חשיפה: המאבק מאחורי הקלעים למען שידורי התניא ב’קול ישראל. מסמכים חדשים שנחשפו לא
חשיפה: המאבק מאחורי הקלעים למען שידורי התניא ב’קול ישראל. מסמכים חדשים שנחשפו לאחרונה, מגלים מאבק בלתי פוסק למען שידורי התניא ברדיו שזכו לעידוד מיוחד מהרבי מה”מ * בעקבות המסמכים, חסידים ועסקנים מתארים את השפעתם של שידורי התניא ברדיו, ואת המאבק שנערך מאחורי הקלעים שבזכותו נהנו במשך השנים המונים מזיוו
חשיפה: המאבק מאחורי הקלעים למען שידורי התניא ב’קול ישראל. מסמכים חדשים שנחשפו לאחרונה, מגלים מאבק בלתי פוסק למען שידורי התניא ברדיו שזכו לעידוד מיוחד מהרבי מה”מ * בעקבות המסמכים, חסידים ועסקנים מתארים את השפעתם של שידורי התניא ברדיו, ואת המאבק שנערך מאחורי הקלעים שבזכותו נהנו במשך השנים המונים מזיווה של תורת החסידות
“מה מאוד שמח, נהנה והתענג כ”ק אדמו”ר שליט”א כאשר החלו לשדר את שיעורי התניא ברדיו. וכמה הירבה שבח וברכה לכל המתעסקים בזה. נקל להבין את עגמת הנפש בהפסק שיעורים אלו”.
שורות אלו הן מתוך מכתב נדיר במיוחד שכתבו ששה מרבני וחשובי חסידי חב”ד, בו הם מפצירים בנשיא מר זלמן שזר, לפעול בכל דרך להמשיך את שידורי התניא ברדיו שהחלו כחמש שנים קודם, וחוללו מהפך חסידי חסר תקדים בקרב רבבות מאזינים מכל רחבי ארץ הקודש שהאזינו להם באמצעות ‘קול ישראל’. שיעור התניא המאלף נמסר בקביעות שבועית מפי הרב נחום גולדשמיד, אך מעשה שטן, בכל פעם מחדש, קמו עוררין כנגד השיעור שנתקל שוב ושוב במכשולים שאיימו לקטוע את שידורי החסידות המבורכים.
“בית משיח” יצא לחקור את הסיפור שמאחורי הקלעים, שגרם לסערה כה רבתי ולגיוס מאסיבי של רבני ועסקני חב”ד למען שיעור התניא הגדול בישראל וכדי שהפצת המעיינות תימשך בכל העוצמה.
“שידור ברדיא דתניא - נכון וטוב”
במשך תקופה ממושכת שידר “קול ישראל” שיעור תניא מעל גלי האתר על ידי מגיד השיעור הנודע הרב נחום גולדשמיד, שהיה בעל פה מפיק מרגליות. בהסברים בהירים הצליח הרב גולדשמיד להעביר מסרים חסידיים עמוקים בצורה פשוטה השווה לכל נפש. שידורי התניא ברדיו עלו לאוויר לא לפני שקיבלו את הסכמת הרבי מה”מ בי”א ניסן תשי”ט: “פשוט, אשר שידור ברדיא דתניא - נכון וטוב הוא”.
השגת האישורים לשם כך מרשות השידור, לא הגיעו בקלות, ולשם כך הופעלו מיטב בעלי השכנוע בחב”ד שפעלו בדרכים רבות ויצירתיות עד שהנהלת רשות השידור אישרה את התכנית. הותנה שהשיעור ישודר פעם בשבועיים למשך עשר דקות בלבד.
בי’ במר–חשון תש”כ, בשעה 20.00, נשמע לראשונה קולו של הרב גולדשמיד ברדיו ‘קול ישראל’ שהחל לבאר את פרק א’ בתניא. המוני יהודים, מדן ועד אילת, תושבי ערים וחברי קיבוצים, האזינו להסבריו המופלאים על “משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע”.
