יוסף ישעי’ ברוין

תופעה ייחודית ומקורית בעולם הרבנות: הרה”ג הרב יוסף ישעי’ ברוין שליט”א, מרא דאתרא וחבר הבד”צ של שכונת קראון הייטס, מפיק מזה שנה תמימה סרטון ווידאו יומי, עם הלכה אקטואלית שמתומצתת לדקה אחת בלבד >> הסרטון ניתן להאזנה דרך הטלפון, או לצפייה באתר אינטרנט מיוחד, ואף נשלח לאלפי מנויים במייל ובתוכנת הוואצאפ הפופולארית — לצד עלון שבועי בו מופיעים ההלכות עם מראי מקומות מפורטים ומקיפים >> לקראת חג השבועות, המכונה בליובאוויטש בשם “חג המצו״ת” — על שם הרבנים ומורי הצדק (״מוצי״ם״) שנוהגים להגיע לרבי מלך המשיח לחג השבועות — שוחחנו עם הרב ברוין, וצוות ההפקה על מאחורי הקלעים של הפרוייקט המדובר בעולם הרבנות

משמאל לימין: ר’ לוי יצחק סטוליק, הרב יוסף ישעי’ ברוין, ואברהם רייניץחיים, הוא אברך חב”די ‘אפור’. לא מתבלט לשום כיוון. ‘זורם’ עם הזרם החסידי. אם הייתם שואלים אותו לפני שנה איך הוא מרגיש עם עצמו בתחום הרוחני, הוא היה עונה במילה אחת: ‘מצויין’. הוא זכה לגדול בבית תורני–חסידי, ולאחר חתונתו העתיק לביתו החדש את כל ההנהגות הטובות שראה בבית הוריו. הוא גם השתדל להתנהג כמו שאר חבריו וידידיו מתקופת הישיבה, ולהיות כמו כולם.

כאשר אשתו שאלה אותו פעם על בגד מסויים, אם הוא מספיק צנוע לדעתו, הוא הפעיל מייד את המדד הטבעי, ושאל: חברות שלך הולכות עם כזה בגד? כאשר נענה בחיוב, פסק: אם כולן הולכות כך, כנראה שזה בסדר. שהרי חברות שלה חסידיות מאד, ואם עבורן זה טוב, זה בוודאי טוב גם עבורה.

לפני כשנה, כאשר הוא ואשתו ישבו בליל שבת בביתם, ולפתע כבה האור — הוא לא חשב הרבה, וירד לרחוב כדי למצוא גוי ולבקש ממנו — ברמז, כמובן — להדליק את האור. הרי זה מה ש’כולם’ עושים…

ביום ראשון בבוקר, קיבל מאחד החברים הודעת וואצאפ עם קליפ וידאו בשם “One Minute Halacha a Day” [= “הלכה בדקה, בכל יום”]. הוא צפה בווידאו, מסוקרן, איזה הלכה אפשר להעביר בדקה אחת, ונדהם לשמוע שאדמו”ר הזקן פוסק בשולחן ערוך, שאסור לבקש מגוי להדליק בשבת את האור, גם אם הבקשה לא נאמרת בצורה ישירה אלא ברמז, ואפילו אם המשמעות היא שסעודת שבת תיערך בחושך.

“אז איך זה שכולם נכשלים בזה”, שאל את עצמו, וקיבל את המענה בהמשך ההלכה היומית: אדמו”ר הזקן אומר, שכאשר רואים אנשים שנוהגים כך, אין למחות בידם — לא בגלל שזה בסדר, אלא — מכיוון שרבים לא יצייתו בכל מקרה, ו’מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים’…

אותה דקת–הלכה הסעירה אותו ב–24 שעות הקרובות. איך יכול להיות ש–כ–ו–ל–ם עוברים על פסק ברור של אדמו”ר הזקן, שאל את עצמו שוב ושוב. פתאום קלט, שאם רוצים להיות לקיים חיים יהודיים בהתאם לשולחן–ערוך, אי–אפשר להסתמך על הזכרונות מבית אבא, וגם לא על מה ש’כולם’ עושים, גם אם כל החברים הם אברכים יראי–שמים. צריכים פשוט ללמוד את ההלכות, ולעשות מה שנפסק בשולחן ערוך, ולא מה ש’כולם’ עושים…

בסופו של סרטון הווידאו, הייתה אפשרות להרשמה לקבלת הווידאו היומי, וחיים החליט שזה הצעד הראשון שהוא חייב לעשות — ללמוד בכל יום לפחות הלכה אחת, כדי לוודא שחייו אכן מתנהלים בהתאם לשולחן ערוך.

שנה תמימה חלפה מאז, ובמהלכה הופתע חיים עוד עשרות פעמים כאשר שמע את ההלכה היומית, וגילה פרטים נוספים באורחות חייו שהיו רחוקים מדרישות ההלכה המפורשות, הן בהנהגה לקולא והן — לפעמים, לחומרא לא במקום הנכון ולא באופן הנכון. שוב ושוב חדרה ללבו ההכרה, שפשוט אסור לסמוך על מה ש’כולם’ מתנהגים. חיים הבין כעת בצורה עמוקה יותר את מאמר חז״ל שאמר כל בוקר לקראת סיום התפילה: ״כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא״. פשוט, אחרי שלומדים את מכסת ההלכה היומית — בטוחים שלא נכשלים….

מי שעומד מאחורי הפרוייקט ‘הלכה בדקה, מידי יום’, הוא הרה״ג הרב יוסף ישעי’ ברוין שליט״א, המרא דאתרא וחבר הבד”צ של שכונת קראון הייטס. הרב ברוין מגיע ממשפחת רבנים מפורסמת, רבים מבניה עוסקים בפסיקה הלכתית. סבו, הרה”ג שלמה זלמן ברוין ז״ל, הוציא סדרת ספרים בשם “שערים מצויינים בהלכה”, על קיצור שולחן ערוך, ובערוב ימיו החל לכתוב סדרה חדשה של “שערים מצויינים בהלכה” על מסכתות הש”ס. אביו, הרה”ג חיים אלעזר ברוין ז״ל, המשיך בסדרת הספרים של סבו, ולאחר פטירת אביו — ממשיך אחיו, יבלחט”א, הרה”ג משה שמואל ברוין שליט״א, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית, זאת בנוסף לשאר בני המשפחה המתעסקים בהלכה ומכהנים במשרות רבניות.

