הדרך הישרה לגאולה

זכה “בית משיח” ובמשך יותר מעשרים שנות קיומו היווה בימה למאות רבני ערים, רבני קהילות, משפיעים, דיינים, ראשי ישיבות, מזכירי הרבי, משגיחים ושלוחי המלך, לשאת את קולם ללא חשש בנושא העיקרי שלא יורד מסדר יומו של הרבי: בשורת הגאולה

לקראת גיליון האלף, מגיש בית משיח מבחר קטעים מתוך ראיונות שהעניקו אותן דמויות חסידיות ל”בית משיח” * איש איש וסגנונו האישי, הדגשים שלו, אך הנושא אחד והשפה אחת: משיח! * וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.

השליח הרב אליהו יוחנן גורארי’

רב העיר חולון וחבר בית דין רבני חב”ד בארה”ק

השליחות העיקרית היא להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו. הדרך להתחזק סביב הענין של משיח, זה לשבת וללמוד את השיחות של הרבי בעניני גאולה ומשיח. לחזור שוב ושוב על השיחות, ולהשריש אותם גם לילדים על מנת שהם יחיו עם זה. הרבי החדיר בנו את הענין של משיח ואנו צריכים לחיות עם זה. משיח — זה המוטו של כל החיים, ואנחנו כחסידים של הרבי צריכים ללמוד ללא הרף את התורה של משיח.

אם ניקח כדוגמא את הענין של לימוד עניני בית המקדש, שהרבי דיבר על כך שנים רבות. אין חוג בעולם שלמד כל כך הרבה את הענינים של בית הבחירה כמו החסידים של הרבי. הרבי הכין אותנו במשך כל השנים לקראת הגאולה. בזה ה’קאך’ של הרבי.

 

הרב טוביה בלוי

רב קהילת חב”ד נווה יעקב, ירושלים

הפצת החסידות זהו הדבר העיקרי שפועל את ענין המשיח, כפי שאמרנו בראשית הדברים! הרבי אמנם דיבר על עניינים של לימוד ענייני גאולה ומשיח ועוד, אבל הענין המרכזי נשאר לימוד תורת החסידות והפצתה, כפי שהתחיל רבינו הזקן בקרב לומדי התורה ובכלל. הפצת החסידות זה הענין של משיח. אני תמיד אומר שכתוב “כל הקורא קריאת שמע בלי תפילין כאילו קרא תיגר” — כיון שהעיד עדות שקר בנפשו. מה ההבדל בין מי שקרא קריאת שמע בלא תפילין לבין מי שקורא “ואהבת את ה’ אלוקיך” ו”ה’ אחד” ואינו יודע כלל למה הוא מכוון?! האדמו”ר האמצעי כותב ב”אמרי בינה” שיש פושעי ישראל בגופם ובנשמתם — אלו שלא לומדים חסידות ואינם יודעים ידיעת ה’, הרי הם פושעים בנשמתם. החסידות היא התשובה להכל וממילא למשיח. כל שאר העניינים הם עניינים שהרבי הוסיף על העיקר של הפצת החסידות.

הרבי מסביר שהעבודה שלנו כעת היא בהפצת החסידות: א. כי את זה רק אנחנו יכולים לעשות. ב. כי כזה גם הפצת היהדות. ג. מי שמתקרב לחסידות נעשה חזק יותר בשמירת וקיום המצוות. רואים את זה היום במוחש. זה מה שנדרש מאתנו לעשות לקראת קבלת פני משיח.

 

הגאון המקובל הרב יצחק גינזבורג

הרבי תמיד מלמד אותנו להסתכל, לחשוב ולדבר חיובי, גם כאשר הדברים לא הולכים באופן של טוב בעינינו. ביחד עם מחאתו על הלא טוב, הרבי רואה את הנקודה הטובה שעתידה לצמוח מכל תהליך מתרחש. אין ספק שגם בקריסת המערכות שיש כיום, יש דבר טוב; מקריסה זו תצמח טובה. כבר כעת צריך להתחיל לבנות מתוך הקריסה הזאת; לבנות משהו חדש, בריא, אמיתי ומשיחי!

זה נושא שלם בפני עצמו, אבל בוודאי שהקרקע כיום פוריה ונוחה יותר מתמיד, להביא את עניין החסידות ועניין משיח לכל מקום ומקום ולכל ציבור. יש כיום סימני התעוררות רבים כפי שלא היה. מאות ואלפים מהציבורים השונים, מחפשים ורוצים דרך חדשה, וצריך רק להגיע אליהם.

אנשים מחפשים אמת, וזה מה שצריך לומר להם. החיפוש הוא אחר אמת בכל הרבדים, אם בנוגע לכל אחד ואחת באופן אישי ואם בנוגע לעולם ולמאורעות. משיח זו האמת ותכלית הכל.

 

הרב יצחק אייזיק לנדא

ר”מ בישיבה בצפת ומראשי קהילת חב”ד בעיר

כשמדברים על משיח, יש קושי אמיתי, שכן גם אתמול אמרתי שמשיח יבוא והוא לא הגיע, וגם שלשום האמנתי שהוא יגיע — והוא לא הגיע. זה הקושי. אסור להתרגל למצב. אבל אם בכל זאת ציוו עלינו לחיות שמשיח יכול לבוא בכל רגע, אז נתנו לנו גם את הכוח, וצריך להתנהג באופן שייתן לנו את התחושה והאווירה שמשיח מגיע כל רגע, ולא במליצה.

הרבי אמר שהדרך הטובה להביא את משיח היא על ידי לימוד תורה בענייני משיח וגאולה. הדבר תקף במיוחד אצל ‘יושבי אהל’ שאצלם החיות היא בתורה, ועליהם לנתב את החיות שלהם לגאולה ומשיח באמצעות לימוד ענייני גאולה ומשיח. כך גם בחיי היום יום, כל אחד יחפש אצלו את הנקודה איך הוא יכול לתרגם את משיח בחיי היום יום, איך הוא יכול להרגיש את המוכנות והציפיה שלו שמשיח בכל רגע. זה מגיע מחשיבה וממעשים שאדם עושה כהכנה לביאת משיח.

ישבנו פעם בהתוועדות בישיבה. סיפור רודף סיפור, עוד עניין ועוד קטע בשיחה, ובאיזשהו מקום מתגנב לו הרהור, אולי נשאיר משהו להתוועדות הבאה. הכל למכור עכשיו? הרי תהיה עוד התוועדות… אבל אם חיים עם משיח, אין דבר כזה ‘לשמור להתוועדות הבאה’, הרי אפשר לעורר כעת יהודים עם רעיון מסויים, אז יש לעשות את זה כעת, שהרי בהתוועדות הבאה משיח כבר יהיה פה, והרי עיקר העבודה היא לפני ביאת משיח.

 

הרב יגאל פיזם

רב קהילת חב”ד בקריות

כאשר אנחנו הולכים בכוחו של הרבי מתוך אמונה ובטחון שדבריו של הרבי נכונים במאת האחוזים, ואם הרבי אמר שהעולם יקבל, אז העולם יקבל — או אז נצליח להעביר בקלות כל מסר שנתבקש.

תראו את פעילי משיח, אלו שעוסקים בלהט בהפצת בשורת הגאולה, ומאמינים באמונה שלמה שהעולם כבר מוכן — הם לעולם לא יתקלו באדם שלא מקבל את הדברים. ולמה? כי העולם כבר מוכן. זאת עובדה. והדבר היחיד שחסר הוא, שאנחנו נביא את הדברים של הרבי מתוך אמונה ובטחון שהדברים יתקבלו. בעצם, כל מה שהרבי אומר ועושה — חייב להתקבל אצל העולם. ולכן, אם הרבי אומר משהו, לא יתכן שהעולם לא יקבל את זה.

הרבי קובע מהו המסר המתקבל, ורק מי שיש לו בחירה חופשית יכול להרוס את זה. וכך כותב הרבי באחת מאגרותיו: “בכל הדברים שלא היה תלו בחירה מבני ישראל — ראו הצלחה מופלגה, ואם היו קישויים, הרי זה רק באותן הנקודות שהייתה יד בני ישראל בכלל, ובפרט אנ”ש שיש להם בחירה חופשית כיון שהם בדוגמא שלמעלה, הרי שם נמצאו ההעלמות וההסתרים”.

 

השליח הרב אברהם שמואל בוקיעט

משפיע בכפר חב”ד

דבר ברור הוא שעיקר השליחות כעת, וזה מה שצריך להעביר ב”מבצעים” הוא הענין של קבלת פני משיח. ישנם כאלו שאומרים שהשליחות העיקרית היא “לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש”, וזה לא מדויק כלל, כיון שמלשון זה משמע שישנם דברים נוספים שאינם קשורים לקבלת פני משיח וחשובים בפני עצמם, אלא שאינם עיקר.

השקפה כזאת אינה תואמת את כוונת הרבי: הרבי אמר ש”עיקר השליחות” כעת היא “קבלת פני משיח”. זאת אומרת, שזאת השליחות היחידה וכל שאר ה”מבצעים” הם רק כדי למלא את השליחות הזאת בצורה הטובה ביותר. וכפי שהרבי עצמו אמר שזהו השער דרכו עוברים כל ה”מבצעים”.

בנוגע לאופן המסר, צריך למסור באופן ברור כל מה שהרבי אמר בשיחות, כולל גם ש”מנחם שמו”, שגם זה אמר הרבי. צריך להחדיר בציבור שאת כל הדברים האלו, אמר הרבי במפורש בשיחות. זה שהרבי הוא הוא מלך המשיח, אינה המצאה של החסידים, ח”ו. הרבי הוא זה שכתב שמשיח “מנחם שמו”, והוא זה שכתב שבר”ת “מי”ד” מרומז שמו, ודי לחכימא ברמיזא. לא צריך להיות חכם כדי להבין רמזים כל כך ברורים. דברים אלו שהרבי אמר, אין סיבה שלא להעביר אותם. חסיד אמיתי לא צריך לפחד מהעברת הדברים של הרבי, וכפי שהרבי התבטא פעם: “דברים שמדברים כאן — זה לכל העולם, דברים שאינם מיועדים לכל העולם — לא מדברים אותם כאן”…

 

השליח הרב שלום דובער קלמנסון

סינסנטי, אוהיו

כאשר הרבי ניבא את בשורת הגאולה, בשנים תנש”א–תשנ”ב, כולנו האמנו לדברי הרבי. אך למרבה הצער, במשך השנים יש שלוחים ש”נשמטו” אחד אחד. יש להם חששות שונים כמו: “אצלי בבית הכנסת זה לא יתקבל”, “בעיר שלי זה לא כל כך  מתאים”, “הגבירים יפסיקו את התרומות”, וכדומה. עלינו להיות בביטול מוחלט כל הזמן כלפי הרבי, ולהבין שאם זהו רצונו של הרבי — זה ודאי מה שאנו צריכים לעשות, ואם כך, אין ספק שזה יצליח.

