בודד נגד כולם
במעמד היסטורי מונה לאחרונה השליח הרבבנימין יחזקאל אדרעי לרבה של יפן בראיון ראשון ובלעדי מאז מונה לתפקיד, חושף הרב אדרעי את הדרמות מאחורי הקלעים של המינוי ההיסטורי ומספר על הפעילות למען החקלאים אחרי הצונאמי, על המאבקים להבאת יהודים לקבר ישראל ונגד החוק לשריפת גופות, על הפעילות למען האסירים היהודים וה
במעמד היסטורי מונה לאחרונה השליח הרבבנימין יחזקאל אדרעי לרבה של יפן בראיון ראשון ובלעדי מאז מונה לתפקיד, חושף הרב אדרעי את הדרמות מאחורי הקלעים של המינוי ההיסטורי ומספר על הפעילות למען החקלאים אחרי הצונאמי, על המאבקים להבאת יהודים לקבר ישראל ונגד החוק לשריפת גופות, על הפעילות למען האסירים היהודים והלא יהודים * וגם מי הביא תפוח אדמה כמתנה לסגן ראש הממשלה ומדוע? * מרתק • מאת:זלמן צרפתי
התמונות של הרב המזוקן לבוש בחליפה של כוחות החילוץ, ומסייע לאוכלוסייה באזורי סיכון מוכים בקרינה רדיואקטיבית אחרי הצונאמי שהביא להתלקחותן של תחנות הכח הגרעיניות, רצו שוב ושוב על המסכים ברחבי יפן והפכו לשיחת היום בתקשורת היפנית.
זהו הרב בנימין אדרעי. הוא ביפן כבר למעלה מחמש עשרה שנה, פועל בשקט הרחק מהזרקורים כשהציבור הרחב נחשף לפעילותו בעיקר באסונות כשהוא מושיט יד ומעניק סיוע כמו למשל אחרי הצונאמי ובפרשת ‘אסירי יפן’ שבעקבותיה הפך ליקירם של משפחות מרכזיות בחסידויות חשובות.
לאחרונה, כאות הוקרה של השלטונות היפנים לפועלו של הרב אדרעי, הוא מונה לרבה הראשי של יפן והעומד בראש הרבנות הראשית ליפן. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע מהרב אדרעי על הפעילות המרתקת בבירה היפנית, ועל השליחות בארץ השמש העולה.
בודד נגד כולם
כשליח הרבי, תמיד היית הכתובת הראשית לכל ענייני יהדות. מה משמעות המינוי הרשמי וההכרה הממשלתית?
“המשמעות היא בהרבה מאוד נושאים”, אומר הרב אדרעי, קחו למשל את כל מה שקשור לקבר ישראל. חלק מעבודת השליחות שלנו היא הבאת יהודים לקבר ישראל. ביפן גרים הרבה יהודים, חלקם הגיעו הנה אחרי השואה והתבוללו בין תושבי המקום. אנחנו מקבלים דיווחים באופן שגרתי על יהודים שהלכו לעולמם ופועלים כדי להביאם לקבר ישראל. לפעמים מדובר ביהודים שאנחנו מכירים, שהיו איתנו בקשר כזה או אחר, ולפעמים מדובר ביהודים שגרים 1000 או 1500 ק”מ מטוקיו.
“כל מקרה כזה, הוא עבודה מורכבת ולא פשוטה. כיון שהחוק ביפן מחייב שריפת גופות באופן אוטומטי. לעיתים מתערבת גם משפחתו הלא יהודית של המנוח ואז זה הופך באמת למלחמה של אחד מול כולם. היה פעם מקרה שבו נאבקנו משפטית מול המשפחה הלא יהודית שדרשה את שריפת הגופה. הצלחתי לעכב את ביצוע השריפה במשך חודש וחצי, כשכל הזמן הזה הגופה מאופסנת במקררים מיוחדים. לצערי במקרה הספציפי הזה הפסדנו בסופו של דבר. אני טענתי שהאיש ביקר אצלנו בבית חב”ד וביקש ממני אישית לדאוג לו לקבר ישראל, אולם בית המשפט טען שכיון שאין לנו מעמד רשמי, איננו יכולים להיות צד בעניין. והוא דחה את הבקשה שלנו.
קשר הדוק עם השגרירים
אז המינוי הרשמי יסייע במקרים כאלו?
“בדיוק. בעוד בעבר הייתי צריך לנסות למצוא הסברים שונים ומשונים כדי להסביר לשופט מה הקשר שלי לעניין, עכשיו זה ברור ורשמי שכרבה הראשי של המדינה, אני אחראי על נהלי הקבורה של יהודים. וזה מאפשר לנו להציל יהודים רבים ולהביאם לקבר ישראל על פי ההלכה.
“ברוך ה’, מאז המינוי הרשמי, כל יהודי שאנחנו שומעים שהוא במצב סופני, אנחנו מחתימים אותו על טופס שבו הוא מעניק לרבנות הראשית ביפן את הסמכות לטפל בו לאחר מותו. כך אנחנו יכולים להביא אותו לקבר ישראל.
“היה כאן יהודי שלמד בתומכי תמימים בצעירותו, לצערנו הוא עזב את דרך התורה והמצוות, וחי כאן במשך קרוב לחמישים שנה. לקראת מותו, הוא ביקש מבני משפחתו הנכריים, שיניחו לנו לטפל בו לאחר מותו. ואכן, זכינו להביאו לקבר ישראל עם מנין, טהרה ותכריכים כנהוג.
“מקרה נוסף היה לנו לאחרונה עם אישה עשירה מאוד שהלכה לעולמה, תורמת ידועה של מדינת ישראל. היא הגיעה הנה עם בעלה עוד לפני השואה, ויחד הם הקימו את החברה ליצור משחקים הגדולה ביפן. בזכות המעמד הרשמי שלי, הצלחנו לדלג על כל החוקים של משרד הבריאות והנהלים הקבועים ביפן בנוגע להטסת גופות והצלחנו להטיס את גופתה לקבורה יהודית בקליפורניה — כפי בקשת המשפחה — כשהכל נעשה בהתאם לכלל ההלכה”.
יש בית עלמין יהודי ביפן?
“כן. יש בטוקיו בית עלמין עתיק בן למעלה ממאתיים שנה. עלות הקבורה במקום נעה בסביבות ה30.000 דולר. יש אפילו התייחסויות מהרבי לאותו בית עלמין”.
יהודי נפטר 1500 ק”מ ממקום מגוריך, והמשפחה לא מעוניינת להביאו לקבורה. כיצד המידע הזה מגיע אליך בכלל?
“בדרך כלל באמצעות השגרירויות הזרות. ברוך ה’ יש לנו קשרים חמים עם כל השגרירויות הזרות המרכזיות ביפן כמו שגרירות בריטניה, צרפת, ארצות הברית ועוד. יש לי קשר אישי עם למעלה מחמשה עשר קונסולים של מדינות שונות, ובכל שנה ביום העצמאות של ארצות הברית, אני מוזמן לשגרירות כדי לשאת דברים ולברך את המדינה ביום חגה. יש לנו קשר הדוק איתם. ובדרך כלל, הם מקבלים מידע על כל נתין מדינתם שמת ביפן. וכשהם מבינים שמדובר ביהודי — הם מיד מיידעים אותי”.
הקשר הקרוב של הרב אדרעי לשגרירויות, החל בעיקר מפעילותו בבתי הכלא. מה שהחל בביקורים וסיוע לאסירים יהודיים, הפך עד מהרה לסיוע כללי לכל הזרים הכלואים ביפן, רובם ככולם אגב, כמו אסירי יפן החרדים, הואשמו בבלדרות של חומרים אסורים.
רבני ישראל חותמים על המינוי
הרב אדרעי החל את פעילותו בסיוע ליהודים אולם עד מהרה מצא את עצמו מושיט סיוע ומבקר גם לא יהודים, ממדינות זרות שנתפסו בכלא. “בעקבות הפעילות שלי עם הלא יהודים, נוצר לי קשר גם עם יהודים שנמצאים שם בכלא. כך יוצא שכל פעם ששגרירות זרה נודע לה על מקרה שקשור ליהודי הם מיד מציעים להפנות אלי, וכך המקרים מגיעים אלי”, אומר הרב אדרעי.
