הדרך הישרה אותה מורה לנו רבי, רבי שהיה משיח מאותן שחיים עכשיו בזמנו, והרבי מה”מ

הדרך הישרה אותה מורה לנו רבי, רבי שהיה משיח מאותן שחיים עכשיו בזמנו, והרבי מה”מ בדורנו, היא ללמוד ולקיים את מה ש”רבי אומר”, ללמוד ענייני משיח וגאולה, ובפרט מתוך תורתו של נשיא הדור, של משיח

פרשת השבוע, אותה נקרא בשבת הקרובה, וכך גם בשבועות (ובחדשים) הקרובים, אינה אחידה לכל קוראינו בתוך עם ישראל כולו, שהרי יש הבדל בין הקריאה בארץ ישראל לקריאה בחוץ–לארץ, ובראש ובראשונה בבית רבינו שבבבל. למעשה - בנוגע ללימוד השיחות “דבר מלכות” משנת תנש”א - השנה גם בחו”ל, פרשות השבוע והתאריכים אינם מקבילים, עקב היותנו בשנה מעוברת.

כמובן, שהתורה בכלל, שייכת בכל תאריך ובכל שבוע גם אם התוכן מדבר על שבוע או תאריך שונה מזה שמופיע כרגע בלוח השנה, אולם גם מי שמעוניין לחפש את הקשר הגלוי לפרשה או לעניינא דיומא, יוכל לעשות זאת בפרקי אבות אותם אומרים בשבתות שקודם שבועות, וממשיכים באמירה ובלימוד שלהם, כהוראת כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בכל שבתות הקיץ.

הפרק אותו נלמד, וה”דבר מלכות” בו נעסוק - חד הם, “רבי אומר”, שניהם מדברים אודות מה שהרבי אומר, אודות מה שהרבי מה”מ אומר. השוואה זו אינה פרי הרגשתנו, או הבנתנו, אלא מפורשת בדבריו הק’ בשיחה המוגהת, כאשר גם ההדגשות ומה שבסוגריים, הן ציטוט מדויק: “רבי (רבינו הקדוש) - עליו נאמר (בזמנו) אם משיח מאותן שחיין עכשיו היינו רבינו הקדוש”.

רבי, הוא משיח, הוא מאותן שחיים עכשיו, כך היה בזמנו, וכך בדיוק הוא בזמננו. ההוראות שבמשנה זו אינן הוראות של תנא מסוים, אלא הוראותיו של הרבי, זה שבזמנו וזה שבזמננו זה שהיה משיח וחי בזמנו, כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שבימינו, ההוראה היא אותה הוראה, יישומה ופירושה בהתאם לדור, היא על פי הרבי, המשיח שבדור.

ואם בדורות קודמים, היה מקום לתשובות שונות לשאלה מה המשמעות ומה החידוש בדרך הישרה אותה צריך שיבור לו האדם, מתוך כל דרכי ה’ הישרים, הרי שאנו זכינו לתשובה ולהוראה מהרבי עצמו, הוראה “בנוגע להתגלות וביאת המשיח”, הוראה עבור כל אחד מאתנו, שהרי בכולנו, יש ניצוץ משיח, כולנו שייכים לנשמה הכללית של נשיא הדור - של רבי.

נדמה שההוראה עצמה, נלמדת, מודגשת ומפורסמת אינספור פעמים מאז שנאמרה, אך השאלה עדיין נשאלת: כיון שכבר נסתיימו “מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות” - מהי הדרך הישרה שיבור לו האדם כדי לפעול התגלות וביאת המשיח?

ואם בשנת תנש”א זו הייתה השאלה, הרי שעשרים וחמש שנים אחר כך, בוודאי שזו השאלה שכל אחד מאתנו חייב לשאול את עצמו היום. כל עוד לא זכינו להתגלות השלימה ולביאת מלך המשיח, הרי שזו השאלה, והתשובה עליה גם היא תשובה אחת, תשובה שמתפרסת על הוראות רבות שנאמרו בשיחה זו ובשבועות שאחריה, אך היא אחת - לעשות את מה שרבי אומר.

זוהי הוראה לכל אחד מאתנו, שדרושה ההשתדלות האחרונה של כל אחד ואחד מישראל להביא את המשיח. ולכן מה שנדרש הוא לימוד התורה בענייני מלך המשיח ובענייני הגאולה. הרבי ממשיך ומפרט את הספרים שמלאים בדבר זה, כלשון הרמב”ם, ומשלים את ההוראה המפורטת, בפרט בתורתו (מאמרים וליקוטי שיחות) של נשיא דורנו - מעין ודוגמא והכנה ללימוד תורתו של משיח.

צריך ללמוד את ענייני מלך המשיח והגאולה (ובסדר הזה), ללמוד ברבים דווקא, כולל מי שעיקר לימודו גם בעניינים אלו, הוא בעיון ובמנוחה, ולעשות זאת מתוך ידיעה שזה מה ש”רבי אומר”. צריך ללמוד ולחיות במיוחד עם המאמרים וליקוטי השיחות של נשיא הדור, מכיוון שזוהי התורה השייכת במיוחד לתורתו של משיח. כאשר לומדים זאת, הרי שחיים משיח, ופועלים להתגלותו וביאתו, באופן שאין שום שאלות שנשארות פתוחות, ובאופן שלא מותיר מקום לספק, לא בעניינו, לא בזהותו ולא באופן שבו יש להכין את עצמנו ואת העולם להתגלותו ולקבלת פניו, זהו לימוד שהמסקנה שלו והפעולה שלו עלינו ועל העולם - חד הן, מסקנה ופעולה שמתבטאת במשפט אחד:

   יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!