מי שעמד מאחורי תוכנית הרדיו מצד ‘קול ישראל’ היה הרב בנימין צביאלי, שכיהן כמנהל מחלקת תוכניות הדת ב’קול ישראל’. הרב צביאלי למד בצעירותו בישיבת ‘תומכי תמימים’ בורשה שבפולין, ובשנים הבאות עבר לחוגי ה’מזרחי’. במשך שנים רבות ניהל את מחלקת שידורי הדת ברדיו. כשבועיים לאחר שהחלו שידורי החסידות, בישר על כך לרבי במכתב מיוחד, ואף ביקש שהרבי יקליט עצמו במסר מיוחד לרגל י”ט כסלו. על אלו קיבל תשובה ארוכה: “הנני לאשר קבלת מכתבו מכ”ה מרחשון, בו כותב על דבר הפצת מעיינות חב”ד על גלי הרדיו בארץ הקודש ת”ו על ידי משיח צדקנו. תקותי חזקה שכב’ וחבריו שי’ לא יסתפקו בהישגי העבר כי בעניני תורה וקדושה הציווי הוא להעלות בקדש”.
הרבי מדגיש את החשיבות לכך שהשיעורים ברדיו החלו דווקא בשנה בה מלאו מאתיים להסתלקות הבעל שם טוב שכתב על ‘הפצת המעיינות’: “והיש לך הפצה גדולה מזו שעל ידי גלי הרדיו שפורצים כל הגבולים והמחיצות. ואשרי חלקו של כל אחד ואחד שיעשה כל התלוי בו בהפצת המעיינות לקיים ההוראה האמורה באגרת הקודש הנ”ל [הידועה של הבעש”ט] להמשיך ולקרב ביאת מלכא משיחא בקרוב ממש”.
באגרת אף מופיעה התייחסות מיוחדת לכך שמקבל המכתב הינו בוגר ‘תומכי תמימים’: “וכיון שכב’ כמו שכותב, למד בישיבת תומכי תמימים בווארשא, שישיבות אלו מטרתן וכוונתן הפנימית גם כן הפצת המעיינות, בחלק הנגלה וחלק הפנימי שבתורה גם יחד, הרי בודאי שספג מרוחה ועניניה של תורת החסידות ותורת החב”ד […] הרי זמן היותו בד’ אמות של ישיבת תומכי תמימים והשפעתה קיימים הם ופועלים פעולתם, והלואי וינצלם במילואם. ובפרט אשר זכות הרבים מסייעתו”.
על ההצעה שהרבי יקליט עצמו עבור הרדיו בדברי התעוררות לקראת י”ט כסלו, השיב הרבי: “במה שכותב בענין הסברא להקליט דברי התעוררות בקשר עם יום הי”ט כסלו ראש השנה לחסידות הבא עלינו לטובה, בכדי לשדרם ביום זה או בסמיכות לו. מובן שדברי התעוררות בכלל ובפרט בקשר עם יום סגולה זה, אי אפשר לאמרם ‘על פי הזמנה’ ודורשים מצב נפש מיוחד והתעוררות מיוחדת” [אגרות קודש חי”ט אגרת ז’קכב].
במכתב הנזכר, הביע הרבי את דעתו על שידורי התניא: “מובן שנהנה הנני במאוד משידור התניא”.
אלפי מאזינים לחסידות
הרב גולדשמיד לקח את הכנת השיעורים ברצינות רבה. למרות שמסר אינספור פעמים שיעורים בספר התניא, הרי שלקראת כל שידור ישב שעות ארוכות כדי להכין את החומר שיהיה מוגש בשפה בהירה.
הרב מרדכי גולדברג מבני ברק, שהיה באותה תקופה יד ימינו של יו”ר צא”ח הרב ישראל ליבוב ע”ה, מספר כי לא כל החסידים היו תמימי דעים עם הרעיון. “אחד מזקני החסידים תמה בפניי, כיצד זה ניתן לשדר את התניא קדישא ברדיו הטמא. לכל לראש הבהרתי לו, ששיעורי התניא ברדיו החלו לפי הוראות מפורשות מהרבי, ויש עידוד על כך. שנית, הזכרתי לו את דברי רשב”י שחשב לבקש מבורא עולם, לברוא לאדם שתי פיות, אחד שידבר בענייני קדושה והאחר בענייני חולין, אך אחר כך חזר בו ואמר שאם היו שתי פיות, היה גרוע יותר. כך אמרתי לו - שכאשר משדרים ברדיו שיעור בתניא, לפחות לא משדרים באותה עת דברים גרועים”.
אלו תגובות קיבלתם ממאזינים?
“קיבלנו תגובות חיוביות אין ספור. בשלב מסויים שיעורי התניא שודרו גם ב’קול ציון לגולה’, כך שיהודי רוסיה יכלו לקלוט את השידורים ולשמוע את השיעורים. אלו החיו את נפשם”.
