אחד הפרויקטים הראשונים של הרבי בארץ ישראל היה הקמת בית ספר למלאכה בכפר חב”ד, אשר

אחד הפרויקטים הראשונים של הרבי בארץ ישראל היה הקמת בית ספר למלאכה בכפר חב”ד, אשר כלל בתי ספר שונים בו תלמידים למדו מקצוע. בתי הספר היו תחת חסות חלקית של ארגון הג’וינט * בפרק זה אנו מגלים את תחילת הפרויקט, את התנאים שהרבי הציב, את האנשים שניסו לשבש את הפרויקט, ואת ההסכם בין חב”ד וארגון הג’וינט שנתן את חסותו לפרויקט * חלק ראשון

אחד הפרויקטים הראשונים של הרבי בארץ ישראל, היה הקמת בית ספר למלאכה בכפר חב”ד, אשר כלל כמה מחלקות בהן למדו התלמידים מקצועות שונים. בית הספר היה תחת חסות חלקית של ארגון הג’וינט.

לאורך השנים התרחב בית הספר בסיוע כספי של ארגון הג’וינט, בתיווכו של בא–כחו של הרבי באירופה ובצפון אפריקה, הרב בנימין אליהו גורודצקי, אשר היה קשור לראשי הג’וינט ודאג שחב”ד יקבלו את מה שהם צריכים.

השבוע אנו מתחילים סדרה חדשה של מסמכים היסטוריים הדנים על הקמת והתפתחות בתי ספר למלאכה. בפרק הראשון נתמקד במו”מ לפני הקמת בתי הספר, והדיונים בין משרדי הג’וינט לגבי מיזם זה.

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי).

 

חורף תשי”ב: האישור הראשוני של הרבי

בכ’ כסלו תשי”ב כותב הרבי מכתב אל הנהלת ישיבת תומכי תמימים בארץ ישראל, ובו מתאר הרבי פגישה עם הרב ד”ר אלי’ יונג (יו”ר וועדת התרבות של הג’וינט בניו–יורק), שיזם את הרעיון של בית ספר מקצועי בארץ ישראל תחת חסות חב”ד (אגרות קודש ח”ה אג’ א’רצז):

כשבקרני הרה”ג והרה”ח וו”ח אי”א נו”מ משכיל על דבר טוב איש אשכולות בעל מדות תרומיות עוסק בצ”צ וכו’ הרב אלי’ שי’ המכונה דר. יאנג, הודיע לי כי בתכנית הדזוינט נכנסת תמיכה לבתי ספר למלאכה המתנהלים על ידי ישיבות באה”ק ת”ו ומהוים חלק מהן.

והוסיף, אשר דבר עמכם אודות ענין זה - היינו שישיבת לוד תפתח מחלקה ללמוד אומנות ומלאכה - וענו לו אשר ישאלו בזה את חוות דעתי.

ובמענה על שאלה זו:

נמנע הוא לשנות סדר ישיבות תומכי תמימים, באיזה מקום שיהיו, מהאופן והתכנית אשר התוו מיסדי’ ומנהלי’ הם כ”ק אדמו”ר (מהרש”ב) וכ”ק מו”ח אדמו”ר - זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע. ומכיון שכך, הרי אי אפשר לכלול בעצם הישיבה גופא שיעורים ללימוד אומנות ומלאכה. אבל לאידך גיסא, באשר ישנם כמה אברכים ובחורים, אשר אי אפשר, מפני כמה סיבות, להכניסם ולהמשיכם ללימוד בישיבה כל היום כולו, אבל ילמדו איזה שעות ביום נגלה וחסידות, בתנאי אשר ילמדום גם–כן אומנות ומלאכה, הנה נכון במאד להשתדל בהנ”ל שיהיו תחת השגחתם והשפעתם התמידית וזה הרי אפשר הוא על ידי יסוד מוסד מיוחד ללימוד תורת הנגלה והחסידות וגם כן אומנות ומלאכה, שיעמוד תחת חסותה של הישיבה, והשגחתה והנהלתה. ובטח אשר מוסד שכזה הי’ מביא תועלת מרובה לכמה בחורים ואברכים. וכפי השיחה עם הרב יאנג שי’, הנה שאלת ההוצאות שבזה - ישתדל בכל יכלתו, אשר תהא נפתרת על ידי הדזוינט.

ובאשר להרב יאנג שי’ השפעה גדולה בדזוינט, יש לקוות אשר הדזוינט ימלא בקשה זו במילואה.

אחכה למכתבם מפורט בכהנ”ל (איזו אומנות, תכנית, תקציב וכו’) וההקדם בזה ישובח.