דבר ברור הוא שכל חילוקי הדעות שבמחננו בענין פרסום זהותו של מלך המשיח, נובעים מאי לימוד מעמיק של השיחות בשנת תשנ”א ותשנ”ב. אם כולם היו יושבים ולומדים בעיון את השיחות הללו, מזמן היינו מגיעים למסקנה אחת ויחידה — כי רצונו של הרבי שנפרסם ברבים את בשורת הגאולה ללא חת וללא פשרות!

לאחר כל הביטויים והשיחות של הרבי אודות “סיום עבודת הבירורים”, וש”העבודה היחידה שנותרה היא לקבל פני משיח צדקנו”, ובפרט הביטוי הידוע של הרבי כי הוא “קרייזי על משיח” — אז איך אדם יכול לטעון כי הוא חסיד של הרבי בכל המובנים, ולומד את תורתו של הרבי, אך בעניני משיח הוא עוסק רק לפי הבנתו.

 

 

 

 

הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע”ה

רבו של כפר חב”ד וחבר בית דין רבני חב”ד בארה”ק

שמעתי מאחד החסידים שאמר דבר נבון: גם כעת, לאחר ג’ תמוז, כאשר לתקופה מרה וקשה זו יועדה השיחה הידועה בה מורה הרבי שכשלא יוכלו לשאול אותו יתייעצו עם רבנים בעניני הלכה, ועם רופאים בעניני רפואה, ועם ידידים מבינים בשאר דברים, הרי שהחסידים מתעקשים ואינם מסכימים לקבל “תחליפים” לרבי. אצל חסידים מונח שמה שהרבי לא יכול לפעול — חסידים בוודאי אינם יכולים.

חסידיו של הרבי מסרבים לשינוי במה שהיה עד היום הזה, ובמקום לפנות לרבנים, ידידים ורופאים, הם ממשיכים לשאול את הרבי באגרות קודש, ממש כמו לפני ג’ תמוז, ובזכות אמונתם העזה זכו שהרבי עונה להם כמו לפני ג’ תמוז!

חסידים זועקים: הרבי חי! ומסרבים להכיר במציאות אחרת, מסרבים לומר שהרבי נמצא בגנזי מרומים חס ושלום. הם מאמינים באמונה טהורה ואמיתית בחיותו של הרבי, ומשום כך מתעקשים ושואלים את הרבי, ורק את הרבי, ואז הוא עונה! הרבי אינו בגנזי מרומים! הרבי כאן איתנו: עונה, מייעץ, מברך; הוא נמצא עם כל מי שרק מאמין ופונה אליו. וזו הזעקה הגדולה שצריכה לצאת מהתוועדות זו:

ללא הרבי אי אפשר להתקיים אפילו לרגע! לא רק כמו דורו של משה שציינו את מה שפעל בעבר “הוציאנו ממצרים, קרע לנו את הים וכו’”, לא רק הרבי שהקים לנו את כפר חב”ד ולימד אותנו תורה — אלא הרבי חי איתנו כאן ועכשיו, בלעדיו אי אפשר להמשיך כי אין לנו חיים.

 

 

הרב בן ציון ליפסקר ע”ה

רבה של ערד וחבר בית דין רבני חב”ד בארה”ק

אחרי ג’ תמוז, הרבה אנשים ניבאו שחורות לתנועת חב”ד. ניבאו לנו פילוג, עזיבה המונית וכו’. אולם ב”ה שהדברים לא היו, לא מיניה ולא מקצתיה.

דרכם של רבני חב”ד היא לאחד את השורות ולתת מקום לכל דבר שיש לו מקום בהוראותיו ותורותיו של הרבי, גם אם בזה עצמו יש חילוקי דעות. עצם הדבר שאני מעניק ראיון ל”בית משיח”, זה מעיד על מאמץ שימור האחדות שאנו עושים. אני יודע שחלק גדול מליובאוויטש קוראים “בית משיח” וחיים את “בית משיח”; ואסור לי לגרום להתפלגות מסוימת, כי חב”ד איננה יכולה להרשות את זה.

יש הרבה מה לעשות עוד בנושא של משיח. בהתוועדויות אני מזכיר כל העת את דברי הרבי לשלוחים בכינוס השלוחים בתשנ”ב על השליחות היחידה והאחרונה לקבל פני משיח. בכל עת אני משתדל להעביר את המסר שהרבי חי אתנו ומנהל אותנו גם עכשיו. אני מסביר שחב”ד הולכת וגדלה מיום ליום באופן מוחשי, אם כפי שמתרחש בקהילה שלנו בערד, ואם בקהילות חב”ד רבות נוספות ברחבי העולם, שגדלות ומתרחבות. אני לא מתכוון על גידול טבעי של מוסדות חב”ד, אלא על גידול כתוצאה מהתווספות של בעלי תשובה חדשים שמגיעים כל העת ליהדות ולחב”ד. כשאני חושב על כך, זה פשוט מלהיב אותי.

המשמעות של הדבר הזה, הוא שהרבי חי, והוא מוביל אותנו! לא מדובר רק לפי הפרשנות של “זרעו בחיים אף הוא בחיים”, כפי שיש שנוטים להסביר. אלא שהרבי בעצמו מנהל את חב”ד.

 

הרב ישבעם סגל

משפיע בכפר חב”ד

ההתעלות וההתעלמות של משה אינה הפסקה ונטישת עבודת הגאולה ח”ו — אף לא לזמן קצר, אלא בדומה לעלייתו להר סיני, שהיתה התעלמות לצורך הגילוי, דהיינו, בשביל להביא תורה (לוחות) לישראל, כך (עפ”י הנלמד בגזירה שוה) גם הנאמר “וימת שם משה” בגיל מאה ועשרים שנה, היא בשביל להשלים את הגילוי האלקי בעולם.

כמ”ש בזהר: “אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא” ומבואר בס’ התניא “בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע”ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה ללמד דעת את העם וכו’.

נמצא שהסתלקותו אינה שלילת מציאותו ופעולתו בעולם, אלא להיפך היא הגברת התגלותו בעולם, על ידי זה שבנוסף לחייו הנצחיים בגופו, קיימת גם התפשטות והתלבשות נשמתו במנהיג נוסף, וזאת לצורך החדרת ערכי התורה לדור הבא כנ”ל, ולאפשרות בירורי ניצוצות נמוכים יותר, דבר שהיה מנוע במושגים של דור קודם.

ענין זה — נצחיותו של הגואל — הינו יסודי ביותר ביחס לגאולה.

 

הרב חיים סרברנסקי ע”ה

מעסקני אנ”ש במלבורן אוסטרליה ומשפיע בקראון הייטס

כשהיינו ברוסיה, לא חלמנו שיבוא יום ונראה את הרבי. מאז עזב הרבי הריי”צ את רוסיה בשנת תרפ”ח, ועד שהגענו לפריז בשנת תש”ז, לא הייתה שום אפשרות לנסוע לרבי. ופתאום, אחרי עשרים שנה, השתנה המצב ויכולנו לנסוע לרבי (אני אישית לא קיבלתי אישור מהרבי לנסיעה עד תשי”ח, אבל כמה מאנ”ש זכו לכך קודם לכן).

למרות שלא ראינו את הרבי, התחזקנו בהתקשרות לרבי, וקיימנו את הוראותיו. היו חסידים שהיו זקוקים למסירות נפש כדי למלא את רצון הרבי, והיו אף שמסרו את נפשם בפועל. כל זאת כדי להיות מקושרים לרבי, למרות שהם בכלל לא יכולים לראות אותו.

מה שחיזק אותנו באותן שנים, היה הלימוד החוזר ונשנה במאמר ‘אין הקב”ה בא בטרוניה — תרפ”ה’, בו כותב הרבי הריי”צ שבזמן הזה ניתנים כוחות יותר ממה שהיה לבני ישראל בזמן בית המקדש. אין ספק שגם כיום, כאשר שוב איננו זוכים לראות את הרבי — ניתנים אותם כוחות נעלים, ויש לנו את כל מה שצריך כדי להיות קשורים לרבי, למרות ההעלם וההסתר.

חייבים להאמין ולדעת, שהרבי ממשיך להיות איתנו, והוא הוא הנשיא שלנו. רואים במוחש שכל העניינים מתנהלים והולכים לפי הרצון של הרבי. הרבי נמצא כאן, בעולם הזה הגשמי, למרות שאיננו רואים אותו. וכי בזמן שראינו אותו — ראינו את העצם של הרבי? ראינו רק את הגוף, אבל לא הייתה לנו שום השגה ברבי!

 

השליח הרב יצחק גולדברג

ראש ישיבת “תומכי תמימים” מגדל העמק

יפה עשו בגיליון המאה של ״בית משיח״, כשראיינו את התמימים שלמדו ב׳קבוצה׳ תשנ״ה, ה’קבוצה’ שפתחה את הצינור לנצחיות והמשכיות. הם, התמימים, יכלו להעביר את תחושותיהם מעל גבי הגיליון, הם יכלו להסביר היטב, עם הרבה רגש, את החובה והזכות בשהייה בת שנה אצל הרבי מלך המשיח גם במצבנו הנוכחי.

רק בשהייה של שנה שלימה סביב מעגל השנה, ניתן לקחת את חיי היום יום האפורים שלנו, ולהכניס בהם את ה”לחיות עם הרבי”. בשהייה של “שנה תמימה” ממלאים את הימים ‘הרגילים’, ברבי.

פרט זה חשוב גם היום, ואולי היום יותר מתמיד. היום צריכים התמימים להיות אצל הרבי, להיות בד׳ אמות של הרבי, כדי שבמצב של העלם והסתר זה לא יהיו התמימים מנותקים מהרבי ר״ל. אדרבא! דווקא היום מורגש יותר הצורך שהתמימים, ליגיון של מלך, ישהו שנה תמימה בד’ אמותיו של המלך, שנה של התקשרות, שנה של התמסרות לרבי, עדי השלמת תפקידם בהתגלותו המיידית של הרבי שליט״א מלך המשיח.

