אחד הפרויקטים הראשונים של הרבי בארץ ישראל היה הקמת בית ספר למלאכה בכפר חב”ד, אשר

אחד הפרויקטים הראשונים של הרבי בארץ ישראל היה הקמת בית ספר למלאכה בכפר חב”ד, אשר כלל מחלקות שונות בהן למדו מקצועות >> בתי הספר היו תחת חסות חלקית של ארגון הג’וינט, ובפרק זה יופיעו מסמכים הקשורים לבניית והרחבת בית הספר, והתערבות הרבי בכל פרט של פיתוח בית הספר >> ומה הקשר לכינוס השלוחים העולמי במשרדי הג’וינט בשנת תשכ”א? >> חלק שני

אחד הפרויקטים הראשונים של הרבי בארץ ישראל היה הקמת בית ספר למלאכה בכפר חב”ד, אשר כלל בתי ספר שונים בו תלמידים למדו מקצוע. בתי הספר היו תחת חסות חלקית של ארגון הג’וינט.

לאורך השנים התרחבו בתי ספר אלה עם עזרה כספית של ארגון הג’וינט, בתיווכו של בא–כחו של הרבי באירופה ובצפון אפריקה, הרב בנימין אליהו גורודצקי, אשר היה קשור לראשי הג’וינט ודאג שחב”ד יקבלו את מה שהם צריכים.

לפני כמה שבועות פרסמנו את הפרק הראשון, שהתמקד במו”מ לפני הקמת בתי הספר והדיונים בין משרדי הג’וינט וחב”ד לגבי מיזם זה. בפרק הנוכחי נתמקד בייסוד והתפתחות בתי הספר והתערבות הרבי בכל פרט של התפתחות בתי הספר, וכן אודות כינוס שלוחים בינלאומי שהיה במשרדי הג’וינט בשנת תשכ”א.

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי). כל המסמכים (למעט הראשון) הם בתרגום חפשי מאנגלית.

למה החרדים כל כך שמחים?

לאחר שהתחילה בניית הבית ספר, הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בארה”ק שלחה מכתב לבבי המתאר את חשיבות מיזם זה, ומסביר מדוע היהודים החרדים כה שמחים לקראת מיזם זה. המכתב מתאריך כ”ה טבת תשי”ד, נחתם ע”י הרב אברהם מאיאר (דריזין) והרב אפרים וואלף, וממוען אל הרב ד”ר אליהו יונג:

הננו בזה לבשר לכת”ר שי’ שהבית ספר למלאכה הולך ונגמר, והולכת ומתגשמת יזמתו הברוכה ורבת הערך ללמד גם את בני עדת החרדים תורה ומלאכה המפרנסת את בעלי’.

גודל ומעלת הענין והפלאתו הוא בשני ענינים: א) מה שנתקבלה מחשבתו והצעתו ללבם של ישראל הוא כ”ק אדמו”ר שליט”א מליובאוויטש. ב) מאופן התרגשותם הגדולה של המוני עדת החרדים המחכים בכליון עינים על ביצוע הענין הנשגב.

טעם וסיבת הגעגועים הגדולים של החרדים בדבר הזה הוא כי מוסד בצורה כזאת ראשון הוא בין עדת החרדים ולזאת עד עתה למי שהיה לו בן שלא למד בישיבות מאיזה טעמים שיהיו מ”מ לא מסרו אביו ללמדו אומנות בדאגו שלא תפעול הסביבה של המוסד על מהלך רוחם של בניהם, כי החינוך בשם אינו לפי רוחם וזה גורם להרבה צעירים שנתגדלו ללא תורה וללא אומנות ונמצאים חסרים בגשם וברוח, ועי”ז רבתה העניות בישראל. אך עתה בהגלות נגלות מוסד זה שנמצא במקום רם המעלה כזה שאין למעלה ממנו, הנה זה פתח שער רחב גם להסוגים הנ”ל ללמד את בניהם תורה ואומנות בלי מפריע ובלי חשש.

קצרה היריעה מהכיל גודל החשיבות ופרסום שמו שקנה לו כת”ר במפעל זה. מריבוי הבקשות להתקבל במוסד זה נראה בחוש גודל חשיבות הדבר, והלוואי שתהי’ לנו האפשרות לקלוט לכה”פ אחוז אחד מעשר מהבקשות.

