בהשתתפות הרבנים והמשפיעים שיחיו
הסרט “ימי בשורה” מביא את סיפור השתלשלות האירועים של שנות הנפלאות ומתעד את הימים הגדולים ההם, בהם בישר הרבי מלך המשיח שליט”א לעם ישראל את בשורת הגאולה • שבעה משפיעים חסידיים מתארים את האווירה החמה והסוערת ומכניסים אותנו אל האטמוספרה המופלאה • סיפור המאורעות מחיה מול עינינו את אותם ימים ומעורר להתמסרו
הסרט “ימי בשורה” מביא את סיפור השתלשלות האירועים של שנות הנפלאות ומתעד את הימים הגדולים ההם, בהם בישר הרבי מלך המשיח שליט”א לעם ישראל את בשורת הגאולה • שבעה משפיעים חסידיים מתארים את האווירה החמה והסוערת ומכניסים אותנו אל האטמוספרה המופלאה • סיפור המאורעות מחיה מול עינינו את אותם ימים ומעורר להתמסרות מחודשת לתפקידנו ועבודתנו: להכין את העולם לקבלת פני הרבי שליט”א משיח צדקנו • חלק חמישי
בהשתתפות הרבנים והמשפיעים שיחיו (ע”פ סדר הא-ב):
הרה”ח הוד-דוד אריה, ר”מ בישיבת תות”ל קרית-גת
הרה”ג יוסף ישעי’ ברוין, מד”א וחבר הבד”צ דשכונת המלך קראון-הייטס
הרה”ח שניאור זלמן הרצל, משפיע ומחבר ספרים בעניני משיח וגאולה
הרה”ח אסף חנוך פרומר, משפיע בישיבת חח”ל חיפה
הרה”ח זמרוני זליג ציק, מנהל בית חב”ד בת-ים ויו”ר ‘האגודה למען הגאולה’
הרה”ח יקותיאל מנחם ראפ, משגיח ומשפיע בישיבת תות”ל המרכזית 770
הרה”ח נחמן שפירא, חבר ה”ועד להפצת שיחות” ומשפיע בישיבת ‘אהלי תורה’
בכתבה הקודמת, התחלנו בסיפור אווירת ומאורעות שנת ה’תשנ”ב, מאירועי חודש תשרי והביטויים המיוחדים שנשזרו בשיחות הקודש, דרך המעמד המרטיט של הכרזת “הוי’ הוא האלוקים” בהתוועדות שבת פרשת נח, וממשיך בפעילותן של נשי חב”ד לקבלת המלכות וב’יחידות’ המופלאה לראשל”צ הרב מרדכי אליהו.
כל אלו ‘מכשירים את הקרקע’ לקונטרס ‘בית רבינו שבבבל’ המהווה קפיצת מדריגה בכל הקשור לגילוי זהות המשיח על ידי הרבי עצמו, כאשר בשיחה ‘מוגהת’ מציין הרבי כי 770 עולה בגימטריה “בית משיח” ומבית זה – ביתו של נשיא הדור, המשיח שבדור – תתחיל הגאולה השלימה, כשבית המקדש יתגלה כאן תחילה ומשם ישוב לירושלים.
חמישה ימים לאחר מכן, בתאריך כ”ה מרחשון, “ימי בשורה” מגיעים לפסגתם בהתוועדות פתיחת כינוס השלוחים העולמי, בשבת פרשת חיי שרה. יום זה ייחרט באותיות זהב בדפי ההיסטוריה, כיום הגדול והמרכזי ביותר בתקופה זו.
הצהרה היסטורית בכינוס השלוחים
את השיחה פתח כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בהודעה והכרזה מיוחדת שלא זכורה כמוה, בהצהרה בה בישר המשלח לאלפי שלוחיו ולכלל ישראל על השלמתה של העבודה עליה הם שוקדים שנים רבות ל”הפצת המעיינות חוצה” כשכעת היא הסתיימה בהצלחה. אך מכיוון שעדיין לא הגיעה הגאולה האמיתית והשלימה צריך לומר שעדיין נותר משהו לעשות כדי להביא את הגאולה בפועל.
