יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
“אלו ימים של ערב ראש חודש אלול, ובחודש אלול שאז המלך, מלך מלכי המלכים, נמצא בשדה, זאת אומרת קרוב לכל אחד ואחת מבני ישראל בכלל, ולאלו הנמצאים בארץ הקודש בפרט” - מילים ספורות של הרבי מה”מ, על מה שבאמת חשוב בימים אלו.
“אלו ימים של ערב ראש חודש אלול, ובחודש אלול שאז המלך, מלך מלכי המלכים, נמצא בשדה, זאת אומרת קרוב לכל אחד ואחת מבני ישראל בכלל, ולאלו הנמצאים בארץ הקודש בפרט” - מילים ספורות של הרבי מה”מ, על מה שבאמת חשוב בימים אלו.
ראש חודש אלול! בעיצומם של ימי הקיץ החמים ביותר שידענו כמעט אי פעם (לא רק) מבחינת מזג האויר, כאשר ‘עולם התורה’ ואלו השייכים אליו נמצאים בעיצומה של חופשת ‘בין הזמנים’, התמימים וילדי צבאות ה’ ב’קעמפים’, קייטנות והנסיעה לשליחות, ופתאום - אלול!
התגובה למילה, למושג ולחודש אלול, היא היחס של כל אחד אליה באופן אישי, בהתאם לנטיות נפשו, לרמתו הרוחנית ורמת הידע שלו ותכונות אישיות אחרות, אך המשמעות והמבט על מהותו של החודש, נקבעות על ידי מורי הדרך של כל חוג, קבוצה או עדה בעם ישראל.
חודש אלול חסידי–חב”די, הוא חודש של “המלך בשדה”, הוא נע בין החובש שטרם הכין את העלוקות שתפקידן למצוץ את הדם החולה, ולאפשר יצירת דם נקי ובריא, לבין האנחה של אדמו”ר האמצעי על כך שטרם עשינו את אותה פעולה ברוחניות. היא נעה בין התיאורים שבשיחות הרבי הריי”צ על אלול בליובאוויטש, הרצינות וחרדת הקודש, לבין הסיפורים של ר’ מענדל פוטרפס על ההכנות לנסיעה לרבי, ברוחניות, אך כמובן גם (ולפעמים יותר מ”גם”) בגשמיות, אל ההכנות שלנו לנסיעה אל כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, ובפרט לקראת שנת ‘הקהל’.
את המושג אלול אצל הרבי, את הדרך שבה אנו יכולים וצריכים להתייחס אליו, גם בימים בהם הסכם הגרעין עם איראן כבר נחתם, האלימות והטרור מרימים ראש רח”ל, הממשלה והעומד בראשה מגלים לנו שוב, כי הזכות לבנות ובכלל לעמוד בתוקף, היא בעיניהם רק הזכות לעשות במונחים אלו שימוש קודם הבחירות, אך לא אחריהן. בימים כאלו נזכיר לעצמנו ולמי שאנו יכולים, את הדברים הקצרים, שניים או שלשה משפטים בהם מבטא הרבי את היחס לתקופה, לחדשות, ולחודש אלול.
בתקופה שלפני מלחמת המפרץ, בשנת תש”נ ותנש”א. היו כאלו שציפו ואף נערכו מתוך דאגה רבה, שלא נאמר חרדה, לבאות. באותם ימים ביקר שר מהממשלה בארה”ק אצל כ”ק אדמו”ר מה”מ, והתבטא בסגנון “ימים קשים אלו לעם ישראל”.
ואז - נתן לנו הרבי את המתנה הגדולה, את הזכות לקבל בתמצית, את התורה כולה על רגל אחת: “אין אלו ימים קשים”, השיב לו הרבי, “אלו ימים של ערב ראש חודש אלול, ובחודש אלול שאז המלך, מלך מלכי המלכים, נמצא בשדה, זאת אומרת קרוב לכל אחד ואחת מבני ישראל בכלל, ולאלו הנמצאים בארץ הקודש בפרט…”
זהו המסר שעלינו לזכור ולהעביר לעם ישראל כולו. איננו בימים קשים, אנו בזמן השיא של ימות המשיח, אנו מחכים ומצפים להמשך הנפלאות אותן התחלנו מזמן לראות, ויודעים כי יש לנו תפקיד אחד ויחיד, למלא את השליחות ולהיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו, להתגלותו של הרבי מה”מ לעיני כל בגאולה האמתית והשלימה, זהו המסר של אלול, של השנה כולה, ושל הדור שלנו כולו, זהו המסר שאותו אנו מבטאים באופנים ובצורות שונות, ומתמצתים אותו להכרזה אחת, רק משפט אחד קטן, ובו אמת אחת גדולה:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד