יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
ההכנה ליום הגדול והקדוש, ג’ בתמוז, ובמיוחד בשנה זו - היא הכנה לדבר אחד ויחיד, לו אנו מחכים, ולקראתו אנו פועלים בשליחות האחרונה והיחידה שניתנת לנו ע”י כ”ק אדמו”ר מה”מ - ההכנה לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש
ההכנה ליום הגדול והקדוש, ג’ בתמוז, ובמיוחד בשנה זו - היא הכנה לדבר אחד ויחיד, לו אנו מחכים, ולקראתו אנו פועלים בשליחות האחרונה והיחידה שניתנת לנו ע”י כ”ק אדמו”ר מה”מ - ההכנה לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש
ימים אלו הם בתוך שלושים יום לג’ תמוז. דומה שאין צורך להוסיף אף מילה על עניינו, מעלתו וסגולתו של יום זה, כפי שמבואר בשיחות כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, המבאר את עניינו של חג הגאולה שבו, כמו גם את המאורע שקרה אלפי שנים קודם - שמש בגבעון דום.
מובן וגם פשוט, שאצלנו, בעשרים השנים האחרונות, קיימת משמעות מיוחדת ליום גדול וקדוש זה, תהיינה אשר תהיינה האותיות והמילים בהן נתבטא ואותן נכתוב - ועוד יותר, המילים ששייכים ל”תבנא דליבא”, שאינה ניתנת לאמירה, וכל שכן לכתיבה.
עשרים שנה חלפו מאז שנת תשנ”ד, על מאורעותיה ומוראותיה, עשרים שנה של ניסיון בכל המובנים. במובן ה’פשוט’ - עשרים שנה של העלם והסתר על עצם מציאותו של נשיא הדור, משיח שבדור, מלך המשיח ועל קיום בשורת הגאולה בפועל ממש. עשרים שנה בהן איננו זוכים לראות את כ”ק אדמו”ר מה”מ בעיני בשר, לשמוע תורה מפיו באזנינו הבשריות, ולצעוד אתו אל בית המקדש השלישי, ואל הגאולה האמיתית והשלימה.
אך בעיקר אלו עשרים שנה של נסיון - מלשון נס, הגבהה והרמה, וגם מלשון נס ופלא. עשרים שנה בהם איננו נותנים למה שנראה בעיני בשר לפגום ולו במשהו באמונה ובידיעה המוחלטת, שלא שייך שום שינוי, לא בנשיא הדור, לא בנבואת ובשורת הגאולה, וכמובן לא במלך המשיח ובפעולתו על העולם.
עשרים שנה בהם האמונה רק מתחזקת, ההתקשרות אל הרבי הולכת וגוברת, אצל אלו שהיו וראו, ואצל אלו אשר זה מקרוב באו. אלפי יהודים מתקשרים אל הרבי, בין אם התקשרות גלויה ומקיפה, ובין אם התקשרות שבאה לידי ביטוי בפנייה אליו, בבקשת ברכה ובקבלת מענה והוראה ממנו.
מטבע הדברים, כאשר התאריך הוא ‘עגול’, הרי שנוטים ליחס לכך חשיבות מיוחדת, ובאמת - גם בשיחות הרבי ובהנהגתו, אנו מוצאים התייחסות מיוחדת לתקופה של עשרים שנה (כמו גם לעשורים שלמים אחרים, לעניינים שונים). ברור כי כל התעוררות היא מבורכת, כל דבר שיכול לגרום ליחיד ועל אחת כמה וכמה לרבים, להתחזקות ולהתעוררות, הוא מבורך, שהרי המעשה הוא העיקר.
ודווקא לכן חשוב לחדד ולהבהיר, למה אנו מחכים, ולקראת מה אנו מתכוננים. חשוב מאד להתכונן מבעוד מועד על מנת לנצל את היום, התאריך וההתעוררות המיוחדים כדבעי. לשם כך, יש להכין הכל, על פי המצב הנוכחי, אולם לזכור כל העת מהי המטרה.
המטרה איננה להתכונן ליום זה כשלעצמו, להתעורר לקראת ההתעוררות, ולהתחזק לכבוד ההתחזקות - המטרה היא אחת ויחידה, מילוי השליחות שמוטלת עלינו על–ידי הרבי.
אנו מחכים לדבר אחד ויחיד - מחכים אנחנו לך! אנו מחכים ומצפים, ועושים הכל על מנת להביא את הגאולה האמיתית והשלימה, את התגלותו של הרבי מלך המשיח, לעיני בשר, ולשם כך אנו מכינים את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש.
עלינו לפעול בכל ענייניו, מבצעיו והוראותיו של הרבי - מתוך מטרה אחת ויחידה, אותה הוא מורה לנו. אין לנו שום כוונה או מטרה אחרת, ושום דרך אחרת לפעול, מלבד השליחות והעבודה היחידה שנותרה - קבלת פני משיח.
ולכן - מתוך ההתעוררות הטבעית, הנוצרת כתוצאה מההתקרבות ליום הגדול והקדוש הזה, ומתוך ההתעוררות אותה מעוררים בכל האמצעים, אנו מתכוננים מחכים ומצפים לדבר אחד ויחיד, לחגוג את כל הימים החסידיים, כולל ט”ו וכ”ח סיון, וימי הגאולה של חודש תמוז, ביחד עם הרבי מה”מ, ולהכריז בפניו את ההכרזה המלווה אותנו, הן בשנים שקדמו לשנת תשנ”ד, והן באופן של מוסיף והולך בכל עשרים השנים שחלפו מאז, הכרזה המתפשטת ומפורסמת בעולם כולו, בה אנו מקבלים את פניו של משיח צדקנו:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!