למשרדי צעירי חב”ד ברחוב הרב קוק בתל אביב, כמו גם אל משרדי ‘קול ישראל’ הגיעו תגובות נלהבות מכל רחבי הארץ, מכל העדות והחוגים, ובהם אישי ציבור בכירים, שהודו על השיעורים וביקשו להרחיב את זמן התוכנית ותכיפותו.
ב’קול ישראל’ הבינו את זה, ולאחר כמחצית השנה עברה התוכנית מדו–שבועית לשבועית.
אולם כרגיל, ככל שהפצת המעיינות מתגברת, כן הקטרוגים הולכים וגדלים. גורמים אנטי–דתיים הפעילו לחצים להסיר את השיעור לחלוטין. כשהחלו לסדר את מערך תוכניות החורף לשנת תשכ”א, הועברה התוכנית השבועית מרשת ב’ הפופולארית לרשת א’, ושוב לתוכנית דו–שבועית.
בשלב זה החלו לחצים על רשות השידור ו’קול ישראל’ משני הצדדים. צעירי חב”ד לחצו שהתוכנית תורחב, ואילו עסקנים אנטי–דתיים פעלו ללא הרף להפסקת התוכנית. בעקבות זאת, בכל כמה חודשים נערכו שינויים בלוחות הזמנים ובתדרים השונים.
לדאבון לב, הלחץ האנטי–דתי צלח, ובקיץ תשכ”ה נודע כי בקרוב יופסקו שידורי התניא ברדיו.
מאבק ממושך מאחורי הקלעים
כאשר נודע על הפסקה צפויה של שיעורי התניא, החל מאבק מורכב למען השבתו למקומו הראשון. מתוך מסמכים שנחשפו לאחרונה בארכיון המדינה, ניתן ללמוד על המאבק למען המשך שידורי התניא ברדיו.
בשיחה שקיים השבוע כותב השורות עם הרב טוביה בלוי, הוא שמע על המסמכים החדשים שנחשפו. אירועי הימים ההם זכורים לו היטב, והוא הרחיב לגבי מה שאירע אז מאחורי הקלעים: “הרב בנימין צביאלי אכן נחשב לידיד חב”ד, אם כי מפעם לפעם הודיע על צמצום תוכניות וגם ביטול השידורים. הוא תירץ זאת בכך שהכל מגיע ‘מלמעלה’, כלומר, ממנהלי התוכניות ברדיו, מנהלי קול ישראל ועוד. האמת, שעד היום איני יודע מה היה חלקו של כל אחד במכשולים הגדולים אשר צצו מפעם לפעם, אבל זה היה מאבק איתנים.
“זכור לי היטב כיצד הרב ישראל ליבוב, יו”ר צעירי חב”ד, טיפל בנושא במסירות רבה, ולעזרתו נחלץ הרב שלמה יוסף זווין. הוא פעל רבות אצל הרב צביאלי, ומאוחר יותר דרך מר זלמן שזר בלשכת הנשיא. צריך להבין כי באותה תקופה, כל נושא דתי נבחן על ידי הרשויות בעין שמאלית; הכל הוענק בצמצום רב, ולכן היו כל כך הרבה הפרעות לפרויקט החשוב הזה.
“מה שסייע למאבק, היה הדחיפה שהגיעה מצד קהל המאזינים. הללו שלחו ללא הרף מכתבים חיוביים ותגובות בלתי פוסקות - כל אלו הוכיחו מעל לכל ספק עד כמה שיעורי התניא מחוללים פלאות”.
על המאבק המורכב ניתן ללמוד מהמסמכים שנחשפו על ידי ארכיון המדינה. הנה מכתב בקשה בנידון, ששיגרו לשזר, ששה מחשובי חסידי חב”ד בארץ הקודש: הרב שלמה יוסף זווין, הרב נחום שמריהו ששונקין, הרב עזריאל זעליג סלונים, הרב שניאור זלמן גרליק - רבו של כפר חב”ד, המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן והרב משה גוראריה.
“פונים אנו בזה למעלת כבודו, שיועיל להפעיל את השפעתו הרמה למען אשר ימשיכו לשדר ב’קול ישראל’ את השיעור השבועי של התניא קדישא. אנו בתור רועי צאן ישראל, כל אחד במקומו, יודעים אל נכון כמה רבבות מבני ישראל מאזינים ומקבלים טל תחיה משיעורים אלה. אין מילה בפינו לתאר את הרושם הכביר אשר הביאו שיעורים אלה בבתי בני ישראל ואפילו אלה אשר מחמת סיבות שונות - שנו ועברו את הדרך לע”ע, שיעורים אלו היו מעוררים בהם מחדש את זיק היהדות ומעמידים אותם בקרן אורה”.
