הלהט, ההתרגשות, העוצמה, השליחות: במלאות חצי יובל שנים לכינוס השלוחים תשנ”ג, שוחח

הלהט, ההתרגשות, העוצמה, השליחות: במלאות חצי יובל שנים לכינוס השלוחים תשנ”ג, שוחח ‘בית משיח’ עם שלושה שלוחים שאותם רגעי נצח מלווים אותם בכל רגע בחיי שליחותם ומיני אז בכל יוזמה ופעילות נושאים בגאון חסידי ייחודי את בשורת הגאולה וזהות הגואל * “כל אחד הרגיש שזה כמו נסיון העקידה שהיה לאברהם אבינו, אבל אין לנו אלא דברי בן עמרם, והעניין קיבל משנה תוקף, כשבפעם הראשונה הרבי יוצא לבאנקעט עם השלוחים ומעודד נמרצות “יחי אדוננו”

במשך 25 השנים האחרונות דיו רב נשפך במטרה לנסות להבין למה בדיוק התכוון הרבי באותן שיחות–קודש מכוננות בשנות הנו”נים, כמה דמויות הנושאים תארים ‘נחשבים’ ניסו לבאר ולפרשן את משמעות דבריו של הרבי ואת הכוונה בדבר ‘עבודת השליחות היחידה שנותרה קבלת פני משיח צדקנו’…

אך בין דפי ה’אגרות קודש’ חבויה אגרת מרתקת שכותב הרבי לחסיד ובה ‘טיפ’ קל ופשוט המורה לשליח או חסיד החפץ ללכת לבטח דרכו ולדעת איזו עבודה דורש ממנו הרבי, “הנה אחת, והמובחרת, שבעצות היא כאשר האדמו”ר שלו מורה לו באצבע דרכו ועבודתו” (אגרות קודש כרך ב’, אגרת רצז).

בבאנקעט כינוס השלוחים תשנ”ג, זכו אלפי השלוחים לחזות במו עיניהם באותה “מובחרת שבעצות” המבוארת במכתב זה, שבאמצעותה יוכלו לדעת בדיוק מהו העניין בו עליהם להיות ‘זהיר טפי’ ולא להתבלבל מפיתויי היצר - “כאשר האדמו”ר שלו מורה לו באצבע דרכו ועבודתו” - כאשר יצא כ”ק אדמו”ר שליט”א אל שלוחיו כדי לעודד בתנועות ראשו וידיו הק’ את שירת והכרזת קבלת המלכות “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.

רגעי ההוד המרטיטים הללו, תועדו בתיאור חי ביומני התקופה: “הקהל שר בהתלהבות עצומה ובהתרגשות מיוחדת והרבי הי’ נראה מאוד מלכות’דיק. הוא סקר את קהל השלוחים “כבקרת רועה עדרו” ועודד את השירה בתנועות ראשו הק’. כמה וכמה פעמים התרומם מעט מכסאו והסתכל לעבר אלו שעמדו למטה ועודד לעברם בראשו הק’ . . השלוחים שהיו נרגשים מאוד, החלו לשרוק והשמחה היתה עצומה כבהקפות.

במשך כל הזמן עודד הרבי בתנודות ראשו הק’ לכאן ולכאן, וכעבור כארבע דקות החל לעודד בחזקה יותר ובמהירות יותר לכל הצדדים, ימין ושמאל, קדימה ואחורה והשירה הרקיעה שחקים. עידוד זה נמשך במיוחד בדקה האחרונה, כשבמשך כל הזמן ממשיך לסקור את קהל השלוחים. המעמד נמשך כשש דקות ובסיומו סימן בראשו הק’ לסגור את הוילון”.

•

במלאות חצי יובל שנים לכינוס השלוחים תשנ”ג, שוחחנו עם שלושה שלוחים שזכו להשתתף באותו כינוס ואותם רגעי נצח מלווים אותם בכל רגע בחיי שליחותם ומיני אז בכל יוזמה ופעילות נושאים בגאון חסידי ייחודי את בשורת הגאולה וזהות הגואל.

 

עשרים וחמש שנה חלפו מאז כינוס השלוחים תשנ”ג. מה זה אומר לכם כשלוחים של הרבי מבחינת עבודת השליחות היום?

הרב ישראל הרשקוביץ, שליח הרבי ורב קהילת חב”ד אופקים: “ראשית כל, כאשר מדברים על כינוס השלוחים העולמי - מן הראוי לזכור ולהזכיר את משמעותו העכשווית של כינוס זה, כפי שנקבעה בדברי המשלח, בשיחה האחרונה לעת–עתה ששמענו בקשר עם הכינוס, בהתוועדות ש”פ חיי שרה ה’תשנ”ב (בה זכיתי להשתתף בעצמי ולשמוע במו אוזני את דברי הרבי) שבתחילתה הכריז הרבי כי תפקידם הנוכחי של השלוחים וה’שער’ דרכו עולים כל ענייני השליחות הוא העבודה החדשה: קבלת פני משיח.

מטרת הכינוס, אמר הרבי, “מתבטאת בנקודה זו: להתדבר ביחד ולקבל החלטות טובות על מנת לקיימן בפועל, כיצד לבצע את השליחות המיוחדת של הזמן שלנו: קבלת פני משיח צדקנו”, ואנו אין לנו אלא דברי בן עמרם. שליח שבזיכרונו חקוקים דבריו אלו של הרבי, לא יחפש מידי שנה לקראת הכינוס, לברר מהו “נושא הכינוס” בשנה זו - כאשר הדבר ברור ומפורש בדברי הרבי, שהטיל עלינו משימה זו, ומאז ועד היום הוא ממתין לביצועה והשלמתה על ידי חסידיו ושלוחיו.

כמובן שכולנו נהנים גם מהמפגש המרגש עם חברינו השלוחים מרחבי העולם, שיחות–רעים מלבבות והתוועדויות חסידיות שבת אחים גם יחד, לצד סדנאות, כנסים ודיונים חשובים למינוף והגברת הפעילות ולייעול הדרכים והאמצעים לביצוע השליחות, אך עלינו לזכור תמיד את מטרת ותכלית השליחות - למענה נועדו כלי–העזר הללו”.

הרב שניאור זלמן ליברוב, שליח הרבי ומנהל בית חב”ד פלטבוש ניו יורק: “מה שזה אומר לנו היום, שהעידודים הנמרצים של “יחי אדוננו” זה משהו שמלווה אותנו כל רגע ורגע, במיוחד היום.

אפשר להגיד שהמעמד הזה, שהרבי יצא בכינוס השלוחים היה אז מעין מחיית עמלק. כי עד כינוס השלוחים עדיין בתשנ”ג, היו עדיין כאלה שהיו אצלם ספיקות בקשר לאיך הרבי מקבל את עניין ה’יחי’, על כל פנים בקרב השלוחים שזו להם הפעם הראשונה שהיו בחצרות קדשנו בעת שירת “יחי אדוננו”.

אבל באותו מעמד ראו על פני השלוחים שזה מוחלט שברגעים האלה נמחק הספק, מיני אז לא היה יותר ספק, זה היה ברור כשמש וכולם רקדו בשמחה עצומה על ההתגלות הזאת שהרבי מעודד את הכרזת “יחי”.

מי שחסיד של הרבי יודע שהשיטה של הרבי זה שרק הולך ומתחזק והולך ומוסיף ואין בזה חלישות ח”ו, להיפך, זה רק ממריץ ומכביד עלינו  קצת את העבודה, או יותר מקצת, להמשיך לפרסם את זה בריש גלי”.

הרב מנחם מענדל הכהן פרידמן, שליח הרבי ומנהל בית חב”ד אור יהודה: “השליחות שמסר לנו הרבי בכינוס השלוחים תשנ”ב היא ‘לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש’. כך היה גם כשהגענו לכינוס השלוחים בשנה לאחר מכן בתשנ”ג, מה שאיחד את כל השלוחים ואת כל חסידי חב”ד, זה העניין הזה של השליחות היחידה והעיקרית: קבלת פני משיח.

וכשם שהיה ברור לנו בשנת תשנ”ב מה הרבי מבקש מאיתנו, כך אחרי הגילויים הנפלאים בשנת תשנ”ג היה ברור לנו מה הרבי רוצה שכל אחד מאיתנו יעשה ויפעל להביא את הגאולה האמיתית והשלימה. וכל מה שקורה עכשיו, ההעלם והסתר זה רק הכנה לקראת העניין של ההתגלות מה שהרבי הבטיח ואמר ברורות.

לכן, בימים אלה של כינוס השלוחים עלינו לערוך חשבון–נפש אמיתי ופנימי, האם ועד כמה עשינו עד עתה את השליחות המיוחדת של “קבלת פני משיח צדקנו”, ומה עוד אנו יכולים לעשות כדי להשלים את המשימה ולסיים את ביצוע העבודה שהטיל עלינו הרבי שליט”א, כל אחד במקום שליחותו”.

