בית משיח · עברית
תשרי אצל הרבי · #945 · 2016-10-29

‘כדרך שבא לראות’ — מתוך אמונה וידיעה כי הרבי מה”מ נמצא, משפיע, עובד את עבודתו הק

כדרך שבא לראות’ — מתוך אמונה וידיעה כי הרבי מה”מ נמצא, משפיע, עובד את עבודתו הק’, ממשיך את כל ההמשכות ופועל את כל הגילויים — ‘כך בא להראות’, זוהי הדרך היחידה להיראות ולהתראות עם הרבי מה”מ

‘כדרך שבא לראות’ — מתוך אמונה וידיעה כי הרבי מה”מ נמצא, משפיע, עובד את עבודתו הק’, ממשיך את כל ההמשכות ופועל את כל הגילויים — ‘כך בא להראות’, זוהי הדרך היחידה להיראות ולהתראות עם הרבי מה”מ

כל מי שהיה נוכח בחודשי החגים אצל כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, האורחים הוותיקים לצד תושבי השכונה, יודעים ואומרים זאת — תשרי שכזה עוד לא היה, כמות כזו של אורחים, כן–ירבו, לא זכורה.

אין תקדים להתוועדות שבת בראשית בה 770 מלא וגדוש עד אפס מקום, כולל אלפים שלא הצליחו להיכנס, ונותרו בחוץ, על המדרגות, או בשדרה שממול בית חיינו. מספר האורחים עבר את כל הציפיות וההערכות המוקדמות, והנס ש”לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים”, היה רלוונטי מתמיד, על כך יעידו גם הפעילים המסורים של ‘אש”ל — הכנסת אורחים’, ועמם תושבי השכונה הנרתמים למצוות האירוח, אשר מוצאים עצמם אחר חודש של עבודה מתישה וכמעט בלתי אפשרית, לולא דאגתו של הרבי לאורחיו.

המספר הבלתי נתפס של האורחים, הוא ביטוי אחד ומרכזי, לכל מה שמתרחש בד’ אמותיו של נשיא הדור, בבית רבינו, בית חיינו ובית משיח. מה שמתרחש תמיד, מה שקורה בחודש החגים בפרט, ובעשרים השנים האחרונות באופן כפול ומכופל.

“לשם מה אתם מגיעים לארה”ב”? שואלים פקידי ההגירה בשדה התעופה, חלקם יודעים מראש את התשובה, וחלקם למדו לשנן אותה, אחרי ששמעו אותה אלפי פעמים: “you came to visit the rabbi” (= באתם לבקר אצל הרבי) או בפשטות יותר “you came to see the rabbi” באתם לראות / להתראות עם הרבי”.

לשם מה אתם טסים היום? שואלים השכנים, המכרים, הידידים והמקורבים, ואולי אף מי שמוגדרים משום מה כחסידים. דבר אחד בטוח — איש מהם לא היה אצל הרבי בשנים האחרונות, גם אם הוא נסע לארה”ב, וגם חלק מהנסיעה או אפילו כולה כללה ביקור אצל הרבי — הוא כנראה לא היה שם. והתשובה היא אותה תשובה — באנו להיות אצל הרבי, באנו להתראות עם הרבי, באנו להיראות ובאנו לראות!

“כשם שבא לראות כך בא להראות”: כל מי שבא להתראות ולהיראות אצל הרבי - בא לראות אותו, בא לראות בכל החושים, ובא לראות אותו בעיני בשר גשמיות. מי שאינו מסוגל לראות,  קובעים חז”ל כי הוא פטור מעליה לרגל, שהרי כדרך שבא להיראות כך בא לראות.

כדרך שבא לראות — מתוך אמונה וידיעה כי הרבי נמצא, משפיע, עובד את עבודתו הק’, ממשיך את כל ההמשכות ופועל את כל הגילויים — כך בא להראות, זוהי הדרך היחידה להיראות ע”י ולהתראות עם הרבי. אנו יודעים שיש מה לראות, אפשר לראות, ודווקא לכן מתחזקת התביעה והזעקה “רצוננו לראות את מלכנו”. באנו לראות ולכן בוודאי שהגענו להיראות, וגם אם טרם זכינו לראות בעיני בשר, הרי שאנו יודעים ובטוחים כי זה אפשרי, זו האמת, הפלא הוא על כל רגע שלא רואים ולא להיפך ח”ו.

כך בעליה לרגל לירושלים שלנו, להר הבית, לבית המקדש ולקודש הקדשים שלנו — כולם נמצאים בד’ אמותיו של הרבי, כולם מגיעים לשם, למקום המקדש עד לגאולה השלימה, ל–770. כך בכל תחום מחיינו, משליחותנו האחת והיחידה, השליחות האחרונה. מטרתנו, שאיפתנו וכוונתנו היא אחת — לראות ולהיראות עם הרבי. עלינו ליישם זאת בכל פרט ופרט בחיינו, החל מ’פריקת המזוודות’ לקראת חודש מרחשוון, ההליכה לדרך “ויעקב הלך לדרכו”, ועד שמגשימים זאת בפועל.

ואין מקרא יוצא מדי פשוטו — עלינו לרגל לירושלים ולבית המקדש שלנו, ואנו מבקשים, תובעים וזועקים: “עשה אתה מה שהבטחתנו”, תן לנו לראות בעיני בשר, תן לנו להתראות עם הרבי מה”מ בגוף גשמי למטה מעשרה טפחים, והוא יגאלנו ויוליכנו לבית המקדש השלישי במקומו הקבוע והנצחי, כבר עתה, כך שאת המשך שנת השמיטה, ואת שנת ההקהל שאחריה, נעשה באופן של “קהל גדול ישובו הנה” — קהל שיכלול את עם ישראל כולו, מהדור הראשון ועד הדור האחרון, קהל שמפיו תהדהד ההכרזה כפי שלא נשמעה מעולם:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.