מי נח כ”ק אדמו”ר הזקן: כשם שמי המבול הייתה מטרתם לטהר את העולם, כך גם טרדות הפרנ

מי נח

כ”ק אדמו”ר הזקן: כשם שמי המבול הייתה מטרתם לטהר את העולם, כך גם טרדות הפרנסה, המכונות “מים רבים”, ו”מי נח”, עניינם לגלות באדם כוחות כמוסים של התמסרות לקב”ה, הגורמת התגברות על הקשיים. וזהו פירוש הפסוק: מים רבים (טרדות עולם הזה) ונהרות (נהרות של מחשבות) לא יוכלו לכבות את האהבה (הבאה מכח נפש האלוקית, בהתגברות רבה).

(תורה אור, פרשת נח, י, א)

רוח אלוקית מתנוססת

כ”ק אדמו”ר האמצעי: רוח אלוקית מתנוססת בכל אחד ואחד מישראל, המביאה אותו לשוב אל ה’ בכל לבבו, ולדבוק בתורה ובמצוות. זאת למרות שיגבר עליהם מאוד, עול דרך ארץ וטרדות עמוקות המבלבלות את המוח והלב לגמרי, אולם לא יינתק ולא יפול הנופל לגמרי חס ושלום, כמו שכתוב: מים רבים (טרדות הפרנסה) לא יוכלו לכבות את האהבה העצמית, שמושרשת בנפשותינו כמו טבע ממש.

(נר מצוה ותורה אור, הקדמה, א, א)

ההתגברות המביאה להתגלות

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: נאמר: “ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה”. מובא על כך בזוהר: “עלה זית - דא (זה) מלך המשיח”. ובעבודת ה’, פירוש העניין הוא, שדווקא על ידי שעם ישראל מתמודד ומתגבר על בחינת המים רבים, שהם טרדות העולם הזה, זוכה הוא להמשכת והתגלות מלך המשיח.

(אור התורה, במדבר כרך ב’, עמ’ תכט)

מסבב הסיבה והפרנסה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: אדמו”ר הזקן אמר משל על עניין התשובה, שהיא חרטה אמיתית, כמשל מי שהלך לרחוץ בנהר וטבע, שהרי הוא מתחרט בצורה האמיתית בשלימות, על כך שהלך לרחוץ בנהר. כמו כן, הנשמה שנתלבשה בגוף לעבוד את ה’ והאדם טרוד בטרדות הפרנסה, הרי הם “מים רבים”, ואסור להיכנס אליהם. ואכן אפילו קל שבקלים יכול למסור נפשו, וצריך לחזור בתשובה על דאגות אלו, שהרי ה’ הוא הנותן לך כח לעשות חיל והוא המסבב את הסיבה ואת הפרנסה!

(תורת שמואל תר”ם ח”ב, עמ’ תשפג)

הרצון העצמי לאלוקות

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: הרצון העצמי שבנשמות ישראל לאלוקות לא השתנה ולא התהפך לעולם גם בריבוי התענוגים הגשמיים, וכמו שכתוב: “מים רבים” - של ריבוי רצונות ותאוות זרות, “לא יוכלו לכבות את האהבה” - והרצון העצמי לאלוקות. ואכן רואים אנו שגם באלו הקלים שבקלים, המשוקעים רחמנא ליצלן בריבוי תאוות ותענוגים גשמיים, בזמני שמחה וכיוצא בזה, הם מתקרבים ליראי אלוקים, ומדברים בשבחם של יראי האלוקים, ומקיימי המצוות, ואיך שגם הם רוצים בזה, אלא שיש להם מניעות ועיכובים. הרי לנו שהרצון העצמי לאלוקות ישנו בו למרות הכל.

(המשך תער”ב, חלק ראשון, עמ’ תי)

כנס הספינה ב”מים רבים”

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: חז”ל מפרשים את הפסוק “נתת ליראיך נס להתנוסס”, שנתת לעם ישראל נסיונות של צרות הרבה, כדי להתנוסס, כלומר, לגדלם בעולם כנס של ספינה שהוא נראה למרחוק. ביאור הענין: שגם ב”מים - רבים” של מי הים המטיל חרדה על היושבים בספינה, הנה כשם שהנס של הספינה, הוא עומד בבטחון וחוזק המורה על רוממות והגבהה, כך יראי ה’, שהם “יראיך”, עומדים חזק בעבודתם בתורה ומצוות, כתוצאה מגודל בטחונם בהנהגת ה’, שהיא למעלה מהטבע, וכמו שכתוב: “ויקרא שמו ה’ ניסי”, ה’ הוא נס שלנו.

(ספר המאמרים תרפ”ט עמ’ 204)

מעלת התשובה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: לא זו בלבד שאין ביכולת ה”מים רבים” של טרדות הפרנסה, לכבות חס ושלום את אהבת ה’ של הנשמה, אלא יתירה מזו: על ידם נעשה יתרון באהבת ה’, שכן על ידי ירידת הנשמה למטה והתלבשותה בגוף, היא מגיעה למדרגה נעלית יותר ממדרגתה קודם ירידתה למטה. ויתרון זה נעשה על ידי כך, שזוכים למעלת התשובה, שעליה נאמר: “במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד”.               (ממאמר ד”ה מים רבים, מוצאי ש”ק נח ה’תשל”ח)