות אפיית מצות’ ביעדים שונים באירופה, ובתיאום עם השלוחים הפעילו פעילות אינטראקטיבית וחווייתית, במסגרתה לימדו את הילדים על החג. התוכנית כללה אפיית מצות, הסברים על החג, ובנוסף הוכנה הצגה מיוחדת שנתנה לילדים דרך נוספת ליהנות מהתכנית”.
הפעילות מקיפה את כל ימות השנה, ואין חג או מועד שאין לו פעילות משל עצמו. אפילו הימים הנוראים לא נעדרו מפעילות. התוכנית העשירה כללה הצגת שופרות שונים, ייצור שופר ידני, הסברים על החג, ועוד. במשך המסע, הספיקו הבחורים לבקר בעשרות יעדים, והגיעו לנשמותיהם של מאות ילדים וילדות.
הארגון מבצע גם פעילויות בשלט רחוק. כך למשל הפעילות לקראת שבועות תחת הכותרת “מקבלים תורה, מקבלים מתנה”. טפסי ההשתתפות כמו גם תגובות חמות ואוהדות זרמו לקראת החג מקהילות רבות במדינות אירופה השונות מיד לאחר ההודעה שהופצה אל תיבות הדואר של השלוחים. כל מי ששלח טופס השתתפות, קיבל בחזרה חבילות פרסים. כן התקיימה הגרלה מרכזית בה זכה אחד הילדים בטיול לארץ ישראל בלוויית הוריו. בנוסף, כל הילדים שהשתתפו במבצע קיבלו מדליה מיוחדת.
מהי השיטה לגרות את הילדים והנערים להיות חלק מהפעילות הזו?
“ראשית, צריך לתת את כל הקרדיט לשלוחים שנמצאים ופועלים בעיר שליחותם במשך כל השנה. הם עושים את העבודה הקשה. אנחנו גורם מסייע שמביא חיות ושמחה בפעילויות מודרניות שילדים נמשכים אליהם, ובעניין הזה מסייעים לנו מאוד תלמידי התמימים.
“אנחנו עמלים ובודקים ומשפרים כל הזמן את הפורמטים של הפעילויות אך בסופו של יום הם הנציגים שלנו, הם מגיעים עם הפעילות, ההצגה אותה הכינו ועם המוסיקה הטובה ומחדירים חיים חדשים בחוויה היהודית”.
עד כמה אתם חשים את מעורבותו של הרבי בפעילות שלכם?
לפני כל פרויקט ואחריו אני כותב לרבי דו”ח פעילות על העשייה שנעשתה. לא כדי לקבל תשובה, אלא מתוך ביטחון שבעצם הכתיבה לרבי אנחנו מבורכים.
צריך להבין שהפעילות הזו טומנת בחובה אחריות רבה. מדי חג מגיעים אלינו תמימים רבים, אנחנו שוכרים מכוניות, הם נוסעים שעות על גבי שעות בכבישים, חוצים מדינות, זו אחריות גדולה ואנחנו מרגישים שהרבי מלווה את הפעילות.
מה הן התוכניות לעתיד?
השאיפה היא תמיד לגדול ולעשות יותר. יש לי חלום לקיים שני מסעות בר מצווה מדי שנה. ההתבוללות ברחבי אירופה היא גדולה, ומרבית הילדים שאנחנו פועלים איתם, אינם לומדים במוסדות יהודיים, ולכן כל פעילות כזו שהם משתתפים בה, יכולה להציל את יהדותם. השלוחים מספרים לנו שהפעילות הזו מחזקת במובן מסוים גם את הקהילה כולה, והאפקט החיובי נע במעגלים. התחושה הפנימית היא שצריך ליזום עוד ועוד פעולות שיגיעו לעוד ילדים.