משולחנות הפארבריינגענ’ס מספר הרב זושא שי ’ גורליק : ממש לפני שנכנסתי לישיבה קטנה

מספר הרב זושא שי’ גורליק: ממש לפני שנכנסתי לישיבה קטנה, פגשה אותי אחת הדודות הזקנות שלי, כזו שעברה את הקומוניסטים וסמרקנד, היא אמרה לי משפט שלא אשכח כל ימי: “תהיה חסיד, פנימי”. אמרה ולא יספה. אמרה והלכה. בשעתו לא הבנתי מה כל–כך מיוחד בזה. אבל זה היה הלך–הרוח אצל חסידים. אצל חסיד ברור שישנה אמת, ואיתה צריכים לחיות. כך איחלו לכל מי שבא איתם במגע.  

ועוד סיפור בהקשר להנ”ל: הרב החסיד מוטל קוזלינר ע”ה, היה חסיד מיוחד במינו. הוא מעולם לא נצפה כשהוא רגוע, תמיד הייתה ניכרת עליו דריכות. ביום שישי כמה שעות לפני שבת, היה דוחק בבני ביתו להזדרז ולסיים את כל ההכנות לשבת. הוא היה מתבטא: “נו, מאוחר. צריכים כבר להדליק נרות”, וזאת בעוד היום גדול ובקושי עבר חצות היום. כשסוף סוף היו מדליקים נרות (הרבה לפני זמן הדלקת נרות) היה מתבטא באנחת רווחה: “או, סוף סוף, הצלחנו “לגנוב מהחול ולהוסיפו לקודש” (כך בערך היה מתבטא). אצל חסידים הרגש והחביבות בעשיית המצוות התבטא גם בפרטים הקטנים” מסכם הרב גורליק.

לאחר שחרית במניין כ”ק אד”ש התקיימו על–יד ארון הקודש שני התוועדויות, אחת לבר–מצוה מארה”ק, והשניה לבן של שליח מפלורידה, שהגיע להניח תפילין.

לאחר מנחה, התקיים השיעור היומי בדבר–מלכות השבועי. השיעור התקיים במקומו הקבוע על–יד ארון הקודש ונמסר ע”י הת’ ברוך שניאור שי’ נחשון. דבר–מלכות “כי–תשא” הינו למעשה השיחה האחרונה לע”ע שהגיה כ”ק אד”ש. “פרשה נפלאה”. כך מגדיר כ”ק אד”ש את פרשתנו. ואכן אף אנו נענה אבתריה: “דבר–מלכות נפלא” אור חדש ומחודש, אותו הוריד כ”ק אד”ש לעולמנו ובו מבאר מהי כוונת הבריאה והחידוש הוא שזה משתקף אפילו במקומות הכי–נמוכים. עד “שהירידה שנעשתה” הינה לרגע קטן ו”בחיצוניות” ו”למראה עיניים”. כולנו מבינים היטב, מהי המשמעות של זה לגבינו.

לפני חסידות ערב, הגיעו קבוצות מקורבים מצרפת וארה”ק, כמובן שהם זכו לסיור מיוחד ברחבי הבית ובמבואותיו. תוך כדי הסיור הראה להם אחד הבחורים את ה”מרפסת”, אותה גזוזטרה ממנה עודד את כ”ק אד”ש את שירת כל העולם כולו, תוך כדי שמראה להם סרטון קצר מאחת הפעמים בהם נראה כ”ק אד”ש מעודד את השירה שהפכה לנצחית. כמובן שהם מאוד התרגשו, ואחד מהם שלא יכל להסתיר את התרשמותו התבטא: “יש לו פנים של מלאך”. הבחור השיב לו: “הוא מלך של כל עם ישראל, גם שלך, תוכלו כולכם להתיישב כעת ולכתוב לו. לבקש ממנו ברכה”. כמובן שכל הקבוצה כולה ללא יוצא מהכלל נענו להצעה.