לפני שהרבי מודיע ומפרש מהי העבודה, הוא מקדים “והוא, על פי הידוע..” ומקדיש קטע שלם אודות המשיח שבכל דור – שבדורנו הוא נשיא דורנו – שנשלח כבר לגאול את ישראל “ומזה מובן, שהדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא: לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!”
והרבי מבהיר כי זוהי ההוראה מכינוס זה, שצריכים לצאת בהכרזה והודעה לכל השלוחים אודות עבודתם החדשה ומדגיש כי “כל הפרטים בעבודת השליחות של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, צריכים להיות חדורים בנקודה זו – כיצד זה מוליך לקבלת פני משיח צדקנו”.
בסיום השיחה מסכם הרבי: “כל שליח צריך להתכונן בעצמו ולהכין את כל היהודים במקומו ובעירו לקבלת פני משיח צדקנו, ע”י שהוא מסביר את ענינו של משיח, כמבואר בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל ובמיוחד – על ידי לימוד עניני משיח וגאולה, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת”.
קבלת המלכות – בנו הדבר תלוי!
הרב ראפ בוחר להתעכב אודות מהותה של עבודה זו – קבלת פני משיח צדקנו. “בעצם העניין הזה התחיל כבר בשיחת כ”ח ניסן, כשחסידים שומעים מהרבי כאלו מילים ש”אני את שלי עשיתי ומכאן ולהבא עשו אתם כל אשר ביכולתכם” מייד מזדעקת השאלה: מה אנחנו יכולים לעשות שהרבי לא עשה? וכי מה יש לנו להוסיף יותר מהרבי בעצמו?
והתשובה לכך היא: אכן כן. יש עניין אחד ויחיד שאותו רק אנחנו יכולים לעשות ורק בנו הוא תלוי. הרבי מביא אלינו את הגאולה, מתגלה אלינו כמלך המשיח. אבל אנחנו מצידנו, צריכים לקבל אותו, לקבל את מלכותו והתגלותו. ואת זה – הרבי לא יכול לעשות, אלא הוא מודיע לנו “עשו כל שביכולתכם להביא את המשיח”!
וראו שבתקופה שלאחר מכן הרבי לא אהב כשניגשו להציע לו רעיונות מה הוא צריך לעשות, הרבי אמר שכעת אני אומר לכם מה לעשות ולא אתם אומרים לי… כי כל העניין עכשיו הוא שאנחנו – ה’מקבל’ נבצע את חלקנו במשימה.
הרבי משיב על דו”ח הפעולות: “עניתיו בהתוועדות”
הרב ברוין: “באופן אישי, זכיתי לקבל תשובה אחרי השיחה של כינוס השלוחים, היינו קבוצה של שלוחים בסידני, וכתבתי לרבי המכתב בשם כל השלוחים, דו”ח על הפעילות ובקשת ברכה. הרבי השיב לי: “עניתיו בהתוועדות שבת קודש מברכים החודש כסלו, אזכיר על הציון”.
התחושה הייתה שהרבי בא לומר לנו “עניתיו”, אני כבר אמרתי לכם מה התפקיד כעת, יש לכם את השיחה – זו התשובה שלי לכל הדו”חות ולכל הפעילות… [בדומה לכך, אירע לאחרי ש”פ תזריע-מצורע, כאשר הרב חיים גוטניק כתב לרבי כל מיני רעיונות איך להביא את המשיח. הרבי גזר מהשיחה את ה’בנוגע לפועל’ של השיחה ושלח את זה כתשובה]”.
“ליישב” את בשורת הגאולה בקרב הציבור
בהתוועדות שבת פרשת תולדות מאריך הרבי בביאור אודות ‘ניצוץ משיח’ החבוי בכל יהודי ומקשר אותו עם מלך המשיח. בסיום השיחה מבאר הרבי את תוכנה של הכרזת “יחי אדוני המלך דוד לעולם” – נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע”י מלך המשיח שהוא “מבית דוד ומזרע שלמה” – שתוכנה של הכרזה זו היא התגלות מציאותו דמלך המשיח”.
