דווקא בימים אלו, כאשר החדשות, האקטואליה, מתייחסת להר הבית, מהזווית שנראית רחוקה

דווקא בימים אלו, כאשר החדשות, האקטואליה, מתייחסת להר הבית, מהזווית שנראית רחוקה מהגאולה, מהייעוד האמתי שלו כמקום המקדש, זה הזמן להכיר את המציאות האמתית, ולדעת שמה שקורה כעת, הוא פרפורי הגסיסה של הגלות. המציאות בה גלאי מתכות לא יוכלו להיות מוצבים בהר הבית, שכן בבית השלישי, ישתמשו בברזל שהכין דוד המלך. מציאות בה יידרשו אמצעים משוכללים כדי להעביר לעם ולעולם כולו, את עבודת בית המקדש.

בשבת שלפני תשעה באב, הלא היא ‘שבת חזון’, אפשר למצוא מנהגים רבים, כיצד יש לנהוג בה, וכמובן, המנהג ופסק הדין הברור, לפיה יש לשלול בה כל סימן של אבלות ח”ו. דרשנים, ובעלי תפקידים תורניים אחרים, המוסרים שיחות ושיעורים בענייני היום, ימצאו בשבת זו הרבה חומר, מעבר לפרשת השבוע, מתוך ההפטרה, כהכנה לתשעה באב, אגדות החורבן ושאר נושאים מתבקשים.

ויש את האחד והיחיד, שמשנה את כל התמונה ואת כל ההתייחסות. כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, אשר בוחר להתייחס מדי שנה, בהרחבה ובאריכות, לעניין אחד ויחיד, למשל הידוע של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, על כך שבשבת חזון, מלשון מחזה, מראים לכל אחד מאתנו את בית המקדש השלישי, כפי שהוא מוכן ועומד להתגלות, בגאולה השלימה מיד.

הזכרנו את המשל הידוע, אלא שהוא הפך להיות כזה אחרי שהרבי סיפר אודותיו. דומה, שמתוך תורתו של רבי לוי”צ, זו לא הייתה המפורסמת ביותר, היא לא נדפסה בספריו, ואף לא בספרי תלמידיו או המלקטים. היא גם לא מופיעה בספרים הידועים מתורת רבותינו נשיאנו, ניתן למצוא אותה בשולי הגליון, ב’אור התורה’, בשם ר’ הלל מפאריטש דווקא.

אלא שכאשר מדובר על ראייה, על החיים עם בית המקדש, הרי שזהות המקור בו מופיעים הדברים, היא החלק הפחות משמעותי. אצל הרבי, בית המקדש הוא המציאות המוחשית, המתבקשת והמובנת מאליה. האיחול והייחול לזכות מיד לבניין בית המקדש, אינו נשאר ברובד הדרש, בבחינת “שיחה נאה”. זהו עניין רציני, בפשט, בהלכה. הוא מסביר ומציין מה יהיה המצב כאשר ברגע זה נגיע כולם עם ענני שמיא לבית המקדש, איזה קרבן או באיזה עבודה יאחזו, דן להלכה בשאלות שעשויות להתעורר, לא בבחינת ‘דרוש וקבל שכר’, אלא הלכה למעשה.

לחיות משיח, לחיות גאולה, זה לחיות עם בית המקדש, עם משיח צדקנו, עם כל הפרטים, כל ההלכות וכל ההכנות בפועל ממש. לכן, אנו לומדים ומתעניינים בהלכות הנוגעות למעשה בפועל, ברגעים הראשונים של הגאולה, של התגלות הרבי מה”מ, כדי לחיות את המציאות הזו כעת, בכל רגע נתון, בתור הרגע שבו אמורות הלכות אלו להיות רלוונטיות ואקטואליות. 

דווקא בימים אלו, כאשר החדשות, האקטואליה, מתייחסת להר הבית, מהזווית שנראית רחוקה מהגאולה, מהייעוד האמתי שלו כמקום המקדש, זה הזמן להכיר את המציאות האמתית, ולדעת שמה שקורה כעת, הוא פרפורי הגסיסה של הגלות. המציאות בה גלאי מתכות לא יוכלו להיות מוצבים בהר הבית, שכן בבית השלישי, ישתמשו בברזל שהכין דוד המלך. מציאות בה יידרשו אמצעים משוכללים כדי להעביר לעם ולעולם כולו, את עבודת בית המקדש.

מציאות שבה מלך המשיח מתגלה, מנצח את כל האומות שמנסות להרע לעם ישראל, כך שמאורעות של רצח יהודים ר”ל, לא יתרחשו לעולם. גאולה כזו, בה צרות כאלו, זוועות שאליהן נחשפנו עתה, כמו גם אלו שבכל הדורות, לא רק יהיו מובנות, אלא גם נחוש את ההודיה עליהן. מציאות שכה רחוקה מהדמיון כרגע, וכה קרובה אלינו במציאות, כרגע, וברגעים הבאים, מיד.

לכן, נעסוק בגיליון זה, בכל מקום ובכל הזדמנות, במציאות של התגלות הרבי מה”מ. מתוך ידיעה והכרה שזו מציאות אמתית ומוחשית, נדע מה עלינו לעשות, כיצד עלינו להתכונן, לרגע ההתגלות, לקבלת פני משיח צדקנו, כאשר לפחות את נוסח ההכתרה, לא נצטרך לחפש בספרים, או לשאול אחרים, אלא נכריז יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!