לקראת חג השבועות, חג מתן תורה, כאשר כולנו מתעוררים לחזק את הקשר שלנו לתורה ומצוותיה — ביקשנו לראיין את הרב יוסף ישעי’ ברוין, שמוסר את ההלכה היומית. בשיחה המקדימה התברר לנו שכדי להפיק דקה אחת ביום, יש צורך בצוות שלם כדי לקבל את התמונה המלאה קיימנו ראיון משותף עם הרב ברוין, וצמד האברכים — מראשי הצוות המפיקים את הווידאו היומי, וכן את העלון השבועי שעליו תקראו בהמשך הכתבה.

 

תחילתו של פרוייקט

הראיון מתקיים בביתו של הרב ברוין. קירות הסלון מעוטרים בארונות עמוסים באלפי ספרים, רובם ספרי הלכה ופסיקה. מלבד הרב ברוין משתתפים בראיון הרה”ח ר’ לוי יצחק סטוליק, והרה”ח ר’ יוסף יצחק טלישבסקי — שניהם אברכים צעירים תושבי השכונה.

בתחילת הראיון, אני שואל את הרב ברוין: כיצד נולד הרעיון להפיק הלכה יומית?

הרב ברוין: “למעשה, את הפרוייקט כולו אני יכול לזקוף לזכות אבי, הרה”ג חיים אלעזר ברוין ז״ל, שנפטר לפני שנתיים. במהלך שנת האבלות, כאשר אמרתי ‘קדיש דרבנן’ בסיום התפילה, שמתי לב שהרבה פעמים משתתפי המניין אינם מקשיבים כדבעי למשניות שאומרים בקול לפני הקדיש. זה הפריע לי, כי קדיש דרבנן נאמר לאחר לימוד בעשרה. אמנם יש דעות שגם כאשר אחד לומד ועשרה מקשיבים אפשר לומר קדיש דרבנן, וכך אנו נוהגים, אבל צריכים להקפיד שכולם ישמעו. ואכן, בספר המנהגים חב״ד מופיע שמנהגנו לומר את המשניות בקול רם, ובניגון של לימוד דווקא. אך לפועל הרבה אנשים לא מודעים לכך, ולמעשה לא מקשיבים כדבעי למשניות שהאבל לומד.

במהלך השנה התפללתי תפילת שחרית בבית הכנסת “כתב סופר” בהנהגתו של הרה”ג הרב ניסן מאנגעל שליט״א. שאלתי אותו אם אפשרי לחזור על הלכה קצרה לפני הקדיש, כדי שהמתפללים יהיו שותפים בלימוד, והוא הביע את הסכמתו הנלהבת. חזרתי בכל יום על הלכה קצרה, והמתפללים גילו עניין והאזינו להלכה. כאשר אמרתי אחר–כך קדיש דרבנן, זה היה בהחלט לאחר לימוד בעשרה.

כאשר ראיתי שהדברים מתקבלים ברוח טובה, ואנשים מתעניינים מאד בהלכה היומית, העתקתי את הרעיון גם לתפילת מנחה, אותה הייתי מתפלל עם תלמידי כיתה ח’ בליובאוויטשער ישיבה. כאשר סיפרתי על כך למנהל, הרה”ח ר’ יוסף יצחק שי׳ סימפסון, הוא התלהב מאוד מהאפשרות להעניק לתלמידי כיתה ח’ הלכה יומית, ואף דאג לצילום של מקורות ההלכה.

לקראת סיום השנה, חשבתי לעצמי שצריכים להמשיך את הרעיון של הלכה יומית, ולו יהא זה לעילוי נשמת אבי מורי ז״ל. סיפרתי על כך לר’ לוי שי׳ סטוליק, שהעניין של ‘הלכה למעשה’ בוער בעצמותיו מזה זמן רב. לפני שנים רבות החל להוציא לאור את העלון “המעשה הוא העיקר”, בו ליקט מתוך שיחותיו של הרבי, את ההוראות למעשה בפועל. מכאן זה החל להתגלגל הלאה.

ר׳ לוי סטוליק: אם מזכירים את הגיליון ״המעשה הוא העיקר״, יש באמתחתי זיכרון מעניין שחשוב לי לשתף אתכם. כשהתחלתי עם הגיליון בתשנ”ה — חיפשתי שם מתאים לעלון. שאלתי עשרות אנשים, אבל לא יכולתי להחליט על השם. זה היה בשעת לילה מאוחרת ב״770״, כמדומה בליל שישי, ועדיין לא היה בידי שם סופי. שאלתי אז את חוות דעתם של הרב ברוין (אז בחור בישיבה ב–770) ואת הרב יוסף חיים שליט״א גינזבורג (כעת, הרב וראש ישיבה ברמת אביב). שניהם אמרו לי בהחלטיות: ״המעשה הוא העיקר״. ואכן, זה התקבל! מאז, כמעט כל שבוע הלכתי לרב ברוין שיסגנן את הכותרות בגליון. אני מרגיש כעת שהשותפות הזאת עם הרב בשעתו היא ״פעולה נמשכת״ והפירות הן — בהפקת ההלכה היומית היום…

הרבי אמר: לעיין בשולחן ערוך, ולהתנהג כך ביום יום

ר’ יוסי טלישבסקי: כאשר לוי סיפר לי על הרעיון של הרב — הוא שאל אותי אם אוכל לצלם במכשיר הטלפון הנייד שלי את הרב מקריא הלכה במשך דקה, ולהפיץ את הוידאו באמצעות הוואצאפ. חשבתי שמדובר בפרוייקט מאוד קל, שהרי מדובר בסך הכל בדקה אחת, כך שפעם בשבועיים אפשר לבוא למשרד של הרב לעשר דקות, להסריט עשר סרטונים, וזה כל הסיפור.