- ולכאורה טוב שהמוסד יהי’ בהכפר אבל בהנהלתם.

 

אין מילה בלשוננו לבטא גודל מעלת הענין והפלאתו

ביום א’ דראש חודש אדר תשי”ב, כתבו הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בארה”ק מכתב תודה חם אל הרב ד”ר אלי’ יונג על מעורבתו בתכנון בתי הספר למלאכה. המכתב חתום ע”י הרב אברהם מאיאר (דריזין) והרב אפרים וואלף:

הגיענו הבשורה הטובה בכוונתו הרצויה לכונן בתי תורה ומלאכה בתוך קהל החרדים והסכים על ידו עמוד התורה והעבודה אדמו”ר שליט”א מליובאוויטש נשיא מוסדנו.

אין מילה בלשוננו לבטא גודל מעלת הענין והפלאתו ואין לנו אותיות לתאר עוצם וגודל קידוש השם שיעשה כשיוציא כונתו הק’ מהכח אל הפועל כי כל מי שיראת ה’ נגע בלבבו מחכה בכליון עינים לאותה הטובה הגדולה שתעשה בדבר הגדול הזה לכלל ישראל, ואל יעלה על דעת רומע”ל שזהוא רק דעתנו הפרטית - לא כן אדוני, זהו דעת המקום ודעת אלפים מקהל ישראל יראי השם באמת ובתמים.

 

יחס המתנגדים לתוכנית, והרעיון של הג’וינט

שנה לאחר מכן, בט”ז תמוז תשי”ג, כתב מר יהודה שפירא (הג’וינט - פריז) לגב’ הנרייטה בוכמן (ג’וינט - ניו יורק) מכתב פנימי בו מסביר את התנגדות המחנה החרדי בארץ ישראל לבית ספר זה וכן מציין שמו של מי שניסה לחבל בפרויקט זה; וכן דיון מדוע הג’וינט תומך ברעיון כל עוד זה אינו כולל בית ספר לדפוס (תרגום מאנגלית):

נפגשתי עם הרב גורודצקי הבוקר … אני חושב שאת תהיי מעוניינת בשני היבטים חשובים של פגישה זו והשלכותיהם.

הרב גורודצקי הודיע לי אשר מר [אברהם] שער [מועד הישיבות בארץ ישראל] מחה בפני הרבי מליובאוויטש בניו יורק על פתיחת תוכנית חינוך מקצועי בישיבת חב”ד בישראל. את יודעת כי וועד הישיבות דחתה תוכניות כאלה באופן רשמי, וכן חיבלו באופן מעשי בהתפתחותם. הרב גורודצקי מתכנן להמשיך הלאה, והמשרד שלנו בארה”ק נותן 10,000 לירות בכדי לצייד נגרייה בישיבה בלוד. זה יהיה חלק מה–100,000$. שאנו מעניקים לחינוך מקצועי בישיבות בישראל.

הנקודה השנייה היא, כי פסקתי בענין ואת צריכה לדעת על כך, על אף שייתכנו חילוקי דעות לגבי החלטתי זו. ציינתי, כי הג’וינט לא יסכים לתחום ההדפסה כיחידה מקצועית בישיבות אלה בתקופה זו, אם כי אני יכול לשנות את דעתי בנושא במועד מאוחר יותר. הסיבה שלי היא, כי להכשיר צעירים בתחום הדפוס מחייב הפעלה המלאה של הציוד המודרני ביותר. במילים אחרות, באם התלמידים לא יתאמנו כדבעי אזי ההכשרה לא תתאים לתעסוקה מאוחר יותר. הישיבה מבקשת בית דפוס ורואה בכך הזדמנות להקים תוכנית אימונים על בסיס מסחרי שיביא הכנסה עבור הישיבה. בכדי להפעיל בית דפוס צריך להעסיק במשרה מלאה עובד מומחה, והתלמידים במקרה הטוב לא יהיו אלא שוליים במפעלים כאלה. כיום אפשרי שהתלמידים יהיו שוליים בחנויות הדפסה קיימות.

ישנן שתי סיבות נוספות עבור העמדה שלי: א) ציוד מלא והולם מסוג זה הוא יקר מאוד ואני לא בטוח שאנחנו חייבים, בשלב זה, להשקיע כספים רבים כל כך בדבר שהוא תוכנית ניסיונית; ב) הישיבה מחפשת מקצועות מעודנים וזה טעות לדבר על חינוך מקצועי במונחים של עידון, ולא במונחים של הצרכים הכלכליים של ממש בחברה הקיימת. אני לא מאמין שיש מחסור בכוח אדם בדפוס בישראל ואני לא רואה שום סיבה לפיתוח עסקי דפוס על בסיס כלכלי עבור הישיבות.