 

הרב זלמן נוטיק

משפיע בישיבת “תומכי תמימים” ראשון לציון

תמים שנוסע כיום לרבי מלך המשיח, הרי הוא מכריז ואומר בצורה הברורה ביותר — כפי שאמר אדמו”ר הזקן והרבי מצטטו באותו מאמר — אינני חפץ בגן עדן שלך איני חפץ בעולם הבא שלך, אני רוצה רק את עצמותך. הנסיעה לרבי היא האמירה בצורה הברורה ביותר, שאנחנו נוסעים להתקשר ולהתאחד עם גילוי העצמות שמאיר בכל התוקף דווקא בבית רבינו שבבבל, כפי שהרבי עצמו מבאר בקונטרס “בית רבינו שבבבל” ש”נמצא ש’בית רבינו’ (770) הוא בחינת “תלפיות”, תל שכל פיות פונים בו יותר מיובל שנים, עד עולם”. ומבאר שם בארוכה שבית המקדש נסע לבית רבינו שבבבל, ושם מאיר גילוי אלוקות כפי שהיה בבית המקדש. לכן בהתגלות משיח, 770 (בגימטריא בית משיח, כפי שמבאר הרבי בשיחה) יהיה סמוך הכי לבית המקדש השלישי.

כאשר חסיד נוסע היום לרבי, הרי הוא צריך לדעת — מחד את הזכות שיש לו להגיע לרבי, ומאידך את גודל החובה שבדבר, כיון שמקומו האמיתי והנצחי של הרבי “עד עולם” — עד שסוון סוונטי יועתק לירושלים בסמיכות לבית המקדש — הוא בבית רבינו שבבבל, הרי הרבי נמצא שם ופוטר את הרבים בקידוש. וכך כל העניינים של הרבי הם נצחיים “עד עולם”.

וכאשר רואים כיום את התמימים נוסעים לרבי באופן של מסירת נפש, למעלה מכל סיבה והבנה, הרי זה מהכח שנתן לנו הרבי במאמר האחרון שחילק לחסידים (עם שני דולר ולעקח, שזה חודר להיות באופן של דם ובשר כבשרו), ומבטא את הציווי שאל לו ליהודי להסתפק בכל דרגה שהיא, ורצונו היחיד הוא לזכות לגילוי העצמות.

 

הרב בן ציון גרוסמן

משפיע בקהילת חב”ד במגדל העמק

אם נעקוב אחרי עשרות שנות מנהיגותו הגלויה של הרבי, רואים שהיום, לאחר שנכסה מעינינו, כל העניינים הם באין ערוך מאשר היה אי פעם. לא רק שחסידות חב”ד ממשיכה לתפקד, והפעילות ממשיכה להתקיים, אלא שעוד חסידים רבים מחסידויות אחרות נוהגים לשתות בצמא את תורת חסידות חב”ד. יש המוני אברכים הנמנים על חסידויות אחרות ומחנכים את ילדיהם במוסדות החצר שלהם, אך לומדים חסידות של הרבי וכל הבית שלהם חדור בחסידות חב”ד, ויש לי דוגמאות רבות ומפליאות לכך. אין מדובר ביחידים בלבד, אלא בתופעה רחבה. כל מי שעוסק בקירוב לחסידות חב”ד, יכול לאשר זאת.

רואים שהרבי חי וקיים, פועל ומנהיג כמו בעבר, ועוד הרבה יותר מכך. ראו את קונטרס ה”דבר מלכות” שמחולק ברבבות עותקים ועל שערו מופיע הכינוי “שליט”א” ואין פוצה פה ומצפצף. הדבר התקבל בפשטות רבה, שכן כולם ידועים שחסידי חב”ד מאמינים שהרבי חי וקיים.

 

 

 

השליח הרב יוסף העכט

רבה של אילת וחבר בית דין רבני חב”ד בארה”ק

אני מכיר את הקולות שאומרים שהמציאות של העולם אחרי ג’ תמוז היא מציאות אחרת, התחזקות הראיה הגשמית, אבל אין זה נכון, אדרבא: צריכים עוד יותר להתחזק.

אם בכל הזמנים היה צריך להדגיש את העניין הזה שאסור לנו להסתכל בעיניים שהעולם מסתכל בהם, אלא כמו שהרבי מסתכל, הרי שלאחר ג’ תמוז נדרשת מאתנו עבודה עוד יותר גדולה, כי הנסיון להסתכלות אמיתית שכזאת הופכת להיות קשה יותר. ואדרבא: יש להתחזק בהסתכלות הזאת שהרבי חידש לנו, כמו זה שמשיח צדקנו מאחורי הדלת וצריך רק לפתוח לו את הדלת ולהכניסו פנימה; או המושג שלא נותר אלא “לפקוח את העיניים”. כל המושגים הללו, מי שלא מסתכל על הדברים עם העיניים של הרבי, קשה לו להבין את זה. אבל הרבי סומך עלינו ורוצה שאנחנו נגיע לאותו מצב שנוכל לראות בדיוק כמו שהוא רואה את הדברים.

הראייה הזאת צריכה להיות בכל התחומים: על השליחות, על הכוחות שניתנים לנו, על היכולת שלנו לכבוש את העולם, על היכולת לבצע את הפעילות של הרבי. מי שמתקשה לתפוס את נקודת הראייה הזאת, צריך פשוט לפתוח את שיחות הקודש מאז מאמר ‘באתי לגני’ הראשון וללמוד את הדברים שנאמרו; הכל כה מלא וגדוש עד שזה מאפשר לכל חסיד להביט נכון.

מאידך גיסא — יש לזכור את האחריות שלנו כלפי הרבי. כי כאשר הרבי סומך עלינו החסידים ובנו יש חולשה, הרי זו אחריות גדולה וזה פוגע, כביכול, למעלה.

 

הרב יוסף ישעי’ ברוין

מד”א וחבר הבד”צ של שכונת קראון הייטס

מכיוון שלנשיא הדור יש כמה בחינות, עומק לפנים מעומק, ובחלוקה הידועה של נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה — ברור שיש דרגות בהתקשרות. יש המתקשרים לדרגת הנפש, יש המעמיקים בהתקשרות לדרגת הרוח של הרבי, וכך הלאה עד לדרגה הגבוהה ביותר בהתקשרות — ל’יחידה’ של הרבי.

מהי ה’יחידה’ של הרבי? מובא בקונטרס עניינה של תורת החסידות, שכמו שבכל נשמה פרטית ישנם חמשה מדריגות נפש, רוח, נשמה, חי׳ ויחידה — כך גם בנוגע לנשמה של כללות ההשתלשלות, שישנם בזה חמשה דרגות. ומשיח הוא בחינת יחידה דכללות. ומבואר שם באריכות שענינו העיקרי של משיח הוא — יחידה.

זאת אומרת, שענייני גאולה ומשיח הם עניינו העיקרי של הרבי. ולכן, מי שרוצה להיות בהתקשרות הפנימית ביותר עם הרבי — עליו לקיים את הוראותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, הן בלימוד ענייני גאולה ומשיח, ומה טוב בעשרה, והן בקיום ההוראה ‘לחיות גאולה ומשיח’, ולהרגיל את עצמו להתנהג במחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים לימות המשיח (כמובן בהתאם לכל גדרי ההלכה העכשוויים).

 

השליח הרב חיים שלמה דיסקין

רבה של קרית אתא

לשליח אסור לשכוח את הנקודה העיקרית: לקשר יהודים לרבי מלך המשיח. זה הדבר החשוב ביותר. השיעורים וההתוועדויות חדורות בענינים של הרבי, ובענין העיקרי ביותר של זירוז הגאולה. זה מתבטא בשיעורים, בהתוועדויות, בשיחות ובפעילות. כל הזמן חיים כאן עם הרבי. גם במשך השבוע, מגיעים אנשים רבים ומבקשים לכתוב לרבי, ולבקש את עצתו וברכתו לענינים שונים.

 

הרב ישעיהו הרצל

רבה של נצרת עילית

ענייני משיח חודרים יותר ויותר לציבור הרחב באופן שלא הכרנו בעבר. הציבור היום זועק מעצמו ‘משיח’. יום אחד הלכתי ברחוב ואמרתי ליהודי שהגיע הזמן שמשיח יבוא. היהודי עונה לי בפשטות, ‘כבוד הרב, הזמן כבר עבר מזמן’…

המסר של הרבי לעולם חדר לכל שכבות הציבור. בכלל, כאשר אני מזכיר את קהילת אנ”ש לתפארת בנצרת עלית, היא דוגמא לקהילות רבות של אהבה ואחדות והרמוניה, עם להט גדול ליישום כל ענייני הרבי. המוסדות, הישיבה, ניידות חב”ד, בית חב”ד, הקהילה ובה המשפיע הרב דוד טייכטל שפועל רבות לקירוב לבבות ומסייע לתלמידים — כל אלו חיים באווירה מיוחדת ונפלאה שמעמידה את העיר שלנו כעיר מיוחדת שאפשר לומר בגאווה ‘ראו גידולים שגידלתי’ וכי לרבי מלך המשיח יש נחת רוח גדולה מאד.

 

השליח הרב העשיל גרינברג

וויליאמסויל, ניו יורק.  ארה”ב

כחסידי חב”ד אנחנו בטוחים שאחרי כל כך הרבה שנות הפצה והסברה, כולם יודעים ועכ”פ שמעו על הרבי. אמנם כך, אבל מידי שנה מגיעות נשמות חדשות, שלא יודעים דבר על הרבי. וכאשר רוצים לדבר איתם על הרבי כמשיח, קודם לכן יש להסביר להם כיאה את המושג של ‘רבי’.

אפיזודה שהמחישה לי את זה היתה במסגרת סדרת שיעורים שהעברתי על ‘רבי’, עבור משתתפים לא דתיים שידיעותיהם ביהדות היו מינוריות בלבד. במשך שעה ארוכה הרחבתי על המושגים הבסיסיים של רבי שמלמד תורה, נשיא הדור, נשמה כללית, תוך  תיאורים וסיפורים. לאחר מכן הסברתי באריכות מה זה ‘משיח’, ובסיום השיעור האחרון אמרתי שכעת אפשר להבין מדוע חסידים מאמינים ברבי שהוא משיח.