מהבחינה התוכנית התחברתי מאוד לפרוייקט, שכן צרוב בזכרוני ווידאו בו רואים את אבי שי’ עובר לפני הרבי בתשרי תש”נ, ושואל: לאור דברי הרבי בשבת האחרונה, שצריכים לפרוק את החבילות (של חודש תשרי) — מה עלי לעשות כדי ‘לפרק את החבילות’? אבי שי׳ היה מוטרד מאד מזה שלא הבין מה הרבי רוצה שנעשה בפועל, וביחידות של ״מחנה ישראל״ לגבירים, ניצל את ההזדמנות ושאל את הרבי ישירות.

אמר לו הרבי: “צריכים לעיין בשולחן–ערוך, ולנהוג כך בכל יום ויום, כפי שכתוב בשולחן ערוך. וכאשר תפעל את זה — זה מספיק”. מאז המענה הזה של הרבי, מקפיד אבי מאוד על לימוד השולחן ערוך, וזה היה גם החינוך שקיבלנו בבית. יצויין, שמאז היחידות — גם אחרי ריבוי שנים — חי אבי שי׳ עם היחידות הזו. ועד כדי כך שכמעט כל פעם שפוגש רב או משפיע חדש שבא לעיר הוא מברר אצלו איך לבצע את רצון הרבי בצורה יותר טובה.

ואכן בשנים האחרונות התפרסם מענה מיוחד בנושא: בתוכן כתבו — ידבר ויבקש המשפיע שי׳ שלו שיבארוהו פתגם נשיאינו — שלאחרי תשרי צריך פאנאנדערפאקען את החבילה שקיבלו בתשרי וכו׳.

מאבי קיבלתי שהצורה הנכונה ״לפרק את החבילות״ — כדברי הרבי אליו — היא בלימוד הלכה יומית…

מהבחינה הטכנית, החלטתי שלא להסתפק בצילום חובבני באמצעות הטלפון, וקניתי ציוד צילום משוכלל, שיאפשר לשלוח ווידאו איכותי שיהיה נעים לצפות בו.

ואכן, התוצאה הייתה נפלאה. הרב הצליח לתמצת כמה רעיונות הלכתיים, כל נושא בדקה אחת. לאחר מעשה הבנתי שמדובר בהרבה יותר מעשר דקות, כי כדי להגיע לתוצאה מקצועית צריכים להשקיע הרבה זמן לפני הצילום ואחריו, אבל כבר הייתי בתוך העניין…

את המוצר המוגמר התחלנו להפיץ בכמה אפיקים: בוואצאפ (שולחים בקשה להירשם למספר טלפון 347–456–5665 ושומרים את המספר בטלפון), באתר האינטרנט המיוחד שהקמנו - ניתן לקבל את קובץ הוידאו, ובמערכת הטלפונית (347–696–7802) ניתן לשמוע את ההלכה היומית באודיו. הנרשמים דרך האימייל (שולחים בקשת הרשמה לכתובת: halacha2go@gmail.com) יכולים לקבל קבצי הוידאו, אודיו או טקסט. כמובן שגם ההפצה בכל המדיות הללו — אורכת זמן רב, הרבה יותר ממה שחשבתי בתחילה, אבל התגובות הנלהבות שאני מקבל מאנשים, מעודדות אותי להמשיך הלאה. כאשר מישהו כותב לי שהדקה הזאת היא מרכז החיים היהודיים שלו, או שזה ה’אינפוזיה היהודית’ שלו, זה נותן לי כוח.

הלכה — גם באינטרנט

הפצת הווידאו באמצעות הוואצאפ ואתר האינטרנט, גרמה לכמה אנשים להרים גבות בתמיהה, לאור העובדה שהרב ברוין עצמו, יחד עם חבר הבד”צ הגה”ח הרב אהרן יעקב שוויי שליט״א, כמו שאר רבני חב״ד בעולם, פרסמו מכתב חריף מאוד נגד השימוש באינטרנט, וכתבו שיש להתירו רק לצורך פרנסה וכדומה, ואף זאת רק בכפוף לסינון וניטור. כיצד איפוא אפשר להפיץ את ההלכה היומית באמצעות רשת האינטרנט. האם אין זה ‘תרתי דסתרי’?

הרב ברוין: לצד המלחמה הנחרצת שאנו מנהלים נגד השימוש באינטרנט לא מסונן ונגד השימוש שלא לצרכי פרנסה — איננו יכולים להתעלם מכל אותם אנשים שכן גולשים באינטרנט, ולהימנע מלהביא להם את דבר ה’ זו הלכה.

הדברים מפורשים בשיחתו של הרבי בשבת פרשת נשא תשמ”ו, בה דיבר הרבי על כך שאסור לרבנים להמתין שיבואו אליהם לשאול שאלות, אלא עליהם מוטלת האחריות להדריך את בני עדתם, בכל מקום שהם, וכפי שנאמר לגבי הסנהדרין, שעליהם לחזר בכל עיירות ישראל כדי ללמד את המעשה אשר יעשון.

ומוסיף הרבי משפט שכאילו נכתב על השאלה האמורה: “לפעמים יש צורך ללכת עד למקומות שהם במצב של זוהמא כו’, היפך הקדושה: רב ומורה הוראה יכול לחשוב לעצמו: מה לי ולמקומות כאלה?! מקומי — בד’ אמות של קדושה, בית כנסת ובית המדרש, ולכל היותר — לצאת אפילו לרחוב, לחזר בעיירות ישראל כו’, אבל למקום של זוהמא — חס ושלום!

והמענה לזה: כיצד יכולים להתעלם מאותם יהודים הנמצאים במקומות אלו?! הרי גם אותם צריכים לקרב לאביהם שבשמים! רצונך לישב בד’ אמות של תורה וקדושה — מה טוב, אבל, לא על חשבון פקוח נפש של יהודים תועים הנמצאים במקומות אלו!

גם ידועות שיחותיו של הרבי בקשר לרדיו והטלוויזיה שלצד האיסור הברור להכניס טלוויזיה וכדומה לבית — עודד הרבי את שידור שיעורי היהדות והחסידות ברדיו ובטלוויזיה למען אותם האנשים שכן משתמשים בהם לעת–עתה.

