שלוחי הרבי לקזחסטאן

לרגל מלאת 70 שנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן, התקבצו ובאו אורחים מכל רחבי העולם, וערכו שבת חסידית תוססת בקהילה היהודית באלמא אטא בראשות השליח ורבה הראשי של קזחסטן הרב ישעיה כהן • השבת המרוממת נתנה דחיפה נוספת לתחיה היהודית בקזחסטן, לצד שורה של פעילויות בקהילה • 70 שנה להחיות

השבת האחרונה בקהילה היהודית באלמא אטא הייתה מרוממת ומרגשת במיוחד. לרגל מלאות שבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי לוי יצחק שניאורסאהן ע”ה, גדשו את המרכז הקהילתי היהודי הסמוך ל’ציון’ עשרות רבות של אורחים, חסידים משפיעים ואנשי מעשה שהתקבצו ובאו מכל רחבי העולם. משהגיעו לאלמא אטא הרחוקה, מצאו את כל מחסורם הגשמי והרוחני בבית חב”ד המקומי שיצא מגדרו לספק אש”ל מלא להמונים שהחלו גודשים את ה’ציון’ כבר מסוף השבוע.

לרגל התאריך המיוחד, במלאות שבעים שנה ליום ההילולא, הגיעו השנה אורחים חשובים ונכבדים ובהם מזכירו של הרבי מלך המשיח הרב יהודה לייב גרונר, המשפיע הרב יוסף יצחק אופן, הרב שלום דובער וולפא, השליח בפלורידה הרב אברהם קארף, ועוד גלריית רבנים ועסקני ציבור כשאליהם מצטרפים שלוחי הרבי בקזחסטן הרב בצלאל ליפשיץ, האחים הרב אלחנן הכהן, הרב מרדכי הכהן ובראשם השליח הרב ישעיה אלעזר הכהן.

לאורך כל השבת התקיימו התוועדויות מיוחדות כאשר השלוחים בעיר דואגים לשפע גשמי כיד המלך. הרב גרונר סיפר גילויים חדשים ומרתקים מ’כלי ראשון’, המשפיע הרב אופן דיבר על הדגשים חשובים שניתן להפיק מתורתו והנהגותיו של בעל ההילולא. לאורך השבת כמעט ולא נתנו המשתתפים תנומה לעיניהם; היה זה מרתון רציף של קדושה לימוד, תפילה והתוועדויות בהם נטלו חלק גם יהודי העיר.

בד בבד התקיימו כנהוג משמרות לימוד בתורת ר’ לויק ובתפילה בחדרון שעל יד הציון, סביב כל שעות היום על–ידי תלמידי התמימים השוהים בעיר במסגרת ישיבת קיץ מיוחדת. התרגשות מיוחדת היתה בשעת ‘רעווא דרעווין’ כשהקהל ניגן את ניגוני רבותינו נשיאנו, ובהגיעם לניגון ההקפות של ר’ לויק פרצו כולם בריקוד סוחף.

שלוחי הרבי לקזחסטאן מקבלים את האורחים

כאמור מי שניצח על ארגון השבת ודאג לאש”ל מלא עבור האורחים הרבים היו שלוחי הרבי מלך המשיח בעיר בראשות רבה של קזחסטן והשליח הראשון במדינה הרב ישעיה אלעזר הכהן.

את הרב כהן אנחנו מצליחים לתפוס לראיון בטרם הוא יוצא ללוות את הרב גרונר לשדה התעופה. אי אפשר להחמיץ את נימת קולו הנרגשת. גם שליח וותיק כמותו שחווה וראה רגעים מרגשים, מבחינתו אירועי השבוע האחרון היו רגעי השיא של הפעילות החב”דית המתעצמת בקזחסטן.

אפשר לומר כי אירועי יום ההילולא החלו כבר לפני מספר שבועות, עם בואה של קבוצת תמימים זוכי מבצע לימוד מישיבת חב”ד בנתניה שהגיעו לאלמא אטא למסע בעקבות גלותו של ר’ לויק (כתבה נרחבת על כך התפרסמה בשבוע שעבר) וימשכו עוד בימים הקרובים באירוח קבוצת תמימים המתארחים בעיר במסגרת ישיבת קיץ. אל יהא זה בעיניכם כדבר של מה בכך, במדינת גלות כה רחוקה כמו קזחסטן.