אלו היו אנשים חדשים שאף פעם לא שמעו ממני דיבורים כאלו והיה מעניין אותי לראות מה תהיה תגובתם לשמע מילים כאלו. בשעת השיעור ישבו כולם ושיכתבו את השיעור במחברות, וכשאמרתי את הדברים לא היה אחד שהרים את ראשו לאות השתאות או הלם מדבריי. והסיבה? אחרי הבנה נרחבת במושג של ‘רבי’ זה כבר נהיה מובן היטב ש’רבי’ זו מילה נרדפת ל’משיח’.

 

הרב גדליה אקסלרוד

מלפנים אב”ד בחיפה

מדברי הרבי מלך המשיח בשיחת כ”ח ניסן אנו למדים שגם כיום דרוש נחשון בן עמינדב שיקפוץ לתוך הנהר וייבקע הנהר, ומסירות הנפש היא דווקא מצד בני ישראל, ולכך מחכה מלך המשיח.

אנו נמצאים בחושך ההסתר מהרבי מלך המשיח, וכעת דרושה בקיעת הנהר, וזה על–ידי קריעת המסכים בקפיצה לים ההעלם מתוך מסירות נפש של אמונה והתקשרות במלך המשיח, ורק על ידי זה ייבקע ההעלם. והתביעה היא שכל אחד יחליט כי הוא זה שצריך לעשות את העבודה הזו, וכבר נסללה לפנינו דרך המסירות נפש בכל אלפי השנים מעקדת יצחק.

הגיע הזמן שכל אחד מאתנו, שזכינו להיות חסידי חב”ד הקרובים למלך המשיח, ישליך את עצמו לעבודת המסירות נפש, להתאחד עם הרבי מלך המשיח רוחא ברוחא, נפשא בנפשא, בבחינת “יהושע נער לא ימיש מתוך האהל”, ואז נזכה לראות בעיני בשר את מלכות מלך המשיח, אשר יבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה’.

 

השליח הרב זלמן אבלסקי ע”ה

ממנהלי רשת אהלי יוסף יצחק. ורבה של מולדובה

אני זוכר שלאחר שהגיע המאמר הראשון של הרבי, י’ שבט תשי”א לארה”ק, ואני הייתי אז בכפר חב”ד, הבנתי מיד למה שואף הרבי — לפעילות שתביא גאולה בפועל! ומכלל כך, הבנתי שאת הגאולה הזאת יביא הרבי, הלא הוא המלך המשיח, ואת זה התחלתי לפרסם כבר אז.

כל מי שמעיין באותו מאמר ראשוני, רואה שהרבי מדבר על כך שהשליחות שלנו בפועל היא להוריד את השכינה משבעה הרקיעים עד למטה, כפי שהיה אצל שבעת הצדיקים עד משה רבינו. והרבי ממשיך כי אנחנו נמצאים בעקבתא דמשיחא, ובסיום הגלות — האם אפשר היה לפרש פירוש אחר לדברים הללו?!

הרב מיכאל מישולובין

משפיע אנ”ש ב’נחלת הר חב”ד’ — קרית מלאכי

כשחסיד יודע שהרבי מרעיש כל כך אודות משיח, הרי אם יש לו רגש לרבי והוא מקושר, אזי בכל פעולה טובה שהוא עושה הוא חושב לעצמו, “הלוואי והפעולה הזו תהיה זו שתכריע את הכף, ותביא את ההתגלות של הרבי מלך המשיח”.

כשלומדים את השיחות של תנש”א תשנ”ב, אי אפשר להישאר אדיש. הרבי מרעיש כל כך אודות ביאת משיח, והחסיד מתעורר וכמה גם הוא לביאת משיח, ולהתראות עם הרבי, אזי כשהוא מניח תפילין, מתעטף בטלית, מברך ברכה, עוזר לחבר, הוא מקשר הכול להתגלות של הרבי.

כך אפילו בעניינים הכי גשמיים, כמו אוכל וכו’. הרי יהודי אוכל כדי שיהיה לו כוח לעבוד את ה’ בכוח האכילה הזו, וחסיד יודע שהוא עובד את ה’ ומקיים את מצוותיו, כדי להביא ל”תכלית הזה של ימות המשיח”. וגם כמו שאומר הרמב”ם היות הגוף בריא, מדרכי עבודת ה’ הוא.

ובוודאי כאשר נפגש עם יהודי נוסף, ומעורר אותו על הזכות הנפלאה שבזכות המצווה שהוא עושה, הוא יכול להכריע את הכף ולהביא את משיח. וכמובן, שגם כשהוא מפרסם משיח ומכריז “יחי המלך”, הוא לא שוכח שהכל נעשה כדי להביא את ההתגלות של הרבי. וממילא, מה שקורה שבאופן כזה החסיד חושב כל הזמן על משיח. הוא מתחיל “לחיות משיח”. אבל כדי להגיע למצב כזה, חייבים ללמוד עניני גאולה ומשיח ואת השיחות האחרונות ששמענו לע”ע מהרבי, כי רק בכוח התורה להביא למצב נעלה כזה, שכל רגע נחשוב על משיח.

 

הרב שניאור זלמן גפני

משפיע, לשעבר ראש ישיבת “אור תמימים”

על כתפיו של הרבי מונחת הבאת הגאולה ובכדי לגאול את עם ישראל מוכרחים לפעול עם כל יהודי. זו הסיבה שהרבי לא נטש אף סוג של הקהל. הרבי עסק רבות עם בעלי תשובה, והרבי גם העלה על נס את מעלתן של הנשים. אנחנו יודעים שהרבי הרש”ב, לדוגמה, לא היה מקבל נשים ליחידות. אך הרבי, נשיא הדור השביעי, הוא המאסף של המחנה, ונעזר בכל סוג של אוכלוסיה כדי לקרב את הגאולה.

מדהים לראות צעירים שהגיעו אלינו [לישיבת “אור התמימים” לבעלי תשובה] עם אפס ידע ביהדות וכיום הם מחזיקים בתפקידים רבניים בארץ ובעולם, זה בא רק בכוחו של הרבי. 

ראו שאצל הרבי לא עשה איפה ואיפה, בעל תשובה ואנ”ש מבית קיבלו את אותו יחס. ההפך, בעל תשובה קיבל יחס קרוב יותר. צריך שיהיה ורבים השיב מעוון וזה מה שהרבי עשה. הרבי כבש את העולם. לא אשכח את השיחה של הרבי בשנת תשל”ב, כאשר הרבי הכריז על כיבוש העולם, העולם בוער וצריך לכבות אותו, התבטא אז הרבי, ושלח שלוחים לקרב כל יהודי בכל מקום.

 

 

הרב שמואל חפר

סגן יו”ר אגודת חסידי חב”ד בארץ הקודש, יו”ר הועד למען שלימות העם ומנהל בית רבקה כפר חב”ד

בשיחת כ”ח ניסן הרבי אמר: “אורות דתוהו בכלים דתיקון”. הרבי מתכוון בהחלט שנעשה צעדים מהפכניים, שיעוררו את כל העם לבקש את הגאולה. כדי להצליח, צריך להפעיל את המחשבה קודם למעשה, ולבחון את הדרכים הטובות ביותר להעברת המסרים הברורים של הרבי. יחד עם הצורך להעביר את כל המסרים של הרבי, צריך לדעת איך להעביר אותם. וזה בהחלט תלוי בתנאי המקום. הרבי חוזר ומדגיש ש”אזלת לקרתא הלך בנימוסא”, ובכל מקום יש להתנהג כמנהגי המקום, ולהשפיע מבפנים. בהחלט צריך לדעת שיש מקומות בהם אנשים יקבלו רעיון חדש רק אם הוא יוצג בצורה יוקרתית. במקומות כאלה חובה על הפעילים להפעיל צוות מוחות שיחשוב כיצד להעביר את המסרים הברורים של הרבי, לתבנית הסברה שתתקבל במקום.

בכניסה למשרדי ב”בית רבקה” יש שלט גדול עם הכרזת הקודש “יחי אדוננו”. מגיעים למשרדי אישים בכירים, אנשים שאין להם מושג בנושא של משיח. הם רואים שלט יפה, מסקרן, ושואלים אותי לתוכן הדברים. אני משתדל להסביר לכל אחד בשפתו, וב”ה עד היום הצלחתי להעביר את המסר של הרבי בצורה שהתקבלה על לבם. בחצר קמפוס “בית רבקה”, במקום בולט מאוד שנצפה היטב מכביש מספר אחת בארץ, מוצב שלט גדול שמבשר על הגאולה הקרובה, עם תמונה של הרבי. עשרות אלפי יהודים נחשפים בכל יום לבשורת הגאולה בדרך זו, ואנחנו מקבלים המון תגובות חיוביות. אנשים פשוט רוצים משיח!

 

השליח הרב יוסף יצחק גורביץ’

משפיע ישיבת “תומכי תמימים”, מגדל העמק

מאז שנת תשנ”ד, שנה שבה גבר ההעלם על הגילוי ופסקו עינינו מלראות ואוזננו מלשמוע את את כ”ק אד”ש מה”מ, התחדדה גישתו של הרבי כלפי הקשר בין ה”ראש” ל”פרטים” בדורנו זה. מאז אותה שנה ניתן להבחין במאות יוזמות אישיות בנושא פרסום הגאולה המציפים את העולם כולו, אם מדובר ביוזמות של תמימים ואם מדובר ביוזמות של אנ”ש. כולן יוזמות ברוכות אמנם, אבל הדבר אומר דרשני — היכן היו כל אותם יזמים צעירים לפני שנת תשנ”ד? מדוע עד שנת תשנ”ד לא התבשרנו על יוזמות אישיות בקצב כה מסחרר כפי שקורה היום?

התשובה היא פשוטה, מאז שנת תשנ”ד משפיע לנו הרבי כוחות מיוחדים, כוחות שיתנו לנו את היכולת להתמודד עם ההעלם וההסתר הנורא שאופף אותנו זה שנתיים ומעלה, כוחות שיעניקו לנו את הכוח לגלות את ה”ראש”, שפועל מתוך הפרטים.

הכוחות הללו ניתנו אמנם לכל יהודי ויהודי, ולחסיד בפרט, אבל גם כאן מבחינים אצל התמימים ב”קאך” מיוחד ויוצא מן הכלל בכל הנוגע ליוזמות אישיות אלו.