לאור דבריו הברורים של הרבי, החלטנו להפיץ את ההלכה היומית גם באמצעות האינטרנט והוואצאפ — זאת כמובן לצד המערכת הטלפונית, שמאפשרת לשמוע את ההלכה היומית ללא צורך להשתמש באינטרנט. ואכן, בעלון השבועי, בו מופיעים מגוון האפשרויות לשמוע את ההלכה היומית — ישנה הבהרה, שאין בהפצת הסרטון באמצעות הוואצאפ משום ‘הכשר’ לשימוש בוואצאפ.

את המערכת הטלפונית, עם מגוון אפשרויות ניווט, הקים עבורנו הרה”ח ר’ דוד שי׳ זירקינד, שמכהן כמלמד בליובאוויטשער ישיבה, אך בשעותיו הפנויות צבר מומחיות מיוחדת בהקמת וניהול מערכות טלפונים מורכבות. הוא הקים את מערכת הטלפונים של קול הש”ס והיכל מנחם, ולאחרונה שיכלל מאוד את מערכת הטלפונים של “הלכה בדקה”.

הלכות מגוונות ואקטואליות ומעשיות

לפני שבועיים חצה הפרוייקט את קו ההלכה ה–300! רפרוף קל במאות השיעורים, מגלה מגוון מדהים של הלכות, שרובן אקטואליות ומעשיות.

“בפעם הראשונה שהגעתי להסריט את הרב”, מספר ר’ יוסי טלישבסקי, “הרב הכין כמה הלכות בנוגע לקידוש. לאחר שהסרטתי כמה הלכות, הצעתי לרב, שאם רוצים שאנשים יצפו בכל בוקר להלכה היומית — כדאי לגוון. לא כדאי שיהיה רצף של הלכות באותו נושא, כי מי שלא מעניין אותו הנושא הזה, אנחנו עלולים לאבד אותו. הרב הסכים לכך, ואכן הצלחנו ליצור אצל אנשים את הציפייה היומית, לבדוק מה יהיה הנושא היומי”.

על הפרמטרים לבחירת ההלכות, מספר הרב ברוין: הכלל הראשון שהצבתי לעצמי, שרוב ההלכות צריכות להיות בעניינים פרקטיים שנוגעים לרוב האנשים בחיי היום–יום. מפעם לפעם חורגים מהכלל הזה, ומביאים גם הלכות מעניינות שאינן מעשיות כל כך, בכדי ליצור התעניינות, כמו לדוגמא הלכות פטר חמור. חשוב שאנשים יידעו גם הלכות כלליות, וזה גם נושא מעניין. כמובן, מנסים כל הזמן לגוון מנושא לנושא, כך שביום מסויים לומדים הלכה ב״אורח חיים”, ולמחרת — באחד משאר חלקי השולחן ערוך. בערב שבת, בדרך כלל ההלכה היא בקשר להלכות שבת הרלוונטיים למחרת, וכך בערבי החג — הלכות החג. לאידך, במשך השבוע, ייתכנו הלכות שונות מן הקצה אל הקצה: מהלכות תפילה בציבור, להלכות הנוגעות לצורת החופה, ועד להלכה בנושא — אם מותר להיות טוען רבני…

לא הרבה יודעים על כך, אבל ה׳בית יוסף׳ כשחיבר את ה׳שולחן ערוך׳ היה אצלו תוכנית מוגדרת ומדוייקת. הוא תיכנן שילמדו את השולחן ערוך בחלוקה יומית, באופן שיגמרו אותו כל חודש! למעשה, ה’כלים’ שלנו היום קטנים מדי ביחס לטווח–הראייה הרחבה של הבית יוסף. וזהו בנוסף לכך שמאז התרבו כל כך הרבה נושאי כלים ומפרשים, שפשוט אי אפשר בגשמיות לגמור את השולחן ערוך כל כך מהר. ואכן, אדמו״ר הזקן בשולחן ערוך שלו לא כלל את כל ההלכות. ורואים שבחלקי “יורה דעה” ו”חושן משפט” הוא הכניס רק ‘ליקוט’ חלקי של “הלכות הצריכות”, וזאת בניגוד למתכונת שלו בחלק “אורח חיים”. מה שאנו רואים מזה הוא שהמטרה הייתה — ועדיין היא — שיהיו בקיאים בהלכות הצריכות בכל חלקי השולחן ערוך, ולא רק ב”אורח חיים”.

בפתק מ”כתב יד מעתיק” שהתפרסם במגדל עז (ע’ תכ ואילך) רואים שאדמו”ר הזקן עשה “תוכנית לימודים” לאלה המתקשים ללמוד גם את כל “אורח חיים”, והוא הכין רשימה מוגדרת, באיזה סימנים צריכים להיות בקיאים, שיוכלו “לכסות” את כל ההלכות הרלוונטיות. במסגרת ההלכה היומית אנחנו משתדלים לצעוד בכיוון הזה, שאנשים ידעו את המעשה אשר יעשון.

אנחנו יודעים שהרבי כואב מאד את הזנחת לימוד ההלכה בישיבות ובכלל. מכתבי ושיחות הרבי שזורים בביטויים רבים כדלהלן: “העדר הידיעה בזה מבהיל”, “אי איישר חילי הייתי מנהיג לימוד זה בכל המוסדות חינוך מתחיל מגני ילדים ומסיים בישיבות וכוללים לאברכים”, “יש להרעיש עולמות ולעשות את הכל” שילמדו שולחן ערוך אורח חיים [בכלל, הענין מופיע כבר במכתבי אדמו”ר האמצעי, כמו בהקדמתו לשולחן ערוך אדמו”ר הזקן, ובעוד מקומות]. המטרה שלנו היא “להחזיר עטרה ליושנה”, שכולם יהיו בקיאים בהלכה, כתוכנית המקורית של הבית יוסף, וכרצון רבותינו נשיאינו.

כלל נוסף בבחירת ההלכות: לאזן בין הקולות והחומרות. בדרך כלל אנחנו מקליטים 18 שיעורים, פעם בשלושה שבועות. משתדלים שכמה מההלכות היומיות יעסקו בהלכות שאנשים לא יודעים שצריכים להחמיר בהן, ולאידך — כמה הלכות שאנשים לא יודעים שאפשר להקל בהן.

