החסיד ר’ פסח מלוסטובקר היה שולח בקביעות ניגונים לחסיד ר’ הלל מפאריטש. אחד מהם הי

החסיד ר’ פסח מלוסטובקר היה שולח בקביעות ניגונים לחסיד ר’ הלל מפאריטש. אחד מהם היה מנוגן אצל אדמו”ר ה”צמח צדק” לפני אמירת מאמר חסידות * הרה”ת לב לייבמן, מכון ‘נגינה לאור החסידות

שלט הכניסה לכפר פודובריאנקה, בו כיהן ר’ פסח כמשפיע | תווי הניגון בספר הניגונים החסיד ר’ פסח מולוסטובקר, זכה להיות עוד מצעירי חסידי אדמו”ר הזקן, ואחר כך היה מקושר לאדמו”ר האמצעי ולאדמו”ר ה”צמח צדק”.

ר’ פסח היה אצל אדמו”ר הזקן שלוש פעמים. על היחידות הראשונה שלו אצל אדמו”ר הזקן מסופר, כי אדמו”ר הזקן אמר לו: “והבור ריק אין בו מים - מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו, בחורבה נכנסים מרחשים. מה הפלא, כשלא לומדים”. והפטיר בניגון: “אבל תצעק ‘אני שונא תפוחים’!”

לוסטובקה - זוהי עיר שכיום הוסב שמה ל’קרסנופוליה’, שוכנת בפלך מוהילוב, בלרוס. כנראה בעיר זו נולד וגדל, אולם בהמשך התגורר בפודובריאנקה, כפר בפלך הומיל. - ובמשך שנים אחדות דר בכפר דובעניץ.

ר’ פסח לא שימש בתור רב בעירו, זאת כנראה מפאת מדת ההצטנעות. מתחילה הוא היה מלמד, ואחר כך הורה לו אדמו”ר ה”צמח צדק” לשמש כמשפיע. בסיפוריו של ר’ יהודה חיטריק מסופר, כי עסקו ופרנסתו של ר’ פסח היה מריחיים.

ר’ פסח האריך ימים כל ימי אדמו”ר האמצעי וה”צמח צדק”, והסתלק בשנת תרל”א.

הוא היה חסיד גדול ועמקן בדא”ח. על עמקנותו בדברי חסידות מסופר בספר “בית רבי” (עמוד עז) בשם ר’ נחום, ה’חוזר’ של אדמו”ר ה”צמח צדק”, שפעם אחת נכנס ר’ פסח ל’זאל’ של ה”צמח צדק”, ונעמד כשהוא מביט על השעון זמן רב. לאחר מכן הסב פניו לעבר ר’ נחום ה’חוזר’ ואמר לו: “נתיישב לי כעת הדרוש ששמעתי מאדמו”ר זה חמש שנים”. התפעל ר’ נחום מגודל העמקתו.

המשפיע ר’ שמואל גרונם אסתרמן סיפר: “הסבריו של ר’ פסח מולוסטובקר בדא”ח - העיקר היה מהבריאה יש מאין וביטול היש לאין, ובענין ביטול העולמות”. ר’ שמואל לויטין מתאר, שכאשר ר’ פסח היה מדבר על יש מאין, היה מביא את השומעים לידי ראייה, שהשומעים יכלו לראות איך היש נעשה חי ע”י האין האלוקי. הרב גרינגלאס ז”ל סיפר כי הסיפור על “ביטול אידיאט” (ביטול הולך) היה עם ר’ פסח.

פעם נכנסה קבוצה מתלמידיו של ר’ פסח אל ה”צמח צדק”, ושאל מהם הצ”צ - מה לומד עמכם פסח? וכולם שתקו. רק אחד מהם, ר’ משה מאיר מפודובריאנקה ענה שר’ פסח נותן להם להבין ביטול ה’יש’ ל’אין’.

ניגון ביטול היש: אני כלום וכל אשר לי כלום

באוצר ניגוני חב”ד נמצא ניגון מר’ פסח מולוסטובקר, ניגון מספר מ’ בספר הניגונים.

במפתח לניגון זה בספר הניגונים מסופר, כי דרכו של ר’ פסח היה לנגן בשפה הרוסית. “הניגון הזה הוא רק איזה תנועות. נעימת הניגון - בסגנון שירי האיכרים הרוסים - כמו תוכנן הפנימי של התיבות מביעות ביטול היש, ביטול עצמי, עד שאינו מרגיש כלל שום מחסורים גשמיים ובמילא אין לו שום דבר שיעכבהו מלהיות תמיד בקו של שמחה בעבודת ה’”.

ייתכן ודרכו זו לשיר בשפה הרוסית ובסגנון האיכרים הרוסים מבטא את כללות דרכו בחיי עבודת השם, בביטול היש - שאין עוד מלבדו גם בשפה של הנפש הבהמית.

ניגון זה הוא בשפה רוסית לבנה, מה שמקשה על פיענוחן המדויק של המילים. גם לאחר בירורים עם יודעי שפת רוסית לבנה, עלינו לנחש מספר מילים, אך התוכן הכללי מובן. המילים אכן מביעות ביטול היש והתפשטות הגשמיות, בתוכן של “אני כלום”, “אין לי כלום”, בשלוש בבות הניגון:

למה לי לשחק [לטייל], בו בזמן שאין לי מאומה!

יש לי כובע, כובע הנה, ללא [החלק העליון]!

יש לי חליפה, הנה, ללא שרוולים!