 

הרב חיים ניסלביץ

שליח בשכונת ארמון הנציב בירושלים, וממשפיעי קהילת חב”ד

בשבת פרשת תזריע מצורע הורה לנו הרבי מלך המשיח להוסיף בלימוד ענייני משיח וגאולה. בהזדמנויות אחרות הורה לנו הרבי מלך המשיח ״לחיות עם משיח״. בפשטות, הכוונה היא שכאשר נתמיד ללמוד בתורת הגאולה — במילא “נחיה” עם משיח.

במבט שני, עמוק יותר, נראה שלא כך הם פני הדברים: הרבי לא אומר “לחיות עם משיח וגאולה”, הרבי אומר לחיות עם משיח!

לכן נראה שכוונת הרבי מלך המשיח היא שיתחילו לחיות עם “משיח” כפשוט. והיינו, כשם שעד היום איחלו חסידים “לעבן מיטן רבין”, כשכוונתם היא לחיות עם אישיותו של הרבי ולא רק עם תורתו, היינו, שיהיה חדור בהם כל הזמן רק “רבי” הרי שהיום צריכים אנו לחיות עם “משיח” — להיות חדורים בעובדת היות הרבי מלך המשיח!!

דבר זה מתבטא — בנוסף ללימוד תורתו וקיום הוראותיו הקדושים — גם בכך שבכל פעם שמזכירים את הרבי, מזכירים כי הוא מלך המשיח, ואם מצטטים משהו מליקוטי שיחות — אומרים “הרבי מלך המשיח כותב בליקוטי שיחות”. וכן הלאה. וכשמציאות זו תחדור להכרתנו — נזכור כל העת כי הרבי המלך המשיח עומד ומצפה להתגלות לעיני כל העמים, ואז, נעשה הכל כדי שהגאולה השלימה תהיה תיכף ומיד ממש.

 

הרב יוסף יצחק סגל

משפיע ישיבת “תומכי תמימים” במגדל העמק

צריך שכל אחד יהיה לו גם את הגעגועים לא רק למה שהיה, אלא גם למה שיהיה, לצד הבטחון שבקרוב ממש הרבי יתגלה בעיניים בשריות וישמיענו תורה חדשה. זו הרי השאיפה העמוקה של כולם — שהרבי יתגלה לעינינו בגוף גשמי ושנשמע תורה חדשה.

הכמיהה של אלה כמו גם אלה, הגעגועים והבטחון, זה עניין של תכונת הנפש כל אחד לפי מה שהוא, והרבי משפיע ונותן לאלה כמו גם לאלה, כדין וכדין. אבל העיקר — לחיות עם הרבי, עם העניינים הרוחניים שהרבי משפיע.

אני רואה בדור הזה בחורים מגיעים לרבי, כל כך הרבה בחורים, מדברים על הרבי וחיים את הרבי בד’ אמות שלו, וכל שאר הענינים.

הבחירה של ‘מה לראות’ ו’איך לראות’ כל דבר — תלויה בידי כל אחד מאתנו. גם ב”לראות וליראות” של ימינו אלה — אפשר להגיע לבית המקדש שלנו, 770, ולראות את העניין של גילוי אלוקות, זה קדושה לא זזה ממקומה וכל שאר הענינים הרוחניים שהרבי דיבר על 770. ואפשר להיות נוכח ב–770 ולא להרגיש מכל החוויה הרוחנית הזאת, ולהישאר בנפש באותו מקום שבו הגענו.

 

השליח הרב מוטי גל ע”ה

רמת גן

מהיום הראשון הניף הרבי דגל מאוד גבוה. הרבי קבע שיש משימה נעלית הרבה יותר מסך כל הפרטים של החסידים, ושאנחנו זכינו לשרת יחד איתו אידיאל הרבה יותר גדול מכולנו — אידיאל גאולת עם ישראל.

ואז הגיעו השנים תנש”א תשנ”ב שאז הרבי העצים את כל רבדי התכנית עד לשורשם, כולל הרציונל של התכנית, העומק שלה כולל מקורות הידע של הרבי במראי מקומות, מאיפה הוא לוקח תורה חדשה כל כך דרמטית. הרבי גילה כי ‘מיניה אתפריעו כל נהורין’, וכל יהודי ייצא מהגלות וכו’. כבר משנות המ”מים דיבר על כך שהמלך מבזבז אוצרותיו ונותן כל מה שיש לו לאנשי החיל על ידי פקידי החיל, ועד לאותן אמרות חזקות “קער א וועלט היינט!” והרבי מדגיש שוב ושוב איך אדם יכול להפוך את העולם היום, בחייך, גם אם אין לו מפלגה ואין לו כסף, ובכל זאת הוא מסוגל לגמרי להפוך את העולם. אלו דרישות של הרבי מכל אחד מאתנו.

ככל שלומדים יותר את שיחות נ”א ו–נ”ב, מתחוורת יותר ויותר התמונה שהרבי הבין שאנחנו בעת רצון אדירה לממש את החלום הגדול של כל העם היהודי הזה מאז היותו לעם — ואנחנו זכינו, הדור הזה, אנחנו פה כל מי שיושב פה.

 

 

הרב יצחק הכהן הענדל ע”ה,

רב קהילת חב”ד ואב”ד מונטריאל

מכיוון שנמצאים אנו בזמן של העלם והסתר מבהיל, ניסיון שלא היה מאז בחר הקב”ה בעם ישראל ומינה את משה רבינו לנשיא הדור — הרי טבעי ביותר שרצונו הנפשי הפנימי והעמוק ביותר של כל חסיד, הוא לסיים את המצב הנורא הזה, כדי לשוב ולראות את נשיא הדור בגשמיות. וכאשר חסיד שומע מהרבי שיש הכרזה שפועלת הוספת חיים במלך, מיד הופכת הכרזה זו לעניין עיקרי אצלו!

מעבר לעניין החשוב והעיקרי של הוספת חיים במלך, הרי בשיחת ש”פ תולדות תשנ”ב (ספר השיחות חלק א עמ’ 133), גילה הרבי שתוכנה של הכרזה זו הוא גם “התגלות מציאותו דמלך המשיח”, ובלשונו הק’: “הפטרת דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה “יחי אדוני המלך דוד לעולם” — נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע”י המלך המשיח שהוא “מבית דוד ומזרע שלמה” — שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח”.

ומעל הכל — מאז שמחת תורה תשנ”ג, הפכה הכרזת ה’יחי’ לעניין מרכזי באישורו ועידודו הישיר של הרבי, כאשר למעלה משנה יצא הרבי כמעט מידי יום ועודד בגופו הק’ את הכרזת ה’יחי’. כל חסיד זוכר את אותם רגעים מיוחדים, בהם עמדנו מול הרבי והכרזנו “יחי אדוננו” כדי להוסיף חיים בנשיא הדור ולזרז את התגלות מלך המשיח. אני זוכר כיצד עמדתי סמוך לרבי באחת הפעמים הללו, וברכתי את הרבי בברכת כהנים וב”יחי אדוננו”, והרבי ענה ‘אמן’!

כאשר אנו מבקשים “לחיות עם הרבי”, הרי כל אחד נזכר בפעם האחרונה שהוא ראה את הרבי, ועם זה הוא ‘חי’. לרוב חסידי חב”ד הפעם האחרונה הזו הייתה במעמד הקדוש של הכרזת “יחי אדוננו” מול פני הקודש, וזו עוד סיבה מדוע דווקא עניין זה הפך למרכזי ועיקרי בחייו של חסיד.

 

הרב יהודה לייב גרונר

מזכיר הרבי, חבר ועד המסדר, חבר מערכת אוצר החסידים ומנהל קופת רבינו

יום אחד, אחרי הצהריים, התקשר אלי הרב זלמן גורארי’, ואמר לי: לייבל, לך לחנות ה’משקה’ בקינגסטון, תקנה כמה בקבוקים, שתה את כולם ואמור ‘לחיים’!

אמרתי לו: ר’ זלמן, זה רעיון טוב, אבל מה פתאום עכשיו?

הוא סיפר לי: בזמן האחרון אנשים מדברים על כך שהרבי הוא מלך המשיח. היום השתתפתי באסיפה של אגודת הרבנים, ומכיוון שאני חבר באגודה, צעקו עלי כמה רבנים: איך ייתכן שחסידי חב”ד מפרסמים שהרבי הוא מלך המשיח?! טלפנתי לרב חודקוב — כך הוא סיפר לי — סיפרתי לו על צעקות הרבנים, ואמרתי שלדעתי הם צודקים. הרב חודקוב הביע גם הוא את דעתו שאני צודק. אלא שלפתע נעצר, ואמר: “המתן רגע”. כעבור כמה דקות, הוא חזר לקו הטלפון ופתאום שינה לגמרי את דבריו מלפני כמה דקות, ואמר בתקיפות: מה מפריע לך שאומרים על הרבי שהוא משיח? מה אתה מתפעל מהמנגדים?!

מסתבר שהרבי האזין לשיחת הטלפון, וסימן לרב חודקוב להשתיק את הקו, ואז אמר לו את דעתו הקדושה, וזו הסיבה שחדקוב שינה את דעתו תוך דקות במאה ושמונים מעלות…

כל זאת סיפר לי ר’ זלמן בהתלהבות, ואמר: “אתה שומע? על כזה דבר, שהרבי מסכים שהוא משיח, צריכים לומר הרבה ‘לחיים’!”

 

הרב שלום מענדל סימפסון

מזכיר הרבי מנהל מרכז לענייני חינוך וקופת רבינו

יש הטוענים שהפצת בשורת הגאולה גורמת לאנשים להתרחק מליובאוויטש. הטענה הזאת לא חדשה. היו שטענו אותה גם לאחר שליובאוויטש הפיצו את עיתוני “הקריאה והקדושה” — שאגב, זכיתי יחד עם משפחתי להיות שותפים בהוצאתם לאור — בהם הובאה קריאתו של הרבי הריי”צ “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”.

