פתגם השבוע בענייני גאולה ומשיח

יש להפיק הוראות בעבודת ה’: ראשית, על כל יהודי לדעת את גודל הערך והחשיבות של כל פרט בחייו, ולהתבונן בכך שכל מחשבה דיבור ומעשה שלו הם חלק מ”ביכורים” שמובאים לבית המקדש, לפני ה’ אלוקיך – והכהן אשר יהיה בימים ההם מקפיד על כל תנועה שלו – שאז ודאי שישתדל ויתחזק שכל דבר אף הקטן ביותר, כל פרט בהנהגתו, ייעשה במלוא תשומת הלב והזהירות. ואם בכל השנה כך, על אחת כמה וכמה בחדש אלול.

ישראל – ראשית העולם

כ”ק אדמו”ר הזקן: חז”ל אומרים שבני ישראל נקראים “ביכורים” כמו שכתוב “קדש ישראל לה’ ראשית תבואתה” (ירמי’ ב, ג). כיון שכשם ש”ביכורים” מלשון בכור, הם “ראשית פרי האדמה” ו”הן ביכורים לכל”, כך בני ישראל הם ה”ראשית” של העולם – לפני ולמעלה מכל מה שנברא. ולכן, כאשר יש לבני ישראל עליה על ידי התחדשות המוחין בפנימיות רצונו יתברך, אזי גם מקור כנסת ישראל וכל המלאכים, עולים ונכללים בפנימיות רצון אין סוף ברוך הוא, בכוח עבודתם של ישראל הממשיכים את התחדשות השפע מה’ לכל ברואי מעלה ומטה.

(ליקוטי תורה במדבר עט, סע”ב ואילך)

השקיפה… וברך

כ”ק אדמו”ר האמצעי: בסיום אמירת פרשת מקרא ביכורים, אומר היהודי מביא הביכורים: “השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל”. “השקפה” זו נעלית היא עוד יותר מעניין ההשגחה הפרטית, שה’ משגיח על כל הנבראים הרוחניים והגשמיים. כי הנה השקפה זו היא מבחינת “עין ה’ אל יראיו”, וכל הנוגע בהם (בישראל) כאילו נוגע בבבת עינו של הקב”ה. שכן מה שנאמר: “השקיפה ממעון קדשך מן השמים” היא ראיה והבטה רוחנית, מהבחינה הנעלית כפי שה’ צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת. ושייכותם של ישראל לבחינה כה נעלית זו, נובעת מכך שישראל עלו במחשבת ה’ לפני כל הבריאה.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי, הנחות – תקעז, עמ’ שלה ואילך)

ראשית תבואתה

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: צריך ביאור במה שנאמר “קדש ישראל לה’ ראשית תבואתה”, כי מה היא תבואה זו שישראל הם ראשית לה? אלא שהמלאכים נקראים בזוהר הקדוש “חציר”, דהיינו שהם בחינת “תבואת הארץ”. ונשמות ישראל הן בחינת ראשית לתבואה זו, שכן אין המלאכים אומרים “קדוש” עד שישראל אומרים “קדוש” תחילה.

(אור התורה לפ’ פינחס עמ’ א’רג ואילך)

ישראל קדמו לתורה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: נקודה זאת, שבני ישראל נעלים מהתורה, מתבטאת בגלוי בעניין התשובה. כי הנה חכמת התורה מחייבת שלחוטא בשוגג יתכפר על ידי קרבן, אבל למזיד אין שום תיקון על ידי דרכי התורה. זהו ששאלו לקדוש ברוך הוא – “חוטא מה עונשו? אמר להם: יעשה תשובה ויתכפר לו”, שזה תיקון גם למזיד. שנתן ה’ לישראל את הכח להמשיך מעצמותו ומהותו יתברך אור חדש ונעלה שמשם ניתן למלאות את הפגמים שנעשו בעשר הספירות על ידי חטא במזיד. זהו שהקדוש ברוך הוא – בחינת עצמיות אור אין סוף שלמעלה מבחינת עשר ספירות וחכמת התורה בכלל, אמר – “יעשה תשובה ויתכפר לו”.

