באר שבע איבדה השבוע את השליח הראשון שפעל בה, הרב אברהם כהן ע”ה, האיש שהפך לחלק ב

באר שבע איבדה השבוע את השליח הראשון שפעל בה, הרב אברהם כהן ע”ה, האיש שהפך לחלק בלתי נפרד מהנוף, וכבר ב’ימי הבראשית’ סחף אחריו רבים מבני העיר לתורה, ליהדות ולחסידות. בעשר אצבעותיו הקים את המרכז הראשון של חב”ד בבאר שבע ואף זכה לקבל אישור מיוחד מהרבי לקרוא למרכז ‘בית משיח’ • נטפי דמע בעקבות פטירתו הפתאומית של השליח שנטע אשל חסידי ראשון בבאר שבע

הידיעה המרה נחתה בפתע פתאום על תושבי באר שבע - השליח הרה”ח ר’ אברהם מנחם הכהן מנהל ‘בית משיח’, נפטר בפתאומיות. להלווייה הגיעו המוני תושבים המומים. איש לא האמין כי השליח שפעל בעיר למעלה מארבעים שנה, הלך לעולמו לפתע, ביום האחרון של ‘שבע ברכות’ לבתו הצעירה.

הגאון הרב יהודה דרעי שליט”א, רבה של באר שבע, נפרד ממנו כאשר קולו נשנק מדמעות: “הרב אברהם כהן, היה ראשון לכל דבר שבקדושה. הגיע לכאן בגיל צעיר מאוד והיה השליח הראשון של הרבי; הוא פתח את בית חב”ד הראשון של עיר האבות בעשר אצבעותיו, ואסף פרוטה לפרוטה במסירות נפש. מאז שהיה אברך צעיר ועד היום, מסר את כל ימיו ושנותיו למען הציבור ולזיכוי הרבים. הוא אשר פתח את המועדונים הראשונים לנערים והניח את היסודות לבית ספר חב”ד”.

וישב אברהם בבאר שבע

הרה”ח ר’ אברהם כהן נולד בשנת תשי”ד בירושלים במשפחה דתית–לאומית. בימי בחרותו למד בישיבות הליטאיות המפורסמות ‘קול תורה’ ו’חברון’. בשנות לימודיו בישיבות אלו, התקרב לחסידות חב”ד באמצעות שיעורי חסידות שהתקיימו בהן. עם הזמן גמלה בו ההחלטה להפוך לחסיד חב”ד. בעקבות זאת עבר ללמוד בישיבת ‘תומכי תמימים’ בכפר חב”ד, בה ספג את דרכי החסידות מהמשפיע הרה”ח ר’ מענדל פוטרפס. בתקופה הקצרה בה שהה בישיבה בכפר חב”ד, נטוו קשרי ידידות מיוחדים בינו לבין בחור נוסף שהגיע לא מכבר לחב”ד - ר’ משה דיקשטיין. מאז, ועד יומו האחרון, היו השניים ידידי נפש אמיתיים, כאשר במשך עשרות שנים פעלו יחד בשליחות הרבי מה”מ בבאר שבע.

כשנה מאז החל את לימודיו ב’תומכי תמימים’, נסע ל’קבוצה’. היה זה לקראת חודש ניסן תשל”ד. בצלו של הרבי הפך לחסיד ומקושר בכל רמ”ח ושס”ה.

בתום הקבוצה, הורה לו הרבי להתעניין בשידוך. באותה תקופה כבר החל לפעול להפצת היהדות והמעיינות בבאר שבע. זמן מה לאחר מכן, השתדך עם תבלחט”א רעייתו גב’ נחמה בת הרה”ח ר’ מאיר סטמבלר ע”ה מכפר חב”ד.

כשבועיים ימים בלבד לאחר החתונה, בימים אלו לפני ארבעים ושתיים שנה, הגיע בברכת הרבי לבאר שבע והיה לשליח הראשון בעיר, ומהשלוחים הראשונים בארץ הקודש.