לאחר הסדרים התקיימו הריקודים של חודש אדר, מהשעה עשר ורבע ונמשכו כשעה.

בשעה אחת עשרה וחצי לערך נפתחה התוועדות וחגיגת בר מצווה לב’ חתנים שהגיעו הנה מארה”ק לעשות את יומם הגדול במחיצת כ”ק אד”ש. הת’ ישראל שי’ סינגאוי מקרית גת, והת’ מנחם מענדל שי’ גלייזר מהקריות. הייתה התוועדות ענקית בהשתתפות הרבה מאנ”ש והתמימים. הרב יעקב סינגאוי אביו של החתן הנ”ל, וכמו”כ אביו של מענדל הנ”ל התוועדו עם התמימים וסיפרו הרבה סיפורים. ההתוועדות נגמרה בשעה שלוש לפנות בוקר.

לאחר מנחה והריקודים התקיים שיעור “דבר מלכות” הקבוע על–יד ארון הקודש. השיעור נמסר ע”י הת’ מנחם מענדל שי’ פש.

לאחר תפילת ערבית יצא כל הקהל למעמד קידוש לבנה רבתי בחצר בית רבינו. הסטענדער של כ”ק אד”ש הוצב במקומו. מיד לאחר הברכה הכריזו חיילי צ”ה שנכחו במקום יחי כשלאחר זה פצח הקהל בריקודי שמחה מתוך כוונה מיוחדת לזירוז הגאולה. יש לציין שנכחה תזמורת במקום וכן חולק משקה המשמח, באדיבות “מטה שירה וזמרה”.

הריקודים הסתיימו בשעה 7:30 לערך, וכיון שהיה זה בזמן הפסקת ערב, השיעור הקבוע בעניני גאולה ומשיח לתלמידי ה”קבוצה” החל בשעה הקבועה שבע ארבעים.

מפאת חג הפורים שחל ביום חמישי הוקדם השיעור השבועי בגאולה ומשיח לעיון להיום והתקיים לאחר חסידות ערב. את השיעור העביר הת’ דוד שי’ אקסלרוד מקבוצה ע”ח. השיעור הסתיים בשעה עשר ועשרה, וחמש דק’ לאחר מכן התקיימו הריקודים בקידמת הזאל, ונמשכו כשעה לערך.

בשעה אחת עשרה ועשרים נפתחה ההתוועדות השבועית בפינה הצפונית מזרחית לחיזוק האמונה בכ”ק אד”ש ובהוראותיו הק’ בענייני גאולה ומשיח. ההתוועדות נפתחה בלימוד קטעים משיחות אד”ש בעניני גאולה ומשיח, מתוך הקונטרס הנפלא “יחי המלך”. ומיד לאחמ”כ הסבו הכל, אנ”ש והתמימים להתוועדות שנמשכה עמוק לתוך הלילה. במהלכה דנו בנושא שאינו יורד מסדר היום - “קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”.

בשיעור ב”בשורת הגאולה” שלפני שחרית למדו היום את הקטע ממשפטים תשנ”ב בו מודיע כ”ק אד”ש שכבר החל להתקיים הייעוד “וכתתו חרבותם לאיתים”, וזאת כתוצאה ישירה מהחלטת נשיא הדור - מלך המשיח, שנתן בליבם של נשיאי המעצמות לחולל את השינוי המתבקש בהנהגתם ולהפנות את המשאבים שהוקצו לפיתוח נשק וכו’ לטובת כלכלה ושגשוג מדיני.

באמצע סדר נגלה צהריים הגיע השליח לשכונת מיל בייסין הרב יהודה פרידמן שי’ עם מקורב ובנו הקטן על–מנת לחגוג את האופשערניש של החייל בצ”ה. כל התמימים כובדו בגזיזת השערות, ואיחלו לאבא הנרגש שיזכה לרוב נחת חסידותי מבנו בכך שיעשה אך נחת לכ”ק אד”ש.

כמה דקות לפני מעריב הגיעה קבוצת מקורבים מלונדון.