על תעודת ההסמכה של הרב אדרעי לרבנות הראשית של יפן חתומים באופן נדיר רבנים מכל קצוות הקשת של היהודית החרדית. החל מבד”צ העדה החרדית, הראשל”צ הרב משה שלמה עמאר, הראשל”צ והרה”ר הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, ורבני ערים כמו הרב יצחק דוד גרוסמן ועוד עשרות רבני ערים מרביתם חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל.
השלטונות ביפן אינם ידועים כגמישים במיוחד. והחוקים שם נוקשים ביותר. זאת הסיבה שהכרה רשמית במשרת רב ראשי ליפן ומינויו של הרב אדרעי לתפקיד היא נס וביטוי לפעולתו של הרבי בעולם.
“אחרי שהרבנות הראשית לישראל אישרה והמליצה על המינוי, החל תהליך של למעלה משנתיים של בירוקרטיה יפנית, כדי להביא למינוי. קודם כל, היה צורך לקבוע איזה ממשרדי הממשלה יטפל בעניין. לאחר שנקבע כי הנושא יהיה בסמכותו של משרד המשפטים, זה לקח עוד הרבה זמן. קודם כל משרד המשפטים ערך בדיקות ובירורים מקיפים ביסודיות ובדיוק יפני. ולאחר שנתיים של דיונים ובדיקות, הוזמנתי על ידי משרד המשפטים לטקס החתימה והמינוי הממשלתי הרשמי כרבה הראשי של יפן” מספר הרב אדרעי.
למרות פעילותו הרבה של הרב אדרעי בסיוע לאסירים והבאת יהודים לקבר ישראל, מינויו לרב ראשי על ידי הממשל היפני בא כאות תודה על תרומתו לעם היפני לאחר אסון הצונאמי האחרון שפקד את המדינה.
בזמן שכל הנציגים הזרים וכל מי שיכל נמלט מהאזור, בזמן שהתקשורת הזהירה על הסכנה בעצם השהיה באזור, הרב אדרעי לא נרתע, והגיע מידי יום לאזורים שנפגעו עם משאיות עמוסות בציוד ומזון אותו חילק תוך סיכון עצמי לתושבים שנפגעו מהאסון.
תפוח אדמה לסגן ראש הממשלה
בעקבות המינוי, הוזמן הרב אדרעי לאחרונה לפגישה עם סגן ראש הממשלה היפני והאיש החזק במדינה. מטרת הפגישה הייתה לברך את הרב לרגל כניסתו לתפקיד והיכרות קצרה. משך הפגישה שנקבעה מראש לעשר דקות, נמשכה לבסוף למעלה משעה וחצי. כידוע, היפנים הם דייקנים ומתוכננים לפרטי פרטים וכל דקה בלו”ז של סגן ראש הממשלה מתוכננת על ידי לשכתו חודשים מראש. הדבר היחיד שיכול להסביר את החריגה הבוטה מכללי הטקס היא, שהם לא כנראה לא ציפו מראש לתופעה ששמה הרב בנימין אדרעי.
“הגעתי לפגישה מלווה בכמה מידידי בית חב”ד הקרובים — שהם אנשי מפתח ידועים בטוקיו”. מספר הרב אדרעי, “על פי המסורת היפנית כל אחד מאנשי המשלחת שלנו הביא מתנה סמלית. אני בחרתי להביא תפוח אדמה”.
תפוח אדמה? אתה רציני?
“כן. ביפן יש זן מיוחד של תפוח אדמה מתוק בשם ‘יאקימו’ שנחשב למעדן יפני. כלפי חוץ הוא נראה אמנם כמו בטטה רגילה, אבל מבנים יש לו מרקם מיוחד ומתוק. השפים הגדולים ביפן, צולים אותו בשיטה מיוחדת שהופכת אותו למעדן אמתי.