אחד מאלה שטענו כך, היה עסקן יהודי גדול, שהיה ידיד גדול לליובאוויטש ואף סייע רבות לרבי הריי”צ בביקורו הראשון בארצות הברית. ואכן, בראשית שנות היו”דים שלח אותי הרבי לאותו עסקן, כדי לברר מה יחסו לליובאוויטש. לאחר שיחה ארוכה איתו, הוא סיפר לי שהתרחק מליובאוויטש לאחר שהרבי הריי”צ החל לעסוק ב’קאך’ בנושא הגאולה והתגלות המשיח. “אני מחזיק שאף אחד אינו יכול לדעת מתי משיח יבוא”, אמר לי, “ומשום כך התרחקתי”.

כתבתי לרבי על הפגישה אתו, וציטטתי את דבריו שהתרחק בגלל משיח. הרבי ציין כוכבית על המילה “נתרחק”, וכתב (כתב היד פורסם בזמנו בשבועון “בית משיח”):

על פי זה צריך הוא להתרחק מן כל אלו שאמרו קץ והם: ר’ סעדי’ גאון, רש”י (בפי’ לדניאל ז, כה. ח, יד), רמב”ם (אגרת תימן), ראב”ע (דניאל יא, ל), בעלי התוס’ עה”ת (הדר זקנים ר”פ וישב) הרמב”ן (בס’ הגאולה), דון יוסף אבן יחייא בפי’ על המגילות [“בסוף ה’ אלפים ת”ש שנה בקירוב”], ר”י אברבנל (בס’ מעיני הישועה ובכ”מ) אוה”ח (ר”פ צו), הגר”א (פי’ לספרא דצניעותא) מעשה אורג על המשניות (מע”ש פ”ה מ”ב) בשם האריז”ל. ועוד ועוד. וראה ג”כ סנה’ צז, ב. זח”א קלט, ב.

הדברים ברורים, ואינם צריכים תוספת ביאור.

בשיחת ש”פ שופטים תנש”א, הורה הרבי לפרסם את בשורת ונבואת הגאולה ש”הנה זה משיח בא”, וכן בכמה וכמה שיחות. זאת אומרת שכיום אפשר לפרסם את בשורת הגאולה בלי לגרום לאנשים להתרחק מליובאוויטש. כמובן שצריך לדעת איך לדבר, אבל צריך לדעת שזה אפשרי. כאשר מגישים את הדברים בדרכי נועם ובאופן המתקבל — אנשים מקבלים את הדברים.

מי שמדבר עם יהודים מחוגים אחרים, רואה דבר נפלא: אם בעבר כל הנושא של משיח היה רחוק מעולמם של אלו, ורק ליובאוויטש עסקו בזה, הרי שהיום כולם עוסקים בנושאי גאולה ומשיח.

השאלות שיש לאנשים על מבצע משיח, צריכות לעורר אותנו ללמוד יותר ענייני גאולה ומשיח מתוך שיחותיו של הרבי, כהוראת הרבי שזאת הדרך הישרה להביא להתגלות המשיח.

 

הרב אהרן יעקב שוויי

מד”א וחבר הבד”צ דשכונת קראון הייטס

ההתנגדות שהייתה למבצע משיח הולכת ופוחתת מיום ליום. בדיוק כמו שהיה עם שאר המבצעים. הרבי כובש את העולם, וכאשר הרבי מכריז על מבצע מסויים, זה עצמו פועל שהעולם יוכל לקבל זאת.

סיפר לי אחד מהחסידים הוותיקים כאן בארצות הברית, שלפני 60 שנה, כאשר הוא היה נכנס לבית כנסת כשזקן מעטר את פניו, זרק אותו הגבאי מבית הכנסת, בטענה שהוא גורם לחילול ה’, שחושבים שיהודים הולכים עם זקן… זאת הייתה המציאות באותם זמנים. כאשר הגיע הרבי הריי”צ לארצות הברית, הוא ‘חידש’ שגם באמריקה אפשר להיות יהודי עם זקן. בתחילה זה היה קשה, אבל הרבי גרם לשינוי בתפיסת העולם, והיום זה בכלל לא בגדר של ‘ניסיון’.

כך גם כאשר הרבי הכריז על מבצע תפילין. זה היה מופרך לחלוטין אצל כל החוגים החרדיים. הם אף ראו בזה דבר פסול ומגונה, וניצלו כל אמצעי כדי לנגח את חב”ד על רקע מבצע תפילין. וגם בנושא זה יד הרבי והחסידים הייתה על העליונה, והיום אותם חוגים מצטרפים לפעילות החב”דית, מניחים תפילין בחוצות קרייה, ועוסקים ב’קירוב’.

אותו דבר בדיוק צריך להיות בנוגע למבצע משיח: כאשר לנו יהיה ברור, בלי שום פיקפוקים, שחייבים למלא את כל הוראותיו של הרבי בנושא זה, ללא כחל ושרק, ולפרסם את כל דבריו של הרבי בנוגע לגאולה ומלך המשיח — אין ספק שהמסר יתקבל בעולם. עם הזמן גם הם יודו שחייבים שיהיה משיח בדורנו, ואפילו יתחילו להאמין שהרבי הוא מלך המשיח.

 

השליח הרב יוסף יצחק קסלמן

משפיע אנ”ש בדרום אפריקה

כאשר הרבי אמר שענייני גאולה ומשיח באים בקושי רב, הוא גם אמר את הפיתרון לכך: לימוד ענייני גאולה ומשיח. הרבי הסביר, שכאשר מוחו של האדם יהיה מלא וגדוש בענייני גאולה ומשיח, אזי ממילא הדברים ישפיעו על הלב, על הרגש שלו, שירצה את הגאולה, ומשם הדרך קצרה למעשים בפועל לזירוז הגאולה.

הבעייה האמיתית היא, שלא לומדים. ישבתי פעם עם קבוצת חסידים ושוחחנו אודות האמונה שהרבי חי וקיים. הבורות, אני חייב להודות, הדהימה אותי. לא יודעים דברים בסיסיים מהגמרא, כמו הסיפור אודות רבינו הקדוש שהיה מגיע בכל ליל שבת לביתו לערוך קידוש, או הסיפור על רבי אלעזר שלמעלה משמונה עשרה שנה לאחר פטירתו היה מונח בעליית גג ביתו, ועורך דיני–תורה, ועוד ועוד. אם לא יודעים את זה, מה הפלא שקשה לקבל את המציאות שהרבי חי וקיים?

אם בתוך אנ”ש כך — מחוץ לחב”ד זה ממש מדהים. חסר את הידע הכי בסיסי. היה אצלי מקורב שהתפלל בבית חב”ד, אך למד בישיבה ליטאית. התחילו לתקוף אותו על כך שהוא מתפלל אצל חסידי חב”ד שמאמינים שהרבי מלך המשיח.

הוא אמר להם כך: אני אדם פשוט. אם יש לכם שאלות, תעלו אותם על הכתב ואני אשאל את החב”דניקים. אבל יש לי תנאי אחד: כל שאלה, תפרטו את המקור שלכם, מהש”ס או מהפוסקים. פתאום הם נהיו בשקט… מסתבר, שכל השאלות שלהם מבוססות על סברות בטן, בלי שום סימוכין בש”ס ופוסקים.

לכן אני חוזר ואומר: הדרך הטובה ביותר להסיר את ההתנגדות, ולהשפיע על אנשים להתחיל לפעול בעצמם בענייני גאולה ומשיח, היא באמצעות לימוד המקורות, ובפרט בלימוד שיחותיו של הרבי מהשנים האחרונות (מתוך התמסרות וביטול), בהן הוא מגלה היכן אנו עומדים בתהליך הגאולה.

 

השליח הרב זושא אלפרוביץ’

משפיע ישיבת “תומכי תמימים” קרית גת

המסר העיקרי שאותו צריכים להעביר לקהל הרחב, הוא מה שהרבי ביקש למסור: שנביא הדור אמר בנבואה שמשיח עומד להגיע בקרוב ממש ושיש להתכונן לבואו. כמובן שצריך להצביע על המצב העכשווי, שזה גופא מדגיש שאין מוצא אחר חוץ ממשיח, ושעם ישראל יידע שאין מה לחפש פתרונות אחרים חוץ מביאת משיח, וייתכן שכל המצב הזה בא כדי לקרב את עצמנו לגאולה, גם את זה צריך להפיץ לקהל הרחב, אך העיקר, כאמור, שיתכוננו בהוספה בתורה ומצוות כהכנה לקבלת פני משיח. כל זה בנוגע לעיקר המסר. בנוגע ליתר השיחות בעניני משיח — הרי זה תלוי  במצב המקבלים, בכל מקום ומקום לפי עניינו ודרגתו. וכפי שזה בכל השיחות של הרבי שצריך להפיץ אותם לכל אחד לפי דרגתו ורמתו, כך גם בנושא זה של גאולה ומשיח, צריך להתאים את זה לציבור איתו מתעסקים.

 

הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון

ראש ישיבת “תומכי תמימים” ברינוא, צרפת

לאחר שהרבי הגיה ופירסם את השיחות בהן כתוב במפורש ש”משיח — מנחם שמו” וכי הוא נמצא ב”בית רבינו שבבבל” וכו׳ — הרי זהותו של משיח נעשתה לחלק בלתי–נפרד מהתורה; שהרי בלימוד השיחות מקיימים מצוות תלמוד–תורה מדאורייתא, וכל הפרטים הכתובים בשיחה נעשים חלק מהתורה שעליה נצטווינו ״ללמוד וללמד״.

אם–כן, כשם שחובה עלינו ללמוד פרשה ראשונה של קריאת–שמע וללמדה ליהודי אחר — כך מוטלת עלינו חובה מדאורייתא ללמוד את כל השיחות של הרבי על כל פרטיהן, וללמד אותן ליהודים אחרים! וכיון שנכתב בתורה שהרבי הוא משיח — מוטלת עלינו חובה מדאורייתא ללמוד את זה וללמד את זה לאחרים.

אלא שכשם שבכל דיני התורה צריך ללמדם באופן המתקבל בשכלו והבנתו של התלמיד — כך גם בעניין זה: צריך להסביר לאנשים שהרבי הוא מלך המשיח, ולהשתדל להוריד את העניין עד לשכל הכי פשוט״.