לדוגמא: אם בשיעור אחד דיברנו על ‘שוק באשה ערווה’, והזכרנו פרטים שאנשים לא יודעים שהם אסורים על פי דין — הרי שכעבור כמה ימים דיברנו על האיסור ‘לא תהיה לו כנושה’, והסברנו שכיום כמעט ולא שייך לעבור על האיסור הזה, כיוון שכיום לרוב האנשים יש רכוש השווה יותר מ’כדי חייו’, ובמקרה כזה אין איסור להזכיר על החוב.

ויש גם ימים שבהם ההלכה היומית לא באה לאסור, ולא להתיר, אלא להסביר מושג הלכתי. כך למשל לאחרונה דיברנו על משמעות שאלתו של הכהן בטקס פדיון הבן — “במאי בעית טפי?”. אנשים טועים לחשוב, שלאבי הבן יש שתי אפשרויות: או לתת לכהן את חמשת הסלעים, או לתת לו את הבן הבכור. למעשה, האפשרות השניה לא קיימת. בהלכה היומית הבאנו שלושה הסברים מדוע הכהן אומר בנוסח כזה, למרות שאין לאבי הבן זכות בחירה [במראי מקומות להלכה היומית צויינו מקורות מפורטים עם המון הסברים אחרים].

האם הרב רואה בהפצת ההלכות גם ענין של ״שליחות״?

בהחלט. כמובן, שבתור חסידי חב”ד, אנחנו משתדלים להניח דגש על נושאים שהרבי מדגיש ולקשר אותם להלכה היומית. זהו בנוסף לכך שהרבה פעמים ההלכה היומית מתקשרת עם שיעור רמב״ם היומי. כך בי”א ניסן הובאו ‘הלכות יום הולדת’, ובכ”ז ניסן הובאו הלכות הציפייה לביאת המשיח. בל”ג בעומר דובר על מצוות “ייחוד השם” — לאחר שהזכרנו בקצרה את שיטת הרמב”ם והסמ”ג, הבאנו את ביאור תורת החסידות. בעלון השבועי עם המראי–מקומות, הרחבנו בנושא של “אחדות השם” מתוך מאמרי רבותינו נשיאינו. בכך מתקיים גם הענין של “הפצת המעיינות” — נוסף לכך שהרבי אמר פעם שגם הפצת פסקי הלכה של רבותינו נשיאינו הוא בכלל “יפוצו מעינותיך חוצה” — כאשר אנשים בשכונות אחרות, בבורו פרק, פלטבוש, קרית יואל מונרו, וכדומה, המנויים לרשימת האימיייל של הלכה היומית (ויש מהם המקבלים את העלון בבתי–הכנסת בשכונות האמורות) מתוודעים לראשונה למושגים הלקוחים מעולמה של תורת החסידות.

סערה תקשורתית

מפעם לפעם עוסקת ההלכה היומית בנושאים העומדים על הפרק, כולל גם בדברים השנויים במחלוקת ציבורית. כך למשל כאשר פרצה הסערה סביב הסכמי טרום–נישואין בניסיון לפתור את בעיית העגונות, דיבר על כך הרב ברוין, והבהיר את עמדת ההלכה כי הסכמים אלו הם בעייתיים, והמקילים בהם עלולים לגרום לשאלות רציניות בגיטין, וממילא — ללידת פסולי חיתון ר”ל. “כאשר הרב פוסק בנושאים כאלה”, מעיר ר’ יוסי טלישבסקי, “אני מקבל בקשות רבות להצטרף להלכה היומית, כי אנשים מדברים ביניהם על הפסיקה של הרב, ובכך מפרסמים את הפרוייקט”.

ויש גם סערות מסוג אחר: כאשר דובר על סופת שלגים גדולה שתפקוד את העיר ניו–יורק, הקדיש הרב ברוין את ההלכה היומית להלכות שלג בשבת. זאת בהמשך למכתב ארוך שהוציא הבד”צ לקראת אחת הסופות הגדולות שפקדה את החוף המזרחי של ארצות הברית. המכתב ההוא, אגב, צוטט בכלי התקשורת בארץ ישראל, שכינו את המכתב בשם ״הלכות סופה״, והתפעלו מהעובדה שיש התייחסות הלכתית מפורטת למצבי סופה…

ממש לאחרונה, כאשר השיח הציבורי עסק ב”כשר סוויטש”, מתג ייחודי להדלקת וכיבוי האור שלטענת מפתחיו אמור להיות מותר בשבת — התייחס לכך הרב ברוין בהלכה היומית, והבהיר כי הדבר אסור לחלוטין.

ויש מקרים בהם ההלכה היומית היא הגורמת לסערה התקשורתית… ר’ לוי סטוליק, שמקבל את כל התגובות בדואר האלקטרוני, מספר כי כאשר פרסם הרב את ההלכה הקובעת כי במקרה שיודעים על התעללות בילדים — מותר וצריך להגיש תלונה במשטרה, ואין בזה איסור ‘מוסר’ — הסרטון הפך לוויראלי ברשת. כאן יכלו לראות כוחן של סרטוני ההלכה, שכן פסיקה זו אינה חדשה כלל, וכמה רבנים גדולים כתבו פסקי הלכה בנידון, ואף הבד”צ בקראון הייטס הוציא לפני מספר שנים פסק ארוך ומנומק תקדימי בנושא. אבל כאשר הדברים נאמרים בסרטון קצר בווידאו — הדברים מתפרסמים בתוך שעות אחדות בכל רחבי תבל.

באחת התגובות שקיבלתי, מספר ר’ לוי סטוליק, אשה אחת כתבה שפרסמה את הווידאו היומי בפייסבוק שלה (הווידיאו עסק ב״מנהג״ לכבות נרות בעוגת יום הולדת…) ותוך זמן קצר נרשמו יותר מאלף צפיות! גם באתר חב”ד.אינפו מפרסמים מידי פעם סרטוני ״הלכה היומית״ בנושאים אקטואליים, עם כותרות ‘עיתונאיות’. את האפקט של הסרטון אנחנו רואים גם לפי מהירות התגובה. כשקרה אי פעם שנשלח הקובץ הלא נכון או טעות דומה, תוך שניות אחדות, הדוא״ל מתמלא עם עשרות תלונות והערות…

הלכה בהשגחה פרטית

למרות שבשולחן ערוך וספרי הפוסקים יש אלפי הלכות שאפשר לדבר עליהן — הרי לא כל נושא אפשר לתמצת בדקה אחת. ומכיוון שהוחלט שהווידאו היומי לא יהיה יותר מדקה, זה מאוד מגביל. שאלתי איפוא את הרב ברוין: כיצד הרב מצליח למצוא כל כך הרבה הלכות מעניינות, שאפשר לסכם אותן בדקה אחת?