“הנוכחות הגדולה של אברכים חסידיים ובייחוד של תלמידי התמימים משפיעה מאוד לשני הכיוונים”, מסביר הרב כהן בשיחה ל”בית משיח”. “חברי הקהילה המקומית שנכנסים לבית הכנסת ופוגשים את התמימים - תלמידי ישיבת קיץ שהגיעו במיוחד לעשות את חודשי הקיץ בקזחסטן - רואים מולם יהודים חדורים בגאווה יהודית, באהבת ישראל ובעזרה לזולת וזה בהחלט משפיע עליהם. כשהתמימים מתוועדים בינם לבין עצמם, נוכחים במקום גם יהודי הקהילה שזוכים לקירוב מצד התמימים. גם כשהם לומדים הם יעצרו לסייע להם בהנחת תפילין ויאמרו להם מילה טובה, אני שומע התלהבות רבה מהיהודים המקומיים. 

כשהרב כהן מספר על קבוצת תלמידי התמימים שהגיעו זה מכבר מנתניה, הוא מתרגש מחדש, ומספר על מסע קסום שעשה עמם בצוותא חדא. “למעלה מחמשים תמימים שבמשך תקופה ארוכה התעמקו בתורתו של ר’ לויק וביומנים הנפלאים של הרבנית חנה, יצאו למסע הזה. אותם תמימים זכו להגיע לאלמא אטא, להיות ב’ציון’ הק’ ולנסוע לאורך תחנות חייו האחרונות של ר’ לויק בגלותו האחרונה בעיירה צ’יאלי.

“לאורך כל המסע ראינו ניסים ונפלאות. כך למשל בטיסת הצ’רטר שהצלחנו לארגן מאלמא אטא לעיר ‘קזיל ארדא’, כשעתיים נסיעה מצ’יאלי. מיד בנחיתה בעיר המתינו ליד כבש המטוס שתי מכוניות משטרה מלוות בשוטרים חמושים המלווים אותנו במשמר כבוד לצ’יאלי. מי היה מאמין, אתהפכא ממש; הרי לפני שבעים שנה ליוו שוטרים מקומיים את ר’ לויק כשעליו שלשלות ברזל, ועתה בחלוף שנים שוטרים מלווים את בני בניו במשמר של כבוד. התחושה הזו ליוותה את כל המסע, והיא פרצה אצלי גם כשביקרנו באשנב בו המתינו האסירים ובהם ר’ לויק לקבל חתיכת לחם. רואים מצד אחד את הסבל שאביו של הרבי סבל מאידך מבינים איך מסירות נפשו היא שהביאה את השינוי מהקצה לקצה”.

“כשהגענו ל’קזיל ארדא’ ביקשתי מהתמימים לסור לבית העלמין היהודי המקומי בו טמונים גם חסידים כדי להגיד פרקי תהילים. הקהילה היהודית בעיר התרגשה מאד לראות שלא שכחנו מהם. מהפגישה עם אנשי הקהילה יצאנו לבניין מושל המחוז שם נערכה לכבודנו קבלת פנים ממלכתית מצד אנשי הממשל והארגונים השונים בעיר, לא רק שאיש לא חשב להציק או להצר את צעדינו, כל הדלתות היו פתוחות לפנינו ובכבוד רב וזה בכוחו של ר’ לויק”.      

רואים את הברכה

הרב ישעיה כהן חוזר שוב לאירועי יום ההילולא ומספר על הרשמים והתחושות ביום שאחרי.

“אנחנו נמצאים בצמוד לר’ לויק כל השנה ורואים בחוש את ברכתו של ר’ לויק לכל הפעילות באלמא אטא, אצלנו זה כבר הפך לדבר מובן וברור. לפעמים האורחים מזכירים ומחדדים לנו בסיפוריהם עד כמה אכן זכינו. אם לשלוחים בערים ובמדינות אחרות לוקח זמן רב כדי לייסד מוסדות ולהקים מבני ציבור וארגונים, כאן רואים סייעתא דשמיא באופן שלא מן המידה.