(סה”מ תרכ”ט עמ’ שלח ואילך)

ביכורים – קדם וראשית

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: יש להבין: מהי בחינה זו למעלה, שעל שם זה נקראו האבות וישראל ביכורים?

אלא שעולמות האין סוף שלמעלה מאצילות נקראים בשם ביכורים לגבי עולם האצילות. שכשם שיש עשר ספירות בכתר ואשר עליהן נאמר שה’ “גליף גליפו בטהירו עילאה” – בחינת אותיות החקיקה שנחקקו ב”עצם” – ב”טוהר העליון” –  והם בחינת אין סוף ממש, כך האבות וישראל עלו במחשבה, דהיינו בבחינת אותיות החקיקה ששרשם בבחינת הכתר. משום כך נקראים ישראל “ביכורים” משום שישראל הם מבחינת העולמות האין סוף שנקראים אף הם ביכורים, בחינת קדם וראשית.

(סה”מ תרנ”ד עמ’ רפד ואילך)

התורה מאורשת לישראל

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: בכח כל אחד ואחד מישראל מצד “עצם הנשמה”, להמשיך “אין סוף” בתורה. זהו שהתורה נקראת “מאורשה לאיש” שאלו נשמות ישראל. שנקראים הם “איש” ביחס לתורה, שכן הם משפיעים בתורה, שהרי “מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר”. אף שהתקשרות הנשמה באלוקות היא על ידי התורה, אבל מצד עצם הנשמה, הרי הם משפיעים בתורה שפע חדש מעצמות אין סוף שיומשך ויאיר בתורה.

(סה”מ תש”ה עמ’ 124 ואילך)

הביכורים של הקב”ה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: חז”ל אומרים שבני ישראל נמשלו לביכורים, כלומר, שהם הביכורים של הקב”ה. המאפיין את מצות ביכורים הוא – הבאתם לה’. כך גם בני ישראל שהם הביכורים של העולם, מקומם הוא בבית המקדש, “לפני ה’ אלוקיך”. זאת משום שהגם שהיהודי נמצא בעולם הזה, בגוף גשמי, אולם עיקר מציאותו היא דווקא הנשמה שבו, שנמצאת תמיד “לפני ה’ אלוקיך”, שהרי הנשמה היא חלק אלוקה ממעל ממש, ו”ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד”.

מכך יש להפיק הוראות בעבודת ה’: ראשית, על כל יהודי לדעת את גודל הערך והחשיבות של כל פרט בחייו, ולהתבונן בכך שכל מחשבה דיבור ומעשה שלו הם חלק מ”ביכורים” שמובאים לבית המקדש, לפני ה’ אלוקיך – והכהן אשר יהיה בימים ההם מקפיד על כל תנועה שלו – שאז ודאי שישתדל ויתחזק שכל דבר אף הקטן ביותר, כל פרט בהנהגתו, ייעשה במלוא תשומת הלב והזהירות. ואם בכל השנה כך, על אחת כמה וכמה בחדש אלול.

(דבר מלכות, ש”פ תבוא, ה’תנש”א)

 פתגם השבוע בענייני גאולה ומשיח

יהודי מצד עצמו אין לו כל קשר ושייכות לגלות, ומקומו האמיתי הוא לפני ה’ אלוקיך בבית המקדש, וכל סיבת, תכלית ומטרת הגלות היא בכדי לעורר את בני ישראל לגלות גם בעולם הגשמי כיצד הם ביכורים לה’, ושישראל והקב”ה הם אחד. ומכיון שכך, כל יהודי צריך לבקש, ובכוחו, בתור הביכורים של הקב”ה, לבקש מה’: עד מתי?! לבקש ולצעוק לקב”ה: אנא רחם והוצא כבר את בני ישראל מהגלות, והבא כבר את הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו!