יום ראשון, ט’ מרחשוון ראשוני המתפללים ב–770, השתוממו לראות את התמימים - קבוצה ע”

ראשוני המתפללים ב–770, השתוממו לראות את התמימים - קבוצה ע”ז - יושבים ומתוועדים, ממאנים לעזוב את בית חיינו, תל שכל פיות פונים בו. בשעה שכזו, כאשר כל משתתפי ההתוועדות היו עמוק בתוך הפארבריינגען, החלו לפתע כמה מהבחורים לנגן ברגש עז את הקטעים המוכרים מתפילות הימים הנוראים. בפיוט ונתנה תוקף עת הגיעו למילים “מי יחיה ומי ימות”, ממאנים הם להמשיך הלאה. חוזרים על המילים שוב ושוב למשך דקות ארוכות. מבטאים את הצער לעזוב את 770.

אכן, 770 הוא “ארצות החיים” ולא רק בגימטריא.

במהלך סדר ‘חסידות בוקר’, שוב נשמעת לה השירה: “שלוחי אדוננו”, וכך, עוד תמימים יוצאים לדרכם בשליחות המלך באחת מישיבות תות”ל בעולם או באחד מבתי חב”ד ברחבי תבל. התמימים מלווים בשירה ובריקודים ע”י חבריהם נשארים השנה ב–770, עד לרכב שאוספם אל עבר בית הנתיבות.

גם באמצע סדר נגלה המחזה שב על עצמו. “שלוחי אדוננו”… נפרדים ומבטיחים לשמור על קשר… הזאל אט אט מתרוקן, והתמימים מהקבוצה החדשה תופסים את מקומותיהם.

לאורך כל שעות היום ניתן לראות בחורים עם מזוודות בכניסה ל–770, כשהם מתכוננים לצאת למקום שליחותם. הם נכנסים ל–770 ומשהו בלב נצבט… מעגלי תמימים נפתחים כל הזמן בשירת ‘טייערע ברידער’ ו’שלוחי אדוננו’, מלווים את התמימים היוצאים, ונותנים להם תוספת כוחות לעבודת השליחות.

הרבי שליט”א מספר על בתו של הרבי המהר”ש שבילדותה היתה אומרת - ‘אינני מפסיקה לבכות, אני רק עושה הפסקה’. ואכן כך מרגישים כל התמימים הנוסעים, ‘איננו מפסיקים חלילה את ‘הקבוצה’, לעולם לא ניפרד מבית חיינו, אנחנו רק עושים הפסקה קצרה, ומיד חוזרים לכאן…’

יום ראשון הוא יום ‘חופשי’ בארה”ב, מה שמביא לריבוי מבקרים ב–770. התמימים ניגשים אליהם, עורכים להם ‘סיור’, ובעיקר - מספרים להם אודות ‘השוכן בבית הזה’ ועל נבואתו האקטואלית.

שיעור הדבר מלכות המרכזי המתקיים מדי יום אחרי מנחה, ומועבר בשידור חי לכל רחבי תבל, נמסר השבוע ע”י הת’ מנחם מענדל גרליק שי’ בכישרון רב.

לאחר הסדרים מתקיימות ב–770 התוועדויות רבות, ביניהן: הבחורים מקבוצה ע”ז שנשארו לשנה נוספת במחיצת הרבי שליט”א, כמו”כ הבחורים מקבוצה ע”ו שחזרו לשנה נוספת, קבוצת מקורבים עם שליחם המסור, ועוד. בכלל, נראה שתלמידי הקבוצה’ס לא צריכים סיבה מיוחדת לשבת ולהתוועד, זה פשוט בא באופן ספונטני…

היום לאחר שחרית הגיעה לביקור ה”שופטת”, שמטפלת בתיק המשפט על 770. היא לוותה ע”י עורכי הדין ונציג הגבאים ר’ זלמן ליפסקר שי’, שמראה ומסביר לה פרטים חשובים על פינות מסוימות, תוך שהוא מדגיש שזהו מקומו הנצחי של נשיא הדור.

כמובן, התמימים אשר תורתם אומנותם שוקדים על לימודם ובכח התורה פועלים אשר כל רואיהם יכירום כי זרע קודש הם, וכל הנוגע בהם יקדש… כך היה בביקור השופטת אשר התרשמה לחיוב ממראה עיניה במקום המקדש. וכפי שאומר הרבי, שגם אומות העולם יכירו וידעו… התמימים מוסיפים בשעות הלימוד מעבר לשעות הסדרים, להצלחת הענין.

