לקראת פרשת לך לך, בה אנו קוראים על מצוות מילה, פנינו אל הרב מנחם פליישמן, הרב אב
לקראת פרשת לך לך, בה אנו קוראים על מצוות מילה, פנינו אל הרב מנחם פליישמן, הרב אברהם חביב והרב מנחם מענדל הכהן — שלשה מוהלים חב”דיים וביקשנו לשמוע מהם על אומנות המילה, על תחילת דרכם כמוהלים, כיצד הגיעו לתחום, על תחושת השליחות המלווה אותם וגם… סיפורי מילה מיוחדים ומרגשים * בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָ
לקראת פרשת לך לך, בה אנו קוראים על מצוות מילה, פנינו אל הרב מנחם פליישמן, הרב אברהם חביב והרב מנחם מענדל הכהן — שלשה מוהלים חב”דיים וביקשנו לשמוע מהם על אומנות המילה, על תחילת דרכם כמוהלים, כיצד הגיעו לתחום, על תחושת השליחות המלווה אותם וגם… סיפורי מילה מיוחדים ומרגשים * בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ, בְּיָמָיו יָבֹא הַגּוֹאל
מאת: זלמן צרפתי צילומים: ערן דרור לבנון
עשרות אורחים התכנסו באולם אירועים קטן אי שם במרכז הארץ לחוג את חגיגת ברית המילה של הרך הנולד לזוג הצעיר. המוהל החב”די הרב אברהם חביב מירושלים, לבוש בחלוק מוהלים לבן, פצח בשירה כהרגלו וביקש להכניס את התינוק ולהעבירו אליו.
התינוק הועבר מיד ליד, והגיע לידיו של המוהל הוותיק והמנוסה. אך לפתע חלה תפנית חדה בעלילה. אחד מהדודים של הורי התינוק, יהודי כבן שישים וחמש ניגש לעבר הרב חביב בצעדים מהירים, נעץ בו מבט רושף ונעמד בינו לבין הכיסא של אליהו, ידיו משולבות לו על חזהו, אגרופיו קמוצים, ותוך שהוא חוסם את דרכו של המוהל עם התינוק, החל לצעוק בזעם: “מה שעשו לי לפני שישים וחמש שנים, לא אתן שיעשו היום לתינוק”.
באולם השתרר שקט. הרב חביב המתין שמישהו מהמשפחה יתערב, יסלק את הדוד המפריע וייתן לטקס להמשיך להתנהל כסדרו. אולם איש לא זז. פה ושם נשמעו לחשושים. כנראה שעבור המשפחה, לא הייתה זו הפתעה מוחלטת. “האמת, שבפגישה מוקדמת הזהירו אותי על יחסיה של המשפחה המורחבת ליהדות, אולם לכזו סצנה, לא ציפיתי כלל”, אומר הרב חביב.
בקהל השתרר שקט, עיני כולם ננעצו במוהל בהמתנה למוצא פיו. נראה היה שהם סקרנים יותר לגבי תגובתו של המוהל, מאשר לגבי ברית המילה של הילד.
“הייתי בהלם”, מספר הרב חביב, “אבל הבנתי שאני חייב להגיב מיידית. מסרתי את הילד לאחד ההורים והכרזתי שאנחנו עושים עכשיו הפסקה בטקס וכל הקהל מוזמן לשבת”.
“הקהל התיישב סביב השולחנות, ואני התחלתי להרצות. חזרתי על שיחות של הרבי בעניין ברית המילה. דיברתי על כך שהעולם נברא מושלם, חוץ מהערלה שבורא עולם הותיר בגוף האדם כדי שההורים יהיו שותפים לקדוש ברוך הוא ביצירת האדם. כאשר עושים ברית מילה, אמרתי, ההורים מביאים את בנם לשלמותו ובכך הם משתתפים עם הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם.
“אחר כך, עברתי לתאר את הפן הביולוגי של ברית המילה, סיפרתי כיצד מועילה ברית המילה מבחינה רפואית, כמה מחלות זיהומיות נגרמות בעולם אצל אינם נימולים. סיפרתי שכיום באפריקה, מלים ילדים באופן שיטתי ושאחוז מאוד גבוה בעולם החופשי עוברים תהליך הדומה לברית מילה מסיבות היגייניות. אחר כך, התחלתי לדבר על היום השמיני, על התהליך הפיזיולוגי שהגוף עובר דווקא ביום השמיני להולדתו שמסייע לריפוי ואיחוי.
