זה עיקר החשבון של חודש אלול - כפי שהרבי מדגיש בדבר מלכות פרשת עקב - שכל הזמן מדב

הכנסת אורחים נעימה

בערב שבת ‘נחמו’ הגעתי למרכז הרפואי רמב”ם בחיפה כדי לשהות שם בשבת נוכח אשפוזו של קרוב משפחה. לא הספקתי לדבר עם אף אחד ולא ידעתי איזו שבת תעבור עלי. הבאתי עמי חלות ויין וקופסת סרדינים. אך לא ידעתי היכן לישון, וכן האם אמצא שם בית כנסת ומקווה וכו’.

ממש לפני הכניסה ל”רמב”ם”, גיליתי שלט גדול “בית חב”ד” ובהשגחה פרטית הוא היה פתוח בשעות העמוסות של ממש לפני כניסת השבת. נכנסתי ומצאתי שם את הרב ישי קלי, שקיבל אותי במאור פנים והציע מזונות ושתיה. כששמע כי אני עומד לשהות שם בשבת, התקשר מיד אל הרב שמואל טורקוב, מנהל בית חב”ד במרכז הרפואי רמב”ם. התברר לי כי בית חב”ד מחזיק כמה דירות עבור בני המשפחות המגיעים לשם לשהות עם יקיריהם. הם נותנים ללא תמורה, מקום לינה ברמה של בית מלון חמשה כוכבים - מיטות נעימות, ארונות לחפצים, מזגן, מזונות ושתיה חמה וקרה, אפשרות לפלטה חשמלית וכו’. נוסף לכך האורחים מוזמנים לביתו של ר’ שמואל לסעודת ליל שבת. בשחרית יש מניין חב”די לחסידים ולמקורבים ואורחים בבית חב”ד של הרב קלי. לומדים חסידות לפני התפילה, שיחה של הרבי לפני קריאת התורה, סיום מסכת בקשר לימים שלפני חמשה עשר באב, וכמובן התוועדות אחרי התפילה, עם נטילת ידיים, חמין (“טשאלנט”) ובשר וכו’. הם הורו לי גם את הדרך למקווה שנמצא לא רחוק משם, אצל הרב יוסי ליפש, מנהל בית חב”ד בקריית אליעזר, שאירגן את המקווה, ויש לו גם שם בית כנסת. קיבלנו נרות שבת וגפרורים.

בליל שבת התפללנו בבית הכנסת של בית הרפואה. אחרי התפילה עשינו סיום מסכת. מיד לאחר מכן יצא הרב טורקוב לפעולה; הוא עבר בכל המחלקות ועשה קידוש, כשהוא דואג גם למזונות, שיהי’ קידוש במקום סעודה. ותוך כדי הוא מארגן עוד כמה יהודים שיעשו קידוש במחלקות שהם נמצאים, ומזמין את המשפחות לסעודת שבת בביתו.

גם למחרת בסעודה שלישית, הייתה לי הזכות לעשות בבית הכנסת שבבית הרפואה סיום מסכת, ולחזור שיחה של הרבי מלך המשיח שליט”א עם סיפור מהרבי.

התברר לי שכל פעולות אלו נעשות לא רק בשבת, אלא בכל ימות השבוע כשבבית חב”ד מתארחים אורחים שבאים לבית הרפואה, ללא בקשת תמורה. היהודים מתקרבים, אומר לי הרב טורקוב, עוד לפני שלומדים עמם חסידות. עצם הנתינה במאור פנים פותחת את לבם, וישנם כאלו שמזה בלבד הפכו לחב”דניקים.

יש שם גם פעילות עונתית - בפסח מחלקים מצות, בפורים משלוחי מנות, בחנוכה מדליקים נרות ומחלקים סופגניות ומשמחים, בראש השנה תקיעת שופר, בסוכות ד’ מינים וכו’. אבל מה שמשפיע הכי הרבה, זו הנתינה במאור פנים ללא תמורה לאנשים שנקלעו למקום בעקבות אשפוז יקיריהם, ללא שידעו מראש כיצד הם מסתדרים שם, וממלאים את כל צורכיהם בשמחה. זה מה שפועל יותר מכל.

העזרה הגשמית שהציע הבעל שם טוב

הנהגה זו היא בעצם ישנה, שכן זו הייתה הצעת מורנו הבעש”ט כחבר חבורת הצדיקים הנסתרים, שדאגו לצרכים הרוחניים של בני ישראל. הבעש”ט הציע שהחבורה תדאג גם לצרכים הגשמיים של ישראל, ללא בקשת תמורה; ואפילו לא להתנות את העזרה בגשמיות בכך שיהיה איזה שהוא שיפור ברוחניות. ובשנת תבוא עליו ברכה התקבלה הצעתו. לפי החשבון היה אז מורנו הבעש”ט בן ארבע עשרה שנה בלבד, שהרי הוא נולד בשנת נח”ת.

וכך אומר הרבי שליט”א מלך המשיח בשיחה עם הראשל”צ הרב מרדכי אליהו, שהיה אז אורח הכבוד ב”דינר” של כולל חב”ד. הרבי אמר לו  שבחב”ד נהוג לדאוג גם לגשמיות של יהודים, ללא קשר לרוחניות שלהם. כי גם עצם מציאותו של יהודי, נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי, גם לפני שהוא מקיים את התורה והמצוות, היא הדבר היקר ביותר. שהרי הוא בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב”ה. ויותר מזה, ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד. ואדרבה - אומר הרבי בדבר מלכות פרשת תבוא - דווקא אצל התינוקות שעדיין אינם לומדים תורה ומקיימים מצוות, וכן באותם “תינוקות שנשבו” ושלא באשמתם אינם לומדים תורה ומקיימים מצוות, דווקא אצלם מתגלה הקשר העצמי של יהודי עם הקב”ה שלמעלה מתורה ומצוות. וזה עצמו מביא אותם לתשובה אל ה’, ללימוד התורה וקיום המצוות.