תפילת ערבית מוקדמת לזמנה - 18:30, עקב תעניות בה”ב שכמה וכמה - ובראשם כ”ק אדמו”ר שליט”א, נוהגים להתענות לאחר חודש החגים. הרבי מלך המשיח מסביר שמיעוט הצמים בתעניות אלו בדורות האחרונים, מסמל את קרבתנו לגאולה, בה יהיה ביטול הצומות (שיחות תעניות בה”ב, אייר תשמ”ח).

בהמשך הלילה מתקיימת בפינה הצפונית מזרחית, ההתוועדות הקבועה לחיזוק האמונה וההתקשרות ברבי מלך המשיח שליט”א.

היום נתלית מודעה ב–770 מטעם ‘קופת בחורים’, המבשרת על חלוקת מעילים, סוודרים, מצעים ועוד, לתלמידי התמימים.

חלוקה זו מתקיימת לכל תלמידי התמימים מכלל הישיבות שבאה”ק. כאן המקום להודות לנגיד החסידי הרב שלום דובער דריזין שי’.

היום נפתחת ה”ספריה לעיון” בה יכול כל תמים למצוא ספרי מפרשים יסודיים לעיין בהם כאוות נפשו, במחיר דמי שימוש לכל השנה בסך 10 דולר. אחראי הספריה הוא הת’ לוי הושיאר שי’. כמובן, שההיענות הינה רבה, ותמימים רבים מודים לאחראי על היוזמה המבורכת.

בערב לאחר סדר חסידות, מתקיים שיעור מיוחד בשיחה של הרבי לעיון. השיחה היא בלקו”ש ח”ה שיחה א’ לפר’ וירא. את השיעור מעביר הת’ שלומי וילהלם שי’ בחיות ובכישרון רב.

בהמשך הערב מתקיימת התוועדות–סיום הרמב”ם בארגנו של האחראי המסור למעלה משלושים שנה - הרב מנחם נחום גרליצקי. במהלכה מתוועד הרב משה אנטיזדה - שליח כ”ק אד”ש ליוצאי פרס בעיר נתניה על כך שזכינו, להיות של הרבי!

בחסידות בוקר מתקיים שיעורו של הרב מיכאל חנוך גולומב בהמשך ‘החודש’ בס“‘ו. לאחר הסדר, מתיישבים התמימים לשיעור ב’בשורת הגאולה’ - “לידע ולהכיר” בתקופה הנפלאה בה אנו נמצאים וגודל הזכות להתנהג בהתאם.

מניחים תפילין, וכולנו מתכוננים לכך שהנה “נכנס נשיא דורנו ומביט על כל אחד”, וגואלנו גאולת עולמים.

חמישה לעשר, שירת יחי פוצחת מפיות כל הבחורים. כך במשך חמש דקות תמימות. מלאות. זה לא ‘אולי’ ו’שמא’. ברור לנו. הרגע זה קורה. התפילה מתחילה, גם שלא ראינו עדיין שכ”ק אד”ש נכנס, אין זה גורע מהביטחון והאמונה.

כל אחד נזכר בדבר מלכות השבועי בו נתבאר שהגילוי כבר ישנו, וחסרה רק “הראיה בפועל ובגלוי”, דבר שמשפיע כמובן על התפילה והאופן בה היא נאמרת.

בסדר נגלה לעיון מוסר ראש הישיבה הרב שניאור זלמן לבקובסקי שי’ את שיעורו הראשון בלה”ק בסוגיא הנלמדת.

בערב, מתקיימת התוועדות מיוחדת לרגל יום הולדתו של הת’ רפאל גבאי שי’ מקבוצה ע”ח.

לאחר אמירת המאמר ואיחולי מזל טוב לבעל יום ההולדת שי’, מתוועדים הבחורים על חידושו המיוחד של כ”ק אד”ש בדבר מלכות השבועי - בסיפור אודות בכייתו של הרבי הרש”ב ומענה הצ”צ אליו. בהרבה שיחות מבואר שעלינו ללמוד מהרצון של הרבי הרש”ב לראות את ה’, אך בדבר מלכות לימוד ההוראה היא דווקא מתשובתו של הצ”צ: “כשיהודי בגיל תשעים ותשע מחליט למול את עצמו, ראוי שה’ יתגלה אליו”. אתה קולט? במקום ללמוד שהצ”צ דחה את השוואתו של הרבי הרש”ב אל אברהם אבינו בתירוצו, מחדש הרבי - שהוא דווקא קיבל את הטענה ולימד אותו כיצד ניתן לממשה.