“כשהגענו לשליחות בקזחסטן, היה כאן מדבר שממה רוחני, וכיום הקהילה כאן פורחת. יש לנו כאן מערכת כשרות, פעילות עם ילדים, בתי כנסת ומרכז חב”ד גדול ופעיל. בעת שרצינו לבנות את בית הכנסת בתחילת הדרך, אנשי העיריה העמידו בפנינו קשיים ודחו אותנו בלך ושוב. נסעתי עם רעייתי ל–770 וביקשתי את ברכת הרבי. זמן קצר לאחר מכן, כשעוד היינו בניו–יורק, אנו מקבלים מהעיריה אישור לבניית בית הכנסת כשהם מציעים לנו שלוש אופציות; אחת מהן היא במקום הסמוך ל’ציון’ שטח שלא חלמנו אפילו שנקבל.   

“שנה אחרי שנה, כשמגיע יום ההילולא, אני כותב לרבי באמצעות ה’אגרות קודש’ ובכל פעם אני זוכה לקבל תשובות עם התייחסויות ברורות להילולא; לא רמזים ולא פיענוחים, תשובות ברורות.

איך מתכוננים לאירוע בסדר גודל כזה? עשרות ומאות תמימים ואברכים מאנ”ש, צריכים לדאוג להם, איך עושים זאת?

“בשבת התוועד אצלנו הרב קארף מפלורידה, ובין הסיפורים המיוחדים שסיפר הזכיר שבנה אצלו בית הכנסת וביקש לקרוא למקום על שמו של ר’ לויק. הוא שלח מכתב עם ההצעה לרבי וזכה לתשובה שהרבי אכן מסכים בתנאי שכל עניני בית הכנסת יהיו בהרחבה. ואכן, מאז שיצאנו לשליחות ועד היום מעולם לא אמר אדם צר לי המקום. ב”ה הצלחנו בכל שנה, וגם השנה, לדאוג למקומות לינה טובים ולמזון בגשמיות, וכדברי הרבי לרב קארף - ‘בהרחבה’”.

הרב כהן מזכיר את השלוחים הנוספים בעיר ומכנה אותם “צוות של מסירות נפש”. “ביום שבנינו את בית חב”ד, חרטנו על דגלנו שהמקום הזה הוא לא מקום פרטי שלנו אלא בית של הרבי, מקום שכל יהודי ויהודי צריך ומוכרח להרגיש בו בבית. הקב”ה עוזר ומסייע שמצליחים אכן לדאוג לכולם. ההצלחה שלנו היא בזכות שיתוף הפעולה שבו אנחנו עובדים. מדי שבוע אנו יושבים כל השלוחים לישיבה שבועית עם קבלת החלטות מעשיות. גם כעת, לפני יום ההילולא, חילקנו בינינו את העבודה, והחבר’ה עבדו מסביב לשעון; היו לילות בלי שינה. אך כעת אנו יכולים לומר בבטחה שכל אורח הרגיש אצל ר’ לויק בבית”.  

אנו מציינים השנה שבעים שנה לפטירתו של ר’ לויק, מה המיוחד בשנה זו? על מה התוועדו אצלכם? ואם איזה תובנות ומסקנות יצאו האורחים ואתם?

אחד המתוועדים הדגיש שבכ’ אב ישנה עליית נשמה ולכן לא דומה ברכה שקיבלת יום לפני לברכה שנתקבל יום אחרי. אנחנו חשים באופן ברור איך ברכותיו של ר’ לויק מתעצמות עם השנים, והדברים שדיברו עליהם בהתוועדויות הרבות שהתקיימו כאן בימים האחרונים, הם בבחינת ‘והחי ייתן אל לבו’. המאפיינים המרכזיים של בעל ההילולא היו אהבת ישראל ומסירות נפש, ומי שקרא מעט את קורות חייו, מכיר זאת היטב, ועלינו להתעמק בשני הענינים הללו. 

“הרבי דורש בפועל ממש - ואנחנו שלוחי הרבי בעיר, כמו גם עשרות החסידים שהסצטופפו כאן, קיבלנו החלטות טובות ברוח זו, לצאת לתנופה ובשטורעם חדש בכל הענינים. אנו סמוכים ובטוחים שנזכה בברכותיו של ר’ לויק שהדברים יצאו מהכוח אל הפועל”.    

איך השפיע השבוע הזה על בני הקהילה המקומית?

