ככל שאני חושב על זה, זה נראה לי הגיוני יותר. חב”ד היא ראשי תיבות של חכמה, בינה ו
ככל שאני חושב על זה, זה נראה לי הגיוני יותר. חב”ד היא ראשי תיבות של חכמה, בינה ודעת. וזה בדיוק מה שהיהודים האלה עושים – שהם, כל אחד בדרכו שלו, מנסים להשיג קצת יותר חוכמה, הבנה וידע של מי הם ומאין הם באו במסע האישי שלהם של איך תורה, מצוות ויהדות יכולים להביא קצת יותר שלום, הנאה ומשמעות בחייהם. בינתי
ככל שאני חושב על זה, זה נראה לי הגיוני יותר. חב”ד היא ראשי תיבות של חכמה, בינה ודעת. וזה בדיוק מה שהיהודים האלה עושים – שהם, כל אחד בדרכו שלו, מנסים להשיג קצת יותר חוכמה, הבנה וידע של מי הם ומאין הם באו במסע האישי שלהם של איך תורה, מצוות ויהדות יכולים להביא קצת יותר שלום, הנאה ומשמעות בחייהם. בינתיים, בפעם הבאה שמישהו בא אליך ושואל אותך איזה סוג של יהודי אתה, הסתכל להם בעיניים ואמור להם “אני חב”ד”…
הרב צבי נייטינגייל
תרגום מאנגלית: פ’ זרחי
במסגרת אפורה:
הרב צבי נייטינגייל, מנהל אש התורה בדרום פלורידה. הוא הגיע לאש התורה בקיץ תשל”ט, נחוש לגעת בהוגי דעות ובכתבים יהודיים חשובים כמו גמרא ורמב”ם. הוא לא העלה בדעתו שזה ייקח הרבה יותר מחודשיים… בסופו של דבר הוא נשאר שם תשע שנים. הוא הוסמך לרבנות בשנת תשמ”ה ופגש ברעייתו שגדלה בלונדון והיא נינה של רבה הראשי של משהד באירן.
הרב נייטינגייל פועל באש התורה בדרום פלורידה מאז שנת תשמ”ט והתחיל לנהל אותה בשנת תשנ”ג. בינתיים לומד הרב נייטינגייל כמה חשובה הסבלנות בציפייה למשיח.
(מתוך אתר “אש התורה”)
מצוקה גוברת נרשמת בקרב יהודי אמריקה לאור פרסום מחקר המתעד את מצבה של יהדות בארה”ב. המחקר נעשה על ידיPew Research Center’s Religion and Public Life, והתוצאות עגומות מאוד.
מנתוני המחקר עולה כי נישואי התערובת בארה”ב הגיעו לממדים אסטרונומיים: כ-58% מכלל היהודים, וכ-70% מהאוכלוסיה היהודית שאינה מכונה “אורטודוקסית”. מסתבר כי משנת תש”ל (1970) עוד עולה כי שני שליש מיהודי ארה”ב אינם משתייכים לבית כנסת או לקהילה יהודית בכלל, רבע מהנחקרים אינם מאמינים בה’ (ר”ל), ושליש מהם חוגגים חג נוצרי בביתם עם אביזרים נלווים.
אבוי.
אולם, למרות שאני מסכים שישנם טרנדים מבהילים בקרב יהודים ללא השתייכות דתית, אני מוצא שהמחקר קצת מוטעה וחסר ערך. מדוע? כי הם השמיטו את חב”ד.
המחקר ממשיך וקובע כי התנועה הרפורמית ממשיכה להיות התנועה הגדולה עם 35%, התנועה הקונסרבטיבית עם 18%, והיהדות האורתודוקסית 10%. תנועות כגון הרקונסטרוקציונית והתחדשות יהודית ביחד גורפים 6%.
רגע, המתינו שניה. אני לא ראיתי שציינו את חב”ד. חב”ד, אתם שואלים? כן, חב”ד! על פי הנתונים של איחוד “יהדות רפורמית” ישנם 875 טמפלים רפורמים בארה”ב וקנדה. אולם, הרב מוטי זליגסון מאתר “חב”ד.אורג” אומר שישנם 959 בתי חב”ד בארה”ב בלבד (חלק מתוך 1500 מוסדות). וזה לבד כבר יותר מ”התנועה הגדולה ביותר ביהדות”, כפי שהיא מכתירה את עצמה.
זה בדיוק המידע שבגללו אני סבור כי המחקר הוא חסר ערך. הוא מבוסס על מודל ומנטליות מיושנים ומתעלם מהתנועה הדינמית ביותר ביהדות בשנים האחרונות.
