לפניו. לפני מי?

לפניו. לפני מי?

כ”ק אדמו”ר הזקן: “וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו”. לפניו - פירושו: לפני ולמעלה ממנו, מיעקב. שכן יעקב שרשו הוא מבחינת עולם התיקון, בעוד ששרשו של עשיו הוא מבחינת עולם התוהו. והנה האורות שבתוהו הם גדולים מאוד ולפיכך לא יכלו להתלבש בכלים ונסתלקו מהם. והייתה שבירת הכלים ונפילתם למטה. משום כך היה עשיו שלמטה רשע. ברם שרש שרשו הוא ב”מקיפים” של עולם התוהו שהם למעלה מהאורות שבעולם התיקון. ומפני שסבר יעקב שעשיו כבר נתברר וחזר לשרשו הנעלה, לכן שלח יעקב מלאכים - לפניו, אל הבחינה שלמעלה ממנו במדרגה, לקבל משם שפע.

(תורה אור וישלח כד, ג)

ואחר עד עתה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: “יעקב מצווה למלאכים לומר לעשיו - כה תאמרון… ואחר עד עתה”. כלומר, מה טעם נתעכבתי עד עתה, מלבוא לברר אותך? זאת משום שבשלב הראשון עסקתי בבירורו של לבן, דהיינו: גרתי אותיות תרי”ג - שתרי”ג מצוות שמרתי. זכיתי להמשיך מבחינת לובן העליון שהוא מבחינת פנימיות התענוג והרצון העליון, שיורד ומתלבש בתורה ומצוות, בבחינת תיקון ופנימיות. ועתה שיש לי את כוח הבירור והתיקון שזכיתי לו מבחינה כה עליונה, עתה - באתי לברר אותך…

(תורת חיים בראשית ח”ב קפב, ד)

נפלאה מעלת יעקב - י’ עקב

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: עשיו נקרא “בנו הגדול”- על שום שאורו גדול משל יעקב. ויעקב - הוא בחינת התיקון, שבו האורות מועטים עד שיכולים להתלבש בבחינת אור פנימי. וזהו יעקב - י’ עקב, לפי שי’ הוא בחינת נקודה, מה שמורה על כך שהאור הוא מעט כנקודה זו, לגבי אור אין סוף. ודווקא משום כך נמשך הוא למטה לכל הנשמות, אפילו הנמוכות ביותר, שהן בבחינת עקביים. ובזאת נפלאה מעלת יעקב על מעלת עשיו בשרשו. שהרי עשיו שרשו מקיף עליו בלבד, לכן עשיו שלמטה הינו רשע, בעוד שאורו של יעקב אבינו מאיר בגילוי ובפנימיות, כיוון ששורשו קטן יותר.

(דרך מצותיך, מצות הלל)

ב”שורש של השורש” - יעקב גבוה יותר

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: במדרש רבה לפרשתנו נאמר: “באותה שעה שקרא יעקב לעשיו “אדוני”. אמר לו הקב”ה: אתה השפלת עצמך וקראת לעשיו אדוני ח’ פעמים. חייך, אני מעמיד מבניו ח’ מלכים קודם לבניך”. וצריך ביאור: יעקב כרע בפני שרשו של עשיו שבעולם התוהו הגבוה יותר מעולם התיקון - בחינת יעקב. מה לא טוב בכך? אלא שאין זה כך אלא רק בסדר השתלשלות העולמות בבחינת תוהו ותיקון. אולם ב”שורש דשורש”, יעקב גבוה יותר, זאת משום שעיקר כוונת הבורא בבריאה, היא שיהיה עולם התיקון, שיעקב הוא עיקר המכוון. ולכן לא היה יעקב צריך להשפיל את עצמו כלל. ומה שעשה זאת, אין זה אלא מפני הענווה שלא היה מחזיק את עצמו לחשוב ששורשו גבוה מעשיו.

(תורת שמואל תרכ”ז, עמ’ נה)

מדוע מודיע יעקב על מעשיו בבית לבן?

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: אין מובן מדוע מודיע יעקב לעשיו מה היו מעשיו אצל לבן בכלל ובענין תרי”ג מצוות בפרט. מה זה נוגע לעשיו? וכי יקר בעיניו קיום המצוות, שמודיעו זאת? אלא שיעקב רוצה להודיעו בזאת, שעל פי סדר הבירורים, באופן עבודתו בהמשכת אורות עליונים מלמעלה למטה, ועד שהאירו בקיום תורה ומצוות, השלים בזאת את כל הבירורים שלו אצל לבן. הנה עתה בכוח זה ועל פי סדר זה, הרי שלאחר שבירר את שורשו של לבן, עתה בכוחו לברר גם את עשיו!

(המשך תער”ב, חלק ראשון עמ’ ריח)

 מה הקשר בין מנחה לעשיו ושעיר המשתלח?

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: “ויקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו”. פירש האלשיך: נתיירא יעקב אבינו שמא לקיחת הברכות הייתה בדרך של איסור גנבה, על כן שלח לפייסו במנחה בדוגמת שעיר המשתלח. ביאור הדבר: שעיר - הוא עניין הקליפה וסטרא אחרא. ו”שעיר אחד לעזאזל” - הוא הרע הנדחה, שיש בזה קצת טוב. וניתנת לו קצת יניקה מהקדושה כדי שלא יקטרג, ואדרבה נהפך לסנגור. שכן על ידי יניקה זו שהיא מלמעלה מההשתלשלות, נשקט המקטרג ונהפך לסנגור, ואז נמשך שפע הפנימיות לנשמות ישראל. והנה כל הבירורים שבירר יעקב בבית לבן, בכוח ברכות יצחק היו. וכיון שעל פי הכוונה העליונה, הבירור של עשיו צריך להיות על ידי יעקב דווקא. לכן לקח את הברכות ובכוחן בירר בירורים בבית לבן על מנת להגיע לבסוף לבירורו של עשיו. והיה יעקב מתיירא שמא יקטרג עשיו על הברכות, לכן שלח לו מנחה שזה כעין שעיר המשתלח, כדי שלא יקטרג ואדרבה יהפוך לסנגור. וכן היה, שנהפך לטוב.

(סה”מ ת”ש, עמ’ סא)

לשם מה צריך בירור נוסף, בימי המשיח?

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: צריך ביאור: מדוע אף שכבר פעל יעקב את בירור עשיו, עד אשר “וירץ עשיו לקראתו ויחבקהו וגו’ וישקהו”, עדיין יש להמתין לקיום הייעוד “ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו”. מה עוד היה חסר אז? אלא כיון שיעקב פעל את הבירור בדרך של מלמעלה למטה, יש בזה את החיסרון, שאין זה שייך כל כך לתחתון עצמו. ברם על ידי הבירור בדרך של מלמטה למעלה, נעשה התחתון עצמו כלי לאלוקות. ועל ידי כך שבתחילה בירר יעקב בדרך מלמעלה למטה המשיך ופעל בזאת נתינת כוח מלמעלה שיוכל להיות אחר כך הבירור בדרך מלמטה למעלה על ידי עבודת בני ישראל.

(סה”מ מלוקט, ש”פ וישלח י”ד כסלו ה’תשמ”א)