כמובן, שב–770 אלוקות, משיח, וכל שאר העניינים נתפסים בפשטות: הרבי. כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. חוץ ממנו, אין שום כלום.

אני חייב לספר לך קטע מההתוועדות. אחד הבחורים נעמד ושאל, למה זה שהרבי קרוב אלי אמור לגרום להשתוקק יותר לראותו? מילא אם הוא היה בתוך זכוכית ולא היה לי רשות להתקרב, נו, אני רואה אותו, אז התשוקה ורגש הגעגועים מתגבר. אבל, כשנראה שעולם כמנהגו נוהג, ובגשמיות הרועה אינו ניכר בגופו, מה תוסיף לי הידיעה שהוא כאן?

והוא השיב במשל: לכל בנאדם בריא יש חוש תיאבון, והוא מתגלה בעיקר כשהוא רעב. אך יש עוד מצב שהוא מתעורר. כאשר יביאו לפניו מאכל טעים, יתעורר חוש התיאבון עוד הפעם, גם אם הוא שבע. ההבדל בין שני המצבים הוא, מי עורר את החוש: כשאדם רעב, הבטן שלחה את האיתות. משא”כ שהאדם שבע, המאכל שלח את האיתות…

לעניינינו: פעם, היו אנשים שהתבוננו באלוקות ונשארו רעבים ל”אותו הזמן” שיבוא האדון ויתגלה שמו בעולם. אך היום, ישנם כאלו ש”המאכל” מדגדג להם באף. הם אכלו כבר. טעמו מספיק. אך הריח אינו מניח. הוא מרעיב אותם. משכר אותם כל פעם מחדש שהם נזכרים בו.

היום “התגלות משיח” ש”מורח ודאין”, גורמת ומציקה לחוש הבריא של היהודי, היא מעוררת אותו לרצות להתחבר אליו. היהודי לא מעוניין בבטנו שתתמלא. בדבר אחד הוא מונח: “איפה אותו ריח”? יאכל כמה שיותר וישאר רעב. לא רעב במונחים של “בטן” שמכילה (אותיות “משכילה”). היא התמלאה.

היום הצפייה להתגלות היא לא למלאות את החסר שיחזרו כל הגילויים של תשנ”ב ותשכ”ו וכו’ היום זה אחרת!!! תחליפים תמיד אפשר למצוא. היום, כשכל יום משיח הולך להתגלות, הדיון והבקשה היא לא לשבוע, הרעב הוא לא מצידנו, הוא מצידו ית’. הוא החל להתגלות אצל כל אחד. זה לא מניח לנו!

מי שלא יודע שהוא כאן ב–770, מצפה לימים יפים שיחזרו, אך מי שלומד את הדבר מלכות השבועי מבין שצריך לא להפריע לנשמה לחוש את העוצמה שמשיח משדר. לא יתכן שהסחות דעת למיניהם יגברו על הריח שמתפשט. היום השאלה היא רק מתי תשתכר…

בקריה”ת היום עולים חתן בר מצווה ואביו. הם מקורבים שגרים בצרפת. ביום שישי שעבר פגש אותם אחד התמימים, והזמינם לחגוג את היום הגדול ב–770. לאחר התפילה רוקדים איתם, כולם מאחלים להם שנת הצלחה, ו”תבואו לבקר”. מסבירים להם על חשיבות המקום שבו הם זכו לבקר. הם יצאו מרוגשים מאוד.

לאחמ”כ צדו עיני בשולחן שע”י ארון הקודש התארגנות ל”עוד חגיגה”. שני תמימים, מארגנים אמירת “לחיים”, עם מזונות לזכות יום הולדתו של חברם הטוב. רק ב–770 יש כזה דבר.

בצהריים לאחר השיעור היומי בדבר מלכות, מתקיים בסדר נגלה - שיעור בסוגיא הנלמדת עם הר”מ הרב יקותיאל ליפא פלדמן שיחי’.

לאחר סדר חסידות ערב התקיים שיעור מיוחד בגאולה ומשיח. שיעור זה מתקיים כל שבוע בליל שישי. השיעור הוא עיוני, ונמשך כשעה. השבוע דיבר בכישרון רב הת’ מנחם מענדל רוזנפלד שי’, שמאריך לבאר את עניינה ומהותה של סעודת שור הבר והלווייתן - אליה משתוקק כל יהודי כמבואר ב’דבר מלכות’ השבועי.