יתר על כן, אנשי הצוות ב-Pew משתמשים בקטגוריות של אנשים משנות ה-50 וה-60 אך מאז הם השתנו לגמרי. הבה ניקח את אחייניתי כאילוסטרציה. היא תלמידה בשנתה הראשונה באוניברסיטת ווילפריד לאוריר בווטרלו, אונטריו. מאז תחילת הסמסטר היא משתתפת בסעודות שבת וחג בבית חב”ד. אם היו משתפים אותה במחקר, היא לא היתה מצהירה שהיא אורתודוקסית, כי היא מבינה את משמעות הקביעה והיא (עדיין) לא שם. היא לא היתה עונה שהיא רפורמית, כי אין לה דבר עם התנועה הרפורמית. מתוך שלושת אפשרויות בחירה היא היתה מסווגת את עצמה כקונסרבטיבית, אולם גם זה לא מדויק: היא מבקרת בבתי כנסת שלהם בשמחות ובאירועים בלבד בעוד שבפועל, בפעילות של חב”ד היא משתתפת יותר ממה שחברים בתנועות הנ”ל משתתפים, אבל בסקר אין כלל סיווג “חב”ד”.
ולאחר מכן יש עוד נקודה – “החברות הקדושה”. זו עובדה חסרת משמעות לגמרי בהגדרת זיקה ליהודית בימינו. למי אכפת אם מישהו הוא חבר נושא כרטיס של בית כנסת או לא?! יש המון אנשים שבאים באופן קבוע ל”אש התורה” שאינם “חברים” רשמיים במסגרת זו או בכל בית כנסת אחר. עם זאת, המציאות הפשוטה היא שהאנשים האלה הם יהודים פעילים יותר מאשר “חברים” רשמיים רבים של בתי כנסת שיכולים להופיע פעם או פעמיים בשנה ל”כל נדרי” או לבר מצווה של קרוב משפחה. לכן, אנשים אלה יכלו להיות מסווגים בתור “סתם יהודים”, אשר על פי סקר זה מרמז ליהודי נכשל; מה שבקושי נוגע באמת.
שלא תבינו אותי לא נכון: אני מודע שיש כל מיני אתגרים הניצבים בפני יהדות ארצות הברית והמערב בנוגע לנישואי תערובת, התבוללות וכדומה. אולם אנו זקוקים למבט מאוזן כדי לראות את מציאות המצב בצורה נכוחה. דו”ח זה פשוט לא עושה את העבודה בצורה נכונה בכך שהשמיט באופן מחפיר את חב”ד בפרט ואת תנועת התשובה בכלל, לפיה מאות אלפי יהודים מכל הרקעים השונים בוחנים את יהדותם, או את ההגדרה היהודית של עצמם בדרכים רבות מספור.
אנו רחוקים מלהיות מזעריים ובוודאי לא היה צריכים להתעלם מקיומנו.
ולכן, עבור המספר העצום של יהודים שנמצאים ברמות שונות ובשבילי מסעם האישי של מה שזה אומר להיות יהודי, אלו שיילכו לחב”ד בחג הסוכות או יתחברו ל”אש התורה” או יגנו על ישראל דרך איפא”ק או יעשו החלטה שלא לאכול פרי ים -ליהודים אלה אולי אנחנו צריכים לשבור כמה פרדיגמות ישנות ולקבוע קטגוריה חדשה של יהודי במסגרת המחקר.
לכן אני מציע שככל שהם הבולטים ביותר ורבים במספר, הם צריכים לקבל את זכויות הכותרת. מעתה צריך שיהיה לנו סוג אחר של יהודי: חב”ד, בנוסף לסווגים המוכרים כרפורמים וכו’, קונסרווטיבים וכו’, בדיוק כמו קלינקס והג’לו האמריקאיים שהפכו משם מותג לשם המצרך בעצמו, כך גם חב”ד יכולה כעת להפוך לסווג של היהודי המחפש את יהדותו. (האם זה לא אירוני שהצעה כזו מגיעה מרב של תנועת “אש התורה”?).
ככל שאני חושב על זה, זה נראה לי הגיוני יותר. חב”ד היא ראשי תיבות של חכמה, בינה ודעת. וזה בדיוק מה שהיהודים האלה עושים – שהם, כל אחד בדרכו שלו, מנסים להשיג קצת יותר חוכמה, הבנה וידע של מי הם ומאין הם באו במסע האישי שלהם של איך תורה, מצוות ויהדות יכולים להביא קצת יותר שלום, הנאה ומשמעות בחייהם.
אבל בינתיים, בפעם הבאה שמישהו בא אליך ושואל אותך איזה סוג של יהודי אתה, הסתכל להם בעיניים ואמור להם “אני חב”ד”, אני “אש”, אני “תגלית”, אני יהודי שחותר להתקרב לקב”ה ולהפוך את העולם הזה למקום טוב יותר”.