כשעוזרים ליהודי בגשמיות, ולא מתנים זאת בשום דבר, אפילו לא בהתקדמות הרוחנית שלו, מתגלה המציאות האמיתית של יהודי, כפי שהרבי שליט”א מסתכל עליה ומלמד אותנו להסתכל עליה - שכל כולה אך ורק אלקות, אמת וטוב וקדושה.

מהרבי מלך המשיח שליט”א, הנשיא שהוא הכל, הכל ממש, שיא ההתגלות האלוקית בעולם, מתפשטת הקדושה לעולם כולו לכל פרטיו. לגלות את המציאות האמיתית של הכל.

לגלות קודם כל כי מציאותו האמיתית של כל איש ישראל היא היותו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב”ה. ויותר מזה, חלק אלוקה ממעל ממש, וישראל וקודשא בריך הוא כולא חד. ומזה מתפשט גם בכל העולם, ובכל דבר שבעולם, גם לכל הדומם הצומח והחי. לגלות בהם שלאמיתו של דבר המציאות האמיתית של כל דבר היא אך ורק אלקות, אמת וטוב וקדושה. כי “מאמיתת הימצאו נמצאו כל הנמצאים”, וזה חודר בכל פרטי העולם.

גם לגשמיות יש ‘אמירה’

כשם שהמוח שבראש מכיל בתוכו את כל פרטי הנפש. ומשם מתפשטים כל כוחות הנפש בכל פרטי אברי הגוף. וכך הופך הגוף כולו לגוף חי, גוף שכל פרטיו הם אברים של אדם חי. וזה בעצם מה שעושה את ההבדל בין גוף האדם לגוף של בעל חי. ההבדל מתחיל במוח, ומהמוח מתפשט הדבר בכל פרטי חלקי הגוף.

כך בנמשל, קדושתו של הקב”ה בכבודו ובעצמו מאירה בגופו של הרבי שליט”א מלך המשיח, שהוא המוח והראש של כל עם ישראל ושל כל העולם כולו. ומשם מתפשטת הקדושה ומאירה בכל עם ישראל וגם בכל העולם כולו לכל פרטיו. מתגלה בכולם שכל מציאותם אינה אלא אך ורק אלקות, אמת וטוב וקדושה.

וזו בעצם המשמעות של ביאת המשיח בשלמותה. המלך המשיח מגלה בכל ישראל ובכל העולם את מציאותו האמיתית, ש”מאמיתת הימצאו נמצאו כל הנמצאים”. וזה חודר בכל פרטי העולם, שמתגלה בהם שכל כולם טוב מושלם, טוב אלוקי אין סופי. וממילא נהי’ טוב גם בפשטות בכל המובנים.

רואים זאת גם ודווקא באופן הכי פשוט והכי נמוך, באופן שאפילו גוי רואה ומבין זאת, “ראו כל אפסי ארץ”. וזה ניכר אפילו במציאותם של הבהמות והחיות הטורפות. “וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ושעשע יונק על חור פתן”. ואפילו “אבן מקיר תזעק” ו”קורות ביתו של אדם מעידות בו” - הדומם הגשמי זועק אלקות. האדמה צועקת מדוע דרכו עלי’ מבלי לומר דברי תורה. וגם כפי שהיא דומם ממש היא מגלה אלקות. ודווקא בזה מתבטאת עצמותו יתברך, בכך שזה חודר גם ודווקא בדברים הגשמיים הנחותים ביותר ובוקע ופורץ מתוך מציאותם הנמוכה ביותר. כי הכל הוא אלקות ואלקות הוא הכל.

ואת זאת תובעים מאתנו לפעול ולעשות עכשיו, לגלות את הרבי שליט”א מלך המשיח בכל מקום ובכל פינה. ובשליחותו של הרבי מלך המשיח לגלות בכל יהודי, וגם בכל העולם ובכל דבר בעולם, את מציאותו האמיתית.

לכן מצד אחד מגיעים בגאולה ל”ופרצת”, פריצת כל הגדרים, “פרזות תשב ירושלים”, ללא שום חומה וגדר, בלי גבול לגמרי. וביחד עם זה, “ואני אהיה לה נאום ה’ חומת אש סביב”, חומה, שהיא גדר וגבול. כי מה שמתגלה הוא עצמותו יתברך ומצד זה הגבול עצמו הוא בלי גבול. המקום עצמו הוא אין סופי ומכיל את כולם. וכן זמן הגאולה הוא נצחי, “ה’ ימלוך לעולם ועד”. כלומר, יחד עם זה שישנה מציאות של זמן, שכל עניינו הוא שינויים תמידיים. יחד עם זה הזמן עצמו הוא נצחי, לעולם ועד. שכן הנצחיות היא לא רק מצד ה”למעלה”, אלא, בגלל גילוי עצמותו יתברך, גם ב”מטה” מצד עצמו.

ובזה הוא עיקר החשבון של חודש אלול - כפי שהרבי מדגיש בדבר מלכות פרשת עקב, שכל הזמן מדברים וחושבים על משיח, וכל דבר מקשרים למשיח, וכל העבודה היא להביא את משיח. ולכן חשבון הנפש שלנו צריך להיות בעיקר כמה עשינו, וכמה עלינו לעשות עוד הרבה יותר, לגלות בעולם את הרבי שליט”א מלך המשיח. שבהתגלותו המלאה מגיעה הגאולה האמיתית והשלמה.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.