“היאקימו לא ניתן להשגה בקלות והוא נחשב כמאכל המסמל את התרבות של החברה הגבוהה ביפן. צריך להיות באמת מעורה בדקויות של הגסטרונומיה היפנית כדי להבין את המשמעות של הירק הזה בעיני היפני.
“בהשגחה פרטית, אחד ממקורבי בית חב”ד הוא בעלים של חברה חקלאית העוסקת בגידול ופיתוח זנים מיוחדים של היאקימו, ובזמן הצונאמי, חילקנו שם אלפי טונות של התפוח אדמה הזה.
“באמצע הפגישה, הוצאתי את היאקימו, והגשתי לו את זה כמתנה. אמרתי לו שאת זה חילקנו באלפי טונות לנפגעי הצונאמי. סגן ראש הממשלה התרגש ביותר, הן מזה שזר שאינו יפני מבין ומכיר את היאקימו, והן מזה שחילקנו אותו לנזקקים. הוא התרגש עד כדי כך שביקש שנארגן משלוח של יאקימו לכל עובדי המשרד.
“האוירה בפגישה הייתה כל כך מיוחדת שהוא ביקש להמשיך אותה עוד ועוד. הוא אמר שהוא ראה אותי כל הזמן בחדשות והתפעל מהמסירות שלי למען העם היפני, הוא גילה עניין רב בכל פעולות בית חב”ד, ובשב מסוים אפילו יצאנו שנינו בריקוד יפני — להפתעת כל הנוכחים”.
לקראת תום הפגישה שאל שאל סגן ראש הממשלה את הרב אדרעי במה הוא יכול לסייע. הרב אדרעי שהפתיע עם תפוח האדמה, המשיך להפתיע וביקש סיוע ממשלתי נרחב עבור החקלאים באזורי האסון שטרם התאוששו מהנזקים שגרמו הצונאמי והדליפה הרדיו–אקטיבית מהכורים הגרעיניים.
מבחינת הרב אדרעי, הדאגה שלו לחקלאים היפנים, היא חלק מפעולותיו של מלך המשיח בעולם — שדואג באמצעות שלוחיו לאנושות כולה.
זמן קצר לאחר הפגישה, התקבל במשרדי בית חב”ד טוקיו מכתב מסגן ראש הממשלה היפני בו הוא מודה על הפגישה המרתקת עם הרב הראשי. סגן ראש הממשלה מביע את התרגשותו מהמתנה המיוחדת, ומברך את הרב הראשי בהצלחה בפעולותיו במדינה.
הפגישה עם סגן ראש הממשלה, שהוא כאמור האיש החזק במדינה, התפרסמה בכלי התקשורת וגררה גל של פגישות עם שורה של אישים בכירים בממשל היפני. שר החקלאות ביקש שאבוא להרצות בפני סגל המשרד על כשרות, ורבים ביקשו לשמוע עוד על היהדות ועל שבע מצוות בני נח. כל זה השתלשלות של הפעילות שלנו בצונאמי.
בשנים האחרונות החל הרב אדרעי לתת כשרות תחת ההכשר KJ , מה שגרר התעניינות נרחבת של משרדי ממשלה ותעשיינים בתחום המזון. בית חב”ד מפעיל גם מסעדה כשרה.
“נוסף על המסעדה שמגישה אוכל באיכות טובה ובכשרות ראויה, באי המקום גם מניחים שם תפילין. המסעדה עצמה ממוקמת מול אוניברסיטה גדולה בה לומדים גם סטודנטים יהודים מכל העולם, ורבים מהם סועדים כשר בזכותנו. אנחנו גם נותנים הכשר למוצרים רבים שמיוצרים ביפן ומשווקים בכשרות מהודרת לריכוזים יהודיים. לאחרונה נתנו הכשר גם על ‘סאקי’ — משקה יפני אלכוהולי מפורסם.