הרב ברוין: מידי יום מגיעים עשרות שאלות אקטואליות [בתור חבר הבד״צ בשכונת קראון הייטס, מקבל הרב ברוין מכל רחבי העולם ריבוי שאלות ביממה — א.ר.] וחלק גדול מההלכות היומיות בנויות על שאלות שאנשים שאלו. לדוגמא: התקשרה אלי גננת בערב שבת, ושאלה מעניינת בפיה: היא אפתה עם הילדים חלות בגן, ושכחה להפריש חלה. כעת, חצי שעה לפני שבת, אין לה אפשרות להודיע לכל ההורים על הבעייה. מה עושים? לאחר שעניתי לה, חשבתי לעצמי שזאת שאלה מעניינת להלכה היומית.

מעניין לעניין באותו עניין, הקדשנו הלכה יומית נוספת להבהיר שכאשר מכינים עם הילדים בצק בגן, ומחלקים לכל ילד חתיכה קטנה של בצק, ולאף אחד אין כדי שיעור חלה — העיסה כולה אינה חייבת בהפרשת חלה. גננות רבות אינן מודעות לכך, כמו גם בתי חב”ד שעורכים טקס “הפרשת חלה”, ונכשלים בברכה לבטלה, כיוון ש”העושה עיסה לחלקה בבצק — פטורה”.

פעם אחרת, התקשר אלי מישהו שאשתו צריכה להתיר נדר מסויים בדחיפות, אך נבצר ממנה להגיע בפני בית הדין. מכיוון שהייתי בדרך למסיבת בר–מצווה, אמרתי לו שיתקשר בעוד עשר דקות ואערוך לו התרת נדרים דרך הטלפון. בשעת הדחק, ניתן להתיר נדרים ככה. כאשר הגעתי למסיבת הבר מצווה, וביקשתי משני אברכים להצטרף אלי כדי להתיר את הנדר, אחד מהם, בן תורה מובהק, טען בלהט שאין אפשרות הלכתית להתיר נדרים דרך הטלפון. הבנתי שמדובר בהלכה בלתי–ידועה, ובהחלט מעניינת, והקדשתי לכך הלכה יומית — מתי באמת מותר להתיר נדרים דרך הטלפון.

באותו עניין, ר’ לוי סטוליק מעיר, שלפעמים אנשים שולחים אימייל עם רשימת הלכות, ומבקשים שהרב ידבר עליהן. לרוב, מדובר בהלכות שאותם אנשים נתקלו בהן, והם מעוניינים לשמוע את פסק ההלכה של הרב, ולפעמים מדובר בויכוח בין חברים, ורוצים שהרב יקדיש את ההלכה יומית לזה, כדי לשכנע את החברים… אלא שכאמור לעיל, הלכות רבות תלויות בכל כך הרבה פרטים ופרטי–פרטים, שאין אפשרות לתמצת אותן בדקה אחת, והרב לא יכול להיענות לבקשה.

דקה ששווה שעות לימוד

לא צריך להיות תלמיד חכם גדול, כדי להבין שמאחורי כל דקה בווידאו היומי, יש שעות רבות של לימוד ההלכה לכל פרטיה ודקדוקיה. כאשר הרב פוסק בהלכה מסויימת, הוא צריך לקחת בחשבון את כל האפשרויות וההתניות ההלכתיות, ולהתייחס אליהן, והכל בתוך דקה אחת. כך שהתוצר הסופי הוא מלאכת מחשבת מדוייקת להפליא, שמכילה את כל הפרטים האפשריים.

לפני כמה חודשים על פי בקשת רבים, שחזרה ונשנית כל הזמן, ניאות הרב להתחיל לכתוב את המראי–מקומות להלכה היומית, ובכך חשף טפח מהמורכבות האדירה והבקיאות הדרושה לאמירת כל משפט בודד בהלכה היומית. מראי–המקומות המפורטים, שמקיפים את הנושא מכל צד ופינה, מעידים על בקיאותו העצומה של הרב ברוין בכל ספרי הפוסקים, הראשונים והאחרונים.

העלון השבועי, בו מופיעים ההלכות היומיות בטקסט, חולק תחילה בבתי הכנסת בשכונת קראון הייטס, וכאמור, לאחרונה מופץ גם בשאר השכונות החרדיות של ניו–יורק. ר’ לוי סטוליק, שאחראי על הפצת העלון, מספר על שלוחים שמבקשים את העלון באימייל ומדפיסים לחלוקה באזורים החרדיים במקום שליחותם.

ר’ לוי סטוליק: הפקת העלון היא פרוייקט מורכב לא פחות מהפקת הסרטונים, והמדהים הוא שכל התהליך נעשה בהתנדבות על ידי אנשים ונשים שרואים חשיבות רבה בהפצת ההלכות ומוכנים להשקיע בזה מאונם והונם. כך עובדת שרשרת העריכה: הגב’ אסתר רחל תחי’ אלקיים מקלידה את ההלכות מתוך הווידאו ועורכת את הסגנון. לאחר שהרב מגיה את הטקסט, הקובץ נשלח אל גב’ אסתר תחי׳ טאובר, בתו של המשורר הידוע צבי יאיר, שעורכת את ההלכה מסגנון דיבור לסגנון כתיבה. משפחת טאובר מפורסמים בקרב ציבור קוראי אנגלית למומחים בכתיבה ועריכה לשונית. לאחר הגהה נוספת של הרב, נשלח הקובץ להרב שרגא דוד שיחי’ האמניק, העורך התוכני, שמוודא שגם הקורא מהצד יבין ולא ייכשל בהבנה שגויה של ההלכה — ולאחר שהרב מכניס את התיקונים הנחוצים, עובר הטקסט ליטוש אחרון של הגב’ טאובר, ורק אז נשלח הקובץ לעיצוב. קורה הרבה פעמים שהטקסט עובר יותר מ–10 גלגולים ועריכות לפני שהוא מוכן סופית. מדובר בהלכה למעשה, והרב ברוין אומר לנו שחייבים לוודא במשנה זהירות שאין בזה שום מכשול ואי–הבנה על ידי טקסט שאינו מדוייק מספיק.