 

הרב שלום דובער הלוי וולפא

ראש מכון הרמב”ם השלם, יושב ראש המטה העולמי להצלת העם והארץ וראש כולל “זכרון יהוסף” בירושלים

חסיד צריך לזכור את דברי כ”ק אדמו”ר הרש”ב (תורת שלום ע’ 176): “שלא יכבה נרו לעולם ועד, שאור הבעש”ט מאיר תמיד, חסידות תהיה עד משיח בלי ספק, שהרי דוד מלך ישראל חי וקיים, שזה היה הבעש”ט, והמגיד והרבי (אדמו”ר הזקן), וכך יהיה תמיד, שאנחנו הרי מדוד, וזה יהיה כך תמיד עד משיח”. ולזכור את מה שאמר הרבי ש”נשיא הדור הוא המשיח”, וש”בית רבינו שבבבל 770, הוא בית משיח”, ושבבית זה יתגלה מלך המשיח שמנחם שמו עם בית המקדש השלישי. והוא אינו שוכח את העידוד בשירת ה”יחי” וכו’.

וכאשר הוא חי עם זכרונות אלו, ו”יודע בודאות גמורה שהדברים שנאמרו על ידי רבותינו נשיאינו שהם סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו הם אמיתיים בתכלית”, כלשונו של הרבי שם. ורק ש”צריכה להיות ההשתדלות שהדברים יהיו מושגים ומובנים גם בשכלו”,

— הרי רואים במוחש, שכל יהודי בעל שכל שלא גדל בליובאוויטש, ושזכה לעיין בשיחות ובמאמרים של הרבי, הגיע למסקנה ברורה שהרבי מכריז שהוא מלך המשיח.

וכפי שראינו אצל כמה חוקרים שהחלו להתעסק בשנים האחרונות בתורתו של הרבי וחיברו ספרים בזה. וכן שמעתי מיהודי שהשתתף בהתוועדות עם חסידי פולין, ובאמצע ההתוועדות קם אחד מהם חסיד סלונים והכריז: “אני לא מאמין ממש בכל מה שמספרים על הרבי מליובאוויטש, וחושב שאולי לא הכל מדויק ויתכן שיש בהם גם גוזמאות. אבל רק שני דברים ברורים לי בלי ספק מהעיון בשיחות הקודש, והם: שהרבי הוא מלך המשיח, ושהוא חי וקיים”.

 

השליח הרב ישראל הלפרין

רב קהילת חב”ד הרצליה

הרבי מה”מ, כמלך של ימינו ודורנו, מעניק לכל אחד כוחות של מלך לפעול את העניין. כיצד? כאשר יכניס את נושא ה’הקהל’ לכינוס קיים או יארגן כינוסי ‘הקהל’, ובכך הוא מפיח רוח חיים ופותח צינור של צימאון יראת שמים לקיום מצוות וקבלת הרבי מלך המשיח.

צריך לקשר כל התכנסות של יהודים עם הנקודה המרכזית — שבשנה זו יש כוח להמשיך את חידושו של מתן תורה. יש לכל אחד כוחות מחודשים לקיום המצוות ולקבל פני מלך המשיח. עצם זה שמזכירים את המילה ‘הקהל’, זה כבר פועל נפלאות. הרבי מה”מ מצייד אותנו בצינור אדיר שביכולתו להחיות עם רב בכך שמקשרים כל כינוס עם המושג ‘הקהל’.

הדברים נכונים ביתר שאת, כאשר מקשרים יהודים לרבי מלך המשיח. בכל התכנסות, בלי בושה, יש לבוא עם כתפיים רחבות ולהכריז שהרבי מלך המשיח שליט”א אומר שזו שנת ‘הקהל’, והמלך נותן כוחות לכל אחד ואחת, והנה עושים זאת כאן ועכשיו. זה תמצית עניינו של ‘הקהל’. הרבי מציין כי בעניין הזה כל אחד הוא משום ‘מלך’ כדי לעורר את אנשי הסביבה שלו.

 

השליח הרב מנחם מענדל גרונר

משגיח ישיבת “תומכי תמימים” קרית גת

בהתוועדות ש”פ בא תשל”ז, ציין הרבי לרש”י בפרשת בא שמסביר שהסיבה לכך שבני ישראל היו צריכים להתעסק בקרבן פסח ארבעה ימים לפני שחיטתו היא, משום שלא היה להם מצוות. וכדי שיהיו להם מצוות, נתן להם הקב”ה דם פסח ודם מילה.

הרבי בכה מאד ואמר שמשיח היה צריך לבוא מזמן והגלות הייתה צריכה להיגמר, אלא שהקב”ה רוצה שיהיה ליהודים “לבושים”, ועל כן אמר הרבי שזאת הסיבה שצריך לצאת ל”מבצעים”, כדי שיהיה לכל היהודים “לבושים” שבהם יוכלו לקבל את הגאולה. ולכן, המסר העיקרי שצריך למסור לקהל הרחב הוא, שכיון שמשיח עומד להגיע, צריך לעשות כמה שיותר מצוות כדי שיהיה כמה שיותר “כלים” לקבל את הגאולה.

 

השליח הרב שלום אורי נתן נטע ברכהן ע”ה

רב ראשי ריגא, לטביה

לא פעם נוכחתי להפתעתי שלבשורת הגאולה יש מתנגדים, ולא פעם מדובר ביהודים שומרי תורה ומצוות. בכל פעם שאני נתקל בתופעה זו, אני שואל את עצמי: הייתכן?! מהי הסיבה להתנהגות מוזרה כזאת? ומאין בכלל יש ליהודי את העוז לעמוד נגד הפצת בשורת הגאולה?

את התשובה לכך מצאתי בפרשת המרגלים, שם כתוב “ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם”. כאשר אנו מחשיבים את עצמנו לחגבים, גם האנשים שסביבנו רואים אותנו כך. העובדה שיש יהודים שמתנגדים לבשורת הגאולה — היא פועל יוצא מהעובדה שאנחנו, חסידי חב”ד, לא מאמינים די הצורך בנבואתו של הרבי מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה!

מה הפתרון? “ויהס כלב את העם”. כלב לא התחשב בכללי האתיקה והנימוס, הוא עלה הבמה, השתיק את כולם ואמר: “עלה נעלה”. וכך אנו, נעלה על כל במה אפשרית,נשתיק את המלעיזים על הנבואה של הרבי, ונכריז בקול גדול: יהודים, הגיע זמן הגאולה! נבהיר להם גם, כי מלך המשיח אינו דמות ערטילאית בלתי מוגדרת, אלא רבינו הקדוש הוא מלך המשיח, והוא יגאלנו. וכשנכריז על כך בקול גדול — יפלו כל המחיצות, וכל ההעלמות וההסתרים יתבטלו, וכל העם יאמין ויחכה להתגלותו השלימה של הרבי מלך המשיח.

 

השליח הרב יורם אולמן

רב בסידני, אוסטרליה

כל איש שיווק מתחיל יודע, שהכלל הראשון במקצוע הוא להאמין במוצר המשווק. כי אם הוא לא יאמין, הוא לא יצליח לשכנע אף אחד.

מובן, שכך, ויותר מכך, צריך להיות בפרסום זהותו של משיח: כל חב”דניק, ושליח בפרט, צריך ללמוד היטב מתוך המקורות, את כל השיחות והתשובות של הרבי מלך המשיח בנושא; ואם הוא יאמין בוודאות גמורה שהרבי הוא מלך המשיח ושצריך לפרסם זאת לכולם — הוא יצליח להעביר את תחושת הביטחון שלו גם לאנשים אחרים.

נשי חב”ד בקראון הייטס שאלו את הרבי, האם לצאת בתכנית גדולה לפרסום זהותו של מלך המשיח בכל העולם, ענה הרבי” תפקיד כל הנהגה והנ”ל בכלל לנהל כפי שכלם, ולא לשאלני ושאני אתבונן שפירושו שאני מנהל, ודי בהודעה כפשוט, אזכיר על הציון. בתשובה זו בולטת המגמה של הרבי להסכים לפעולות פרסום גאולה ומשיח כאשר הן נעשות “מלמטה למעלה” וכאשר אין צורך לקבל בעניינן הוראה מפורשת מהרבי.

 

 

 

הדרך להביא את המשיח — אהבת ישראל

השליח הרב מנחם מענדל גלוכובסקי

קהילת חב”ד ברחובות וסגן מזכיר בית דין רבני חב”ד

כל העניינים כיום צריכים להיות חדורים וקשורים לימות המשיח. כדי להביא לימות המשיח, לאו דווקא צריך לעשות דברים בומבסטיים, וכפי שהרמב”ם מציין (והרבי הביא זאת אין ספור פעמים), עשה מצווה אחת הרי הכריע אותו ואת כל העולם לכף זכות וגרם להם תשועה והצלה. אם אתה נותן למישהו ‘אהבת חינם’ גם אם היא לא מגיעה לו, הרי זה מבטל את סיבת הגלות של שנאת חינם. לכן כשלומדים אליבא דנפשיה את קונטרס ‘אהבת ישראל’ ו’החלצו’, וידוע שהלב נמשך אחר המעשים, ושומרים על העיקרון של שלום ואחדות, אזי יודעים איך לוותר ולהתפשר וממילא זוכים ל”ברכנו אבינו כולנו כאחד”, וכפי שהרבי אומר שרואים ניסים גדולים שלא נפקד ממנו איש.

צריך לדעת שמדובר בעניינים של נפשות ולא בדברים של מה בכך. כל אחד ואחד יחשוב על עצמו מה הוא יכול לעשות יותר בשלום ואחדות וקירוב לבבות, ואם הוא לא יודע מה עליו לעשות אזי שיילך למשפיע שלו. זה עניין שדורש יגיעה ועבודה, וכל אחד צריך לדעת שיש לו אחריות בעניין הזה.

למעשה כל העניינים מתחילים מאהבת ישראל. כדי להיות ‘כלי’ לקבל את הברכות של הרבי, כולל בעניינים שנוגעים לכל יהודי בחיי היום יום, וכולל גם העבודה של להביא לימות המשיח, צריכה להיות מבוססת וחדורה באהבת ישראל. זה עניין עיקרי ביותר, וכבר ראו בפועל פעמים רבות כי זה נוגע מאד לרבי.

 

הרב ברוך בועז יורקוביץ’

רב קהילת חב”ד לוד

באחת משיחות קדשו מתעכב הרבי על כך שכל הרעיון של יציאת מצרים זה בשביל קבלת התורה. הדיבר הראשון בעשרת הדברות הוא הציווי האלוקי “אנכי הוי’ אלוקיך” בעוד שהדיבר האחרון הוא “לא תחמוד”, ענין שפל לכאורה גם ברמה שבין אדם לחברו. הרעיון החסידי אומר — אם עניין ה’אנכי’ אצלך הוא כמו שצריך ברמה של ידיעה והרגשת אלוקות בתוכך, ממילא אתה תהיה בדרגה כזו שלא תרצה ותחמוד מה שיש למישהו אחר. זה עיקר עבודת האדם — בירור המידות, עבודה שמתחילה ביתר שאת למחרת חג הפסח, בארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר.

