במה מתבטא החידוש של הנס והגאולה בי”ב-י”ג תמוז, לגבי ניסים אחרים במשך הדורות, שדו

במה מתבטא החידוש של הנס והגאולה בי”ב-י”ג תמוז, לגבי ניסים אחרים במשך הדורות, שדווקא גאולה זו מתייחדת בכך שזוהי גאולה כללית עבור כל הסוגים של היהודים, עד שבעל הגאולה מכנה את “חג הגאולה” הזה – “מועד המועדים”? • משיחות ש”פ שלח, מברכים החודש תמוז, כ”ג סיון ה’תשמ”ז. תרגום חופשי

א. בדורנו התגלה¹ שחודש תמוז – שהתברך משבת מברכים זו – מתייחד בכך שהוא “חודש הגאולה”: בחודש זה – בי”ב-י”ג תמוז תרפ”ז – כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו השתחרר באופן מלא² מהמאסר והגלות, בהם הושיבו אותו בגלל עבודתו והשתדלותו ב”הרבצת התורה וחיזוק הדת”³ במדינה ההיא.

וזו לא הייתה גאולה פרטית בעבורו בלבד, אלא כפי שהוא כותב במכתבו הידוע⁴ “לא אותי בלבד גאל הקב”ה בי”ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה⁵ כו’”, שזה כולל כל סוגי היהודים, כל היהודים.

ולכן יום זה נקבע “ליום התועדות והתעוררות לחיזוק התורה והיהדות בכל אתר ואתר לפי ענינו כו’, להוסיף אומץ בהרבצת תורה והחזקת היהדות וכו’”⁶.

ב. דרוש אבל ביאור, במה מתבטא החידוש של הנס והגאולה בי”ב-י”ג תמוז, לגבי ניסים אחרים במשך הדורות, שדווקא גאולה זו מתייחדת בכך שזוהי גאולה כללית עבור כל הסוגים של היהודים (“לא אותי בלבד גאל הקב”ה בי”ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה”)⁷, עד שבעל הגאולה מכנה את “חג הגאולה” הזה – “מועד המועדים”⁸?

ויש לומר הביאור בזה:

כל המאורעות למטה, משתלשלים ממאורעות רוחניים בעולמות העליונים⁹. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר אודות מאסר של נשיא הדור, ובגלל פעולותיו (כנשיא הדור) בהרבצת התורה וחיזוק הדת – זה מראה שלמעלה היה קטרוג והעלם והסתר על האופן שחידש הוא בפעולות אלו¹⁰.

על דרך המפורש בנוגע למאסר של רבינו הזקן¹¹ (הנשיא של דורו)¹², שזה כתוצאה מהקטרוג (למעלה) על האופן שחידש הוא בפעולותיו בהפצת המעינות חוצה; והגאולה העידה על הנצחון שלו, שהוא היה צודק בגישתו בהפצת המעיינות חוצה, ואדרבא: על ידי המאסר והגאולה, נוסף יתרון האור מן החושך – תוספת גילוי והרחבה בהפצת המעינות חוצה¹³.

כן יש לומר בנוגע למאסר והגאולה של כ”ק מו”ח אדמו”ר, שזה נבע כתוצאה מקטרוג למעלה, ועל ידי הגאולה – התחזקו עוד יותר הפעולות בהרבצת התורה וחיזוק הדת¹⁴ בכלל, וגם בהפצת המעינות חוצה במיוחד¹⁵.

וכפי שהתגלה בפועל, ומעשה רב, שלאחר הגאולה, התחזקה שלא בערך העבודה של הרבצת התורה וחיזוק היהדות והפצת המעינות חוצה עד שזה (המאסר והגאולה) הביא ליציאתו מהמדינה ההיא, ולאחר השתלשלות – הגעתו לארצות הברית, שזה איפשר שעבודתו בהפצת היהדות והמעינות חוצה נהייתה יותר חזקה ורחבה שלא בערך, עד בכל קצוי תבל, ובאופן דפעולה נמשכת – הולך ומתפשט.

עד שאפשר לומר, שעל ידי (ולאחרי) הגאולה של י”ב-י”ג תמוז התחיל שלב חדש¹⁶ בשלשלת וגילוי (של רבותינו נשיאינו) של תורת החסידות, ובעבודה של הפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה¹⁷.

ויש לומר יתירה מזו:

מכיוון שהדור של בעל הגאולה הוא הדור האחרון בגלות (כפי שמובן מכל הסימנים בגמרא¹⁸, וכפי שבעל הגאולה העיד פעמים רבות) – הרי גאולתו, היא השלב האחרון בגאולה, בתור הכנה לגאולה האמיתית והשלימה [כידוע שכל ענין של גאולה, אפילו גאולה ש”לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו כו’”, הרי זה קשור עם הגאולה אמיתית מהגלות¹⁹, על אחת כמה וכמה גאולה של נשיא בישראל]. זאת אומרת, שבנוסף לזה שהפצת המעינות חוצה בכלל (על ידי כל הרביים) היא הכנה ל”אתי מר” דא מלכא משיחא²⁰, הרי זה יותר מכך בנוגע ל: א) גאולה בענין הפצת המעינות חוצה, ובזה עצמו ב) גאולה בדור האחרון של הגלות.

בזה יובן החידוש בגאולת י”ב-י”ג תמוז לגבי ניסים וגאולות אחרות (אפילו של צדיקים כו’), שדוקא בגאולה זו מודגש שזוהי גאולה כללית לכל היהודים (“לא אותי בלבד גאל כו’ כי אם כו’”) ושזה “מועד המועדים”²¹ – מכיוון שהמאסר הוא העלם על כללות הפצת התורה ויהדות והמעינות חוצה (של כל היהודים)²², זה העמיד בסכנה ר”ל את כל ההמשך והשלשלת של התורה והיהדות של כל היהודים; והגאולה הייתה הנצחון בזה²³, ואדרבא – בזה התחיל שלב חדש בהפצת התורה והיהדות והמעינות חוצה, כהכנה אחרונה לגאולה העתידה²⁴.