בהמשך לכך מספר הרב ציק: “במוצאי שבת פרשת תולדות, קיימנו התוועדות גדולה ב-770 יחד עם רבים מהשלוחים בארץ הקודש, הייתה אז התעוררות גדולה וכולם יחד החליטו שבחזרתנו לאה”ק נתכנס שוב “להיקהל ולעמוד על נפשנו” כדי לשמר וללבות מחדש את החיות הגדולה שקיבלנו כאן.
כשחזרתי מ-770, ראיתי שיש כל כך הרבה מה לעשות בעניין הזה של “ליישב” את בשורת הגאולה בקרב הציבור הרחב, ולכן חשבנו אז על כמה וכמה אפיקים לעודד אנשים לפעילות ושיהיה להם גם מקום ובימה שיוכלו להתבטא בה.
חלק נכבד תפס כמובן העיתון, אבל באותם ימים התחלנו גם ביצירת מוצרים נוספים, כמו למשל, ה’דגל משיח’ שתחילתו הייתה בדגל שהוצאנו עם ציור הכתר (ובהמשך שינה קצת את צורתו), וכן מוצרים נוספים למיניהם בהם הושם הדגש על משיח”.
לא נותן לחסידים שלי לישון…
במהלך החודש מעורר הרבי כמה פעמים על חשיבות עריכת התוועדויות חסידיות בריבוי הכי גדול, בהתוועדות ש”פ וישלח מתבטא הרבי “שבאם ח”ו תתעכב ביאת המשיח יום אחד או שני ימים או שלושה ימים – שינצלו את הימים להתוועדויות חסידותיות, ושכל אחד ישתדל שבמקומו תהיה ההתוועדות העיקרית שבעיקרית וכשיגיע משיח – יהיו באמצע להתוועד..”.
במהלך ‘יחידות כללית’ במוצאי י”ט כסליו מתבטא הרבי שליט”א “ימינו אלה, ימות המשיח שבהם נמצאים עכשיו בפשטות. וצריכים רק “לפקוח את העינים” ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות”.
ביומני החודש מסופר כי באותה תקופה ביקר אצל הרבי רופא עיניים, ובתום הטיפול הוא סיפר לרבי כי יצא לו להסתובב בעולם כשבכל מקום הוא פגש את השלוחים והבתי חב”ד וכו’ וסיים בפליאה שאחרי כל זה עדיין לא הגיעה הגאולה השלימה?
הרבי השיב לו כי גם לו יש את אותה שאלה “ולכן אני לא נותן לחסידים שלי לישון… אחרת, מזמן כבר היו נרדמים, ואני תובע מהם לפעול בכל הכוחות עד שמשיח יבוא. ושתדע, שכל מה שאני תובע מהחסידים, אני תובע מעצמי עשר פעמים יותר”
צרפת ורוסיה מתכוננות לגאולה
התוועדות ש”פ וישב תיזכר לעולם כ”התוועדות של הצרפתים”… כבר בתחילת ההתוועדות ביקש הרבי שליט”א מחברי הקבוצה שהגיעה מצרפת לומר “לחיים”, ובאופן ספונטאני פוצח הקהל בשירת המנון המרסלייז “האדרת והאמונה”. בהתוועדות האריך הרבי לבאר כיצד רואים היום שהעולם עצמו מוכן ומסייע לגאולה, כפי שמודגש במיוחד בבירורה של מדינת צרפת.
גם בשיחה זו שולח הרבי רמזים ברורים לזהותו של מחולל המהפכה העומד מאחורי ההתרחשויות.. הרבי אומר שרואים כיצד מדינה זו, שבזמנו של אדמו”ר הזקן היוותה את תוקף הקליפה ובדור האחרון פעל שם נשיא דורנו “על ידי שליחת שלוחים מבני ביתו, שחיו ופעלו שם בהפצת המעיינות ובהכנת דברי חסידות לדפוס“…
על אירוע פלאי הקשור ב’סטעלייט’ שנערך בחנוכה באותה שנה מספר לנו הרב ראפ: “זה היה פעם ראשונה ששמעו את קולו הק’ של הרבי שליט”א ב’קרמלין’ במוסקבה, הרבי דיבר אז על כך שכיום יהודי יכול לשבת במקום אחד בעולם ולפעול במקומות אחרים ורחוקים בעולם. באורח פלא, זמן קצר אחר-כך התבטל ממוסקבה תואר הכבוד “עיר הבירה”, והועבר לפטרבורג.