עצורי יפן
לפני כמה שנים הסעירה את העולם החרדי מה שכונה ‘פרשת עצורי יפן’. שלשה בחורי ישיבה נעצרו בגין החזקת חומרים אסורים. הם טענו שהונו על ידי אדם שלישי שביקש מהם להעביר מזוודה ללא שידעו מה היא מכילה, אולם זה לא עזר להם והם נידונו לשנות מאסר ארוכות בכלא היפני.
גם כאן פעל הרב אדרעי מאחורי הקלעים מיום מאסרם עד יום שחרורם. “יום למחרת המעצר, התקשרו אלי מהמשטרה ושאלו אותי אם אני מכיר את השמות של הבחורים”, מספר הרב אדרעי, “אמרתי שאני לא מכיר אבל אשמח לבוא לבקר אותם. נסעתי תוך כמה שעות לשלושת בתי המעצר נפרדים ששם הם הוחזקו, פגשתי אותם. הם היו עדיין בהלם. אני הייתי האדם הראשון איתו הסכימו לדבר. הם לא ידעו מי בעדם ומי נגדם. נתתי להם חת”ת, ועודדתי אותם. מאז שמרנו על קשר קבוע.
“במשך כמה שנים הלכתי פעמיים בשבוע לבקר אותם, המשפחות שלהם היו מגיעות באופן קבוע להתארח אצלנו כשהם היו ביפן. גם הוזמנתי לכל השמחות שלהם בארץ. ואף השתתפתי בכמה מהן.
“אגב, מאז אני בקשר מצוין עם החיד”ו ווייס, אחד הדיינים החשובים ביותר בציבור החרדי, שלקח על עצמו באופן אישי את הטיפול בפרשה והתעסק בה ללא לאות עד לשחרורם של הבחורים.
החיד”ו וויס בוחן את הילדים ומתפעל
“כל פעם שהגיע הנה, היה החיד”ו בא לבקר אותנו, ובוחן את הילדים שלי. הוא בחן אותם בגמרא, במשנה, בחומש ובהלכה. הוא התפעל מאוד, וכל הזמן היה אומר לי: “אני לא מבין איך בתוך כל השליחות הזאת ובכזה מקום, הם מצליחים להגיע לידע כזה”. הוא לא הבין איך ילד שלא למד מעולם בחיידר מגיע לרמת ידיעות כזו. כאן כמובן צריך להודות לר’ אברהמי קעניג ממגדל העמק שמדי בוקר לומד איתם בטלפון למעלה משבע שנים בלי הפסקה!”, אומר הרב אדרעי.
“לא רק אני, גם הילדים שלי, הגדולים עם הקטנים, היו נוסעים כמה שעות ברכבת כדי לבקר אותם. זה היה מחזה הזוי. תחשוב ילד יהודי עם כיפה על הראש וילקוט על הגב, שואל יפני מקומי איפה זה הכלא? לא פעם הם זכו לגילויי רחמים מהיפנים שחשבו שהם מבקרים את אביהם ח”ו.
“עד היום הילדים שלי הולכים לבקר אסירים שנמצאים בכלא”, מספר הרב אדרעי “זה ממש חלק בלתי נפרד מהשליחות שלנו ושלהם כאן. הם מדברים איתם, מביאים להם דפים של פרשת השבוע, זה המבצעים שלהם.
“פעם אחת, התקיים דיון במשפטו של אחד הבחורים החרדים באמצע סוכות. הבאתי איתי לולב לדיון, משום שלכלא היה אסור להכניס. נתתי לבחור לברך על הלולב, אחר כך הוא סיפר לי עד כמה הברכה הזו על הלולב חיזקה והחזיקה אותו”
הפעילות של הרב אדרעי בין כתלי הכלא לא מסתכמת בפרשת עצורי יפן. “כבר שנים שאני נוסע בכל יפן כולה לבקר בבתי כלא. אני לא חושב שיש עיר אחת ביפן שיש שם בית סוהר ולא ביקרתי שם אסירים יהודים ולא יהודים”.