הניגון פותח בתנועה חזקה של רצוא, המזנקת לגובה. התווים כאילו צועקים: “אני אין ואפס, אין לי שום מציאות”! ולאחריה תנועה של שוב, ירידה למטה. אחרי שהמילים מסתיימות, הניגון ממשיך להתנגן ברצוא ושוב, כמו הד של הבבא הראשונה, בתווך הצלילים הנמוכים. בבבא הראשונה - מודגש יותר הרצוא, ואילו בבבא השניה מודגש יותר השוב וההמשכה למטה, שגם היא ודאי חלק מן הביטול אותו מבטא הניגון.

משלוח קבוע של ניגונים לבוברויסק, וניגון נקי מקליפות

ניגון נוסף שקשור לר’ פסח, מגלה לנו אודות למסכת ניגונים נוספת:

סיפר המשפיע ר’ שמואל גרונם אסתרמן: ר’ פסח “היה מנגן גדול. בכל שנה קודם שבועות היה שולח לרבי הלל מפאריטש ניגון חדש. בכל [שנה ב]חג השבועות היה ר’ הלל מסדר שלשה ניגונים: אחד לנגן קודם אמירת דא”ח, ושלשה (?) ניגונים אחרי אמירת דא”ח. אחד מהניגונים היה זה של הרה”ח ר’ פסח. פעם נתאחר השילוח מר’ פסח לאחר שכבר נסתדרו השלשה ניגונים, וכיון שר’ הלל חיבב ניגוני ר’ פסח, דחק והכניס את הניגון של ר’ פסח”.

בספר הניגונים מופיע גם כן סיפור זה, במספר שינויים ובשם חסיד אחר, אודות הניגון “זשעבינער קאפ” (ניגון ס”ב)^[1]:

הטעם שקוראים לניגון הזה בשם “קאפ” (ראש), סיפר החסיד ר’ מיכאל דווארקין, מה ששמע מפי הרה”ח ר’ דוב וואלף מיקטרינוסלב, אשר את הניגון הזה שלח החסיד המפורסם ר’ פסח מולוסטובקר במתנה לרבי הלל מפאריש, והמעשה שהיה כך היה:

החסיד ר’ פסח מולוסטובקר היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו”ר ה”צמח צדק”, והיה שם אברך אחד מבאברויסק שבא פעם ראשונה לליובאוויטש, והזדמנו בפונדק אחד. כשנודע לר’ פסח שהאברך הוא מעיר באברויסק, מקום משכנו של ר’ הלל, אמר ר’ פסח להאברך: “אני אלמד אותך ניגון ותמסור אותו לר’ הלל בתור מתנה ממני”, ולימד אותו את הניגון הזה. כשהאברך שב לביתו לבאברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לר’ הלל, שהיה מפורסם בחסידותו ובצדקתו, כדי ללמדו הניגון. לא ארכו הימים והזדמן האברך לסעודת ברית מילה של אחד החסידים, שם הסב ר’ הלל בראש השולחן. האברך ישב מרחוק יחד עם חבריו האברכים והתחילו לנגן. בתוך כך נזכר האברך בניגון שלימדו ר’ פסח מולוסטובקר וסיפר לחבריו מהמאורע. המסובים סיפרו מיד לר’ הלל שישנו כאן אברך שבא מליובאוויטש שיש לו שליחות אליו מהרה”ח ר’ פסח. ר’ הלל ציווה שיתקרב וינגן הניגון לפניו, וכן עשה. כשגמר האברך לשיר את הניגון אמר הרה”ח ר’ הלל: ‘דער ניגון איז געמאכט מיט קאפ’.

“והתחיל ר’ הלל להתייעץ מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של ר’ הלל היה אשר הג’ ניגונים שהיה שר בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים היה מנגנם אחר כך בבואו לליובאוויטש קודם אמירת דא”ח של אדמו”ר ה”צמח צדק”, והיות שכבר היה אחר חג הסוכות וכבר יש לו ג’ ניגונים, הינו במבוכה מה לעשות עם הניגון הזה, ואמר: הניגון הראשון [משלושת הניגונים] כבר אי אפשר לשנות, לנגן את הניגון בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר’ פסח, על כן נשיר אותו בתור ניגון שלישי, הסמוך לאמירת חסידות”.

מכך למדים, כי ר’ פסח היה שולח ניגונים באופן קבוע לר’ הלל, ומדובר ברשימה ארוכה של ניגונים. ר’ הלל מצדו היה מכבד ומעריך מאד את ניגוניו של ר’ פסח (שהיה מבוגר במקצת מר’ הלל). ניגונים אלו שהיה שולח לר’ הלל, ככל הנראה לא היו בסגנון האיכרים הרוסיים ולא עם מילים ברוסית. היו אלו ניגונים ברמה רוחנית גבוהה, ניגונים שיכולים להיכנס בשורה אחת עם שאר הניגונים של ר’ הלל, עד שר’ הלל עצמו חש שאלו הם ניגונים שאמורים לתפוס מקום ראשון.

מסיפור זה נראה כי בשנה מסוימת, הניגון “זשעבינער קאפ” היה הניגון שלפני מאמר אצל אדמו”ר הצמח צדק - בזמן נוכחות ר’ הלל בליובאוויטש. ואכן, בניגון “זשעבינער קאפ” מורגשת חריפות המוח. ניגון זה אף דומה לניגוני ר’ הלל בכך שיש בו ריבוי בבות והבעתיות מוזיקלית עשירה.

•    •    •

בשיחת לך לך תשנ”ב הרבי מדבר על כך שצריך לעבוד את ה’ בעבודת המוח, מוחין בעצם, כגון בלימוד תורת האדמו”ר האמצעי. יש לומר בדרך אפשר, שניגון שנעשה ע”י מוחין יכול לסייע לזה, וזהו ניגון מחסיד של אדמו”ר האמצעי. ניגון “שאין בו כלל קליפת נוגה” מרומם אותנו למצב של “את רוח הטומאה אעביר מן הארץ”.