הרבי נענה בשפתיו ומעט רקע ברגליו לקצב הניגון, והביט חליפות פעם על החנוכיה ופעם ע

הרבי נענה בשפתיו ומעט רקע ברגליו לקצב הניגון, והביט חליפות פעם על החנוכיה ופעם על הקהל. ולפני הסיום הרבי נענע בראשו והמשיכו לנגן מעט עד שהרבי הסתובב והפסיקו מיד ואמרנו ‘עלינו’ • ימי חנוכה תשל”ד במחיצת הרבי מה”מ, מתוך רשימות וזכרונות מרתקים המתפרסמים לראשונה מתוך יומנו האישי של הרה”ח ר’ סעדיה מעטוף ע”ה • חלק עשירי

יום רביעי, כ”ד כסלו, ערב חנוכה. רוב הבחורים האמריקאיים נסעו הבוקר כדי לחלק חנוכיות, ואילו הבחורים ישראלים ותלמידי הקבוצה, נותרו ללמוד, כי הרב דוד רסקין לא מרשה להם לנסוע, בפרט לתלמידי ה’קבוצה’. אך אחד הישראלים נסע, וסיפר שיש צורך בבחורים נוספים ומצד שני יש מחסור בחנוכיות [בימים הבאים גם ישראלים החלו לנסוע למבצעים].

תפילת מנחה בזמנה, והיא התקיימה ב’זאל’ הגדול למטה. לפני ‘עלינו’ הרבי פנה לכיוון החנוכיה, ור’ איצ’ה חורגין בירך על הנרות והרבי הביט על החנוכיה מידי פעם בפעם וכאשר ניגנו “הנרות הללו”… הרבי אמר את המילים פעם אחת, ולא חזר על מילים שמכפילים בגלל המנגינה. אך כאשר אומרים - בם, בם, הרבי נענע בשפתיו ומעט רקע ברגליו לקצב הניגון; הביט חליפות פעם על החנוכיה ופעם על הקהל. לפני הסיום נענע הרבי בראשו והמשיכו לנגן עוד מעט עד שהרבי הסתובב והפסיקו מיד ואמרנו ‘עלינו’. כאשר יצא, התחיל לשיר ‘נייעט נייעט’ והביט על הבן של ר’ עזרא שוחט שעמד עם אביו בשורה קדמית. הרבי נענע בידו לכיון שלו, והילד חייך.

כשהרבי יצא, התמימים נותרו לרקוד, והרבי עלה לחדרו.

לאחר מכן המתנו בחוץ לצאתו של הרבי לביתו. היה זה בערך ב–4.30, ובפתח 770 מבפנים עמד אחד עם בנו, והרבי שוחח עמו. לא ידוע תוכן השיחה. בסיום שיחתם יצא הרבי ונסע לביתו. ואנו הלכנו להדליק נר ראשון של חנוכה. בינתיים [בזמן ההמתנה מול הנרות] שמענו באמצעות הטייפ שיחת הרבי מי”ט כסלו השנה.

יום חמישי, כ”ה כסלו, נר א’ דחנוכה. היום הוציאו ספר תורה של משיח לקריאת התורה [כך נהוג בכל ימי החנוכה].

לפני תפילת מנחה באו התלמידים של אהלי תורה ובאו גם ילדים קטנים מהגנים, והרב חיים גוטניק מאוסטרליה דיבר בפניהם. כאשר ירד הרבי לתפילת מנחה, שרר שקט, והרבי עלה לבימה מיוחדת שסידרו אותה כמו בכל מאורע כזה. על בימה זו התפלל הרבי. את נרות החנוכה הדליק אחד מתלמידי אהלי תורה, ולאחר ההדלקה ניגנו ‘הנרות הללו’. בזמן שניגנו היו שצילמו את הרבי מספר פעמים, עד שהרבי שם את ידו הקדושה על פניו כדי לרמוז שיפסיקו לצלם, ואכן הרב גרונר אמר למצלמים שלא יצלמו עוד. במילים “על ניסך” הרבי נענע בידו הק’ ומחא כפיים, והיה מאוד שמח.

אחרי ‘עלינו’ שאל הרבי את הרב גרונר האם חילקו לתלמידים דמי חנוכה, ואמר שכעת יחלקו. חילקו להם שתי מטבעות של דיים - 10 סנט, אחד עבור צדקה ואחד עבור דמי חנוכה. חשבנו שהרבי ירצה לחלק אך בפועל לא כך קרה. הרבי הביט על החלוקה עד לסיומה, ובינתיים הביט על כמה וכמה שהיו בלי הילדים שלהם, ורמז איפה הילד; כך היה לרב חיים גוטניק וכך לר’ עזרא שוחט.

הלילה נסענו לקווינס לחלק חנוכיות במבצע חנוכה, וכן נרות חנוכה ומכתב של הרבי לחנוכה.

יום שישי, כ”ו כסלו. תפילת מנחה הוקדמה לשעה 3 בגין הדלקת נרות חנוכה. ר’ איצ’ה חורגין הדליק את הנרות ואמר את ‘הנרות הללו’ אך לא שרו.

שבת חנוכה. תפילת ערבית של שבת היתה כרגיל, וכאשר יצא הרבי לעבר חדרו, לא החל לשיר, אלא נענע ראשו בעת עוברו כמו אומר ‘גוט שבת’.

השבת שבת מברכין, ולכן היתה התוועדות. הרבי שב וחיזק את ענין ההפצה לזכות יהודים בהדלקת נרות חנוכה וכן גם בענין מיהו יהודי. לאחר ההתוועדות החל לשיר ‘נייעט נייעט’ כאשר מעודד בנענוע ראשו. לאחר מכן ירד מהבימה לעבר מקום התפילה והחל תפילת מנחה. בתום התפילה שוב שר ‘נייעט נייעט’ ועלה לחדרו.

חששנו שהרבי יתפלל ערבית למעלה כמו במוצאי שבת שעברה, ומשום כך חיכינו למעלה בגן עדן התחתון אך פתאום הודיעו לנו שהרבי ירד למטה להתפלל ב’זאל’ הגדול. מיד רצנו והיו שם דחיפות חזקות. אחרי התפילה, לפני ‘עלינו’, הדליקו נרות חנוכה וניגנו את הניגון ‘הנרות הללו’ כאשר הרבי מנענע בראשו כל העת עד אשר הסתובב לעבר העמוד ואז החלו כולם ב’עלינו לשבח’. לאחר ‘הבדלה’ החל הרבי לשיר ‘נייעט נייעט’ ועלה לחדרו.

לאחר שנסע לביתו, הלכנו להדליק נרות חנוכה ולאחר כך לטעום סעודת שבת…

יום ראשון, כ”ח כסלו. מנחה היתה כרגיל בזמן. כאשר הדליקו את הנרות, בזמן ששרו ‘הנרות הללו’ פתח את הדלת של הזאל הקטן כנראה כדי שגם בחוץ יראו, משום פרסומי ניסא.

בלילה, אחרי ‘סדר חסידות’, חולקו דמי חנוכה לתמימים. הרב דוד רסקין נתן לכל בחור דולר, והרב שלום מרוזוב העניק לכל בחור 10 סנט לצדקה.

יום שני, כ”ט כסלו. היום הרבי נסע לאוהל וחזר בשעה מאוחרת מהרגיל. מיד התפללו מנחה ולאחריה ערבית. הערב הוא ליל ‘ניטל’ ומכיון שאסור ללמוד בלילה זה, רציתי לעבוד ב”ועד להפצת שיחות” [באריזת משלוחים וכדו’], אך היה סגור. הלכתי אפוא לחדר של חיים צדוק, שם שיחקו בשח–מט. נשארתי שם עד השעה 12.

יום שלישי, ל’ כסלו. כאשר הרבי יצא לחדרו לאחר שחרית, עמדו [מחוץ לזאל הגדול] הילדים של ר’ עזרא שוחט. הרבי שאל אותם אם קיבלו דמי חנוכה, אך הם לא הבינו אידיש, והרבי שאל אותם בעברית, אך בכל זאת לא ענו. והרבי אמר להם “תיכף תקבלו”, ונכנס לחדרו ונתן לשניהם כל אחד דולר מטבע מכסף.