•

כיצד חשתם באותם רגעי נצח בהם הופיע הרבי בהדר גאון קדשו לעיני בניו השלוחים בליל ה’באנקעט’ ב–770 ועודד את שירת “יחי אדוננו”, ומה למדתם מזה?

הרב ישראל הרשקוביץ: “לעולם לא ימוש מזיכרוני המחזה מרעיד הלב מבאנקעט כינוס השלוחים תשנ”ג, עת בה יצא הרבי אל השלוחים ו–770 כולו סער מריקודים נלהבים של ‘יחי אדוננו’ בעוד הרבי מעודד את השירה בכל כוחותיו. מה שאנחנו יכולים ‘לקחת’ מהמעמד הזה - לראות איך שהרבי נותן לנו כוחות אדירים לעמוד במשימתנו.

אין לי ספק שהרבי ראה כבר אז את כל הקשיים והניסיונות, ההעלמות וההסתרים עמם נתמודד ואת כל מה שנעבור במשך 25 שנה - עם העבודה שהטיל עלינו לקבלת פני משיח ובפרט בעניין של ‘יחי אדוננו’…

ובעידוד הזה, כאשר הרבי בעצמו יוצא ומגלה עלינו את מלכותו - הוא לא רק נותן לנו את הכוחות להחזיק מעמד אלא הרבה מעבר לכך! הוא מוביל אישית את החדרת עניין ‘יחי אדוננו’ לכל העולם, ובמילא ברור שנצליח לבצע זאת, ובקרוב ממש נראה את העולם כולו מכריז לפני הרבי: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! ונראה שוב את הרבי מחייך ומעודד ומוליך את כולנו לגאולה האמיתית והשלימה”.

הרב מנחם מענדל הכהן פרידמן: “כל אחד הרגיש שזה כמו ניסיון העקידה שהיה לאברהם אבינו, אז בעצם כל אחד מאיתנו עכשיו חווים את אותו עמידה בניסיון באמונה בדברים של הרבי שהולכים לקבלת פני משיח, על אף שבחיצוניות הדברים נראים אחרת, אבל אין לנו אלא דברי בן עמרם, והעניין קיבל משנה תוקף, כשפעם ראשונה הרבי יוצא לבאנקעט עם השלוחים היה תשנ”ג, שהבאנקעט היה ב–770 והעידודים והשמחה של הרבי נתנו גושפנקא שכל מה שהרבי דיבר במשך כל השנים ובפרט בתשנ”ב ובכינוס השלוחים זה ביתר שאת וביתר עוז.

וכמו שהיה עם יוסף כשהוא נפגש מחדש עם אביו אז הוא שלח לו את העגלות, ואז אבא שלו ידע שיוסף זוכר מה הם עצרו בפעם האחרונה שהם למדו על העניין של עגלה ערופה, אז גם אנחנו ניפגש תיכף ומיד עם הרבי שליט”א, ואנחנו הלאה עוסקים באותו עניין של קבלת פני משיח - יחי אדוננו - שהרבי עודד,  אז הרבי רואה שמה שהוא הפסיק איתנו שמאז ההעלם והסתר, אז אנחנו נאמנים לאותו עניין של השליחות היחידה והעיקרית קבלת פני משיח בפועל ממש”.

הרב שניאור זלמן ליברוב: “אני לא צריך לתאר את ההתרגשות כי את זה רואים בוידאו איך שכולם רקדו ואיך שכולם קיבלו את זה, ולמרות שעברו בינתיים עוד 25 שנה לא צפויות, אבל זה לא מחליש את המשמעות של המעמד הנשגב הזה לו היינו עדים.

אפשר לומר כי כאן הרבי בעצם נתן לשלוחים לקיים את מה שהוא ביקש שנה קודמת לצאת בהכרזה לכל השלוחים שהעבודה היחידה שנשארה זה לקבל פני משיח, וזה היה קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש בהתגלות, וצריכים לעבוד יותר קשה לבטל את ההעלם, ויהי רצון שנזכה שבכינוס השלוחים תשע”ח - 25 שנה זה מספיק, שיהיה כבר מה שנקרא התגלות לעין כל, כמו שהרבי אומר בשיחה של תולדות בהמשך לכינוס השלוחים, שזה יהיה לעין כל תיכף ומיד ממש”.