ולמה דווקא באר שבע? באותה תקופה הגיעו לעיר עולים חדשים מרוסיה; הללו היו צמאים ליהדות, ופרופסור ירמיהו ברנובר שעלה באותה תקופה מרוסיה, פתח במאמצים כדי לאתר חסיד מתאים לשליחות בבאר שבע. כך נמצא הרב אברהם כהן שפעל באותה תקופה ב’מבצעים’ ברחבי העיר. אברהם כהן מצדו לא שש על הרעיון; האתגר היה נראה לו גדול, מה גם שהייתה לו הצעה נוספת. לבסוף שוכנע לשלוח לרבי את שתי ההצעות שהיו לו - האחת בטבריה והשניה באר שבע. הרבי בחר את מקום השליחות: באר שבע.

כאמור, שבועיים לאחר נישואיהם, ה’ בטבת תשל”ו, הגיע הזוג הצעיר לבאר שבע והחל בפעילות שלוותה באתגרים ובקשיים לא מעטים.

על ימי הבראשית ההם בבאר שבע, מספר ידידו הקרוב ר’ יצחק בן שימול, מנהל גני חב”ד בבאר שבע וגבאי בית הכנסת ב’בית משיח’: “אנחנו מכירים יותר משלושים וחמש שנה. היום קשה להאמין, אבל אז באר שבע היתה עיר קטנה ותנאי המחיה בה היו מורכבים. הקושי החריף במיוחד כאשר היה צורך באוכל מהדרין למשל. לשם כך היה צריך להיטלטל בתחבורה הציבורית במשך כמה שעות עד כפר חב”ד. למרות זאת, ר’ אברהם הטיל את עצמו למערכה בכל הכח, ועשה הכל כדי לפעול בשליחות הרבי”.

בתקופה הראשונה למד בכולל, ובמקביל פעל ב’מבצעים’. הוא אירגן שיעורי תורה, וכעבור זמן פתח בית חב”ד ב’עיר העתיקה’ של באר שבע. בתקופה הבאה פתח בית כנסת חב”ד, אליו הגיעו להתפלל כל האשכנזים שהתגוררו באיזור ולא היה להם בית כנסת מתאים. עובדת בית הכנסת המלא וגדוש גרמה לו בהתחלה לשמחה גדולה, אך עד מהרה קמו מערערים שדרשו להתפלל בנוסח לא חב”ד. ר’ אברהם שיגר את השאלה לרבי, וקיבל מענה ברור להתפלל בנוסח חב”ד דוקא.

ההתחלה הייתה לא פשוטה כלל, עד שבשלב מסוים חשב ר’ אברהם לסיים את השליחות, אך כשכתב זאת לרבי, קיבל במהרה תשובה ברורה: “ימשיכו בבאר שבע. אזכיר על הציון”. מכאן ואילך השליחות נמשכה למעלה מארבעים שנה חרף כל הקשיים והאתגרים שנמשכו לאורך השנים. ר’ אברהם ותבלחט”א רעייתו, התגברו על הכל והפריחו בבאר שבע רוח של יהדות וחסידות.

השפעה פנימית דרך לימוד תורה

לאורך מעגל השנה פעל הרב כהן בקרב תושבי העיר: כינוסי ילדים, אירועי חג לעולים חדשים, מבצעים במחנות צה”ל, וכמובן הפעלת בית חב”ד ובית כנסת חב”ד. אך דומה כי הפעילות החביבה והחשובה לו ביותר הייתה שיעורי תורה. לא מדובר בשיעורים המוניים, להיפך; ר’ אברהם דגל בעבודה פנימית בה לומדים צעד אחר צעד, אם זה יהדות או חסידות. היו לו שיעורים רבים ‘אחד על אחד’ עם מקורבים. בדרך זו הצליח להצית נשמות רבות ששבו ליהדות ולחסידות, ורבים רבים השיב מעוון.

“השיעורים של ר’ אברהם היו מושקעים במיוחד”, מסביר ר’ יצחק בן שימול. “הוא ניתח את הדברים עם סברות למדניות, והעביר לציבור, או לתלמיד הבודד, את הדברים בבהירות. זכור לי במיוחד השיעור שהיה מוסר בשיחות קודש של הרבי מידי שבת. ולא פעם אמרתי לו על כך שהוא אמור להיות מגיד שיעור בישיבה”.