והנה המתחיל במצוה אומרים לו גמור, ולכן בקשתנו מכת”ר שי’ שישתמש בהשפעתו המרובה ובשמו המפורסם דהולך מקצה העולם ועד קצהו שיראה לנו הדרך ויפתח לנו הצינור שיותן לנו האפשרות להגשים מחשבתו העמוקה בפועל ממש.

הרב יונג שלח עותק ממכתב זה להנהלת הג’וינט, והנהלת הג’וינט לקחה על עצמה לתת לחב”ד יותר כסף לגמור את בניית בתי הספר למלאכה.

 

הג’וינט: “תכנית זו היא טובה מאוד”

כעבור כמה שנים הרב גורודצקי ביקש כספים נוספים מהג’וינט בכדי לקנות ציוד עבור בתי הספר, מתוך קרן 100,000 דולר שהג’וינט ייסד עבור בתי ספר כאלה. במכתב ארוך מאת גב’ הנרייטה בוכמן (ג’וינט–ניו יורק) למר צ’ארלס ירדן (ג’וינט אירופה), מיום כ”ח טבת תשי”ח, היא דנה בבקשה זו וקובעת כי הג’וינט לא יכול לתת יחס מועדף לחב”ד.

חודש לאחר מכן, ביום י”ט שבט תשי”ח, מר צ’רלס ירדן כותב לגב’ הנרייטה בוכמן מכתב ובו מתאר את דעתו על בתי הספר של חב”ד, וזאת לאחר ביקורו בהם:

בית ספר לדפוס ליובאוויטש - ישראל

במהלך שהותי בישראל הזדמן לי לבדוק את הנושא של הקצאה מתוך הקרן המיוחדת של 100,000 דולר עבור הפרויקט דלעיל [בית הספר לדפוס]. הדברים התגלגלו שגם הרב גורודצקי היה בישראל באותה עת.

שוחחתי על כך עם ארגון “אורט” שיבררו היטב אודות הפרויקט ויתנו לנו דו”ח תוך זמן קצר. נראה שפרויקט זה דורש השקעה של כ50,000 דולר, שחלקם יצטרכו לשלם בישראל, וחלקם בחו”ל.

אני רוצה להציע כי אנו נקצה 50% מהמחיר הכולל, כפי שהוא יהיה מאושר על ידי אורט, חלקנו לא יעלה על 25,000 דולר, ומר הורביץ יוסמך לבצע תשלומים במטבע מקומי לאחר הגשת חשבוניות, וגם סכומי הדולר של התשלומים יבוצעו לאחר הגשת חשבוניות כפי הצורך.

הבניינים הושלמו. הכסף הנדרש כרגע הוא לציוד. כמובן שאתה יודע כי הוצאות הבנייה נישאו לחלוטין על ידי ליובאוויטש. התכנית נראית טובה מאוד עבורנו, וליובאוויטש הוכיחה רמה גבוהה של אחריות בהכשרה מקצועית על סטנדרט מאוד גבוה, המקובל הן עבור אורט והן לנו.

תוצאות טובות = אישור הרחבה

כמה חודשים לאחר מכן, בי”ח תמוז תשי”ח, מנהל משרד הג’וינט בישראל, ד”ר אהרון גרינבאום כותב לגב’ הנרייטה בוכמן (ג’וינט–ניו יורק) מכתב המסביר מדוע הג’וינט צריך לאשר מימון להרחבת בית הספר:

הישיבה מרחיבה את תוכנית ההכשרה מקצועית.

1. בית ספר לדפוס מתוכנן להיפתח בספטמבר 1958. על פי מכתב מפריז למר הורוביץ, אנחנו משלמים 20,000 ל”י לישיבה עבור ציוד לבית הספר לדפוס. והסכום של 13,670 דולר ישולם בניו יורק.

2. הישיבה פנתה אלינו עם תוכנית לפתוח מחלקה לעבודות מתכת. העלות הראשונית לפי הערכה מוסמכת תהיה כ6,000 ל”י. חלקנו בזה יהיה 60% = 3,600 ל”י.

בביקורי בישיבה מצאתי שיש שטח מתאים למטרה זו.

לאור התוצאות הטובות של ההכשרה המקצועית של ליובאוויטש, אני ממליץ על אישור תכנית מקצועית חדשה זו.

אנא תביע את דעתך על הצעה זו. אני לא בטוח אם זה דורש החלטה על ידי ועדת התרבות, שכן זה מהווה הרחבה של תכנית מקצועית קיימת.

