בגאולה העתידה - נהיה מוכרחים למלא פינו שחוק

מטל השמים — ברוחניות

כ”ק אדמו”ר הזקן: בברכת יצחק ליעקב נאמר “ויתן לך האלקים מטל השמים” וגו’. והנה בחינה זו של “מטל השמים”, על פי פנימיות העניינים נעלית היא מאוד, יותר נעלית אפילו משורש נשמות ישראל מצד עצמן”.

(לקוטי תורה, סוף פרשת האזינו)

אלוקים — גבורה שבחסד

כ”ק אדמו”ר האמצעי: מה טעם מוזכר בברכה זו שם אלוקים — מידת הגבורה ולא שם הוי’ — מידת החסד? אלא שלמרות ששם אלוקים הוא בחינת הדין והצמצום, בחינת גבורה, ברם ממנו דווקא הוא מקור מוצא כל שפע החסד שלמעלה מהגבול. כי עניין הגבורה של יצחק היא בחינת “גבורה שבחסד”, כעניין “כי גבר עלינו חסדו”. דהיינו שנמשך בתגבורת, אור וחיות גדולה, בתגבורת גדולה, ומתחלק שפע זה בריבוי גדול.

(תורת חיים בראשית, פרשת תולדות, עמ’ 304)

ויתן לך את אלוקותו

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: במדרש רבה מפרש ש”ויתן לך האלוקים” פירושו הוא : “ויתן לך אלקותו”. פירוש הדבר על פנימיות העניינים כך הוא: נאמר “אני אמרתי אלוקים אתם”, היינו שמאירה ומתגלית בכם, בחינת היחידה שבנפש, שהיא בחינת “אלוקותו”.

(אור התורה, פרשת תולדות, עמ’ קס)

ארץ חפץ בה מתגלית הברכה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: חז”ל דרשו במדרש רבה, על הפסוק “ויתן לך האלוקים” וגו’: “מטל השמים” — זה מקרא. “ומשמני הארץ” — זה משנה. “ורוב דגן” הם הלכות “ותירוש” הם אגדות, שנקראו בשם תבואת הארץ. אולם ישראל הם ראשית לתבואה רוחנית זו, שכן ישראל הם בחינת “ארץ חפץ” שעל ידה מצמיחה התבואה הרוחנית של עם ישראל, כפי שהדבר בנמשל.

(תורת שמואל , ספר תרמ”א, עמ’ כז)

עבודת המטה היא העיקר

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: צריך ביאור בדרשת חז”ל, שמטל השמים זה מקרא, וכן הלאה. שכן הרי התורה כבר ניתנה לישראל, ומה יש לברך במה שכבר ניתן? אלא שהדגש כאן על מה שניתן בזכות עבודת המטה, שבזכות זאת ניתנו לישראל בלוחות האחרונות, מדרש, הלכות ואגדות, שהן פרטי התורה. וכדי להצליח בעבודת המטה בעבודת הבירורים, בירך יצחק ברכות אלו.

(ספר המאמרים ה’תרס”ו, עמ’ צג)

לך — בזכותך

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: על הפסוק ויתן לך וגו’, דרשו חז”ל: לך — בזכותך, ובך הדבר תלוי. שכן הברכה בכל העניינים הגשמיים, תלויה בעבודה הרוחנית ובקיום התורה והמצוות. זהו שאמר “ויתן לך האלוקים”, לך — בזכותך. דזכות הוא עניין הטוהר, וככתוב “רחצו הזכו” מלשון זכות ובהירות, וזהו ובך הדבר תלוי, בעבודת האדם, שבזכותה יקבל את ברכת ה’ והשפעתו העליונה.         (קונטרס דרושי חתונה, עמ’ יז)

יתן ויחזור ויתן

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: על ידי היגיעה בתורה, מגיעים להעלם העצמי של התורה, שזו בחינת עין לא ראתה אלוקים זולתך. זהו מה שדרשו חז”ל על המילים “ויתן לך”: “יתן ויחזור ויתן”. לאמור: הנתינה הראשונה היא המשכת ההעלם העצמי (ויתן לך האלוקים) בכדי לברר בירורים. ואילו מה ש”יחזור ויתן”, זוהי המשכת וגילוי העצמי, שנעשה על ידי עבודת הבירורים. והמשכות אלו מביאות את כל הברכות ברוחניות ובגשמיות.

(ספר המאמרים בראשית ח”ב, מאמר ד”ה ויתן לך ה’תשכ”ח, עמ’ לג)

בגאולה העתידה - נהיה מוכרחים למלא פינו שחוק

“תולדות” קאי על כללות הענין דמעשינו ועבודתינו (“תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים”), ודוקא עי”ז נעשה “תולדות יצחק”, ביאת הגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהי’ שלימות הענין ד”כל השומע יצחק לי”, ו”אז ימלא שחוק פינו” - שלא זו בלבד שאז “שחוק פינו” יהי’ אפשרי, אלא אז נהי’ מוכרחים למלא “שחוק פינו”!…

(משיחת ש”פ תולדות תשנ”ב - בלתי מוגה)