הניגון הידוע “פרזות תשב ירושלים” הוא למעשה תוצאה של שידוך ששידך הרבי בין הניגון

הניגון הידוע “פרזות תשב ירושלים” הוא למעשה תוצאה של שידוך ששידך הרבי בין הניגון לבין המילים ב”אתערותא דלעילא” >>  בליל הסדר השני תשכ”ט, הרבי גילה במפורש כי בכוחו של הניגון הזה להסיר קטרוגים שמימיים >>  וגם: מה משמעות ה’תנועה’ הפורצת של הניגון… >>  מוגש לקראת עשרה בטבת * הרה”ת לב לייבמן, מכון ‘נגינה לאור החסידות

ניגון על אחריות הרבי

בהתוועדות חג הגאולה י”ט כסלו תשכ”ט, לאחר שהרבי דיבר באריכות בנושא “פרזות תשב ירושלים” בהקשר לשחרור העיר ירושלים במלחמת ששת הימים, סיים: “כיוון שנגנו קודם ניגון שמח, וישנם התיבות “פרזות תשב ירושלים” (זכריה ב, ח) - הנה מהנכון שהבעלי מנגנים יתאימו את הניגון לתיבות הנ”ל, וינגנו ניגון זה ביתר שאת וביתר עוז, שהרי זה ניגון של שמחה… עכשיו יבואו המנגנים ויתאימו את הניגון עם התיבות”.

הרבי העביר את השרביט למנגנים כדי להתאים את הניגון למילים, וכעבור זמן קצר כבר נגנו את הניגון השמח הנ”ל עם המילים “פרזות תשב ירושלים”. בסיום אותה התוועדות הרבי ציוה לנגנו פעם נוספת.

עוד לפני שיחה זו, בעת שניגנו את הניגון השמח ללא מילים, פנה הרבי באופן אישי לאחד המסובים, ואמר לו (ניתן לשמוע זאת בהקלטה): היות שהנך ירושלמי (ירושלים’דיקער) - הכנס כאן (בתוך ניגון זה) את התיבות “פרזות תשב ירושלים”. והרבי הוסיף לו: על אחריותי! אל תתבייש!

כך אפשר להיווכח שה”שידוך” בין המילים לבין הניגון הספציפי הזה, נעשה על ידי הרבי. הביטוי המיוחד “על אחריותי” מעיד עוד יותר, שהרבי לקח על עצמו את ה”שידוך” הזה.

בהמשך השנה, ניגנו את “הניגון החדש” של “פרזות תשב” בהזדמנויות רבות בעת התוועדויות של הרבי. לעיתים הרבי בעצמו התחיל את הניגון תוך כדי עידוד חזק או אף ריקוד על המקום, וכן חתימת ההתוועדות - לאחר ברכה אחרונה כאשר יצא מבית המדרש - הייתה בניגון זה (פ’ בשלח, פ’ תשא תשכ”ט).

ניגון שמיימי מסיר קיטרוגים

בליל הסדר של אותה שנה, תשכ”ט, החל לנגן “פרזות תשב ירושלים”. ואחר כך כאשר הרבי נעמד לצאת, הרבי שוב החל את הניגון. ראוי לזכור כי אותו ליל סדר זכור במיוחד בגלל שהרבי כפל שלוש פעמים את המילים “לעושה נפלאות גדולות לבדו” (חסידים קישרו זאת עם המאורעות שהיו באותה שעה בארץ הקודש).

אם לא די בתחושה שיש לניגון הזה כוח שמיימי, הרי שלמחרת, בלילה השני של חג הפסח, הרבי אמר זאת מפורשות. היה זה בשיחה קצרה שנשא הרבי לאחר הסדר במהלכה ביאר את ההקשר של הניגון לסיום הסדר, ובכמה ביטויים לא רגילים גילה את כוח השפעתו של הניגון למעלה ולמטה:

“הסיום של ההגדה הוא ‘לשנה הבאה בירושלים’, שזה קשור ל’פרזות תשב ירושלים’. לכן דבר טוב ודבר בעיתו, ודבר בעיתו מה טוב, שיאמרו (ינגנו) ‘פרזות תשב ירושלים’, בהרחבה ולמעלה מכל מדידה והגבלה, וזה יסיר את כל המניעות והעיכובים ואת כל הקטרוגים שישנם למעלה ר”ל על “פרזות תשב ירושלים”, שעל ידי זה נעשה למטה כל הבלבולים”… כשסיים הרבי את דבריו, החלו החסידים לנגן את הניגון בעוד הרבי עומד מלא קומתו ורוקד.

הניגון “פרזות תשב ירושלים” נכלל בתקליט ניח”ח #7 שיצא באותה שנה (תשכ”ט), בניגון הראשון בתקליט, כאשר על גבי עטיפת התקליט - מתנוסס הפסוק “פרזות תשב ירושלים” ותמונה של מבצע תפילין בדוכן הכותל המערבי.

הניגון הזה גם בערב חב”ד הגדול שהתקיים בבנייני האומה בירושלים בז’ ניסן תש”ל, בתור ניגון סיום שחתם את הערב, כאשר בהקדמה לניגון אמר המנחה כמה מילים על דעתו של הרבי בנוגע לשלימות ארץ ישראל (לשמיעה: ניח”ח תקליט #9. סולן: ר’ צבי הלפרין).

תווי הניגון עם המילים “פרזות תשב” נדפסו בספר הניגונים, ניגון שט”ו.

ניגון לשלימות הארץ, ניגון ליראת שמים

בהזדמנויות רבות בהן דיבר הרבי בנושא שלימות הארץ, התחילו החסידים לנגן לאחר מכן “פרזות תשב ירושלים”, לצד הניגון “עוצו עצה ותופר”, כאשר המסר הוא ברור: ביטול כל הגזירות ל”ע. לעתים הרבי הורה לנגן ניגון זה בסמוך לניגון “הושיעה את עמך” או לניגון “ופרצת”.

בעבודת השם וברובד הרוחני - “ירושלים” רומזת על “יראה–שלם”, שלימות היראה; כלומר, יראת שמים בשלימות. המשמעות של “פרזות תשב ירושלים” שלא יהיה שום מגבלות ומעצורים יותר ליראת שמים, זה יגיע ויחדור בכל מקום בעולם.

התרחבות ירושלים - עם הניגון

כאשר אני מנסה לחשוב על ה”רוח” של הניגון, אני מנסה לצייר לעצמי איך שהניגון “דוחף” את החומה המגבילה מכל הצדדים ומכל הכיוונים. בצעקת “פרזות”, “תשב”, ובתנועות העולות והיורדות של הניגון, אפשר לראות איך שירושלים מתרחבת ומתפשטת עוד ועוד עם כל סיבוב של הניגון.

הניגון הזה הוא ניגון שבהחלט שייך במישרין לגאולה, אלו הן מילים מייעודי הגאולה. יהי רצון שבקרוב ממש “תתפשט ירושלים בכל ארץ ישראל, וארץ ישראל בכל הארצות”!