סבורני שבדורנו עיקר ה’מצרים’ שצריך להיות ממנו ‘יציאת מצרים’ הוא בענינים שבין אדם לחברו, וזה עיקר הגלות שיש לנו, שהאחד לא יכול לפרגן לשני, האחד מדבר נגד השני, ויש גם מקרים שהאחד יש בו כעס על השני גם הוא לא מכיר אותו ומעולם לא דיבר איתו, אך מספיק ששמע לשון הרע — ועל כך רבינו הזקן צועק וזועק “להתנהג עם חברו במדת חסד וחיבה יתרה מודעת לו”, ובסוף פרק כב הוא מתחנן ממש “אהובי אחיי ורעיי … נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו”.

 

הרב יוסף יצחק אופן

משפיע בישיבת חב”ד “תורת אמת” וישיבת חסידי חב”ד ליובאוויטש צפת, ומשפיע קהילת חב”ד ברמת שלמה בירושלים

תנאי הכרחי להשלמת העבודה של הרבי במהירות הגדולה ביותר, ועד באופן ש״לא עיכבן כהרף עין״ — היא אהבת–ישראל בלתי מסויגת. על חשיבותה של אהבת–ישראל בדורנו אנו יכולים ללמוד מהעובדה שעניין זה שזור כחוט השני בשיחותיו של הרבי מלך המשיח, מאז המאמר הראשון בו הביא סיפורים בענייני אהבת–ישראל מכל אחד מרבותינו נשיאינו! גם בהתוועדות האחרונה לעת–עתה, בשבת פרשת ויקהל ה׳תשנ״ב, בה דיבר הרבי על מחצית השקל, הסביר הרבי כי שלימותו של היהודי תלויה באחדותם של בני–ישראל.

והמעשה הוא העיקר: עלינו להתאמץ ולממש את מצוות אהבת–ישראל בכל פרט ופרט מחיינו היום–יומיים. ולא להסתפק בכך שהנשמה הכללית מבצעת עניין זה אלא נדאג שגם אנו נהיה שותפים לעבודתו של נשיא דורנו בהורדת השכינה לעולם הזה הגשמי. וכפי שהזכרנו קודם — צריכים להוריד כל עניין אל הפרטים. ובמקרה זה — הפרטים הם אנחנו…

מסופר שפעם אמר אחד החסידים לרבי כי עליו להתגלות! ענה לו הרבי: ״אמן, גם אתם״! לפליאתו של החסיד הסביר הרבי כי גם בו יש מה לגלות…

ויהי רצון שנגלה אנו את מה שבתוכנו, ודווקא מתוך ההעלם וההסתר בו אנו שרויים, נזכה לגאולה האמיתית והשלימה בהתגלותו של הרבי מלך המשיח.

 

השליח הרב חיים צבי שיחי’ גרונר

ראש כולל ‘מנחם ליובאוויטש’ במלבורן, אוסטרליה

פרסום גאולה ומשיח ‘יחי’ וכו’, צריך להיעשות מתוך אהבת ישראל. כשהדברים נעשים ברוח זו, אזי פועלים כפי דברי הרבי כך שדרכי ההסברה והפרסום תלויים בתנאי הזמן והמקום. זוהי משמעות המילים ‘באופן המתקבל’, יש להפיץ את בשורת הגאולה, כך שהדברים יתיישבו בשכלם של השומעים לגווניהם השונים ויובנו על ידם.

הגישה שלי היא לא לשכנע אחרים שהם חייבים להאמין במה שאני מאמין, יש להסביר להם מדוע אנו מאמינים כך. בגישה כזו, האדם חש שלא מתקיפים את דעותיו, או כופים עליו לשנות אותם והוא פנוי יותר להקשיב לדעות שונות. בכלל, כאשר מדברים, בהסברה ברורה הנשענת על מקורות תורניים — הדברים חודרים ומשפיעים.

 

 

 

השליח הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי

ראש ישיבת חסידי חב”ד בצפת, חבר הנהלת אגודת חסידי חב”ד ומטה משיח

אצל ילדים קטנים אפשר על–ידי חינוך להחדיר את השמחה. אם הילד חדור בהרגשה ובהכרה: ‘אני חי בדורו של משיח, אני גאה ושמח בכך שאני חסיד של הרבי וכו’ ויש לי תפקיד נעלה להביא את משיח’ — זה נותן לו כוחות להתמודד עם דברים, להיות שונה מאחרים, להבין שיש דברים שהוא לא יכול לקבל, שאסור לו לעשות  ושיש כל מיני דרישות ממנו.

גם את המסר “עשו כל אשר ביכולתכם..” ומתוך שמחה, אפשר להחדיר אצל הילד הקטן, ואז כל מה שאנו דורשים מהילד מקבל מימד שונה, ואולי אף חדש.

החידוש בדורו של משיח — שהילד הקטן מבקש משיח, זועק משיח, מקבל פני משיח, מקבל את המלכות, מכריז ‘יחי המלך’, דורש את “משיח נאו”. וכאמור את כל זה צריך להחדיר מתוך שמחה על שזכינו להיות חסידים בדור הגאולה.

 

הרב נפתלי רוט

רב קהילת חב”ד מטרסדורף ירושלים, ויו”ר המרכז חינוכי חסידותי

חובה על כל מחנך שיהיה לו שיעור קבוע בלימוד החסידות. תורת החסידות מלמדת אותנו איך להפוך את התורה לדבר מרגש ושמח, ואיך להתייחס אל התורה לא כאל ספר חוקים חיצוני, אלא כאל דבר שנוגע במעמקי הנפש.

כ”ק אדמו”ר הרש”ב אמר: “חסיד יוצר סביבה”. כדי לשמר את החינוך הטהור בדורנו, כאשר הסביבה היא שלילית, יש ליצור סביבה נגדית. אין ספק שפעולה זו דורשת מהמחנך להשקיע רבות באקלים של הכיתה, להרבות באמצעים חווייתיים שימשכו את לבו של הילד. אין ספק שגם הצד החיצוני האסתטי של המוסד ושל הכיתה תורם ליצירת סביבה. מחנך שמכין שיעור כראוי ומתחשב ביכולות של תלמידיו, יצליח ליצור אוירה של סיפוק מהלימוד בסביבתו.

דוגמה קטנה בדידי: אני נוהג להקדיש לכל כיתה, אחת לשבוע, מחצית השעה לשיחה הכוללת סיפור ופתגם חסידי. התלמידים מוזמנים לומר מה לומדים מהסיפור וברוב המקרים מספר הלקחים והמסרים הוא כמספר התלמידים. עובדה זו מעידה שכל ילד חי את הסיפור מזווית ראיה שלו בהתאם לעולמו הפנימי, ואתה חש את המתיקות שהילדים מרגישים בסיפור.

 

השליח הרב זושא פויזנר

משפיע בקהילת חב”ד בלוד ובישיבות תומכי תמימים בבני ברק וקרית שמואל

ילדי דורנו, הם ילדי דור משיח. בהם מתמצה הכל, ואלו הילדים של דורנו. זה מוחשיות העניין של ‘למעלה מעלה עד אין קץ ומטה מטה עד אין תכלית’.

הרב שמואל לויטין אמר פעם שיש שתי סוגי שאלות: יש שאלה שאתה מקבל תשובה אבל השאלה נשארת במקומה. ויש תשובה שהשאלה כבר אינה. לדוגמה: בחור נכנס ל’זאל’ מאוחר והמשגיח שואל אותו למה באת מאוחר? הבחור מתרץ את עצמו ‘הייתי עסוק’ או ‘ישנתי’. זו תשובה אבל השאלה נשארת במקומה, למה בכל זאת באת מאוחר?! אבל כשהבחור עונה ‘לא נכנסתי מאוחר’, השאלה נעלמת. כשמשיח יבוא כבר לא יהיו שאלות, והכל יתבטל מעצמו.

 

משיח יבוא מתי שהוא ירצה. והרבי גם כן אומר את זה בשיחות קודשו ‘אין שום סיבה הגיונית מדוע משיח עוד לא הגיע. כל הבירורים התבררו, כל הכפתורים צוחצחו וכו’, אז למה הוא מתעכב? אין סיבה’.

 

 

 

הרב דוד חנזין ע”ה

רב קהילת חב”ד בפתח תקווה וחבר בית דין רבני חב”ד בארה”ק

הקשר בין שלימות הארץ לעניין של “הנה זה משיח בא”, הוא מובהק. עצם הגישה של התרפסות בפני אומות העולם — היא גלותית. אנחנו שמחכים כל רגע להתגלותו של הרבי, ולצאת לגמרי מהגלות, צריכים — בהתאם לכך — לעמוד בתוקף ולא להתחשב ב”רגשו גויים ולאומים יהגו ריק”. בכך אנו מתנערים מהגלות ומזרזים את ביאת המשיח, אולם ברגע שאנו מתחשבים בגויים “מה יאמרו” וליצור גיטו ליהודים ר”ל — הרי זה דבר גלותי.

בזה שמתביישים להראות שאנו יהודים ומסתתרים מכך ומנסים להיות “ככל הגויים בית ישראל” זה מצב של גלות שחייבים לצאת מכך. כעת שכבר כולנו רואים שאין שום פיתרון חוץ מהעניין של משיח אנו חייבים להגביר את המאבק על שלימות הארץ וקודם כל לצאת מהגלות הפנימית שלנו — כפי שהרבי הזכיר מספר פעמים — וממילא נצא גם מהגלות הכללית בביאת משיח צדקנו.

גם השלוחים צריכים לדעת: שכל הנושא של שלימות הארץ זה חלק מענייני גאולה ומשיח; כשאנו שומרים על הארץ, כהוראותיו של הרבי — הרי זה חלק ממלחמותיו, המלחמות של מלך המשיח ‘וילחום מלחמת ה”; על כל שליח ושליח במקום מושבו מוטלת אפוא החובה — לעורר ולהפעיל את היהודים במקומו למען ארץ ישראל.