לאחר ששמעתי מר’ לוי סטוליק שמידי שבוע בליל שלישי יושב הרב ברוין עד השעות הקטנות של הלילה, כדי להכין את הטקסט הסופי של העלון, שצריך להיות מוכן בדפוס ביום שלישי בבוקר — שאלתי את הרב ברוין: מניין הרב שואב את הכוחות להמשיך בפרוייקט מורכב כזה, שדורש ממנו שעות רבות של השקעה?

הרב ברוין: למען האמת, זה פרוייקט אדיר, שדורש המון כוחות. על כתפינו מוטל הטיפול בצרכים הרוחניים של הקהילה, ומכיוון שמדובר בקהילה גדולה [כחבר הבד״צ של שכונת קראון הייטס, הרב ברוין מטפל בצרכים הרוחניים של הקהילה החבדי״ת הגדולה בעולם, למעלה מ–3000 משפחות — א. ר.] יש המון דברים שצריכים לטפל בהם, ועשרות שאלות מידי יום. פעמים רבות חשבתי להפסיק. אבל בכל פעם אני חושב: האם אוכל לעמוד לפני הרבי ולדווח שהפסקתי את הפרוייקט הנחוץ הזה?

דבר נוסף שנוסך בי כוחות להמשיך: לא הרבה יודעים, שהחיד”א חיבר למעלה ממאה ספרים במהלך חייו (בספר ‘פרדס החיד”א’ נמנו 122 ספרים!), בהם ספרים עמוקים מאד בדרך הדרוש, הפלפול, והקבלה, ועוד. אבל גולת הכותרת של ספריו היא הספר “מורה באצבע”, שבו הביא הנהגות מעשיות לשבתות, חגים וחודשי השנה. למה אני אומר ככה?

הנה, מה שכתב הגאון ר׳ חיים פלאג’י בהקדמת ספרו ‘מועד לכל חי’ (הדומה למתכונת חלק מספרי ההלכה של החיד”א) בשם בעל ה’חקרי לב’: “בראותו גודל חכמת תורתו מהרב הגדול ומפורסם חיד”א ז”ל אשר בספריו הקדושים כי רבים המה בגופי הלכות אמרות טהורות ודרושים נחמדים — איני מתקנא בו כי אם על ספריו הקטנים כמו ‘מורה באצבע’ ו’לב דוד’ וכדומה להם שהוא מוסר ודינים שיד כל אדם שוה בו, אחד חכם ואחד תם קורין בו והבעלי בתים ישאהו בחיקו והיתה עמו וקרא בו בלכתו בדרך בים וביבשה וכו’. והיה משבח בתהלותיו בחיבורים הללו יותר ויותר מכל שאר החיבורים הנוראים יען כי נמצאים בתוכם מוסר מלכים ודינים המדריכים לאדם ליראת ה’ ולעבדו בלבב שלם, ועל הכל — גודל שכר המזכה את הרבים”.

אכן, ענין זה של זיכוי הרבים, אמר הרבי לסבא שלי ז״ל, בעת חלוקת הדולרים, בקשר לספריו בהלכה: איך האב זיי אסאך גענוצט. זאל דער אויבערשטער העלפען, א מזכה הרבים, זאל מקויים ווערען רוצה מאתים, שרייבען ווייטער דרוקען ווייטער אויכעט [= רבות השתמשתי בהם. יעזור השם, בתור מזכה הרבים, שיקויים רוצה מאתים, לכתוב הלאה וגם להדפיס הלאה].

בכתיבת ועריכת ההלכות, המופצים גם בריבוי כלים וירטואליים, ש”הבעלי בתים ישאהו בחיקו והיתה עמו וקרא בו בלכתו בדרך בים וביבשה”, יש זכות נדירה של זיכוי הרבים ב”דינים המדריכים לאדם ליראת ה’ ולעבדו בלבב שלם”, וזהו בנוסף לענין המיוחד של לימוד הלכה בכל יום, “מובטח לו שהוא בן עולם הבא”.

ברוך ה’, הווידאו היומי והטקסט היומי מופץ היום לאלפי מנויים, שרבים מהם מעבירים הלאה לקבוצות משפחתיות וקבוצות חברים, וכך נחשפים עשרות אלפי יהודים לדבר ה’ זו הלכה. מרוב שהסרטון נגיש, ונשלח מקבוצה לקבוצה, אין לנו בעצמנו מושג לדעת מספר האנשים הנחשפים בפועל לההלכה היומית. זהו ביטוי מוחשי לפתגם רבותינו נשיאינו שהרבי חזר עליו כמה פעמים: ״כל יחיד הוא רבים״. במיזם הוואצאפ רואים את זה במוחש: מהרגע שנשלח הסרטון לקבוצת הוואצאפ המקורי (שנכון להיום מונה כבר כמה וכמה קבוצות בהתאם למגבלות הוואצאפ) זה יצא כבר מכלל שליטה ואנשים רבים שולחים את זה לידידיהם, וכן הלאה והלאה. במצב העכשווי, איני יודע אם מותר לי לעצור את זה.

תכניות לעתיד

אחרי ששמעתי את כל זה, מעניין אותי לדעת גם על סיפורי הצלחה, תוכניות לעתיד, ועל כשלונות. אני שואל את המרואיינים, והם עונים.

באם מדברים על הצלחה, אומר ר’ יוסי טלישבסקי, הסימן להצלחה הוא חיקוי. מאז יוזמת הוואצאפ היומי שלנו, ובהמשך להצלחתנו, התחילו עוד גורמים להוציא וואצאפ תורני יומי. יגדיל תורה ויאדיר. כך היה גם כשהרב ברוין התחיל להוציא חוברות מרשימות עם לוח יום–יומי להלכות החג.