“המשכתי לדבר עוד ועוד ובזווית העין, אני קולט את הדוד מתנתק מן הכיסא של אליהו ומתרחק אט אט אל קצה האולם. סיימתי את דברי, והכרזתי שעכשיו ניגש לטקס ברית המילה. הקהל קם על רגליו הדוד נותר בפינה מרוחקת, והתחלנו בטקס בצורה טבעית כאילו לא התחוללה כאן מהומה רק לפני מחצית השעה”.
•
שנים רבות חלפו מאז ציוויו של בורא עולם לאברהם אבינו ‘המול לכם כל זכר’. מאז שומרים בני ישראל במסירות נפש את המצווה. גם בתקופות או במשפחות שמצוות אחרות נשמרות פחות בקפדנות או אינן נשמרות בכלל, שמורה למצוות ברית המילה מקום של כבוד ושמירה אדוקה.
גם אומנות המילה נשתמרה בישראל ועברה במסורת מדור לדור. בכל מקום בעולם בו התגוררו יהודים, תמיד נמצא מוהל בקרבת מקום שערך את המילה והעביר את האומנות המיוחדת לדור הבא כדי שלא תשתכח תורה זו מישראל.
לקראת פרשת לך לך בה אנו קוראים לראשונה השנה על מצוות מילה, פנינו אל שלשה מוהלים חב”דים, וביקשנו לשמוע מהם על אומנות המילה, על תחושת השליחות והערך המוסף שהם מביאים איתם כמוהלים חב”דים וכמובן סיפורי מילה מרגשים שאחד מהם כבר קראתם בשורות שלמעלה.
השפעה אדירה
אחד המוהלים הוותיקים והמפורסמים בארץ ישראל הוא הרב מנחם פליישמן מרחובות. עבור רבים, אמרת פליישמן, אמרת ברית מילה. מאחורי הרב פליישמן וותק של כמעט ארבעים שנה בעריכת בריתות מכל הסגנונות, בכל העדות והחוגים בעם ישראל.
לרב פליישמן מאור פנים מיוחד, דיבור רהוט וקסם אישי שגורם לך להתחבר אליו מיד. הוא ניחן גם בקול ערב וחזק שאגב, גם הביא אותו, בעקיפין, כך מסתבר, לעסוק באומנות המילה.
“לפני בערך ארבעים שנה”, מספר הרב פליישמן, “שימשתי כחזן בבית הכנסת הגדול ברחובות, שם שימש כשוחט ומוהל הרב אלימלך שטיין ע”ה. הוא ניגש אלי, הייתי אז אברך צעיר שנישא לא מכבר, והתחלתי לעבוד כמלמד בתלמוד תורה ברחובות.
“הרב שטיין הורגל עוד מאירופה, שהחזן בקהילה היה משמש גם כמוהל ושוחט. כיוון שהחיים המודרניים בארץ ישראל לא הוצרכו להחזיק שוחט בכל קהילה, אז החל לדבר איתי שאלמד אצלו את אומנות המילה.
“הוא לא היה חסיד חב”ד, אך אני הסברתי לו שאיני עושה צעד מבלי לשאול את הרבי. בהזדמנות הראשונה כתבתי לרבי, שאלתי לגבי המשך דרכי כאשר אחת מהאפשרויות הייתה לימוד אומנות המילה”.
תשובת הרבי לא איחרה לבוא “נכונה סברתו ללמוד את אומנות המילה וה’ יצליחו”, כתב הרבי, ופליישמן הצעיר הסתער על לימודי המילה אצל הרב שטיין ובהמשך אצל הרב שלמה מילר ע”ה והחל לעסוק באומנות המילה. בהמשך, הוא זכה להתייחסויות נוספות מהרבי לעיסוקו כמוהל בחלוקת דולרים ואף קיבל מכתב מהרבי שכתב לו בכתב יד קודשו: “הצלחה בעבודת הקודש ובכלל”.
מעבר לעבודתו כמוהל, מונה הרב פליישמן גם כמפקח אזורי על המוהלים מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל ועוסק גם בהנחלת המקצוע לדור הבא של המוהלים בארץ ישראל.