בשעה 9:30 החלה התוועדות סיום הרמב”ם, בארגון הרה”ח ר’ מנחם שי’ גרליצקי, עם אוכל בשפע.

בנוסף התקיימה התוועדות הנחת–תפילין לחייל בצ”ה מנחם מענדל שי’ עמאר בנו של הרה”ח אלון שי’ עמאר מלוד ארה”ק. וכך תוך כדי ההתארגנות לריקודים “הצליחו לחטוף” עוד התוועדות במקום המקדש.

קהל רב נסחף למלא את הוראת כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א להוסיף בשמחה באופן ד”שירה וזמרה” במשך ימי חודש אדר. הערב, התקיימו הריקודים “בשיא השטורעם” ביחד עם אמן הקלידים העולמי ר’ יוסי כהן שי’. הריקודים הסתיימו בסביבות השעה 1:15 לאחר חצות.

לאחר מכן נפתחה התוועדות יום הולדת להרה”ח ר’ אברמק’ה שי’ קוזלינר שהתוועד ביחד עם בן דודו הרה”ח ר’ זושא שי’ גורליק, שליח במוסקבה רוסיה. ההתוועדות התקיימה בזאל הקטן. דובר בהתוועדות על ההכנה המיוחדת הנדרשת לפורים ועל הזכות העצומה להימצא בדל”ת אמותיו של כ”ק אד”ש. הנ”ל סיפרו הרבה סיפורים (ראה מסגרת).

תפילת שחרית החלה כרגיל בשעה 10:00. סליחות כרגיל. כמה דק’ לאחר התפילה התקיימו שתי בריתות בזאל.

בשעה אחת וחצי לערך, הביאו הגבאים ל–770 את המטבעות בהם השתמש באחת הפעמים כ”ק אד”ש ל”מחצית השקל”, כשכל הקהל עוברים ופודים אותם תמורת תרומה לבית הכנסת של נשיא הדור.

לפני מנחה ניגנו יחי במנגינת “ויהי בימי אחשוורוש”, לש”ץ עלה הרה”ח ר’ שניאור זלמן שי’ וילשאנסקי. הסטענדער המיוחד של השיחות והדולרים הוכן בתקווה שיהיה לנו את האוזניים לשמוע, בהם נזכה לשמוע את שיחת כ”ק אד”ש מהרה יגלה אכי”ר, וכן את העיניים לראות, תיכף ומיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה. לאחר התפילה, הוקרן בזאל וידאו מדברי כיבושין שאמר כ”ק אד”ש בתנש”א, בקביעות שכזו.

כמו כן סידרו על בימת כ”ק אד”ש את הסטנדר השני עם משטח רחב עבור קריאת המגילה - כרגיל, ומעליו האירה מנורה.

מעריב נקבע לשעה שש ועשרים. לאחר התפילה החלו בקריאת המגילה כשהבעל–קורא הוא ר’ מיכאל שי’ סלאווין.

מיד לאחר הקריאה יצאו רוב אנ”ש והתמימים ל”מבצע פורים”. בהתאם להלכה שגם בליל פורים יש לערוך קצת משתה ושמחה, קיימו הרבה חברה מסיבות פורים במסלולי מבצעים וכן במקומות מרכזיים בעיר. בזאל התקיימה התוועדות חסידים.

חזרנו ממבצעים בשעה מאוחרת. באחד מבתי המקורבים הכריז בעל הבית, יהודי בשם אייזיק, על קיום התוועדות נוספת, ו”אני בוחר בי”א ניסן, תאריך יום ההולדת של הרבי שמתקרב אלינו, בעוד פחות מחודש”. אמר.