על פי הנהלים, מתאמים הרב אדרעי ורעייתו את הביקורים מול השגרירויות הזרות. ומכאן הקשר המיוחד שהוזכר בתחילת הכתבה. כמו אברהם ושרה. הוא מבקר אצל הגברים, רעייתו הרבנית מבקרת בבתי סוהר לנשים.
“ביפן, כשמישהו ישב בכלא, הוא נחשב לדמות שאיש אינו רוצה להיות בקרבתו. ולעיתים קרובות גם משפחתו הקרובה מנדה אותו. פעם עמדתי בשערי הכלא והתחנתי באסיר שבדיוק השתחרר, שאלתי אותו לאן הוא הולך? הוא אמר לי שאין לו ממש לאן וגם משפחתו לא מכירה בו. נתתי לו סכום כסף, שיוכל להגיע העירה, והוא הודה לי ברגש רב. הוא אמר לי שאני הראשון שעשה עבורו משהו.
נגד כל הסיכויים, הרבי המליץ: לערער
“פעם פגשתי בכניסה לכלא בחור אנגלי ממוצא סיקי. זה היה בתקופה שהבחורים הוחזקו שם. התברר שאשתו נידונה לשמונה שנות מאסר מאותה סיבה שהבחורים הוחזקו שם, והוא הגיע ליפן עם אחותה של אישתו במטרה לפעול לשחרורה.
“אמרתי להם שאני רוצה לעזור להם. הכרתי להם עו”ד מהשורה הראשונה ביפן שבאופן יחסי לקח להם סכום אפסי. כשחזרתי לבית חב”ד, כתבתי לרבי על כך, והתשובה של הרבי הייתה: לא לעצור בפעילות. אני הבנתי מהמכתב שהרבי רוצה שהם יערערו לבית המשפט. ואמרתי להם זאת. הבעיה שביפן מאוד קשה לערער 99.9% מהערעורים לא מתקבלים. אבל לחצתי עליהם, הם הגישו את הערעור ובנס גמור הם זכו. כשיצאתי מהדיון הם אמרו לי זכינו רק בגלל הברכה של הרב. אחר כך הם באו לעשות סעודת הודיה בבית חב”ד, וסיפרו לכולם על המכתב של הרבי באגרות קודש שבזכותה שוחררה”.
אחד ההדגשים של הפעילות בטוקיו — נוסף על הפעילות היהודית השגרתית של בית חב”ד — הוא המלחמה בנגע ההתבוללות. מסתבר שביפן ישנם לא מעט ישראלים שהתערו במקום, הכירו מקומיות, ונשאו אותם לנשים. האג’נדה של הרב אדרעי היא לא לטאטא את הבעיה, אלא להציפה, גם במחיר שמקורב יכול להרגיש לא נעים ואפילו לעוזב סעודת השבת באמצע. “אמת היא אמת”, הוא אומר ומסביר שרק בדרך זו הצליח בנושא.
“יש אצלנו בחור ישראלי, שבמשך שנים התרועע עם גויה יפנית, וביחד עם זה לא הפריע לו לבוא אלינו לבית חב”ד, להשתתף בכל הפעילויות ולסעוד את סעודות השבת בצוותא. הנוהג אצלנו הוא לדבר בכנות ובצורה ישירה על הנושא. באחת השבתות העליתי את הנושא מכל צד אפשרי, והגדלתי במעלה שבנישואין לבת ישראל ובחסרון בנישואין לגויה. בשביל אותו בחור זה היה כנראה יותר מדי. בסעודה ישבו כחמישים–שישים מקורבים והוא חש שדיברתי אליו. בסיום דברי ניגש ואמר: ‘כבוד הרב, לא נעים להמשיך לשבת כאן כאשר אתה מדבר כך, אני יוצא’.
“דברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב, בירכתי אותו לשלום וקיוויתי בתוך ליבי שעשיתי את הצעד הנכון והקב”ה ימשיך את הפעולה. בשעה אחת עשרה וחצי בלילה כולם כבר הלכו לדרכם וגם אני התכוננתי לעלות על יצועי. לפתע שמעתי דפיקות רמות על הדלת. ירדתי לפתוח, והנה אותו צעיר עומד שם נבוך. הוא הצטער על השעה ואני כמובן הכנסתיו לבית. בפיו היה סיפור מעניין. הוא חזר באותו לילה לחברתו הגויה וסיפר לה את מה שארע בסעודת השבת ועל–כך שהוא נטש באמצע. הוא חשב לתומו לקבל ממנה קורטוב של אמפטיות.