כחסיד חב”ד, רואה הרב פליישמן את עיסוקו כמוהל כשליחות לכל דבר ועניין. שמו הטוב ההולך לפניו והמוניטין הרב שרכש, מביאים אותו להיפגש באופן קבוע עם מגוון המגזרים בחברה הישראלית ובעולם היהודי בכלל. לא אחת מוזמן הרב פליישמן לערוך בריתות במקומות שונים בעולם. לדבריו, למוהל הרואה בעבודתו שליחות ובא בגישה נכונה, יכולה להיות השפעה מכרעת ואף לטווח ארוך על המשפחה.
“לאחרונה, לצערנו ישנה תופעה של בריתות הנערכות בידי רופאים. חלקם לצערנו אינם שומרים תורה ומצוות ולא בטוח שהם מלים על פי המסורת המקובלת מדורי דורות. לכן, כאשר מגיע מוהל חרדי ירא שמיים שמאיר פנים למשפחה, מסביר, משתף, מרגיע, ועושה את הדברים במקצועיות ויחד עם זה בנועם ובספר פנים יפות — הוא עושה בזה קידוש ה’ עצום. זה עובר מפה לאוזן, אנשים מדברים, אישה מספרת לחברתה. מוהל כזה, יכול לגרום בברית אחת טובה לשנות את דעתם של עוד עשרה זוגות שיערכו את ברית המילה של בנם אצל מוהל ירא שמיים ולא אצל רופא”.
התחיל מהילדים
הרב אברהם חביב מירושלים הוא דמות ידועה בקהילת דוברי צרפתית בארץ ישראל. הוא משמש כשליח ורב בבית חב”ד לדוברי צרפתית בירושלים וזאת לצד עבודתו כמוהל מומחה מזה כחצי יובל שנים.
למרות זקנו הג’ינג’י המלבין, הוא מלא חיות כנער צעיר. דיבורו שקט וכובש ומתמזג באופן מושלם בעיניו הכחולות והחודרות. כשהוא עורך ברית, התוועדות או הרצאה, מתפרצת ממנו אנרגיה שקשה לעמוד בפניה והכריזמה שלו סוחפת ונוגעת בקהל שסביבו בנקודות הכי עמוקות.
לרב חביב רקע רפואי מסויים. בצעירותו הוא החל בלימודי רפואה באוניברסיטה במרסיי שבדרום צרפת, אולם לימודיו נקטעו עם החלטתו לעלות ארצה. לאומנות המילה הגיע הרב חביב דווקא מן הפן האישי.
“תמיד התעניינתי בתחום”, מספר הרב חביב “ידעתי שיש פרטים שונים בתהליך המילה שההלכה דורשת ומוהלים רבים עוקפים או מקצרים. בבריתות, תמיד הייתי נצמד למוהל כדי לבחון כיצד הוא עורך את הברית ואכן נוכחתי כי מוהלים רבים אינם מקפידים כראוי על כל התהליכים.
“כשנולד בננו הראשון, החלטתי שאני אמול אותו כדי שהכל יהיה כמו שצריך. יצרתי קשר עם הרב יהודה גיאת שהיה אחד המוהלים המפורסמים בירושלים ומומחה בעל שם עולמי, ושטחתי בפניו את רצוני. הוא התחבר לבקשה שלי. הוא הגיע, הסביר לי בדיוק מה צריך לעשות, עמד לצידי ובחן בקפידה את מעשיי, אולם את הברית עצמה עשיתי בעצמי. הברית הראשונה עברה בהצלחה, והמשכתי כך גם אצל ילדיי הבאים. לאחר שמלתי כך את שלשת ילדיי הראשונים, החלטתי ללמוד את המקצוע ברצינות. למדתי אצל הרב יהודה גיאת והרב שלמה מחפוד שניהם ידועים כמומחים בעלי שם בתחום. בהמשך הוסמכתי גם על ידי בית הרפואה אסף הרופא”.
מילה מלמעלה
לעומת השניים הראשונים, הרב מנחם מענדל הכהן או כמו שנהוג לכנותו במקום שליחותו בתל אביב ‘הרב מנדי’. מייצג בגאון את הדור הבא של מוהלים צעירים אך מיומנים ומקצועיים. הרב כהן בן 37 ומאחוריו כמעט עשר שנות ניסיון.