“יהודי הקהילה - שמדרך הטבע לא רואים כאלה קבוצות גדולות של יהודים חסידים ושומרי מצוות - נרגשים ומלאי התפעלות. הם מדברים על–כך שאם כל כך הרבה חסידים עזבו את מקומות מגוריהם בארצות הברית או בארץ ישראל ונדדו עד קזחסטן כדי להגיע לציונו של ר’ לויק, כנראה שאכן זכו שצדיק כה גדול ישכון בעירם, וזה פועל עליהם. הם הסתובבו בימים האחרונים כחתני השמחה ואני בטוח שהדבר פעל בהם גם בפנימיות.

“בהתוועדות שהתקיימה בשבת, סיפר הרב שלום בער וולפא שהגיע הנה עם קבוצה מארץ ישראל, שהשנה ארגון הקבוצה נתקל בקשיים רבים. חסידים רבים שכבר נרשמו, ביקשו לבטל בעקבות המצב הביטחוני בארץ ישראל, לא פחות גם בגלל המצב באוקראינה. ברגע של חולשה הוא כתב לרבי וקיבל תשובה ברורה. התשובה במקורה הייתה ממוענת לחסיד שביקש לבטל את נסיעתו למירון. הרבי כתב לו שאנשים עלולים לחשוב שהוא ביטל את נסיעתו בעקבות סיבות אחרות, ולכן אל לו לבטל את הנסיעה. זה אכן מה שהרב וולפא עשה, וכבכל שנה, גם השנה הוא היה אתנו”.

הרב כהן חותם את הראיון דווקא בתחושות המיוחדות של בני קהילתו לבני התשחורת הרבים שנראו השנה באלמא אטא. “אנשים מבינים שהקשר של חסידים לר’ לויק מבטא את אהבה הגדולה שיש להם לרבי. כל אחד כאן יודע עד כמה כיבד הרבי את אביו, וכשאנחנו מכבדים את ר’ לויק אנחנו בעצם מכבדים את הבן.

חשוב לציין עד כמה היה חשוב לרבי כל פעולה וענין שקשור עם כבוד אביו, וודאי הדבר שכל הענין גורם נחת רוח רב לרבי באופן דפועל ישועות בקרב הארץ!

“הוא יחיה שבעים שנה”

סיפור מופת שסיפר העיתונאי שאול שיף, אותו שמע מהרב מנחם בורשטיין מייסד וראש מכון ‘פועה’:

ר’ ברוך קופרמן ע”ה היה שחקן שחמט בעל שיעור קומה ונטל חלק בתחרויות חשובות שנערכו בחבר העמים. בהגיעו לארצ ישראל לימד מתמטיקה באוניברסיטה העברית, ובשנים האחרונות לימד יהדות ב’מכון לב’ לתלמידים שעלו מחבר העמים. בהיותו ברוסיה היה כרוך אחר האדמו”ר מריבניץ זצ”ל. הוא היה חסיד בנשמתו וכך גם היה לבושו בשבתות.

כאשר נולד, פניו היו כחולות והרופא איתר אוושה בלבו. בדיקות נוספות העלו כי סיכוייו להישאר בחיים הם קלושים ביותר. הרופאים לא הסתירו מהוריו את המידע כי זה עניין של שעות, אולי ימים, עד שישיב את נשמתו לבוראה. ההורים לא אמרו נואש ובאו לביתו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן. לאחר ששמע מההורים את חוות דעתם של הרופאים על גורל בנם, אמר: “אל תדאגו. הוא יחיה ויחיה 70 שנה”. ואכן, להפתעת הרופאים, התינוק הבריא וגדל לאורך שנים. ההורים צפנו בליבם את הבטחת רבי לוי יצחק שיחיה 70 שנה, ולא סיפרו על כך לבנם אף לא מילה אחת. רק סמוך לפטירתם סברו שאין זה מן ההגינות שלא לספר לבנם ברוך את תולדות ימי הבראשית שלנו, בבחינת “אל תמנע טוב מבעליו”.

משהגיע ר’ ברוך לגיל 70 היה אומר: “כל יום נוסף שאני חי זוהי מתנה מהקב”ה”, והיה שמח בחלקו. ויהי היום ור’ ברוך לקה במחלה הארורה, נרפא ממנו ונפטר כשהוא בן 71 שנים. בהלוויתו סיפרו את דבר הבטחתו של רבי לוי יצחק, ואיך שעמד בה “עם עודף”…