“לפתע החלה לקללו ולהקניטו שהלך לבלות ולשתות מבלי לקחת אותה. לזה לא ציפה מיודענו, והוא יצא בחמת זעם מהבית והגיע לבית חב”ד. הוא נשאר אצלנו ללינת הלילה ולמחרת בבוקר אף היה העשירי למניין. במוצאי שבת ישבנו ודיברנו שעות ארוכות על מצבו, הפעם הוא כבר היה יותר פתוח לשמוע, אבל עדיין לא היה קל לו רגשית לקבל החלטה שכזו. החלטנו לכתוב לרבי והתשובה שזכה לקבל היה לנסוע לארץ ישראל. הוא סיפר כי אכן חשב על האפשרות הזאת, נוכח הפצרותיה החוזרות והנשנות של אימו. כבר למחרת רכש כרטיס והיה על מטוס חזרה בארץ ישראל.
“לאותו בחור הייתה התעוררות גדולה, אחרת אי–אפשר להסביר מה גרם לו כבר בנחיתה בארץ לחבוש כיפה על ראשו. הוא התארח במשפחה חב”דית בשבת הראשונה ושם סיפר את סיפורו שזה תשע שנים שהוא עם אותה גויה והפרידה מאוד קשה בעבורו. החבר’ה לא ויתרו לו, עד שהשתכנע והתקשר אל חברתו הגויה והודיע לה כי בחר בדרך התורה. מאז הפך לבעל תשובה והקים משפחה חב”דית לתפארת. אמו הודתה לנו בהזדמנות שבזכותנו יש המשכיות למשפחתה, שכן כי הוא בן יחיד”.
משיח בטוקיו
יש משהו אחד שאי אפשר להפספס בבית חב”ד בטוקיו, זה החיים סביב בשורת הגאולה. מיותר לשאול האם זה יכול לרחק יהודים, לאחר ששומעים על הפעילות האינטנסיבית שמעמידה את בית חב”ד בטוקיו בשורה הראשונה של העשייה החב”דית ביבשת אסיה. “יפן מלאה בעבודה זרה ובסטרא אחרא, ולכן כשיהודי מגיע לבית חב”ד, הוא לא רוצה לקבל חצי אמת, או אמת מלוטשת; הוא רוצה לקבל אמת שלמה! כשהדברים נאמרים ברצינות ואנשים רואים באיזו הקרבה אנחנו חיים רק בשביל המטרה הזו, אזי הם מכבדים והדברים מתקבלים”, אומר הרב אדרעי בנחישות אך עם חיוך.
“מי שחי משיח, כל חייו הופכים להיות משיח; הילדים מתנהגים משיח, עוזרים ומנקים, הם לא ירימו את הקול ויכבדו זה את זה, הרי הרבי יכול להתגלות בכל רגע… אנשים מרגישים אם אתה מדבר איתם אמת או מנסה למכור להם ‘לוקשים’. כשזה כך, הלבושים החיצוניים והפרסומות על משיח, אינם עניין חיצוני אלא עניין פנימי שמתפרץ החוצה. בית חב”ד מלא בפלקטים של משיח ודגלי משיח; יושבים אצלנו רבנים מכל קצות הקשת, דיינים המשתייכים לסטמאר ולאף אחד זה לא מפריע; להפך, הם מכבדים את זה.