לאחמ”כ, מתקיימת התוועדות יום הולדת לת’ יהודה הלוי שי’ מקבוצה ע”ח.

לאחר שחרית, יצאנו אני והחברותא למבצעים כמו כל שאר הבחורים, להפיץ את בשורת הגאולה ולהניח תפילין לכמה יותר יהודים שנמצא. יצאנו לרחוב שבעים ושתיים במנהטן, שם בדוכן שהקמנו על אחת הצמתים, פגשנו יהודים רבים ושוחחנו איתם על הבשורה וכמובן שהנחנו להם תפילין.

אחד היהודים שהזדהה בשם סלומון, סיפר לנו שהוא אחד הניצולים מהסופה במיאמי ונותר בחוסר כל “חוץ מהתיק שאתם רואים כרגע”, אמר כשהוא מצביע על התיק. ניסינו לנחמו, הוא מיד עצר אותנו: “אל תדאגו, אני נתמך ביד רחבה ע”י משפחתי, אני שוהה כאן כדי להסדיר אי אלו פרטים בנוגע להעתקת מגורי לכאן”.

ואז הוא מוציא לנו מהתיק סידור תהילת ה’ בתרגום לאנגלית וחומש. “זה החיים שלי”, הוא אומר בהתרגשות תוך כדי שנופף בידיו. “אני מתרגש לראות אתכם כך - באמצע הרחוב עם ציציות וזקן, וכזה כובע ולבוש. אני רוצה להיראות כמוכם!”. כמובן שהתרגשנו איתו ביחד והזמנו אותו לביקור בביתו של נשיא הדור, “זה הבית האמיתי של כל היהודים, שם מתגורר המשיח שיגאל את כולנו” אמרנו לו. הוא הבטיח לבוא לבקר.

יום שישי קצר, שלוש ורבע, מנחה עם הרבי. אנחנו באמצע הרחוב. שמחים על כך שהננו פה - באמצע רחוב סואן, ממלאים את שליחותו. הלב קצת נצבט, בכל זאת רוצים להיות ‘סמוך ונראה’ בדל”ת אמותיו ב–770. אך בכל זאת ממשיכים. הסיטואציה הזכירה לי את החברים מה’קבוצה’ הקודמת שיצאו לשליחות, ‘כנראה ככה הם מרגישים’.

בצפירה הראשונה הגענו לקראון הייטס. התבלבלנו ברכבת, השגחה פרטית… עשינו מקווה זריז, והופ אנחנו ב–770. הזאל מלא במבקרים. בירור קצר גילה שאלו הם סטודנטים יהודים מרחבי ניו יורק שמארגנים להם כאן שבת מיוחדת, מין סמינר ליהדות. בקבלת שבת, אחרי לכה דודי רקדנו איתם ב’יחי’. כל הרחבה שבין בימת הקריאה לארון הקודש הייתה מעגלים מעגלים.

בסיום התפילה, ראיתי שניים מהם עומדים באמצע מוחאים כף אל כף, תוך כדי שמצטרפים לשירת הקהל. סימנתי להם להתקרב אלי, ולאחמ”כ שאלתי לשמם אחד מהם סיפר לי שאביו ערק מקראון הייטס כשהיה ילד עקב התפרעות השחורים בשכונה, חרף עידודו וקריאתו של כ”ק אד”ש להישאר.

“ועתה” - אומר הוא - “רואה אני את ליובאוויטש במיטבה. אתם לא רואים אותו, וממשיכים עם כזו עוצמה! זוהי ליובאוויטש!”

לאחר התפילה יש סדר חסידות עד השעה שמונה מטעם הנהלת הישיבה. התמימים מתיישבים ללמוד את שיחות אד”ש על הפרשה, וכמובן, את שיחת הדבר מלכות לעיון ונעזרים בחוברת הנפלאה “מדקדקים”, בה יכול למצוא כל אחד מראי מקומות ועיונים בשיחה נפלאה זו.

בשעה שמונה בבוקר מתחיל סדר חסידות, במהלכו מתקיים השיעור הקבוע בדבר מלכות.

אחח… שחרית בשבת במחיצת כ”ק אד”ש. לפני התיבה עובר ר’ ישעי’ זירקינד שי’, שמנעים את התפילה בניגונים חסידיים לרוב. “ממקומך מלכנו תופיע”. שלוש מילים המבטאות יותר מכל את תחושות הלב. עומדים כאן מול מקומו של מלכנו, ומבקשים ומתחננים - אנא, הגלה והופע עלינו לעיני כל חי!

