כ”ק אדמו”ר הזקן:

המשכת חסדים העליונים

כ”ק אדמו”ר הזקן: מה שכתוב “וילקט יוסף את כל הכסף” וגו’ הכוונה היא לכך שיוסף בירר את קליפת מצרים, ובעבודתו זו פעל להמשיך למעלה, הן את החסדים המגולים והן את החסדים המכוסים, וממנו נמשכת אהבת ה’ בליבם של בני ישראל.

(תורה אור, פרשת ויגש)

צידה לדרך

כ”ק אדמו”ר האמצעי: “וילקט יוסף את כל הכסף”: יוסף ליקט במשך כל משך הגלות, מעצמות המאציל, וזהו מה שיתן יוסף הצדיק התחדשות כח בעצם, בכנסת ישראל, בהתעוררות אהבה מסותרת, על ידי המשכות חסדים העליונים והעצמיים. וזהו וילקט יוסף את כל הכסף, מחסדים העליונים שבהם עושה צידה לדרך לכנסת ישראל שבגלות, והכסף הוא מה שבירר מהבירורים דקליפת נוגה.

(תורת חיים, פרשת ויחי) 

ציון בגימטריא יוסף

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: הנה ציון בגימטריא יוסף. ויש לבאר זאת על פי המבואר בתורה אור פרשת ויגש, ד”ה וילקט יוסף, שבחינת ומדרגת יוסף הצדיק עליון היא בחינת אהבה המסותרת, שיש בכל נפש מישראל, ששרשה גבוה מאד נעלה, שזהו בחינת יסוד שהוא בחינת יוסף, שהוא בחינת יסוד דהיינו בחינת י’ –סוד.

(אור התורה דברים כרך א, עמ’ לה). 

ליקט את כל הניצוצות

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: זהו וילקט יוסף את כל הכסף אשר במצרים, הרי שלקט את כל הניצוצות, כמובא בספרים שר”ב ניצוצות נפלו במצרים. ובררו אותם במצרים .

(תורת שמואל תר”מ ח”א, עמ’ תח) 

גילוי היחידה שבנפש

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: במצרים היה זה יוסף צדיק עליון שבכח מעלת נשמתו וגודל שליחותו פעל הוא — הוא דווקא את הבירור של מצרים ערוות הארץ, כמו שכתוב: “וילקט יוסף את כל הכסף” — שזהו בירור הניצוצות. ועניינו בעבודה: גילוי בחינה העליונה שבנפש — בחינת יחידה להוספה בועשה טוב ובהימנעות — בעניני סור מרע, במסירות נפש.

(סה”מ תרנ”ג עמ’ קעב) 

מעולם הכיסוי לעולם הגילוי

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: עניין ירידת יוסף למצרים הוא לצורך גדול, שכתוב: “וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים”. פירוש העניין: עבודתו בארץ מצרים הייתה ללקט את כל הניצוצות וכל החסדים ולהמשיכם מעלמא דאיתכסיא (עולם הכיסוי) לעלמא דאיתגליא (עולם הגילוי). נמצא שתכלית ירידת יוסף למצרים היא על מנת להוציא משם את כל הניצוצות.

(סה”מ תרפ”ד עמ’ קעו)

עשירות מופלגה כפשוטו ממש

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: בגאולה יתגלה המטמון שהטמין יוסף, כדאיתא בגמרא: “שלש מטמוניות הטמין יוסף במצרים (לאחר ש”כל כסף וזהב שבעולם, יוסף לקטו והביאו למצרים, שנאמר “וילקט יוסף את כל הכסף” וגו’) אחת נתגלה וכו’ ואחת נגלה וכו’ ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא”. ונוסף על הביאור בזה בתורת החסידות, הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שתהיה אכן עשירות מופלגה, כפשוטו ממש, שתתגלה לימות המשיח למטה מעשרה טפחים.

(תורת מנחם כרך כ”ו ח”ג עמ’ 122)

לא להסתפק ב’מיטב הארץ’ ולשאוף לגאולה השלימה

וענין זה הודיע יעקב לפרעה - שלא יטעה לחשוב שיעקב ובניו יסתפקו בכך שיושיבום “בארץ מצרים במיטב הארץ” ויתנו להם “את חלב הארץ”, כיון שהעיקר אצלם הוא ענין הגאולה, ובמילא, גם ישיבתם במצרים משך זמן אינה אלא לצורך שלימות הגאולה, כיון שעל–ידי הבירור דמצרים (על ידי זה ש”ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה”) תהי’ הגאולה (“אעלך גם עלה”) באופן נעלה יותר, בתכלית השלימות, ואז יהי’ “ויחי יעקב” לא רק קמ”ז שנה, ולא רק ק”פ שנה, אלא חיים נצחיים.

(משיחות ש”פ מקץ ה’תשנ”ב)