ביום כ”ד תמוז תשי”ג, גב’ הנרייטה בוכמן (ג’וינט - ניו יורק) כתבה מכתב למר יהודה שפירא (הג’וינט - פריז), ובו התייחסה למכתבו זה, ובין הדברים כתבה על ההתנגדות לבית ספר למלאכה החב”די (תרגום מאנגלית):

… המחאה של מר שער כלפי הרבי מליובאוויטש כאן נגד פתיחת תכנית חינוך מקצועית בישיבת חב”ד בישראל, מפתיעה אותי קצת. אני מניחה שזה נעשה בהתאם להוראה מאת הרב [זלמן] סורוצקין [מועד הישיבות בארץ ישראל] ולא כביטוי אישי של מר שער …

 

הג’וינט: אנחנו תמיד היינו מרוצים ממוסד זה

ביום י”ח תמוז תשי”ג כותב מר יהודה שפירא (ג’וינט - פריז), אל מר מ סטפני, חבר “הקרן הבריטית המרכזית לרווחה יהודית ושיקום”, ובו מתאר את תוכנית בית–הספר למלאכה של חב”ד, וכמה כסף ארגון הג’וינט מוכנים להשקיע בפרויקט זה (תרגום מאנגלית):

בתשובה לשאלתך, מר קצקי בקש ממני לשלוח לך קצת מידע בנוגע לבקשת הכספים על ידי אגודת חסידי חב”ד בישראל. כחלק מתכנית הסיוע לישיבות בישראל, ארגון הג’וינט ייסדו קרן מיוחדת לסייע למוסדות אלה לארגן תוכניות מקצועיות מיוחדות. אבל הארגון שלנו אינו מספק כספים לבניינים והסיוע שלנו מוגבל לספק ציוד לבתי ספר כאלה והשתתפות בעלות ההתקנה.

הקבוצה חב”ד מקימה כיום בניין ביישוב שלהם צפריה, ובו יוקם בית ספר מקצועי ראוי בעזרת כספי הג’וינט. הג’וינט נתן הלוואה של 10,000 $ עבור בניין זה אשר יורד מן המענק קבוע לקבוצה זו והיא תיפרע בתוך פרק זמן של כשנתיים.

תמיד היינו מרוצים מהתוכנית וההנהלה של המוסד הזה ואנחנו חושבים שהפרויקט כדאי.

 

ההסכם בין הג’וינט וחב”ד

ביום ט”ו אלול תשי”ג כותב מר צ’רלס פסמן (הג’וינט - ישראל) לד”ר יהודה שפירא (הג’וינט - פריז) על ההסכם שעשו עסקני חב”ד בארץ ישראל עם ארגון הג’וינט לגבי בית הספר המקצועי החדש (תרגום מאנגלית):

הני בזה להודיעך כי באתי לידי הסכם עם ישיבת ליובאוויטש בקשר עם הפרויקט שלהם על הצבת נגרייה להכשרת אברכים.

יש להם בלוד בניין ישן אשר אינו מתאים להתקנה מכונות שם, אבל ניתן להשתמש בו זמנית עבור התקופה הראשונה כאשר האימון יהיה לעבודה ביד. הם גם החלו לבנות בניין חדש בצפריה, ליד צריפין. התכנית של המבנה הוכנה בהתאם להוראות המהנדסים שלנו, בכדי להיות מתאים למטרה.

בית הספר יהיה עבור 25 תלמידים והתקציב מחולק לשני חלקים. לעת עתה, אנחנו צריכים לשים ספסלים עבודה וציוד אחר, כמו גם כלים, על מנת לאפשר להם להפעיל את מקצוע הנגרות. העלות תהיה 500 ל”י עבור כלי העבודה ו–2250 ל”י עבור ספסלי העבודה וציוד אחר. החלק השני של התקציב הוא עבור רכישת המכונות עם מנועים, אשר תעלה על 4500$ - מכונות אלה נוכל להזמין כאשר הבניין החדש יתקדם.

אני לא מניח שזה דורש אישור מיוחד, שהרי ישנו תקציב כללי של 100,000$ למטרות כאלה. באופן עקרוני אנחנו הסכמנו להתחשב בכל תוכנית לבתי ספר להכשרה מקצועית המוצעת על ידי ישיבות, כל זמן שזה יהיה מעשי ולא מדי יקר.

ולכן, אני אעשה את הסידורים עבור ביצוע פרויקט זה.