כינוס השלוחים העולמי במשרדי הג’וינט

ביום כ”ז תשרי תשכ”א נכתב הדו”ח הבא, המתאר אסיפת שלוחי חב”ד מכל רחבי העולם עם נציגי הג’וינט:

במענה לבקשת הרב גורודצקי, מר ורבורג נפגש עם קבוצה של ליובאוויטש הבוקר, הקבוצה מורכבת מנציגיהם באוסטרליה, קנדה, אירופה, ישראל, מרוקו, דרום אמריקה, וכן של תנועת חב”ד המקומית. הרב גורודצקי, הדובר שלהם, הסביר כי בוועידה האחרונה שלהם הוסכם להביא משלחת אל מר ורבורג בכדי להביע תודה לג’וינט על עזרה הכספית התמידית שלה ועל שיתוף פעולה האוהד במשך השנים.

הרב גורודצקי דיבר על הצורך הדחוף בהרחבת תוכניות חינוך יהודיות, במיוחד בתי ספר דתיים בצפון אפריקה לאור המצב הפוליטי שם, ועבור זה הג’וינט יצטרך לספק כספים נוספים.

הרב גורודצקי דיבר אודות תוכניות ההכשרה המקצועיות בישיבות בישראל והביע דאגה לגבי השמועות כי הג’וינט מתכנן להעביר אותם לאחריות ארגון “אורט”. הוא דחף שזה יישאר תחת הג’וינט, כמו בהווה, וקיווה כי הג’וינט ימשיך באותה מידה של הבנה אוהדת כלפי הישיבות כפי שהיה עד עתה.

בדברי תודתו למשלחת על הביקור שלהם, מר ורבורג הדגיש את ההתעניינות המתמשכת של ארגון הג’וינט בחינוך יהודי, כולל לצרכי הישיבות. הוא הסביר כי כספי הג’וינט מגיעים מהמגבית היהודית המאוחדת, והיכולת של הג’וינט לענות על הצרכים בכל תחום תלויה בסכומים שנאספו על ידי המגבית היהודית המאוחדת. הוא קיווה שהקבוצה תבין שישנם מצבים שבהם הג’וינט חייב לדחות בקשות, וזה לא מעיד על חוסר עניין, אלא חוסר תקציב. הוא מתכנן לנסוע בסוף החודש לועידת נציגי הג’וינט שיתקיים בז’נבה, ושם תהיה לו הזדמנות להעביר את דעותיהם לנציגי הג’וינט במדינות האחרות, אשר להם יש האחריות לניהול התקציב. הדאגה העיקרית שלו היא לעזור למגבית היהודית המאוחדת לגייס את הכספים הדרושים.

הרחבת בית ספר לדפוס

בה’ חשון תשכ”א כתבה מזכירות הרבי מכתב ארוך בן שלושה עמודים הממוען אל “הארגון יהודי לשילומים” המפרט את התכנית ההרחבה עבור בית ספר לדפוס בכפר חב”ד, ובו בקשת 50% מהעלות של הציוד:

פרויקט דפוס אופסט בבית ספר לדפוס בכפר חב”ד, ישראל

התכנית היא להקמת בית ספר לדפוס אופסט בכפר חב”ד להכשיר סטודנטים באמנות דפוס אופסט, כמו גם לשמש מפעל המתמחה בהדפסה מחדש של ספרות רבנית וחסידית בכדי לעמוד בדרישות הדחופות בישראל וכן לייצוא.

ההשמדה הסיטונית של ספרים יהודים וחורבן בתי הדפוס היהודים במרכז ומזרח אירופה בשואה היא אחת הטרגדיות הגדולות שעדיין מורגשות בחריפות על ידי קהילות יהודיות בכל רחבי העולם. ספרי קודש רבים בתחום הרבנות והחסידות, שהן נחוצות במוסדות החינוך היהודיים, אינם בנמצא. הצורך בהם מורגש שבעתיים על ידי ניצולים ופליטים הרוצים לשמר את המסורת והערכים של העם היהודי שספג כזו מכה אנושה.

לפיכך, פרויקט זה של הדפסה מחדש של ספרי קודש, הוא כשלעצמו שירות ציבורי בעל חשיבות גדולה.

אנו מציעים לעשות זה פרויקט זה על ידי שילוב עם הקמת בית ספר לדפוס אופסט, ובכך להכשיר צעירים במקצוע שימושי זה אשר יספק להם בסיס כלכלי, וגם יהיה נכס עבור המדינה.