במכתב מסבירים עד כמה השיעורים גורמים נחת רוח לרבי, ומבקשים משזר לעשות הכל כדי שימשיכו השיעורים ברדיו.
אך כל ההפצרות והשתדלנויות לא הועילו, ושידורי התניא ברדיו פסקו.
חלפה למעלה משנה במהלכה מר שזר לחץ כל העת לחדש את השיעורים, עד אשר בתחילת חורף תשכ”ז הודיעה רשות השידור לרב ליבוב, על חידוש שיעורי התניא ברדיו. ר’ ישראל ליבוב הודיע על כך מיד לרבי, ובישר במקביל גם לשזר על החידוש הצפוי.
ב’קול ישראל’, ניסו לתעתע בעסקנים החב”דיים, כאשר הבהירו שבמקום שיעורי התניא שהופסקו, הוכנס שיעור בשולחן ערוך, וכעת, בגלל הלחצים, אמנם יחדשו את שיעור התניא אך יבטלו את התוכנית בהלכה… כמו כן הודיעו על שינוי בזהותו של מוסר השיעור במקום הרב גולדשמיד. המטרה הייתה מובנת - להמעיט מההצלחה המסחררת שהייתה קודם לכן לשיעור.
בעקבות זאת שלחו עסקני חב”ד מכתב מיוחד למר צביאלי, בו הודיעו חד וחלק שאין לבטל תוכנית בהלכה בשביל התניא. העסקנים גם התעקשו כי רק הרב גולדשמיד ימסור את השיעורים - “ששיעוריו נתחבבו על המאזינים, גם בגלל מהות אישיותו והשכלתו הגדולה בלימוד החסידות, ויש לציין שקולו הוא רדיופוני ומקובל מאוד על המאזינים”. על המכתב חתמו: הרב ישראל ליבוב יו”ר צעירי חב”ד, הרב אברהם מייזליש חבר ההנהלה, והגב’ מרים חסקינד מנשי חב”ד.
הרב לייבוב שלח העתק מהמכתב למר צביאלי אל מר שז”ר, ובמכתב מקביל הזכיר לשז”ר ש”השיעור מפיח חיים לכל מאזיניו, ובתוך זה גם לאחינו שטרם זכו לזה בגלוי בהיותם שם”, היינו מאחורי מסך הברזל…
הבקשה לא התקבלה, ורשות השידור הודיעה כי השיעור בתניא ישודר אחת לחודש בלבד, וכי את מקומו של הרב גולדשמיד ימלא הרב עדין שטיינזלץ.
הרב שטיינזלץ מצדו ששמע על כך, פנה במכתב לצעירי חב”ד וביקש הבהרות. הרב ליבוב הבהיר לו כי אמנם הוא רוחש לו כבוד רב, אך רק הרב גולדשמיד מאושר על ידי הרבי לשדר תניא ברדיו.
רשות השידור המשיכה להתעקש על כך שמישהו אחר ימסור שיעור תניא, וכשלא נמצא מועמד מוסכם, החל צביאלי עצמו למסור שיעור “תניא”, כאשר בפועל הוא לימד נושאים אחרים. וכך כתב הרב ליבוב על שיעור זה: “עתה משדרים משהו שאין לזה כל קשר לתניא וקוראים לזה תניא. אין זה עניננו לבקר את תוכן השידור, אבל יש לנו לקבוע שאין זה מנושא התניא כלל וכלל”.
הרב ליבוב לא ויתר, ובי’ מנחם אב נפגש עם צביאלי שגילה כי קיבל הוראה ברורה מהממונים עליו, שהרב גולדשמיד לא ימסור עוד את השיעור. הרב ליבוב מצדו שיגר מכתב חריף אל יו”ר רשות השידור ד”ר חיים יחיל, בו הוא מפרט את השתלשלות האירועים, ומסיים את מכתבו בסיכום הפגישה שהתקיימה עם הרב צביאלי אך יום קודם לכן:
“אתמול נפגשנו עם הרב צביאלי בנידון, ואמר לנו שהוא קיבל הוראה שלא הרב גולדשמיד יהא המרצה, היות וצריך מפעם לפעם להחליף את המרצה. אפילו אם נקבל את העקרון הזה, הלא זה כבר כשלוש שנים שהפסיק הרב גולדשמיד מלשדר. וגם בלי זה, כאשר הרבי מליובאוויטש סומך ידו על הרב גולדשמידט, כדאי וראוי לכבודו לעקוף את ה’עקרון’ הנ”ל. ובאים אנו בבקשתנו לחדש את שידור התניא על ידי הרב נחום גולדשמיד”.
