איך ייראה בית המקדש השלישי ומה יהיו ההבדלים בינו לבין בתי המקדש שקדמו לו? מתי וב
איך ייראה בית המקדש השלישי ומה יהיו ההבדלים בינו לבין בתי המקדש שקדמו לו? מתי ובאיזו תדירות נבוא לבקר בבית המקדש, ומה תהיה ההשפעה של ביקורים תכופים אלו על בני ישראל? ומה הקשר בין נבואתם של אלדד ומידד לימות המשיח? • מאמר שמיני בסדרה אודות ענייני הגאולה בשפה פשוטה וקלה.
איך ייראה בית המקדש השלישי ומה יהיו ההבדלים בינו לבין בתי המקדש שקדמו לו? מתי ובאיזו תדירות נבוא לבקר בבית המקדש, ומה תהיה ההשפעה של ביקורים תכופים אלו על בני ישראל? ומה הקשר בין נבואתם של אלדד ומידד לימות המשיח? • מאמר שמיני בסדרה אודות ענייני הגאולה בשפה פשוטה וקלה.
במאמר הקודם שלנו הזכרנו את הקרבנות שיובאו לבית המקדש השלישי בעת הקמתו, אבל לא הספקנו לענות על מספר שאלות יסודיות בנוגע לבית המקדש השלישי, שעליהם נענה במאמר שלפנינו.
אלו שינויים יהיו בבית המקדש השלישי לעומת בתי המקדשות הקודמים?
דבר ראשון שעלינו לדעת, הוא כי מידותיו וצורתו של בית המקדש השלישי, אינן ברורות לנו. ראה רמב”ם1 לגבי בנין בית המקדש השני:
“בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים. וכן בנין העתיד להבנות אע”פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל”. אנו יודעים כי בית המקדש השלישי יהיה גדול יותר מקודמיו. דבר זה הובטח לנו בנבואה2: “גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון”.
ישנם פירושים שפסוק זה מתייחס גם לבית המקדש השני, שאכן היה גדול יותר ושרד משך זמן רב יותר מבית המקדש הראשון. אולם לפי כל הדעות, פסוק זה מתייחס גם לבית המקדש השלישי.
בנוסף לגודלו הטבעי, תהיה לבית המקדש תוספת על טבעית. כל בתי הכנסת מכל רחבי העולם – אלו שקיימים כעת, ואלו שנחרבו כבר – יעברו לארץ ישראל ויתחברו לבית המקדש השלישי. המקור לכך, הוא מהגמרא3:
“תניא ר’ אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל שנאמר “כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא”. והלא דברים קל וחומר, ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה, נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה4!”
אפשר לתהות: איך בדיוק יסדרו את בתי הכנסת בזמן חיבורם למקדש? מי יהיה קרוב יותר לקודש הקדשים, ואלו מהם יהיו רחוקים ממנו? הרבי מלך המשיח5 מסביר כי הסידור יהיה “בהתאם ולפי ערך חלוקי הדרגות שביניהם”. בית הכנסת שבו מתפלל מנהיג ישראל בזמן הגלות יהיה סמוך ומחובר ישירות לבית המקדש.
יש הבדל יסודי נוסף בין שלושת בתי המקדש: בעוד שני הראשונים נהרסו לאחר תקופת זמן – 410 או 420 שנה, בית המקדש השלישי יהיה נצחי. להבדל זה יש שתי סיבות: 1. בתי המקדש הראשון והשני נבנו בידי אדם, ואדם הוא מוגבל ולמעשיו יש מציאות מוגבלת. 2. בתי המקדש הראשון והשני חרבו בגלל חטאינו. כאשר משיח יבוא, תתבטל מציאות הרע ולא יהיה עוד חטא.
באיזו תדירות נבקר בבית המקדש?
בימי בתי המקדש הראשון והשני, עם ישראל היה מצווה לעלות לרגל – עליה לבית המקדש שלוש פעמים בשנה. המצווה התקיימה בשלושה חגים מקראיים: פסח, שבועות וסוכות. בזמן הגאולה זה ישתנה. על הפסוק6 ” והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל-בשר להשתחוות לפני אמר ה’”, אומר המדרש7: “היאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל שבת ובכל חודש? אמר רבי לוי: עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו. והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר, והוא שהנביא מקלסן8: “מי אלה כעב תעופינה . . כיונים אל ארובותיהם”.