יש גם קנה–מידה אחר למידת ההצלחה שלנו, אומר ר’ לוי סטוליק: ב’היום יום’ שלמדנו השבוע, אומר הרבי שהחידוש של תורת החסידות הוא שהרב לא “עלענט” [=בודד] והתלמידים לא בודדים. אם פעם היה נתק מסויים בין רבנים לחברי הקהילה, והרב שימש רק כתובת לשאלות שהתעוררו בענייני השעה. היום הרב הוא בקשר מתמיד עם הקהל. הרב יוצא ממקומו ונכנס לכלים של הקהל. לרב יש לא רק קו טלפון — ואפילו אימייל — לענות לשואלים, הוא מגיע להם מלכתחילה, ומדי יום ביומו יש לו מסר לאותו יום. כשאני רואה צעירים, וגם ילדים קטנים לפני בר–מצווה מתלהבים מהגליון, ובאים לבקש לקבל את העלון כשלא הגיע — זו הצלחה!

וכך כותב הרבי בשיחה שהוזכרה לעיל, שנאמרה בסמיכות ובשייכות לחג השבועות הקרב, המכונה בחב״ד חג המצו״ת, בגלל בואם של המוצי״ם לליובאוויטש: רב ומורה הוראה בישראל אינו יכול לישב בביתו ולהמתין עד שיבואו אליו לשאול שאלות … עליו לצאת מביתו ולמצוא יהודים כדי ״להורות להם דרכי ה׳ וללמד להם המעשה אשר יעשון״.

כרגע, גם סרטון הוידאו, וגם העלון השבועי הוא בשפה האנגלית (מלבד המראי מקומות, שכתובים בשפה תורנית מובהקת וכמובן בלשון הקודש). רבים מבקשים לתרגם את הסרטון לעברית ולשפות נוספות, אך הדבר דורש סכומי כסף גדולים, ורק אם יימצא מישהו שיסכים לממן את התרגום — זה יוכל לצאת אל הפועל. תוכנית נוספת שעומדת על הפרק, היא להוציא ספר עם הלכה יומית.

לאתר האינטרנט של הלכה יומית יש “פורום” ובו יכולים המאזינים לשוחח על ההלכה היומית ולקבל תשובות לשאלות. הפורום פעיל גם כעת, אבל הצוות מספר לי שהם מחפשים מישהו ש”ירים את הכפפה” ויתמסר לניהול הפורום, שיהא הרבה יותר מוצלח.

בחוברות ההדרכה ההלכתית שמוציא הרב ברוין לקראת החגים מטעם הבד”צ של שכונת קראון הייטס, הוא מקדיש מקום מיוחד להלכות שיהיו אקטואליות בימות המשיח. דומה שזוהי התוכנית–לעתיד הטובה ביותר שיכול הרב ברוין לאחל לעצמו: שכל ההלכות היומיות יעסקו בדינים המיוחדים של ימות המשיח, לאחר התגלותו של הרבי מלך המשיח תיכף ומיד ממש

שערים המצויינים בהלכה על הש”ס, וגם שולחן–ערוך

אגב שיחה על הרקע ההלכתי של משפחת ברוין לדורותיה, חושף הרב ברוין בפנינו סיפור שבדידו הווה עובדא, כאשר הביא לרבי את הספר הראשון שהוציא סבו על הש”ס:

“לאחר שסבי סיים את הוצאת סדרת “שערים המצויינים בהלכה” על קיצור שולחן ערוך, הוא המשיך את הסדרה גם על הש”ס. לאחר שהוציא את הספר הראשון, דיברתי איתו שיביא פרי ביכורים לרבי, כפי שעשה קודם לכן כאשר הגיע לחלוקת הדולרים עם אחד הספרים שהוציא, והגיש לרבי את הספר החדש. הרבי ציין אז כי הוא משתמש בספריו.

סבי לא אהב את התמונות שנעשו כאשר הגיש לרבי את ספרו, ואמר שהוא אינו מרגיש בנוח ללכת שוב, אך אם אני מעוניין — הוא ישלח אותי כשלוחו להעניק לרבי את הספר הראשון על הש”ס. כאשר עמדתי בתור לחלוקת הדולרים, חשבתי לעצמי כיצד אתמצת את דבריי לפני הרבי, כידוע שכאשר עוברים לפני הרבי משתדלים ש”יהיו דבריך מעטים”. חשבתי שלא מספיק לומר ש’סבי שלח את הספר’, אלא צריך לפרט שסבי הוא המחבר של הספר; אלא שאז זה כבר משפט ארוך מידי… לומר רק ‘המחבר של הספר’, גם לא מספיק, כי מה הקשר שלי למחבר?

בעודי מתלבט, הגעתי לפני הרבי, ובחרתי לומר בקצרה ש”סבי ביקש להעביר לרבי את הספר”. הרבי לקח מידיי את הספר, וכמו קרא את מחשבותיי הקודמות, שאל: דער מחבר [= המחבר]? השבתי בחיוב, והרבי ממשיך לשאול: האם זה ספר חדש, או מהדורה חדשה של ספר שהודפס כבר? עניתי: “זה ספר חדש”, והוספתי “על הש”ס”, כדי להדגיש שמדובר בסדרה חדשה.

בתור בחור, אף פעם לא דיברתי כך עם הרבי. הייתי מקבל את הדולר, וממהר הלאה. והנה פתאום הרבי שואל עוד פרט ועוד פרט… חשבתי שאוכל ללכת, אולם הרבי המשיך להתעניין ושאל: “ולא על שולחן ערוך”? הרגשתי לא נעים להשיב לרבי בשלילה, אך מכיוון שלמיטב ידיעתי הספר עסק בהלכות המובאות בש”ס, ולא בשולחן ערוך, עניתי: “לא”. ואז הרבי נתן לי שלושה דולרים — אחד בברכת ברכה והצלחה, השני תודה על הספר, והשלישי ״אפגעבען אויף צדקה פארן זיידען״, עבור הסבא עם ברכה מיוחדת: לאריכות ימים ושנים טובות (= ״ער זאל האבן אריכות ימים ושנים טובות״)..

רק אחר–כך גיליתי עד כמה מדוייקים דבריו של הרבי, ואפילו שאלה שנאמרה כאילו בדרך אגב: בספר זה, שכאמור עסק כולו בהלכות שבש”ס — הופיע ‘קונטרס תורת ההוראה’, העוסק בדרכי הפסיקה מתוך השולחן–ערוך!

!