שיחה ל’תפארת זקנים’: בגאולה ישתחררו מהמשקפיים…
בכינוס לחברי כולל “תפארת זקנים” שהתקיים בכ”ו כסלו, אחרי תפילת מנחה והדלקת נר שלישי דחנוכה, נשא הרבי שליט”א שיחה, כשבסיומה נשמעו ביטויים מיוחדים ומופלאים אודות ביאת המשיח, שכולם זוכים לראותה בקרוב ממש מתוך בריאות שלימה, כשגם אלו הזקוקים כעת למשקפיים “ישתחררו” מהגבלה זו ויקבלו עיניים בריאות לראות את הגאולה.
השיחה נאמרה בהתרגשות רבה, כשבין הדברים הזכיר הרבי שגם הקב”ה בעצמו נמצא בגלות, יחד עם בית המקדש שלו, ולכן הגאולה היא גם עבורו…
בהמשך, אומר הרבי: “כפי שנהוג בעולם, שכשמתקבלת ידיעה מיוחדת, ובטח ‘ידיעה חדשה’ ו’ידיעה משמחת’ – לא מחכים לזמן הרגיל בו העיתון יוצא לאור… אלא כל עיתון מדפיס מייד “הוצאה מיוחדת” ומדווח שכעת הגיעה למערכת הידיעה המשמחת שנוגעת ומעניינת וקשורה לכל אחד ואחד מהקוראים, ובנידון דידן – קשורה עם כל יהודי בעולם, הידיעה שלא רק שמשיח כבר נמצא בדרך, ונמצא כבר קרוב כל כך לבית כנסת זה ולכל אחד מאיתנו, אלא שתיכף ומייד נפתחת הדלת ומשיח נכנס לכאן..”
“הוצאה מיוחדת” של עיתון ‘הגאולה’
את ההוראה אכן קיימה מערכת עיתון ‘הגאולה’ הממשיכה בנאמנות לשמש כשופרו של הרבי שליט”א ולעדכן את עם ישראל בבשורת הגאולה שלו. פחות מיממה לקח לצוות ‘האגודה למען הגאולה’ להפיק “הוצאה מיוחדת” של עיתון ‘הגאולה’ הנושאת את התאריך כ”ח כסלו, כשבשער מופיעה הכותרת האדומה והזועקת “הוראת הרבי מליובאוויטש: פירסום מיידי בעיתונות על ביאת המשיח”
בגוף הידיעה הראשית מדווח הרב זמרוני ציק כי “זה עתה הגיעה ידיעה משמחת ביותר, משיחתו של הרבי בה הודיע באופן ברור כי יש לפרסם בעיתונות ובהוצאות לאור מיוחדות אודות ביאת המשיח תיכף ומייד… הידיעה המפתיעה עושה לה כנפיים ומתפשטת במהירות ברחבי העולם. במקומות רבים ניכרת תכונה רבה והתעסקות בפירסום הידיעה”.
כמו בקבלת שבת – הנשים מקבלות מוקדם יותר!
בכ”ח טבת התקיים ב-770 כינוס ענק – “סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו” בהשתתפותן של אלפי נשים. בחרדת קודש הן הכינו את הכסא והשולחן לרבי מלך המשיח והזמינו אותו לבוא ולהשתתף בסעודה שערכו לכבודו. הרבנים והמשפיעים שדיברו בכינוס עוררו את הקהל להתכונן ולהכין את העולם כולו להתגלותו של הרבי מלך המשיח, ולעשות הכל להביא את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש.
