כ”ק אדמו”ר הזקן:

וישב מלשון השפלה

כ”ק אדמו”ר הזקן: יעקב הוא בחינת י’ עקב. דהיינו שהי’ — בחינת חכמה העליונה, נמשכת ב”עקב” — עד סוף כל הדרגות — במטה ביותר. וזהו שכתוב וישב יעקב בארץ מגורי אביו: וישב — עניינו השפלה וירידה ממקום עמידתו. לאמור: יעקב — בחינת י’ עקב — חכמה העליונה, נמשך ונשפל להיות בארץ מגורי אביו. כי הנה המילה מגורי — שני פירושים לה: יראה ואוצר. דהיינו אוצר של יראת שמים.שכן היראה העליונה הינה כלי, בזכות הביטול שבה, לחכמה העליונה. וזהו מגורי אביו: החכמה העליונה נקראת: אביו.  (תורה אור בראשית, וישב כז, ב)

 אוצר החכמה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: כאשר ישב יעקב בארץ מגורי אביו, שהוא בחינת האוצר של יראת שמים, המהווה בחינת כלי — מכון להתקיים בו אוצר החכמה, כמו התבואה והפירות שנאספים באוצר על מנת להתקיים בו ימים רבים. הרי ישיבה זאת היא לשבח ומעלה גדולה, שהרי יתקיים בה האור של החכמה העליונה ימים רבים! שכן אור זה יישמר צפון באוצר, עד עת קץ, שאז יתגלה הצפון וטמון באוצר זה,לעתיד לבוא. 
(תורת חיים,בראשית ח”ב וישב רג, א)

 יעקב בגימטריא שבע פעמים הוי’

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: גרון בגימטריא מגורי וכן בגימטריא שבע פעמים הבל. בכך מרומז שההבל נמשך מן הגרון. כי הנה כתוב “וישע ה’ אל הבל” — וזהו הבל דקדושה.זהו שנאמר “וישב יעקב בארץ מגורי”, לאמור: יעקב בגימטריא שבע פעמים הוי’, וזהו וישע ה’ אל הבל: להמשיך בשבעת ההבלים דקדושה, שבע פעמים הוי’, ואז נקרא “אמת”. זהו שיעקב עם המילה מגורי עולה בגימטריא אמת. 
(יהל אור על תהילים קמט, עמ’ תקפח)

 תירוץ לקושיית האברבנאל

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: הקשה האברבנאל: הרי כבר כתוב “ויבוא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק”, ולא מצינו שהלך משם. אם כן מדוע התורה כותבת שוב “וישב וגו’ בארץ מגורי אביו”?

אלא שמה שנאמר תחילה הוא שיעקב בא לשם, אבל לא נאמר שהגיע למעלת עבודתם. ברם  כשכתוב “וישב יעקב” — פירושו שנתיישב בה בבחינת התיישבות, לחבר את עבודת אביו יצחק, בחינת היראה, עם בחינת האהבה של אברהם, שזו עבודת יעקב, בחינת התפארת, שמחברם, שתהיה היראה מתוך שמחה.  (תורת שמואל תרל”א ח”א, עמ’ ק)

ביקש לישב? הרי נאמר ש”וישב”?!

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: צריך ביאור בדברי חז”ל שדרשו: “ביקש יעקב לישב בשלוה”. הרי כתוב בתורה ש”וישב” בפועל?

אלא שיעקב שאיפתו להביא לגילוי האלוקי שלעתיד לבוא בגאולה ותחיית המתים. וזהו מה שביקש. ומשלוה זו “הטעימן ה’ לאבות מעין עולם הבא”, אבל רק “מעין”. לכן מדויק הדבר: מחד “ביקש” ומאידך “וישב”, שהטעימו ה’ מעין זה.     (המשך תער”ב חלק שני, עמ’ תשפד)

 בירור בדרך מנוחה

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: עניין הפדיה בשלום הוא הבירור בדרך מנוחה כפי שיהיה לעתיד לבוא. וכך היה אצל יעקב אבינו שהבירור שנעשה על ידו במצרים היה בירור בדרך מנוחה, שכן היה בגושן ולמד תורה, ובמילא התבררו הבירורים ממצרים.  (לפי סה”מ תש”ד עמ’ 110)

 ביקש יעקב בירור בדרך מנוחה

כ”ק אדמו”ר שליט”א מלך המשיח: ביקש יעקב לישב בשלוה הוא שביקש יעקב שמעתה תהיה העבודה באופן של בירור בדרך מנוחה. וענינו בעבודה עתה: לימוד פנימיות התורה. כי הנה לימוד פנימיות התורה פועל התקשרות הלומד בעצמות ומהות אין סוף ברוך הוא, שמצד התקשרות זו “גם חשך לא יחשיך ממך” ו”לילה כיום יאיר”.     (ספר המאמרים בראשית חלק ב, עמ’ קכא)

צריכים רק “לפתוח את העינים”

ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק “לפתוח את העיניים”, ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל, “בנערינו ובזקנינו גו’ בבנינו ובבנותינו”, מוכנים בכל הפרטים “לגשת ולהסב אל השולחן” (“צוגיין און זעצן זיך צום טיש”), שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב, החל מעניני הגאולה, לויתן ושור הבר ויין המשומר, ועוד ועיקר, “לדעת את ה’”, “מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים”.     (מוצאי חג הגאולה י”ט-כ”ף כסלו תשנ”ב)