אפשר לשאול, האם אין בכך סתירה למצוות התורה? התורה הרי מצווה על עליה לרגל רק שלוש פעמים בשנה?
בשו”ת דבר יהושע9 מתייחס לנושא זה, ומסביר – אפשר לראות בספר הנ”ל תשובות אחרות – כי מצד הענין, גם בזמן בתי המקדש הקודמים, היו צריכים עם ישראל לבוא לבית המקדש בכל שבת ובכל ראש חודש. אלא, שמכיון שזה בלתי אפשרי מבחינה טכנית, ציוה ה’ לבוא לבית המקדש רק שלוש פעמים בשנה. מכיון שבימות המשיח יתאפשר הדבר, מכיון שניסע לבית המקדש על עננים, נוכל לממש את הרצון ולנסוע בכל שבת וראש חודש.
מה תהיה ההשפעה של ביקורים תכופים אלו על בני ישראל?
כדי להבין את התשובה לשאלה זו, אנחנו צריכים קודם להקדים ולבאר מהי מטרת העליה לרגל לבית המקדש. בנוסף להיותו מקום בו אנו מודים ומקריבים קרבנות לה’, זהו המקום שבו העם היהודי מקבל את ההשראה. כאשר יהודי מגיע לבית המקדש, ורואה את כל הניסים שהתרחשו שם על בסיס יומי10, זה מזכיר ליהודי את גדולת ה’.
מודעות זו מובילה לביטול עצום לה’, כפי שאנו אומרים בתפילת מוסף של יום טוב: “ומפני חטאינו גלינו מארצינו, ונתרחקנו מעל אדמתינו ואין אנו יכולים לעלות וליראות ולהשתחוות לפניך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו”.
מה ההבדל בין קד למשתחווה? כאשר אדם קד, הוא מודה בגדולתו של הזולת מולו הוא קד, אולם אם זאת שומר על זהותו כבן אדם עצמאי. כך בנמשל, קידה לה’, מקבילה למי שמכיר בגדולת ה’, אבל עדיין לא ויתר על זהותו ורצונותיו. כאשר אדם משתחווה, הוא מוסר את עצמו לחלוטין למציאות אחרת. ההקבלה היא ליהודי שמקדיש 100% מעצמו לרצון ה’.
רמה כה גבוהה של עבודת ה’, אפשרית רק כאשר יהודי בא לבית המקדש ורואה את גדולת ה’ בעצמו, בעיניו שלו. חוויה זו נותנת ליהודי את הכח להשתחרר מההגבלות הטבעיות והעצמיות שאנו מטילים על חיינו. חוויה כזו מגבירה את הרגישות ואת המודעות הרוחנית.
אפשר רק לדמיין את ההשפעה שתתרחש אצל כל יהודי, אם נבקר בבית המקדש בכל שבת וראש חודש! למודעות הרוחנית שתגבר ולביטול שאליו נגיע בימות המשיח, תהיה השפעה נוספת על העם: כל עם ישראל יגיע לנבואה!
הנביא11 כותב: “והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם וכו’”, פירושים רבים12 מסבירים כי נבואה זו תבוא כתוצאה ישירה למה שאמר משה רבינו בפרשת בהעלותך13:
“וירד ה’ בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו: וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה: וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה: ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם: ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם ה’ נביאים כי יתן ה’ את רוחו עליהם”.
לאחר שהזכרנו נבואה, זה מזכיר לנו את השאלה: מה יהיה תפקידו של “אליהו הנביא” בימות המשיח? ועל כך, במאמר הבא בסידרה אי”ה.
1) הלכות בית הבחירה א, ד.
2) חגי ב, ט.
3) מגילה כ”ט.
4) וראה מהרש”א שם: “בירושלים הבנויה לעתיד יהיה חוברה לה למקדש יחדיו כל מקומות של בתי הכנסיות שהיו בעולם הזה”.
5) קונטרס בית רבינו שבבבל סעיף ג’.
6) ישעיהו סו, כג
7) ילקוט שמעוני רמז תקג
8) ישעיהו ס,ח.
9) א, ט.
10) אבות ה,ה.
11) יואל ג, ב.
12) ראה למשל מדרש תהילים מזמור י”ד, ו.
13) במדבר יא, כה – כט.