רגע השיא של הערב היה בהכרזת “יחי אדוננו”, כשהקהל כולו, יחד עם עוד מאות מוקדים ברחבי העולם שהאזינו לשידור ישיר של הכינוס המיוחד, ענו בהכרזה אדירה שהדהדה מקצה העולם ועד קצהו. לאורך כל הזמן, עודד הרבי שליט”א את הכינוס – שגרם לו נחת רוח רב. הוא השיב במענות מיוחדים ומופלאים. [סקירה מקיפה ומרתקת – אודות כינוס זה פורסמה בחודש טבת ש.ז. בגליון 819 בכתבה “קבלת פנים למשיח צדקנו”]
בהקשר לכך מציין הרב ראפ: “קבלת פני משיח היא בדומה לקבלת שבת. השבת מצידה – מגיעה ונכנסת. תפקידנו הוא – לקבל אותה לפני כניסתה, כפי המנהג בדורות הקודמים שהיו יוצאים מחוץ לעיר לקבל את השבת, כך גם אנו צריכים לצאת לקבל את פני הרבי מלך המשיח.
וכמו בקבלת שבת, הנשים מקבלות אותה מוקדם יותר (ובינתיים אצל הגברים עדיין יום חול…) כך גם בקבלת פני משיח – נשי חב”ד היו הראשונות שיצאו לקבל את פני הרבי שליט”א כמלך המשיח בכינוס שארגנו בכ”ח טבת”.
כשהרבי ענה “שתהא פעולה נמשכת” כבר לא יכלו להתנגד…
הרב ברוין: בעקבות ימים אלו, גם אלו שבתחילה התנגדו לעיסוק בעניין זהותו של הרבי שליט”א כמלך המשיח – הרי לאחר מכן, כאשר הגיעו מכל השלוחים, ומחשובי השלוחים והרבנים העניין הזה של ההחתמות לקבלת המלכות, ובפרט אחרי המענות ל’מלווה מלכה’ של נשי חב”ד – כבר לא יכלו להתנגד לזה… כשראו שהרבי מעודד את זה במפורש בשיא התוקף, ומעודד אותם ועונה להם “שתהא פעולה נמשכת” – היה ברור שהרבי תובע להמשיך את זה…
גם כשהייתה התשובה המפורסמת “תלוי בתנאי המקום שעל אתר” מה שאנחנו הבנו מזה – שהרבי לא שולל את זה… אם אפילו אחרי שמישהו כבר כתב את הסיבות לשלילה, והרבי עונה לו “תלוי בתנאי המקום” – דהיינו שיש מקום לזה, אמנם תלוי מי וכו’, אבל בוודאי שהרעיון הוא שייך ונכון ויש לו מקום.
הרב ראפ: הייתה אז הוראה מיוחדת לנשי חב”ד בלונדון שדיווחו על פעולות שעשו בעניני משיח וגאולה, “בטח עומדות בקשר עם נשי חב”ד תחיינה דכאן לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה”… ועל איזה חגיגה היה מדובר? – החגיגה לקבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח.
כינוס הגברים ב-770 “בהמשך לכינוס הנשים של אתמול“…
מעיון ביומני התקופה, אנו מגלים כי למחרת כינוס הנשים, ביום ראשון כ”ט טבת: “בעקבות הוראת כ”ק אדמו”ר שליט”א בהתוועדות השבת לערוך התוועדות בראש חודש שבט, ובהמשך לכינוס הנשים של אתמול, נתעוררו כמה מאנ”ש לערוך את סיום הרמב”ם הערב במתכונת מכובדת ורחבה יותר בגשמיות וברוחניות…”
רכב מיוחד הסתובב בשכונה ובאמצעות רמקול על גגו הכריז והודיע לתושבים על הסעודה המיוחדת. הסעודה הייתה כיד המלך ועל מגשי ענק מיוחדים הוגשו כמה מודלים מוקטנים של ה”לוייתן” דלעתיד לבוא. הנאומים נישאו מעל גבי ‘בימת ההתוועדויות’ והכינוס הונחה על ידי הרב יקותיאל ראפ.
האורח מארץ הקודש שהגיע במיוחד כדי להשתתף בכינוס הנשים שהתקיים אתמול, הגה”ח הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, עולה לשאת דברים ומתמקד במאמר הראשון של הרבי “באתי לגני” בו נאמר כי משה שהוא השביעי הוריד את השכינה למטה בארץ.