 

1) ראה גם לקו”ש חי”ח ע’ 309 ואילך.

2) ראה ברה”נ בסידור אדה”ז (פי”ג ה”ה. וש”נ) שצ”ל “שיחזור לבוריו”.

3) ל’ המכתב שבהערה הבאה.

4) לחגיגת י”ב תמוז הראשונה — נדפס בספר המאמרים תרפ”ח ע’ קמו ואילך. תש”ח ע’ 263 ואילך. אגרות קודש שלו ח”ב ע’ פ ואילך. ועוד.

5) ראה (בענין כנוי וענין השם בכלל) ויק”ר פ”ל, יב. טושו”ע אה”ע סקכ”ט סט”ז ובנ”כ שם. קב נקי כלל לח. שד”ח אסיפת דינים מע’ גט ס”ז. תקו”ז טו, א. מאו”א כ, כד. סה”מ תרפ”ב ע’ לב. ה’שי”ת ע’ 97. ועוד.

6) ל’ כ”ק מו”ח אדמו”ר במכתבו הנ”ל.

7) ואין לתרץ שגאולת י”ב תמוז היא גאולה כללית היות שהיא גאולת נשיא הדור, שהוא הכל (פרש”י חוקת כא, כא) — כי מצינו גאולות של כמה נשיאי ישראל, ומ”מ לא נקבעו לגאולת כלל ישראל, ולפעמים אפילו לא ליו”ט בכלל.

8) ל’ מכתב כ”ק מו”ח אדמו”ר במכתבו לי”ב תמוז תרצ”ב (סה”מ קונטרסים ח”א לו, א. אגרות קודש שלו ח”ב ס”ע תכ).

9) ראה תניא רפ”ג: נשתלשלו מהן.

10) כי ח”ו לומר שיש לאוה”ע איזה בעלות על בנ”י ועבודתם בתומ”צ (ראה גם שיחת בעל הגאולה מג’ תמוז תרפ”ז — סה”מ תרפ”ז ע’ קצו ואילך. סה”מ קונטרסים ח”א קעה, ב ואילך. לקו”ד ח”ד תרצב, א ואילך).

11) ראה ספר השיחות תורת שלום ע’ 44; תש”ג ע’ 59. לקו”ש חכ”ה ע’ 530. וש”נ.

12) ועד”ז בנוגע לאדמו”ר האמצעי — ראה לקו”ש שם. וש”נ.

13) כידוע שיחת אדמו”ר נ”ע (תורת שלום ס”ע 112 ואילך), שעיקר ענין דיפוצו מעינותיך חוצה התחיל לאחרי פעטערבורג. וראה שם ע’ 26 בנוגע למאסרו של אדה”ז: מה הזית הזה כשכותשין אותו הוא מוציא שמנו כו’, כן ע”י הקטרוגי’ שהיו בפעטערבורג נתגלה הפני’ דוקא.

14) כדברי בעל הגאולה בשיחת ג’ תמוז (הנ”ל הערה 10): איך האף להשי”ת אז מיין צייטווייליגער עונש וועט בעזהי”ת בריינגען א פרישען קראפט אין דעם אייביגען חיזוק היהדות כו’.

15) ראה מכתב החסיד רא”ח אלטהויז הי”ד (נדפס בס’ התולדות אדמו”ר מהוריי”צ ח”ג בסופו) דברי בעל הגאולה: יעצט וועט צוקומען א פולע נייע ציורים אין די טיפע געדיכטע ענינים פון חסידות.

16) כמובן מזה, שלאחרי ולמרות גאולת אדה”ז וגאולת אדהאמ”צ וכל הגילויים של רבותינו נשיאינו עד שנת תרפ”ז, הי’ אפ”ל עוד קטרוג והעלם והסתר על הפצת היהדות והמעינות חוצה (ע”י מאסר של כ”ק מו”ח אדמו”ר). ומזה מוכח, שע”י גאולתו ניתוסף עילוי בעבודה זו שלא הי’ לפנ”ז — ראה שיחת י”ב תמוז תשל”א.

17) וראה שיחת י”ב תמוז תשכ”ז, שי”ל שגאולת י”ב תמוז הוא פתיחת הצנור לכל הנסים דאחבנ”י במשך השנים שלאחרי זה (כולל בזמן המלחמה).

18) בסיום מס’ סוטה.

19) פרש”י ד”ה אתחלתא — מגילה יז, ב.

20) אגה”ק הידועה דהבעש”ט — נדפסה בכתר שם טוב (הוצאת קה”ת) בתחלתו. ובכ”מ.

21) ולהעיר שי”ט כסלו נקרא “חג החגים” (מכתב כ”ק מו”ח אדמו”ר מיום כ כסלו תש”ג — אגרות קודש שלו ח”ז ע’ ל. וראה לקו”ש חכ”ה ע’ 385 ואילך).

22) שבשביל זה — תורה וישראל — נברא העולם (פרש”י ר”פ בראשית).

23) ראה גם שיחת י”ב תמוז שבהערה 16.

24) משא”כ הנסים פרטיים בו’ של יחידים או אפילו של צדיקים וכר במשך הדורות — אף שגם הם נשתלשלו מקטרוגים כו’ למעלה — חלקם אינם ענינים הנוגעים דוקא לכלל ישראל, ועאכו”כ שאינם שלב האחרון קודם הגאולה.