הדרך היחידה להיות חסיד ושליח אמיתי בדורנו היא העבודה וקיום השליחות של הרבי מה”מ,

הדרך היחידה להיות חסיד ושליח אמיתי בדורנו היא העבודה וקיום השליחות של הרבי מה”מ, מה שנדרש מכל אחד מאתנו, בכל תפקיד, תואר או מסגרת ארגונית, הוא דבר אחד - מעשה בפועל של הכנת עצמו, סביבתו  והעולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש.   

שבת ראש חודש שבט, היא עבורנו ראש החודש בו חל “יום הגדול והקדוש” העשירי ועשתי עשר יום לחודש, הלא הם ימי התחלת הנשיאות של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. יו”ד שבט הוא יום הילולא, של כ”ק אדמו”ר הריי”צ, הילולא שנוגעת גם אלינו, גם לחסידים שלא היו בעולם, בתקופת נשיאותו בעלמא הדין. הרבי מה”מ נוהג מנהגי יום הילולא, ואף הורה לכלל החסידים לנהוג כך. “בתר רישא גופא אזיל”, וממילא יום ההילולא של הנשיא הששי, נוגע במיוחד לדור השביעי, ולכן נוהגים אנ”ש במנהגי יום ההילולא כפי ההוראות וההנהגות של הרבי.

אך מה שנוגע לנו במיוחד, הוא מה ששייך לדורנו, הדור השביעי. ותחילת נשיאותו של הרבי, נשיא הדור השביעי, מתחילה ביו”ד שבט, י”א שבט תש”י, ואחר כך תשי”א, כפי הביאורים והלשונות המופלאים שאנו שומעים ולומדים בשיחות הקודש. סיומה של תקופה אינו עניין לעצמו, אלא מהווה התחלה של תקופה חדשה, המקרבת אותנו לתקופה המצופה - תקופת הגאולה השלימה.

שני עניינים אלו שביו”ד שבט, מבטאים עניין עמוק, יסודי ופנימי, בשליחות ובעבודה הנדרשת מאתנו כיום. מצד אחד - יום הילולא - דהיינו הקשר אל הדורות הקודמים. לא באנו לחדש שום דבר, אנו מהווים המשך ישיר לדורות הקודמים, דורות של נשיאותם של רבותינו נשיאינו, דורות של עבודה, דורות של חסידים ושל חסידות ליובאוויטש.

מעלתו של השביעי, כפי שמסביר לנו הרבי, היא בכך שהוא שביעי לראשון. אנו מגלים את המעלה בכך שאנו ממשיכים את הראשון, ואת כל הבאים אחריו. תורתו ועבודתו של אדמו”ר הזקן, שמיום ההילולא שלו אנו באים, היא היסוד לכל מה שנדרש מאתנו גם כיום. אותה הגדרה, אותן דרישות מכל חסיד, לא השתנו ואנו חיים לפיהן כל יום.

ולכל זאת, מתווסף עניינו המיוחד של דור השביעי. אי אפשר להסתפק רק בראשון, ואף לא בשישי, העובדה שאנו חיים בדור אחר, אומרת כי עלינו להתמקד בראש ובראשונה במה ששייך לדורנו, ולא להסתפק בעבודת הדורות הקודמים. מי שחושב שהיום ניתן לשאוף להיות חסיד “כמו של פעם”, אינו מבין את המשמעות של קבלת הנשיאות ע”י הרבי.

קבלת הנשיאות, מבטאת את העובדה כי כעת התחילה עבודה חדשה, אחרת, מעבר למה שהיה קיים עד היום. העבודה להמשיך את השכינה בתוך העולם, להביא לגאולה האמיתית והשלימה, ע”י מלך המשיח, בפשטות ולעיני בשר. זוהי העבודה שלנו, ולכן אי אפשר להסתפק במה שהיה עד עכשיו, נעלה ככל שיהיה.

מפעם לפעם, מגלה לנו הרבי, עוד שלבים, תקופות ושליחויות הנוגעות לזמננו, עד לעבודה ולשליחות היחידה, קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש. חייבים להיות מעודכנים, ואי אפשר להפסיד את הרכבת, שכן אז לא מגיעים ליעד. חסיד אמיתי הוא רק מי שמבצע את הנדרש כאן ועכשיו, ואינו שוקע בנוסטלגיה וגעגועים לימים אחרים.

הרבי, מורה לכל אחד מאתנו, כי מה שנדרש, זה דבר אחד - לעשות. אין צורך לדון ולהתפלפל בלי סוף, בשאלות חשובות של חלוקת תפקידים, סמכויות ומסגרות, שכן מדובר לכל היותר בעניין חיצוני וטפל, שחייב כמובן להתנהל כהלכה, אך זה בשום אופן לא העיקר. כל אחד יודע ויכול למצוא בקלות, מה ביכולתו, וממילא חובתו לעשות, כדי למלא את שליחותו של הקב”ה, את השליחות של נשיא הדור, ולהביא את עצמו ואת העולם לקבלת פני משיח צדקנו.

כל אחד יכול וחייב להיות שליח, בין אם זה תוארו ותפקידו הרשמי, ובין אם לאו, אם הוא שייך לארגון או מוסד מסוים, או אם לא. אין שום תירוץ להימנע מפעולה, אין דרך למנוע מאחר לבצע כל פעולה. יש לנו תפקיד ושליחות אחת ויחידה, ולכן אנו עוסקים רק בה. כל מי שיתבונן, יראה כיצד הוא יכול ואף עושה בעצמו, עוזר לאחרים שעושים ופועלים בתחומים שבהם הם יכולים, ושותף בעבודה האחרונה והיחידה שנותרה, קבלת פני משיח צדקנו, על ידי כל אחד מאתנו, כל הכוחות שלנו, ושל העולם כולו, שמוכן ומכריז:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!