כאשר החלה העליה הגדולה מרוסיה בתחילת שנות הנ’, ר’ אברהם ניצח על פעילות נרחבת עבור העולים החדשים שזרמו בהמוניהם לבאר שבע, ופעל לקרבם ליהדות בכל דרך אפשרית. לצדו פעלה תבלחט”א רעייתו גב’ נחמה, שעלתה בצעירותה מרוסיה והכירה את השפה. יחד הגיעו עם מנות גדושות של יהדות לעולים החדשים”.

מבית–ספר לבית–משיח

ר’ משה דיקשטיין, כאמור, הוא ידידו עוד מתקופת הלימודים בישיבה. יחד הם פעלו רבות ב’מבצעים’, בהקמת מסגרות לימודיות, ועוד. בעיניים דומעות הואיל ר’ משה לספר ל’בית משיח’ על אודות ידידו הקרוב. דיבורו מאופק ומלא רגש:

“הייתי מאוד קרוב אל ר’ אברהם; יחד למדנו חסידות בהדרכת ר’ מענדל פוטרפס שעה שעשינו את צעדינו הראשונים בישיבה בכפר חב”ד. ר’ אברהם הקדים אותי בשנת ה’קבוצה’ שלו, וכשאני הגעתי מאוחר יותר, הוא זה שקיבל אותי וסייע לי בכל. כשהגעתי לבאר שבע לאחר החתונה, מה אומר ומה אדבר… במשך מספר ימים הוא היה צמוד אלי וסייע לי לאתר דירה, להנחות אותי בכל מה שדרוש במקום המגורים מחדש. מאז לא נפרדה דרכינו.

“פעלנו רבות יחד, ואחת הפעולות החשובות היא ללא ספק - הקמת בית ספר חב”ד שקיים לתפארת בבאר שבע. פעלנו יחד לרישום תלמידים, פתחנו מועדונים לתלמידי בית הספר ולבני נוער. ר’ אברהם פעל בכל מקום אפשרי מתוך מרץ רב כדי לגרום נחת רוח לרבי.

“קשה להרחיב, הכל עוד טרי, רק אומר שהיה לו לב זהב. הוא עזר לכל אחד, בכל זמן ובכל עת. גם כאשר לא יכול היה לעזור, תמיד עזר”.

על סיועו בהקמת בית הספר והרחבתו, סיפר ר’ אברהם עצמו לימים בראיון שהעניק ל’בית משיח’ בעבר: “לאחר שבניסי ניסים אושרה הקמת בית הספר בשכונה בה התגוררתי, התברר שרוב התלמידים אינם שומרי מצוות. כדי להשפיע עליהם כדבעי, החליט מנהל ה’רשת’ ר’ משה סלונים להקים מועדוני נוער בשעות אחר הצהרים, בהם יקבלו התלמידים מנה נוספת של יהדות באווירה חב”דית. הוא מינה אותי להקים את המועדונים. כעבור זמן קצר פתחנו מועדון בשכונה. בזכות בית הספר והמועדון, התרחב פי כמה מעגל המקורבים לחב”ד; גם מספר המתפללים בבית הכנסת חב”ד גדל באופן משמעותי”.

השנים חלפו, והמועדונים לילדים שהוקמו ברחבי באר שבע, כונו “בית ספר ליהדות” בהם למדו תורה כאלף וחמש מאות ילדים!

בינתיים, בית הספר עבר מהשכונה, אך פעילותו של ר’ אברהם כהן בשכונתו הלכה והתרחבה. המקום בו פעל עד אז, היה צר מהכיל את כל הפעילות. העירייה שהכירה בכך, הקצתה שטח לבנייה לבית חב”ד בשכונה. ב’שנת הבניין’ תשמ”ח, הונחה אבן הפינה, כאשר התוכנית של ר’ אברהם כהן הייתה לבנות קומפלקס מפואר בן שלוש קומות.

כדי לממש זאת, נדרש לגייס תקציב עתק, אך ר’ אברהם לא התייאש והחל בבנייה שנמשכה מספר שנים.

בכינוס השלוחים תשנ”ג, ר’ אברהם, כמו כל השלוחים, רואה את הרבי מעודד שירת ‘יחי’ בעוז. באותו רגע עלה במוחו רעיון: לקרוא לבניין החדש ‘בית משיח’. הוא פנה להנהלת צעירי חב”ד בארץ הקודש כדי לאשר את השם, אך התשובה הייתה שהדבר אינו בסמכותם, ועליו לשאול את הרבי. ההצעה נשלחה לרבי, ובחודש טבת תשנ”ג - בימים אלו לפני חצי יובל שנים - קיבל את תשובת הרבי “הסכמה וברכה”.

