עבודת אליעזר – בחדש תשרי

עבודת אליעזר – בחדש תשרי

כ”ק אדמו”ר הזקן: עניין שליחות אליעזר היה לברר ולהמשיך בחינת ייחוד ישראל עם הקב”ה על ידי תורתו, באופן של נישואין ופנימיות. זהו ענייו “יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים”, שכן תורתן של בנים עכשיו היא רק מבחינת אירוסין – נובלות חכמה. אבל שיחתן של עבדי אבות, גרמה להמשיך את בחינת הייחוד ממש, שהיא בחינת נישואין ופנימיות.

(ליקוטי תורה דברים, צו, ד)

סוד הסימן שביקש אליעזר

כ”ק אדמו”ר האמצעי: הסימן שביקש אליעזר כדי לדעת מי היא הנערה אשר בחר ה’ ליצחק, היה, כמו שכתוב: “הנה אנכי ניצב על עין המים וגו’ והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה וגו’”. פירוש העניין על פי פנימיות התורה כך הוא: בחינת “עין המים” היא בחינת “מעיין החכמה”. וזהו שכתוב “ותרד העינה” – כלומר, שירדה לשאוב את מי החכמה של התורה, בכדה שעל שכמה. וזהו “ותמלא כדה” – הן כ”ד ספרים דאורייתא (24 ספרים שבתנ”ך), שהורידה והמשיכה מאור החכמה העליונה, להשקות אותו ולגמליו – שזוהי בחינת ירידת החסדים שבאור החכמה שבתורה, למטה – מטה, סימן הוא שראויה היא ליצחק, שעניינו לברר ולהעלות לקדושה את המטה – מטה ביותר.

(תורת חיים, בראשית ח”א, קכח, א)

מעשה אליעזר – כמוח והלב

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: אמרו חז”ל – “יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום, מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה” – כי הנה נתבאר, שפרשה זו של אליעזר יש בה את היסוד הגדול של ייחוד שם מ”ה (הכח המברר) עם שם ב”ן (המתברר), ולכן כפולה היא.

משל למה הדבר דומה? לחיות הכללית המתגלה במוח ובלב, המחיה גם את כל האברים הפרטיים. שעל אף שבכל אבר יש בו מהחיות הכללית שבאברים הכלליים המוח והלב, וחיות זו הנמצאת בהם משפיעה אף היא על חיות המוח והלב, מכל מקום, הרי בכל איבר פרטי אין זה אלא בדרך “רמז”, ואילו במוח ובלב, הרי החיות הכללית היא בהתגלות. כך במעשה אליעזר בא עניין ייחוד מ”ה וב”ן, באופן כללי וגלוי, בעוד שבכל מצווה פרטית הרי זה בבחינת רמיזה.

(אור התורה במדבר, כרך ג תשנט)

ויקוד וישתחו – הכל בזכות זה!

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: אמרו חז”ל במדרש רבה (וירא פנ”ו) “הכל בזכות השתחוואה: אברהם לא חזר מהר המוריה אלא בזכות ההשתחוויה שנאמר “והשתחויתם מרחוק”. זהו עניין “יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים”, מפני שהיה אליעזר בבחינת הביטול, על דרך שנאמר בו באליעזר “ויקוד וישתחו”, ולפיכך החשיבו ה’ כל כך בתורה.

(תורת שמואל, תרל”ב ח”א עמ’ עג)

דמשק אליעזר – עבד נאמן

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: עבד פשוט עובד עבודתו לאדונו מתוך קבלת עול, ולא מחמת אהבת האדון. אולם עבד נאמן יודע את מעלת אדונו, והוא אוהב את אדונו בלב ונפש. שמח הוא וזריז בעבודת אדונו שכן נובעת היא מאהבת אדונו בכל ליבו ונפשו, וחפץ הוא בהצלחת אדונו, לא בשביל עצמו אלא בשביל אדונו.

הדוגמא לכך היא מאליעזר עצמו, שהכיר את מעלת אברהם שהוא נעלה מאוד, ומשום כך מסר את עצמו לעבד אליו. ואמרו חז”ל: למה נקרא שמו “דמשק אליעזר”? על שום שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. שלא היה זה כתלמיד לרבו, שכוונתו היא לקבל מרבו, אלא – אליעזר כל כוונתו הייתה אך ורק לטובת רבו ומרוב אהבתו לרבו ואדונו, באהבה והתקשרות גדולה בעצמות הרב.

(סה”מ תרס”ו עמ’ שיז)

מי שבכוחו לבקש את ההצלחה

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: “הראשון אשר פעל וביקש את ההצלחה מאת האלוקים היה אליעזר עבד אברהם … אשר בזה ברכו אברהם אדונו כאמור… “ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך”.

מי שהוא בבחינת עבד, עבד אברהם אנכי, שאברהם הוא שכל הנעלם מכל רעיון, ועבד אנכי – לקיים ולעשות כפי גזרת האדון יתברך ויתעלה, – זה שבכוחו לבקש את ההצלחה, והוא גם פועל כזאת מאת האדון, להיות עבודתו נאמנה”

(אגרות קדש, חי”ד ה’קיט)

ע”י אליעזר: חיבור עליונים ותחתונים

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: עניין מיוחד היה בכך שהדבר התבצע ע”י אליעזר: שכן, אף שנוגע לשידוך עם יצחק, אמר לו אברהם לאליעזר בראותו שהיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו ולהשיאו לביתו: – “בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק בברוך”, מכל מקום נעשה השידוך של יצחק ורבקה על ידי אליעזר דווקא. זאת משום שבכך מודגש העניין של “אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא”, שכן על ידי זה נפעל החיבור של העליונים והתחתונים בתכלית השלמות.

(ש”פ וארא, מבה”ח שבט, ה’תשנ”ב)