כ”ק אדמו”ר הזקן כל ענין השעבוד והגלות שנאמר בגלות מצרים קאי גם על הזמן האחרון: ו

כ”ק אדמו”ר הזקן

כל ענין השעבוד והגלות שנאמר בגלות מצרים קאי גם על הזמן האחרון:

וימררו את חייהם [שמות א, י] - היא התורה, כי היא חיינו.

בעבודה קשה - זה קושיא.

בחומר - זה קל וחומר.

ובכל עבודה בשדה - זה ברייתא.

ובלבנים - זה ליבון הלכתא. שאין בידינו הלכה ברורה ודין ברור, כי כל דיני התורה במחלוקת שנויה, הללו מכשירין ומטהרין והללו פוסלין ומטמאין. ואם כן, כמו שע”י שיעבוד מצרים בחומר ובלבנים זכו למתן תורה, כך גם כן ע”י לבון הלכתא שבזמננו זה, יזכו לגילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא, להיות אראנו נפלאות.

(‘תורה אור’ ריש פרשתנו)

 

כ”ק אדמו”ר האמצעי

ארץ זבת חלב ודבש (ג, יז)

פירוש “זבת” מעצמה כל טוב פרי הארץ, בלי הצטרכות לזה שום יגיעה וטרדה בפיזור הנפש כלל, ולא היה שום בלבול ועמל במוח ולב עד שהיו פנוים מכל טרדה לעבודת ה’.

(‘תורת חיים’ בראשית (ב) ע’ נט, ד)

 

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק

כי כבד פה וכבד לשון אנכי (ד, יא)

היינו, שהיה למעלה מבחינת “פה”, שהוא בחינת ההשפעה באותיות הדיבור, בחינת השתלשלות עלמין דאתגליין, והוא היה למעלה מזה, כי היה מבחינת המקיפים. וכמו על דרך משל שיש שכל עמוק שאי אפשר להסבירו לזולתו בדיבור, דהיינו שאין האותיות יכולים להכילו כו’.

(‘אור התורה’ (ח) פרשתנו ע’ ב’תתמז)

 

כ”ק אדמו”ר מהר”ש

ותהר האשה ותלד בן (ב, ב) 

ואמרו רז”ל שילדתו שלא בצער. כי, ענין חבלי לידה הוא בחינת הגלויות, ולכן משה שהיה הגואל אינו שייך חבלים בלידתו, כי הוא בא לגאול מהחבלים.

(‘סה”מ תר”ל’ ע’ סא)

 

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב

וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי (ב, א)

ואיתא בזוהר שזהו לאחרי ש”אזעירת גרמא בשירתא”, בחינת הביטול שלה. היינו, שלאחרי שיש תחלה העבודה פנימית דנפש האלוקית והעבודה דנפש האלוקית לברר את נפש הבהמית, אז “וילך איש”, שנמשך מלמעלה בחינת אהבה רבה, בחינת “מהלכים”.

(‘המשך תרס”ו’ ע’ קמו)

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ

ויאמר משה משה, ויאמר הנני (ג, ד)

מי שלמד היום את הפרשה השבועית של הסדרה, מבין מה על חסיד להיות.

על הפסוק “הנני”, אומר רש”י, “כך היא ענייתם של חסידים, לשון ענוה ולשון זימון”. זוהי ענייתם של חסידים, “הנני”, תמיד מוכנים ומזומנים.

(‘ספר השיחות תש”א’ (בלה”ק) ע’ לה)

 

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א

ובני ישראל פרו וישרצו גו’ ותמלא הארץ אותם (א, ז)

יש לנצל את השהות במצרים, כולל - אלו ש(מאיזה סיבה) לומדים חכמות, כולל - חכמת מצרים כפשוטו.

שכמה וכמה מחכמות העולם שבזמן הזה (נלקחים מ)חכמת מצרים [. . וכידוע ומפורסם גם לאומות העולם בנוגע לכמה ענינים בחכמת התכונה והרפואה שמקורם הוא מחכמת מצרים. ועל פי מדרשי חז”ל וכו’ הנ”ל מובן שכן הוא גם בנוגע לעוד חכמות [שכמה מהם עברו והגיעו אלינו ע”י חכמת יון וחכמת צרפת וכו’, אבל שרשם הוא מחכמת מצרים]] -

לעשות “קרדום לחתוך בהן כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה’ או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה’ או לתורתו”, ועד שע”י ידיעת חכמת התכונה מקיימים ה”מצוה לחשב תקופות ומזלות” [ועד שלכמה דיעות הרי זה במנין המצוות] . . וזה כולל גם - שמנצלים הידיעות בחכמות המדע, בכדי להוכיח לאחרים גם בראיות שכליות וכו’ - על דרך ספר הכוזרי - את אמיתיות התורה ואיך שהתורה מתאימה עם שכל המדע וכו’, ועד שעל ידי זה מיתוספת הוספה ועליה בכמה עניני טוב וקדושה, ובאופן ד”פרו וישרצו גו’ במאד מאד”.

(ש”פ שמות תשמ”ט)