לצד השמחה הגדולה נוכח האישור, ראה הרב כהן בכך התחייבות ואחריות גדולה: “חודשים ארוכים לא העזתי לתלות את השלט ‘בית משיח’”, סיפר לימים. “הרי אי אפשר לתלות שלט ‘בית משיח’ מבחוץ כשהפעילות מבפנים עדיין לא מצדיקה את השם הזה. רק אחרי שהתבססנו במקום והתחלנו בפעילויות באופן רציני, אמרתי שהגיע הזמן לקבוע את השלט - ‘בית משיח’.

“בשלט הזה יש כוח ועוצמה מיוחדים. לפעמים אני שומע אנשים נעצרים ליד השלט, קוראים בקול את הכיתוב ‘בית משיח’ ותמיד מתפתחת שיחה - מה זה משיח, מיהו המשיח, מדוע הוא אמור לבוא עכשיו. לפעמים ההחלטה היא להיכנס פנימה ולשאול. השם הזה מעורר את ‘ניצוץ משיח’ בצורה לא רגילה, אין אחד שנשאר אדיש למולו”.

לב גדול ודבקות במטרה

ימי ה’שבעה’. המונים ממלאים את בית המשפחה, באים לנחם ומתקשים בניחום. הרב כהן היה עבור רבים מהם חלק בלתי נפרד מהחיים היהודיים שלהם. החיוך, החמימות הלבבית, תשומת הלב כמו גם הרצינות, כל אלה כה חסרים…

בנו, ר’ מאיר כהן שי’, מדבר בהתרגשות על אהבת ישראל של אביו: “אבא מבחינתי היה דוגמה חיה לאהבת ישראל, זו הייתה מהותו. אבא לימד אותי לאהוב כל יהודי, חייך לכל אחד, ‘בוקר טוב’ לכל אחד, ולכל אחד היה לו כוח להגיד שבת שלום בנעימה ובחיוך. כל יהודי שנכנס לבית שלנו או לבית חב”ד, מיד היה נראה כי אבא מכירו זה עשרים שנה… זה היה שגרתי אצל אבא”.

בשנים האחרונות, הבן הת’ שניאור, היה יד ימינו של אביו. הכאב של הבן כואב מאוד, הפצע פתוח. שניאור מנסה לספר, אבל יש לו יותר רגעים של שתיקה מאשר סיפור. גם הוא בוחר לדבר על הלב הרחב שנדם: “אבא עזר לאין ספור אנשים, בכל צורה שרק חשב לנכון, והכל עשה מתוך אהבת ישראל כנה ופנימית.

“לפני כחצי שנה נכנסה אישה לבית חב”ד וביקשה לרכוש תשמישי קדושה. היה נראה שכל מחיר שאומר, היא תסמוך עלי בעיניים עצומות מבלי לנסות לברר או להתמקח. זה קרה כמה פעמים. יום אחד העזתי ותמהתי בפניה על כך, והיא סיפרה: ‘לפני מספר שנים נכנסתי לבית חב”ד מבלי שאביך הכיר אותי. המצב הכלכלי הקשה בו הייתי שרויה, לא הותיר לי ברירה, וסיפרתי לו שאני זקוקה לתמיכה כלכלית. אבא שלך בירר מעט את העניין, והעניק לי אלפיים שקל. זה היה אז סכום כסף מכובד. לכן בית משיח, נעלה בעיניי”. כזה היה אבא, העניק כסף לאישה זרה, והכל מצד אהבת ישראל אמיתית ופנימית.

“ועם זאת שאכן היה לו לב רחב וגדול, לדעתי, המקום המהותי שמילא אותו היה אמונה בדרך בה הלך. תמיד שם את עצמו בצד, ויתר על תארים וכבוד ו’שאר ירקות’, וחשב רק על דבר אחד: מה נכון לעשות כדי לקדם ולממש את ההוראות של הרבי”.