בנוסף לעיסוקו כמוהל, משמש הרב מנדי כשליח ומנהל בית חב”ד בשכונות נווה אליעזר ונווה חן שבמזרח תל אביב על גבול רמת גן.
לאומנות המילה הגיע הרב הכהן באתערותא דלעילא. “זה היה לפני כעשור, הייתי אצל הרבי בכינוס השלוחים ולפתע חשתי רצון עז להיות מוהל”, מספר הרב מנדי “פשוט הרגשתי רצון להכניס ילדי ישראל בבריתו של אברהם אבינו”.
“כתבתי לרבי על רצוני, וביקשתי ברכה מופלגה להצלחה בלימוד ובאומנות המילה למעלה מן המשוער. באותו יום פגשתי שליח קרוב משפחה שהתעניין בשליחותי. הייתי אז שליח צעיר וחדש והוא שאל אותי בדרך אגב, מדוע שלא אלמד את אומנות המילה ואעסוק בכך בין המקורבים שלי בתל אביב.
סיפרתי לו על המחשבות שהחלו לרוץ בראשי במהלך הכינוס, ואמרתי לו שכרגע אני מתחיל שליחות, ואין לי את האמצעים הדרושים ללימוד המקצוע הדורש סכומים גבוהים מאוד. מספר ימים לאחר מכן, הוא בישר לי שהוא שיתף מספר קרובי משפחה בתוכן שיחתנו והם החליטו להתאגד ולממן יחד את כל לימודי המילה”.
בעידוד המשפחה החל הרב הכהן לשקוד ברצינות ובהתמדה על לימודי אומנות המילה עם הרב אסולין מחדרה ובתום לימודים אינטנסיביים, הוסמך כמוהל מומחה.
“אני חייב תודה גדולה למוהל האגדי הרב מנחם פליישמן”, מבקש הרב הכהן להכיר ולהוקיר תודה למי שליווה אותו בכל התהליך. “פשוט נצמדתי אליו, והוא בסבלנותו הרבה הסביר הכל בטוב טעם ותמיד הראה לי פנים שוחקות, למדתי ממנו את הפרקטיקה, מה ששווה הון עתק. ועל כך אני חב לו המון.
“תודה גדולה אני חייב גם לרב צבי הירש יוניק מנחלת הר חב”ד שאיתו אני מתייעץ הרבה בכל שאלה שיש לי. הוא מוהל ותיק זה 20 שנה, ותמיד עונה בנחת על כל שאלה”
הרב כהן מבוקש מאוד בקרב השלוחים ומקורביהם. מטבע הדברים, חגיגת ברית מילה של שליח, אינה אירוע פרטי והיא מהווה אירוע קהילתי של בית חב”ד והרב מענדי נותן את המענה הדרוש לאירוע שכזה.
מוהל — שליח לכל דבר
הנקודה המשותפת לשלשת המוהלים החב”דים היא תחושת השליחות. שלשתם רואים במקצוע שבו הם עוסקים פתח להיכנס ללבבות המשפחות ולהשפיע עליהם.
“מקצוע המילה בעיני הוא כלי מרכזי בעבודת השליחות שלי, אומר הרב הכהן. על ידו אני מקרב רבים לתורה ומצוות. מבחינתי, טקס ברית מילה, מעבר לברית עצמה, הוא גם הזדמנות להסביר ולהכיר את המשפחה. הקשר עם ההורים נמשך לפעמים לשנים רבות, כי הם רואים בי את הרב האישי שלהם, שהם מכירים ואני כשליח משתדל לעשות את העבודה ולהמשיך את הקשר בצורה הטובה ביותר”
“אצלנו, כל משפחה בה אני מוזמן לערוך ברית מילה, ואינה שומרת תורה ומצוות, נכנסת אוטומטית לרשימת המקורבים”, אומר הרב חביב “זה אומר שהם יקבלו מצות בפסח, משלוח מנות בפורים ודבש לפני החגים, והקשר עימם יימשך לאורך זמן”.
ביקשנו מהשלשה לשתף אותנו בסיפורים מיוחדים וחוויות מרגשות מנסיונם רב השנים ומסתבר כי כאלו לא חסרים.