הוא ביקש שנבוא אליו לכמה דק’, ולבסוף ישבנו אצלו כשלוש שעות. “אני חייב להתחבר ל”מרדכי היהודי” של דורנו יותר”. אמר לנו בין הדברים. משפט שנשמע כאילו אמרו חסיד מבטן ומלידה. אבל לא. אז נוכחתי לראות בחוש שגם אחד שנראה רחוק מיהדות, מתגורר במנהטן בקומה חמש עשרה, ובכניסה לביתו צריכים לחלוץ את הנעליים, ועוד כל–מיני נימוסים והנחות העולם, הרי שהמציאות האמיתית היא ש”כל יהודי הינו חסיד של נשיא הדור” (כ”ף מנ”א תשד”מ), ולאחר שמספרים לו על “פרשת” גדולת מרדכי היהודי, מיד מזדעק הוא “אנו עמך!”, ורוצה לארגן בביתו עוד התוועדות חסידים, בכדי לגלות את הקשר שלו לנשיא הדור.

כבר משעות הבוקר המוקדמות, יצאו תמימים ואברכים למבצעים ולהביא את מצוות ושמחת החג ליהודים נוספים.

לקריה”ת הוציאו את ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו. לראשון, עלה חתן בר מצווה, לשני עלה אברך לרגל הולדת הבת, ומיד לאחר שלישי נערכו כמה מי שברך ליולדות. קריאת המגילה כבאתמול (ארכה כארבעים דק’ בערך).

לאחר התפילה והריקודים התקיימה התוועדות בר מצוה לחתן הנ”ל בקדמת הזאל, על–יד ארון הקודש. רוב הקהל הזדרז לצאת למבצעים, לזכות יהודים במצוות החג ועוד ועיקר, לפרסם לכולם את הבשורה שבישרנו מלכנו ש”הנה זה משיח בא”.

בלילה הוקרן לרגל חג הפורים מראות קודש מהתוועדות קודש פורים תשמ”ג. הוידאו הסתיים בשעה שתיים ועשרה לפנות בוקר. בבתי אנ”ש מתקיימות התוועדויות לרוב, תלמידי ה”קבוצה” מתוועדים בקדמת הזאל ב–770. בעת שכזו גם בחורים שבמשך השנה נוצרים את לשונם, כעת לאחר אמירת לחיים מבטאים הם, איש איש בסגנונו הוא, את אהבתם העצומה לכ”ק אד”ש, תוך כדי תביעה מעצמם ומחבריהם לעשות ה כ ל לזירוז התגלותו המלאה של כ”ק אד”ש בגאולה האמיתית והשלימה.

חרף ההתוועדויות שנמשכו מאתמול עד היום בבוקר התייצבו מרבית הבחורים לתפילה. לאחר התפילה יצאנו בחיות מחודשת למבצעים, למרות שביקרנו אצל המקורבים רק אתמול. כשנפגשנו איתם הסברנו להם ש”אחרי חג שכזה” חייבים להוסיף וביתר עוז. כמובן שמהיום הדיבור נסוב על יום הולדתו של “מרדכי היהודי שמתקרב אלינו בעוד פחות משלושים יום, ועל–כן צריך לחשוב ברצינות על הבאת “מתנה” לכ”ק אד”ש.

תפילת מנחה הי’ כרגיל בשעה 3:15.

קבלת שבת החלה בזמנה. לפני התיבה עבר ר’ פנחס שי’ בוימגרטען, וכן לכל התפילות של ש”ק (לרגל יארצייט של אביו ר’ בערל בוימגרטען ע”ה). ב”לכה דודי” החל הקהל לשיר במנגינת והוא גואלנו, ולקראת הסוף, הוחלפה המנגינה למנגינה טהורה של “יחי”. אחר כל הימים האחרונים שעברו עלינו כמעט ללא שינה ואכילה מסודרת, שירת היחי לא רק שנגרעה כי–אם אדרבה. שרנו בהתלהבות אל מול פני הקודש למשך דקות ארוכות. גם לאחר דפיקת הגבאי, היו שהתקשו להפסיק. התפילה הסתיימה בהכרזות ר’ זלמן שי’ ליפסקער אודות ה”שלום–זכר’ס”, הריקודים לחודש אדר התקיימו מיד לאחר התפילה.