גם ממכתב זה שלח הרב לייבוב העתק למר שז”ר, והוסיף “כי ממזכירות כ”ק אדמו”ר שליט”א כותבים לנו בחריפות על זה שלא פעלנו עד היום שידורי התניא. ומה שמר צביאלי משדר וקורא לזה תניא, אין לך סילוף גדול מזה”.
רק לאחר מאבק ארוך וממושך הצליחו עסקני חב”ד להחזיר את שידור שיעורי התניא על ידי הרב נחום גולדשמיד, ובקיץ תשכ”ט פרסמו צעירי חב”ד את זמני השיעורים, ששודרו אחת לחודש בגל א’ של ‘קול ישראל’.
שידור לרוסיה
בתקופה הבאה שבו השידורים, והפעם ברשת ‘קול ציון לגולה’ - רשת רדיו ששידרה מארץ ישראל לברית המועצות ברוסית ובאידיש במטרה לעודד ולחזק את רוחם של היהודים מאחורי מסך הברזל. שיעורי החסידות ב’קול ציון לגולה’, נמסרו אחת לשבועיים. גם המתכונת היתה שונה. אם קודם לכן היה זה שיעור תניא נטו, הרי כעת שיעור התניא היה משולב במסגרת תכנית חסידית רחבה יותר.
הרב זלמן קליין ע”ה שהתגורר באותם ימים בעיר טשקנט שבברית המועצות - סיפר לפני מספר שנים לכותב השורות על שיעורי התניא מאחורי מסך הברזל:
“השיעור היה מתחיל בניגון חסידי ובהמשך היו שיחות וסיפורים חסידיים וכמובן שיעור התניא. באותן שנים קשות אסרו שלטונות ברית המועצות להאזין לשידורי רדיו מחו”ל, ומי שנתפס היה צפוי לעונש כבד, דהיינו שנים רבות בכלא הסובייטי. הקומוניסטים לא הסתפקו בזאת, ובמכשור טכנולוגי שיבשו את גלי הרדיו ששודרו מחו”ל כמו ‘קול אמריקה’, ‘בי.בי.סי.’ וביחוד את ‘קול ציון לגולה’. למרות זאת, ביום המיועד ובשעה המיועדת היינו מפעילים את הרדיו בקול נמוך כדי שאוזן זרה לא תשמע את השידור. אמנם לפעמים היו הפרעות ורעשים, אבל תמיד קלטנו לפחות חלק מהשיעור - ודבר זה היה מחייה אותנו. השיעורים האלו היו מרגשים במיוחד. באמצעותם למדנו ניגונים חסידיים חדשים וכן שמענו הסברים נפלאים על ספר התניא. לאחר האזנה לשיעור כזה, הצימאון לצאת את ברית המועצות רק גבר, בידיעה שמחוץ לברית המועצות יתאפשר לנו ללמוד תורה באופן חופשי”.
השידורים נמשכו מספר שנים, ושוב הופסקו. לאחר הפסקת השידורים נעשו פעולות שונות כדי להשיבם.
הרב טוביה בלוי, מצעירי חב”ד סניף ירושלים, ועוד כמה מחסידי חב”ד יצרו קשר עם מאזינים קבועים של התוכנית מכל רחבי הארץ, בהם אישים ונכבדים רבים, ששלחו מכתבים ל’קול ישראל’ בהם סיפרו עד כמה הם נהנו משיעורי התניא, והם מבקשים בכל לשון להמשיך את השיעורים הללו. תקופה קצרה לאחר שהתחיל מבצע זה, פנו מ’קול ישראל’ אל הרב בלוי, ואמרו שתא הדואר שלהם ‘נסתם’ בגלל הפניות שמגיעות אליהם…
לבסוף הלחץ פעל את פעולתו, וברשות השידור הוחלט שהרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) ימסור את שיעור התניא. הוא אכן שידר את השיעורים במשך שנתיים, עד שגם שידורים אלו תמו.