כעשרים דק’ אחרי סיום התפילה החלו לארגן את 770 להתוועדות עם כ”ק אד”ש. הזזת הספסלים והפיכתם לכיוון מקומו הק’, יין חלות וסלטים הוצאו לקהל מה’לשכה’. כך זה ב–770 הכל באותו מקום.

בשעה 01:25 מתחיל הקהל בשירת יחי, הכל ממתינים בקוצר רוח לכניסת אד”ש. בשעה 1:30 לערך, ממלא הרב מנחם נחום גרליצקי את הגביע והקהל משתתק, מקשיבים, אולי הפעם נזכה לשמוע את כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א מברך על היין…

לאחר כמה דקות של המתנה פוצח הקהל בשירת יחי. לאחמ”כ, ישנם כאלו המתחילים ללמוד את ה’הנחה’ הבלתי מוגה מש”פ וירא תשנ”ב. אחרים נשארים לעמוד, מסתכלים על מקומו הק’. כולם ללא יוצא מן הכלל מחכים להתגלות. לא מוכנים להישאר בגלות, ומתעקשים - רוצים לשמוע בגשמיות!

במוצאי שבת, לאחר התפילה מוקרן הוידאו השבועי. כשמקרינים את הקטע “אירועים מבית חיינו” בוידאו, משהו זז בלב. - “מה?! בבית חיינו היו אירועים ואינם? יש עכשיו אירועים! מחכים היום להתגלות. 770 זה דבר חי!”. אבא, אני לא יודע אם יפרסמו את השורות הבאות בשבועון, אך שתדע שאצלנו הידיעה הברורה שעוד רגע “נכנס נשיא דורנו ומביט על כל אחד מהמקושרים והתלמידים”, מוסיפה ברגש ובתביעה כלפי מעלה - “וויפל איז א שיעור צו מאטערן אזוי אידן?!”

עכשיו ב’קבוצה’ אני מתחיל להבין. תאר לך שהיו מראים וידאו מ–770 מהתפילות עכשיו, מהכינוסים וכו’, איזו התעוררות הייתה? אנ”ש צריכים לדעת שאי אפשר להמשיך בסדר כזה, שהאירועים בבית חיינו שייכים לעבר. למדור שכזה צריכים לקרוא בשם אחר.

בשעה שמונה מתחיל סדר נגלה עד השעה תשע וחצי. בשעה שמונה וחצי מתחיל להימסר פלפול בסוגיא הנלמדת ע”י אחד התמימים, בחדר השיעורים שע”י הזאל הקטן. המוסר הוא הת’ אלון משה סרוסי שי’, שמבאר בצורה יפה ומפליאה את שיטות רש”י ותוס’ על הסוגיא.

לאחר השיעור מתפשטת הידיעה המצערת ב–770 על פטירתו במיטב שנותיו של שכננו האהוב ר’ צבי לידר. אך. מי היה מאמין?! ומסיימין בטוב - ויהי רצון (מספיק כבר ‘יהי רצון’… עד מתי נחזור על הבקשה הזו?!…) שיתקיים ‘הקיצו ורננו שוכני עפר’ והוא בתוכם, בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

 

•    •    •

אבא,

זה סיכומו של שבוע עמוס בחוויות ב–770. כמובן שכל דבר ב–770 זה חוויה, אך אצלנו מודגש העיקר. הידיעה שתיכף ומיד כ”ק אד”ש נכנס, ומכאן הוא יגאל את העולם, ומקום זה שבו אנו נמצאים - יועתק למקומו על יד בית המקדש. ידיעה זו מציבה אותנו ברף אחר.

כמובן, אמריקה אינה שונה מהתיאורים בה מתארים אותה. מצב הפנימיה והאוכל כפי שסיפרתי לך בטלפון, מזג האוויר השונה, ועוד אלף ואחת סיבות - לא יזיזו אצלנו את ההכרה: “הנה זה עומד אחר כותלנו”, לא במשמעות רוחנית, אלא בפשטות ובגשמיות.

“וכיון שכן, מובן שכל העניינים וכל הפעולות חדורים” בכך ומצפים שיתגלה האדון בהיכלו - ותיכף ומיד נפגש כולנו בירושלים בביתו, אז נכריז לפניו:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

דוידי,
“ארצות החיים” - 770 - בית משיח