“מנכ”ל וועד רבני אירופה, הרב אבא דונר ז”ל נהג להתארח אצלנו בקביעות כל אימת שהגיע ליפן לטפל בנושא של העצורים החרדיים. הוא היה ליטאי אדוק, שמר יומיים שבת (בגלל המעבר מעבר לקו המשווה) ונהג כמנהגיהם, אך זה לא הפריע לו לרקוד יחד עם הילדים שלנו ‘יחי אדוננו’ בהתלהבות. בפעם ראשונה שהוא הגיע אלינו, הוא שאל למה אנו חייבים לפרסם את אמונתנו זו? עניתי שאני חסיד וכחסיד אני בטל לדברי הרבי. הוא שתק, הביט בי ואז אמר שביקר אצל הרבי ביחידויות והיה אף ב–770 בהתוועדויות, וזו התחושה שהייתה גם לו…
אתה מרבה לספר על הפעילות שלך גם עם בני נח במסגרת השליחות, מה הרעיון שעומד מאחורי העבודה עם גויים?
“קודם כל, גם שבע מצוות בני נח זה אחד העניינים של הרבי. שנית, כשיהודי רואה שגוי עובד את השם, הוא מרגיש ושואל את עצמו איפה אני בסיפור? כשהוא רואה שבא גוי ושואל מה ה’ אומר? מה ה’ רוצה? כשיהודי שומע את זה הוא מיד אומר לעצמו האם גם אני שואל את זה?
“אנחנו רואים את זה כל הזמן במוחש. בכל שבת שבא יהודי ורואה גוי שהוא בביטול גמור להשם, זה גורם לו לחשוב באופן רציני מאוד, ועבודה שצריכה לקחת כמה שנים נעשית באותו רגע על המקום בקפיצת מדריגה.
“אספר לך סיפור שקרה לא מזמן. גוי יפני שמקורב כבר הרבה שנים לבית חב”ד, הצליח לאחרונה מאוד בחיים. ערב אחד, הוא הלך לשתות משהו באחד ממקומות הבילוי. הוא פגש במקום בחור צעיר ובמהלך השיחה שנקשרה סיפר לו הצעיר שהוא יהודי. שאל אותו הגוי, ‘אתה מכיר את ראביי בנימין’? ‘בודאי’ ענה לו היהודי, ‘אני מכיר אותו, אבל אני לא אוהב אותו’! ‘למה’? תמה הגוי, ‘אני לא יכול ללכת אליו, בגלל שהוא כל הזמן מדבר איתי על הגויה שלי’. ענה לו היהודי.
“השניים ישבו לשיחה כל הלילה. במהלכה שכנע הגוי את היהודי על סמך דברים ששמע בבית חב”ד, שלטובתו ולטובתה עליו לנתק איתה את הקשר. ‘אם אני הייתי יהודי — לא הייתי מתחתן עם יפנית לעולם’! אמר לו הגוי.
“בשעה 5:30 לפנות בוקר השניים דפקו בדלת, אני יורד למטה, פותח את הדלת, רואה את שניהם ולא מבין איך הם קשורים אחד לשני. הכרתי את הבחור, הוא גדל באחד הישובים הדתיים ולמד בישיבה ליטאית נחשבת. שאלתי מה קורה כאן? והם מספרים לי את כל הסיפור.
“הבחור היהודי ישב במקום לכתוב מכתב לרבי, הרבי ענה לו באגרות קודש ‘שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה’ היא תתהלל, בפרט שמדובר בבן ישיבה…’ הוא היה בהלם. ושאל אותי: מה אני עושה עכשיו? אמרתי לו, אתה יושב עכשיו כותב לה מכתב, שאתה לא חוזר אליה, אתה שולח לה בדואר שליחים שהיא בעצמה תפתח את זה. וכך היה. שבועיים אחר הוא עזב את יפן וחזר ארצה”.
איך אתה מסביר לבני נח את כל הנושא של משיח, לעתיד לבוא?
ראשית, יש דברים שהם לא שואלים יותר מדי. הם מבינים דבר אחד, הרבי הוא המשיח, ומשיח זה טוב.
שנית, יש ביניהם הרבה חסידי אומות העולם שכל מה שהם עושים, זה לקיים את מה שה’ רוצה, את שבע מצוות בני נח, הם אנשים רציניים מאוד, אנשי עסקים ומשכילים שלומדים גם חסידות ומגשימים את היעוד שלהם בתיקון העולם.