גם אחרי שישנו עניין שנראה סותר - כמו הסתלקות הרבנית, הרי בעולמו של הקב”ה, בעולם

גם אחרי שישנו עניין שנראה סותר - כמו הסתלקות הרבנית, הרי בעולמו של הקב”ה, בעולם שמצייר הרבי, יש רק כיוון אחד - התקדמות, ואין מה שיעצור אותה.

בימים אלו, מתחילה השנה השלושים ל”מבצע יום הולדת” - מאז כ”ה אדר תשמ”ח, יום ההולדת של הרבנית ע”ה, אשר חל מיד אחרי סיום ה”שלושים” להסתלקותה, ואז בחר כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, לבאר את עניינו של יום ההולדת אצל כל יהודי, ולהכריז על ההוראה - בלשונו הק’ “הצעה להוסיף במנהג טוב” יחד עם זה הוספה נדירה כי “לרוצה בזה לזכות ועילוי נשמתה”, לזכות את עם ישראל כולו במנהגי יום ההולדת, שעד אז היו ידועים בעיקר בתוך אנ”ש, וגם הם לאו דווקא בצורה מלאה, אצל כל אחד ואחת, כולל ילדים וילדות בכל גיל שהוא.

בעולם הרחב, נהוג היה לערוך מסיבות “יום הולדת”, והדבר היה מקובל אולי בגני הילדים, אך בקרב הציבור התורני, לא הייתה ליום זה משמעות מיוחדת, ואף הייתה הסתייגות מסוימת מחגיגה כזו. היו ימי הולדת מיוחדים בגילאים שונים אותם ציינו, אך בוודאי שלא הייתה מודעות ומחשבה על מנהגים מיוחדים, על האפשרות וההזדמנות להוספה בענייני קדושה, ועל תוכן פנימי ומיוחד ביום זה.

כיום, זה נראה לנו מובן מאליו, שיום הולדת הוא יום של שמחה, שמחה אמתית, שמחה של מצווה, וכי יש לנצל אותו בהתאם. כאשר לומדים את דבריו של הרבי בשיחותיו הקדושות, הרי שהדבר נראה ברור, פשוט ומובן, גם מי שלא מכיר את המנהגים וההוראות המיוחדים, יכול היה להיווכח בכך בעצמו, אולם כמו נושאים ועניינים רבים אחרים, הרי שהגישה היהודית ליום ההולדת, מתגלית דווקא בדורנו, ע”י נשיא הדור, הרבי מה”מ.

ההדגשה והחשיבות של יום ההולדת, והדרך לציין אותו, מאפיינים את הדרך בה הרבי רואה ומזכה אותנו להתבונן על העולם ועל הבריאה כולה. מי שחושב שהוא נברא ונמצא בעולם הזה, רק כדי “לעבור אותו בשלום”, לצבור מקסימום זכויות ומינימום עבירות, כדי שהוא יהיה במצב הטוב ביותר, אולי לא יוכל להבין זאת, לשם כך צריך לדעת ולזכור את המטרה והכוונה האמתית.

הכוונה והמטרה של כל יהודי (ונברא בכלל) - “אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני”, והמטרה הכללית עוד יותר - להיות לו יתברך דירה בתחתונים. כאשר זוכרים את התפקיד והשליחות שלנו, מובן כי ביום שבו ניתנה לכל אחד מאתנו הזכות להיות חלק מהכוונה והרצון העליון, הוא יום של שמחה, יום חשוב ונעלה, אותו אפשר וצריך לנצל כראוי. יום שכולל הודאה לה’, וחשבון נפש על מה שצריך וניתן לעשות עוד, בצורה הטובה ביותר, כדי למלא את השליחות, להפוך את העולם לעולם של גאולה.

הרבי הוא זה שמחדיר בנו את הידיעה כי לבריאה כולם יש כוונה ותכלית, וכל אחד מאתנו הוא חלק ממנה. הוא מעורר בנו את הידיעה כי אנו נמצאים בימות המשיח, שכן זוהי התכלית, זוהי המציאות האמתית, ותפקידנו הוא לגלות אותה, לעצמנו ולעולם כולו. לשם כך נבראנו, לשם כך אנו חיים, ולשם כך אנו מקבלים את הכחות מהבורא, ואת הכחות וההמשכות המיוחדות של דורנו, מנשיא הדור.

הדרך למלא את השליחות היחידה, ואת העבודה האחרונה - קבלת פני משיח צדקנו, היא באותו אופן שבו מלמד אותנו המשלח, אשר בא לידי ביטוי מיוחד ב”מבצע יום הולדת”. להסתכל כל העת על האפשרויות שניתנו לנו, על ההזדמנויות, ולא להתייחס אליהן ח”ו כמניעות ועיכובים. הרבי מסביר שאת יום ההולדת מציינים בכל מצב, גם אחרי שישנו עניין שנראה סותר - כמו הסתלקות הרבנית, הרי בעולמו של הקב”ה, בעולם שמצייר הרבי, יש רק כיוון אחד - התקדמות, ואין מה שיעצור אותה.

בימים בהם אנו מתעוררים לעסוק ולפרסם בענייני יום ההולדת, אנו נמצאים בימי ההכנה ליום ההולדת של כולנו, יום ההולדת של הנשיא, של מי שבזכותו ובכחו יש לכולנו יום הולדת, בגשמיות וברוחניות. כולנו נציין את יום ההולדת הכללי, בכל מקום ובכל צורה, במיוחד בכינוס שיאחד את כולנו, תושבי ארה”ק בהווה, ומתוך כוונה ומטרה, שזה יהיה כינוס ל”כל יושביה עליה”, ביחד עם בעל יום ההולדת, עם הרבי מה”מ כפי שנראה אותו גם בעיני בשר, לכבודו ולפניו נשיר שיר חדש, גם אם המילים והמנגינה מוכרות...

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!