סדר חסידות התקיים כרגיל, והתמימים ישבו ושקדו על ה”דבר מלכות” השבועי.

בשחרית ניגנו ב”האדרת והאמונה” במנגינה הרגילה. “בא–ל אדון” ניגנו במנגינת “ויהי בימי אחשורוש”. בממקומך ניגנו “כי אנו עמך”. בשים שלום ניגנו בניגון הידוע.

בקריאת התורה עלו 7 חתנים (ראשון - שביעי). לאחר מפטיר וקריאת ההפטרה, אותה לא זכינו לשמוע מכ”ק אד”ש הקריא הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקר את הפתגם היומי מלוח “היום יום”. במוסף ניגנו הוא אלוקינו (כרגיל). בסיום התפילה ר’ נחום קפלינסקי שי’ קרא קטע בגאומ”ש וכן הכריז אודות התוועדות כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בשעה 1:30.

התוועדות קודש

בשעה 1:30 מזג הרב מנחם גערליצקי את היין לגביע. ניגנו יחי אדונינו במנגינה הרגילה למשך 12 דקות. ולאחמ”כ המשכנו לעמוד. מצפים לשמוע את כ”ק אד”ש. ההנחות מהתוועדות ש”פ תשא תשנ”ב מחולקות לקהל, אך הבחורים לא מוותרים. רוצים לשמוע בגשמיות.

כי תשא. ה–נשיאת ראש מתבצעת ע”י הנשיא. לא לחינם חלה פרשה זו בסמיכות לחג הפורים. החג של מרדכי היהודי.

בשעה שלוש וחצי נפתחות ב–770 התוועדויות אופרוף לחתנים. מנחה התקיימה במועדה. כמידי שבת, התקיים לאחר מנחה ה”סדר ניגונים וחזרת דא”ח”.

מעריב בשעה 6:30. בסיום התפילה הכריזו החיילי צבאות ה’ יחי.

לאחר התפילה הוקרנו מראות קודש מכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בשנים הקודמות. בשעה 7:20 לערך החלו הריקודים של חודש אדר שנמשכו עד השעה 9:00. בשעה 10:21 התקיימה התוועדות סיום הרמב”ם שאורגנה ע”י הרב מנחם שי’ גערליצקי

•

אבא, זהו סיכומו של שבוע ב–770. כשיהודי במבצעים אומר לך אני רוצה להגיע לרבי, ואתה מפנה אותו לכתובת הקרובה אליו כל–כך, ממש במרחק נסיעה, זה מחזק את ההכרה בגודל הזכות לחיות קרוב. בוידאו המפורסם מכינוס ילדים ב–770, בתאריך י’ אדר תשד”מ נצפה המנחה המיתלוגי הרב יעקב יהודה העכט ז”ל, כשהוא צועק אל עבר הילדים: “בואו נצעק לרבי שליט”א אנו עימך”. בקשה זו הגיעה לאחר שהמנחה הקדים לספר להם את המובא במדרש, שבשעת הגזירה הגיעו הקלגסים לאסור את מרדכי והילדים שכינס לעצרת תפילה לביטול הגזירה, וכשהבחין מרדכי בקלגסים ביקש מהילדים במפגיע “נוסו על נפשותיכם”. אך במקום לברוח, הגיבו הילדים: “אנו עימך”. לאמור: איננו יכולים להיפרד ממך. החיוך שהתפשט על פניו הק’ באותו מעמד בכינוס הילדים בשנת תשד”מ, אין לתאר.

ויה”ר והוא העיקר שנזכה כולנו להיפגש יחד עם כל באי עולם ולהכריז מול פניו הק’ “אנו עימך” הצהרה המתבטאת בהכרזת החיים, באותה שירה העשירית, אז כל באי עולם יכירו וידעו למי הם חבים את חייהם הגשמיים והרוחניים, דבר שיוברר לא ספק בהתגלותו המידית של כ”ק אד”ש, עת נכריז לפניו:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

דוידי,

ארצות החיים - 770 - בית משיח