“פעם נכנסתי לבית לערוך ברית”, מספר הרב פליישמן “נגשתי ליהודי מבוגר בעל זקן לבן שעמד עם בני המשפחה, הושטתי לו יד ואמרתי ‘מזל טוב, סבא’. הוא חייך ואמר ‘אני לא הסבא, אני האבא’. מסתבר שהוא בן 60 וזהו בנו הראשון והיחיד”, אומר הרב פליישמן ומספר על ברית נוספת מרגשת ועצובה במיוחד “צלצלה אליי אישה צעירה וביקשה שאבוא למול את בנה. קבענו את השעה והמקום. יומיים לפני הברית מתקשר אלי האב ומספר לי שאשתו נפטרה ל”ע מחיידק טורף. הוא שאל האם עורכים את הברית כמתוכנן או שמא ראוי לדחותה? כמובן שהשבתי שהברית צריכה להתקיים ביום השמיני, ואכן הברית התקיימה כמתוכנן, זו הייתה אחת הבריתות שלא אשכח לעולם”
בין הגפילטע פיש לחמין
“שבת אחת, ישבנו כל המשפחה לסעודת יום שבת כשלפתע נשמעות בדלת דפיקות עזות”, מספר הרב מנדי הכהן, “בדלת עמדו שני חתניו של הרב מוטי גל ז”ל השליח של רמת גן.
“באותה תקופה כבר חלה הרב גל, וחששנו שקרה משהו נורא, אולם בפיהם הייתה בשורה אחרת לגמרי. הם סיפרו על אחד המקורבים, תושב כפר המכבייה, שהזמין מוהל ידוע ומפורסם מבני ברק לערוך את הברית של בנם בשבת בבוקר. המוהל הגיע בלוית נכדו בדיוק בשעה שנקבעה והוא היה קצר רוח מאוד. כששמע שהאם באמצע להניק והתינוק טרם מוכן לברית, הוא הותיר במקום את נכדו הצעיר שיערוך את הברית, וסב על עקביו.
“האם סירבה בתוקף שהנכד הצעיר יערוך את הברית, היא הסתגרה בחדרה ופרצה בבכי חסר מעצורים. המשפחה היו אובדי עצות, בצר להם פנו למשפחת גל וסיפרו להם שהם ‘תקועים’ בלי מוהל. חתניו של הרב גל שהיו במקום, שינסו מתניהם ופתחו בצעדה רגלית אלי מרחק של כמעט שעה, כשהם אפילו לא ידעו את כתובתי המדוייקת”.
“בסופו של דבר הם הגיעו אלי, אמרתי שלום למשפחה, לקחתי את כלי המילה ויצאנו שלשתינו חזרה לרמת גן לערוך את הברית. כשהגענו, השעה הייתה כבר כמעט שלש אחר הצהריים, מסעודת המצווה לא נשאר דבר, ורוב הקהל כבר התפזר.
“ערכנו את הברית, ניסינו שלשתינו להפוך את האירוע לשמח ביותר ולרומם את מצב רוחם. בסופו של דבר, ההורים נכנסו לאווירה והייתה זו ברית בלתי נשכחת והמשפחה שומרת איתנו עד היום על קשר חם”.
ועוד סיפור מרמת גן: “יום אחד אני מקבל טלפון מהרב בני קלי שליח שכן משכונת מרום נווה ברמת גן. הוא מספר לי שפנו אליו ממחלקת הרווחה בעירית רמת גן וסיפרו לו על אישה יהודיה שבעלה נטש אותה וברח לרוסיה. היא נותרה בגפה, מצבה הכלכלי קשה ביותר, בנה בן החודשיים טרם נימול משום שאין לה כסף לשלם למוהל. היא ניסתה לפנות למוהלים, אולם כששמעו את מצבה, התחמקו כולם.
“אמרתי לו שכל יום שעובר זה איסור כרת ר”ל, וביקשתי שיביאו אותם מיידית לבית חב”ד. תוך כמה שעות, הגיעו האם והתינוק מלווים ברב קלי שהתכבד בסנדקאות, הבאנו כיבוד ובאותו יום בבית חב”ד, ילד יהודי נוסף נכנס בבריתו של אברהם אבינו כדת וכדין”.