בהקשר לכך, סיפר אחד מידידיו, כי בתקופה לאחר שפתח את בית כנסת חב”ד, היו מן המתפללים שפנו אליו בתואר “הרב”. הוא פשוט לא יכול היה לסבול זאת… הוא עצמו נזכר בסיפור הזה בראיון שהעניק ל’בית משיח’ בשנת תשנ”ו: “אני לא רב, ולא יכולתי לקבל כזה מין תואר שלא שייך אלי. החלטתי שהגיעו מים עד נפש, ופניתי במכתב לרבי ושאלתי האם כדאי לאור זאת להביא למקום מורה הוראה שישא בתואר ‘הרב’, או להמשיך בשליחות לבד ולספוג את התואר שהועמס עלי בעל כורחי. תשובת הרבי אלי הייתה: “ימשיך בכל הפעולות (התפקידים שכותבם) אזכיר על הציון”. כך הרבי ‘הכתיר’ אותי לרב בבאר שבע…

הרה”ח ר’ זלמן גורליק, השליח ומנהל בית חב”ד המרכזי בבאר שבע, מגדיר את אופי הפעילות של ר’ אברהם כהן: “דביקות. הוא היה דבק במטרה, ותמיד עשה מה שנכון לעשות, ללא תירוצים, גם כאשר היו מניעות ועיכובים רבים. אחד ה’מבצעים’ שהיו חשובים לו, היה מבצע תורה. במשך תקופה ארוכה הביא את המשפיע הרב מענדל וועכטר על בסיס שבועי. בתקופה אחרת הביא את ר’ יאיר כלב מדי שבוע. מי שמכיר את התנאים, להביא מרצה בכיר ממרכז הארץ לבאר שבע מידי שבוע, זה מבצע מורכב מאוד, אך ר’ אברהם היה דבק במטרה, ולכן ראה הצלחה רבה.

“רק לחשוב שבבאר שבע יש שלוחים ומוסדות חב”ד רבים, אך הוא היה הראשון שבנה בניין לבית חב”ד. לקח לו מספר שנים בהם עשה הכל כדי להשלים את הבניה, והעקשנות שלו הצליחה. ‘בית משיח’ מלא וגדוש בפעילות”.

לפתע פתאום

התקופה האחרונה, כמו תמיד, הייתה אצל הרב כהן עמוסה בפעילות קבועה. לאיש ממשפחתו או מידידיו לא הייתה השערה כי משהו לא טוב עומד לקרות. בדיעבד, החברים הבינו כי הנשמה שלו כנראה חשה בכך…

בי”ט כסלו התוועד ר’ אברהם ב’בית משיח’ בהתוועדות מיוחדת בהשתתפות כמה מהשלוחים בעיר. ללא סיבה מיוחדת החל פתאום לספר את תולדותיו מאז היה בחור צעיר בהתקרבו לחב”ד.

שבועיים לאחר מכן, בשבת האחרונה לחייו, בה חגגו גם שבע ברכות לבתו הצעירה, ניגש כשליח ציבור לשחרית של שבת חנוכה עם הלל, והתפלל בהתרגשות גדולה.

לאחר מכן אף התוועד באריכות כשבעיצומה של ההתוועדות החל שוב לגולל בפני המשתתפים את מסכת התקרבותו לחב”ד. במקביל, בימים האחרונים בירך כל שכן או מכר שראה.

ביום חמישי ג’ בטבת, בעת ששהה בביתו, התמוטט לפתע. רעייתו תבלחט”א הזעיקה עזרה, ולמקום הגיעו ידידיו הקרובים ר’ יצחק בן שימול ור’ משה דיקשטיין שידיו רב לו בהצלה ורפואה. למרות המאמצים האינטנסיביים, הלב הגדול והרחב, נדם.

ר’ אברהם כהן השיב את נשמתו והוא בן 64 שנים בלבד, בהותירו אחריו דור ישרים מבורך ההולך בדרכו דרך התורה והחסידות:

ר’ מאיר - כפר חב”ד; ר’ שלום דובער - לוד; ר’ לוי יצחק - באר שבע; חנה קריצ’בסקי - באר שבע; ר’ משה יהודה - כפר סבא; הת’ שניאור זלמן, הת’ שמואל, הת’ ישראל, שושנה הלפרין - באר שבע; מושקא וישנפסקי - באר שבע.