אנחנו מחשיבים את עצמנו כמוסמכים במיוחד לביצוע פרויקט זה, וזאת מהטעמים הבאים:

(1) יש לנו כבר בכפר חב”ד בית ספר לדפוס (ללא ציוד אופסט), אשר הצליח במאוד. הפרויקט של בית ספר לדפוס אופסט יכול אפוא להשתלב בקלות עם בית הספר לדפוס הקיים, ושתי המחלקות ישלימו אחת את השניה, וידרבנו את התקדמותן.

(2) יש לנו את המתקנים מבחינת מיקום והדרכה ואנשי הנהלה, ואנו צריכים כספים רק עבור המכונות והציוד.

(3) הדפסת אופסט, כמו דפוס בכלל, דורש ידע של הספרות המודפסת בנוסף לכישורים מכניים. לנו יש תלמידים המאוד מוכשרים למשימה זו.

(4) יש לנו את כל הסיבות להאמין שאם תעמידו לרשותנו 50% מן העלות של הציוד, נוכל לאסוף את השאר מבין שורותינו.

(5) מלבד השיקול המעשי לעיל, ישנם גם הבטים מוסריים. המרכז של תנועת חב”ד–ליובאוויטש לפני המלחמה האחרונה היה ברוסיה ולאחר מכן בפולין, ושם היה רשת של ישיבות, בתי כנסת ומוסדות אחרים במדינות אלה והמדינות הסמוכים לה, ואלה סבלו קשה ביותר מפגיעת המלחמה. העלייה החב”דית בישראל, במיוחד אלה שהשתקעו בכפר חב”ד, הם שומרי המסורת הרוחנית של הקורבנות שנספו בצורה כה טרגית במלחמה האחרונה.

עלות הציוד ליישם פרויקט זה מוערכת באופן שמרני בסביבות 50,000 דולר. הואיל יש לנו מקור ל–50% מסכום זה, אנו מבקשים מכם לתת לנו סכום של 25,000 דולר על מנת לאפשר לנו להמשיך עם יישום הפרויקט הזה ללא דיחוי.

אנחנו מאוד מקווים שאתם תשקלו פרויקט זה על מעלותיו, ואנו מודים לכם מראש על הפעולה החיובית שלכם.

מוכנים לשלם 50% מהעלויות

לאחר כמה חודשים, בכ”ג טבת תשכ”א,  “הארגון היהודי לשילומים” כתב מכתב לרבי, ובו אישור לתת 50% מהעלות של מכונות דפוס אופסט, שיהוו חלק מבתי הספר למלאכה:

הרב שניאורסאהן היקר;

יש לי תענוג גדול להודיע לך שהוועד הפועל של “הארגון יהודי לשילומים” אישרה מענק חד פעמי של 30,000 ל”י עבור עלות ציוד לבית ספר דפוס אופסט בכפר חב”ד בישראל. הקצאה זו נעשית בתנאים שהארגון שלך יספק את יתרת הכספים הדרושים כדי לרכוש את ציוד דפוס אופסט עבור בית הספר, אך לא פחות מ 30,000 ל”י.

“הארגון יהודי לשילומים” ביקש ממר צ’רלס פסמן להמשיך לפעול מטעמה בקשר עם יישום ההקצאה. הכספים ישוחררו באמצעות מר פסמן לאחר שיגיעו לידי “הארגון יהודי לשילומים” וכפי הנדרש לרכישת ציוד. “הארגון יהודי לשילומים” ידרוש דוחות תקופתיים על התקדמות הפרויקט. דיווחים מסוג זה צריכים להתקבל אצל מר פסמן עבור העברתו למשרדי “הארגון יהודי לשילומים” בניו יורק.

וועד הפועל יעריך מאד אם תשימו כיתוב מתאים על או בתוך בניין בית ספר דפוס אופסט, ובו יירשם העובדה כי המתקנים התאפשרו על ידי מענק חלקי מטעם “הארגון יהודי לשילומים”.

אנו מאמינים כי הקצאה זו תאפשר לך לבצע את הפרויקט שללא ספק יהיה סיוע ושירות לקורבנות רדיפות הנאצים.

אודה לך אם הארגון שלך ישלח לנו מכתב ובו קבלת תנאי ההקצאה כמפורט לעיל.

ואכן, “הארגון היהודי לשילומים” שילם עבור מכונות הדפוס אופסט, ובחודשים הבאים הרב גורודצקי המשיך בקשר קבוע עם “הארגון היהודי לשילומים” כדי להבטיח תשלום של מכונות, וכו’.