במילים נלהבות המחיש הדובר כיצד כ”ק אדמו”ר שליט”א הביא את גילוי התלות וההדדיות שבין רוחניות לגשמיות לשיא חסר תקדים, כשכל בעיה ב”גשמיכם בעתם” מקשר הרבי ל”בחוקותי תלכו”, לחסרון בכשרות המזוזות וכיו”ב, גם כשהדברים נוגעים לחיי הנפש, וזאת בפשטות כל כך כאילו הקשר מוחשי ונראה לעיני בשר.
במרכז הערב – מעוררים על קבלת המלכות
אחריו נאם חבר ה”ועד להפצת שיחות” הרה”ח יהודה לייב אָלטיין העוצמה שבנאומו כבשה את כל השומעים, וכקודמו, לא השתמש בהכרזות מפוצצות אלא חזר בפשטות על כמה ביטויים של כ”ק אדמו”ר שליט”א לאחרונה בדבר הקירבה הגדולה של הגאולה ושכעת נותר רק לפקוח את העיניים ולראותה.
“אם הרבי שליט”א אומר לנו כי הכל מוכן והשולחן ערוך לסעודה דלעתיד לבוא, וממשיך תיכף ומדגיש שמדובר כמובן בסעודה גשמית, הרי שיש לבחון מחדש את התייחסותנו לביטוי החוזר ונשנה בשיחות הקודש האחרונות כי נותר רק לפקוח את העיניים. אי אפשר להתכחש למשמעות הברורה של ביטויים אלו האומרים מפורשות כי בעיניים פקוחות יש לראות גאולה ומשיח בשער”.
במרכז הערב עמד נאומו של האורח שהגיע במיוחד ממונטריאול הרה”ח יוסף יצחק פּאַריז כשמובן עורר אודות ‘צו השעה’ להוסיף בפעולות לקבלת פני משיח צדקנו ובחתימות על פ”נ של ביטול והתקשרות לנשיא דורנו וקבלת מלכותו – כאמצעי להחשת התגלותו של הרבי תיכף ומייד ממש. את האירוע המשיכו אנ”ש בהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.
במקום ‘למתן’ את החסידים – הרבי רק ‘מדליק’ אותם יותר…
הרב הרצל מסיים בתיאור הלך הרוחות באותם ימים:
“המקיף הכללי של נ”א נ”ב זה דבר שתפס את כל החסידים בכל העולם ובפרט ב-770. אז עוד לא היה השלב שנכנסו לדייק בשיחות.. עוד לא נשמעו דיונים נוסח “בשיחה הזו כתוב ככה, ובשיחה השניה מובא כך וזה מוכיח ש…”
כמובן שכשחולפים השנים ולומדים את השיחה שוב ושוב (כמו שאר שיחות ה’דבר מלכות’) אנו מוצאים דיוקים ורמזים חדשים, אבל בהתלהבות של אותם ימים חיו באווירה סוחפת כל-כך, שדיון כזה היה מופרך ומיותר…
כשאתה רואה את המשיח מולך, אתה צריך ראיות מהשיחה שהרבי הוא המשיח, או שהוא חי וקיים?… זה הדבר, זה המציאות, זה התהליך שקורה כאן – כשמול עינינו אנו רואים איך הרבי כל הזמן רק מדליק את האווירה יותר ויותר.. במקום ‘למתן’ את החסידים, הרבי עושה בדיוק להיפך ובא בשבת הבאה ומעלה את רף ההתלהבות של החסידים לגבוה יותר מהשבת הקודמת…
וכך שוב ושוב, הרבי הולך ומעורר את השטח: יש לא רק את המציאות של משיח, גם את ההתגלות שלו, ויושבים כבר ליד השולחן עם השור הבר והלוויתן ורואים כבר את הפעולות שלו בעולם ו… כל הזמן הייתה תנועה של ‘מוסיף והולך’ שהכניסה את כל החסידים להתלהבות סוחפת, שתמיד הייתה חוזרת ונישנת.. זו בעצם הייתה האווירה הכללית בשנים אלו”.