הזוג ווייל, ידידיו של ז’אק ליפשיץ, וכמוהו אמנים העוסקים בפיסול, החלו בעקבותיו לע

הזוג ווייל, ידידיו של ז’אק ליפשיץ, וכמוהו אמנים העוסקים בפיסול, החלו בעקבותיו לעמוד בקשר עם הרבי >>  במכתב המופיע כאן, הרבי נוגע בנקודה הרגישה ביותר: העיסוק באמנות זו, חייב להתאים באופן מוחלט לתורה!

ב”ה

כ”ט שבט תש”כ

ברוקלין נ.י.

מר חיים יעקב ליפשיץ

שלום וברכה:

קיבלתי את מכתבך באיחור מסויים, אבל נהניתי לקרוא בו שהמצב המשפחתי* נפתר בצורה משביעת רצון על ידי רב אורתודוקסי, שעשה עליך רושם עמוק.

יתן ה’ שהתפתחות משביעת רצון זו תבשר על הצלחות אחרות בכל ענייניך, בהתאם לתורה, תורת חיים, כולל, כמובן, מצב הבריאות. מאחר, כפי שאתה יודע, המורה הגדול הרמב”ם פסק שדאגה לבריאות הגשמית היא חלק מדרך החיים הדתית שלנו. זה מודגש יותר בתורת החסידות, שלימדה אותנו שכל ההיבטים היומיומיים של החיים הגשמיים, כולל אכילה, שתיה, וכדומה, ובודאי ההיבטים הקשורים עם רגשות כמו אמנות וכדומה, יכולים ואמורים להתעלות לדרגה רוחנית נעלית יותר אם יעשו בהתאם לתורת משה, כפי שהזכרת במכתבך, מתוך שמחה פנימית וטוב לבב.

בעמדנו על סף החודש השמח ובר-המזל - אדר, שכך היה עבור כל עמנו במשך ההיסטוריה, וגם עבור כל יהודי יחיד, שהוא חלק בלתי נפרד מעמנו, אני שולח לך את איחול הברכה המסורתי לחודש שמח ומוצלח.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

תודה רבה על ההערות בנוגע לעבודתה של מרת וו.

ב”ה

י”ב אדר תש”כ

מר חיים יעקב ליפשיץ,

שלום וברכה:

בהתקרב פורים, הנני משגר לך בזה את איחולי לפורים שמח ומעורר השראה.

בטוחני שקיבלת את מכתבי הקודם, אני מצרף עותק של מכתבי הקודם למשפ’ וויילס בנוגע לנושא הפיסול, והייתי שמח לקבל את השקפותיך ותגובותיך על הנושא.

בפרישת שלום אישית ולבבית

בברכה,

ב”ה

י”ב אדר תש”כ

מר ומרת ארנסט וארנה ווייל

שלום וברכה:

זהו אישור קבלה למכתבכם מ-28 לפברואר, עם התייחסות נוספת לנושא הפיסול בהתאם לתורה, תורת חיים. אתם מציבים את השאלה האם הפירוש המסורתי של התורה עדיין אמור להתקבל, או שיש לחזור אל המקורות ולחפש פירוש אחר.

אני מאמין שנגעתי בסוגיה זו במהלך שיחתנו, אך אנסה להבהיר זאת.

אפילו מבט חטוף בתורה (אני מתכוון לחמשת חומשי תורה) מוביל למסקנה הבלתי נמנעת, כי ביחד איתה ירד אלינו גם הסבר רחב יותר או פרשנות, שבלעדיה היא תהיה לעתים קרובות חסרת משמעות. קחו, למשל, את מצוות הנחת תפילין, שניתנה בתורה במילים “והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך”. ברור, שאת המצווה הכתובה ליוה הסבר בעל פה, כיצד מצווה זו התממשה הלכה למעשה, בנוגע לתפילין עצמם, לאופן שבו מניחים אותם וכו’. כמו כן בנוגע לכל ענייני התורה שבכתב. יתר על כן, בהתחשב בחוכמה העמוקה הכלולה בתורה, שבכך מודים הכל, וודאי לא יעלה על הדעת שהיא תקבע כללים שיישומם היה בגדר תעלומה.

מסקנה בלתי נמנעת זו, כלומר, שהמצוות שניתנו בקצרה בתורה שבכתב הורחבו בו זמנית בעל פה, גוררת בעקבותיה את המסקנה כי הראשונים שקיבלו הסבר זה בעל פה מסרו אותו לילדיהם, ואלו לשלהם, וכן הלאה, מדור לדור.

יתר על כן, מאחר וזו עובדה היסטורית שמעולם לא הייתה הפסקה בהיסטוריה היהודית, וכי למרות הפיזור והגלות (או בגלל זה), תמיד הייתה המשכיות בהיסטוריה היהודית, עם הרבה מאות אלפי יהודים שתמיד שורדים וממשיכים את המסורת היהודית, האותנטיות שלה חייבת להיות מקובלת ללא ספק, מכיון שזו סתירה גמורה לשכל הישר להניח שכל אחד יכול לשנות בקיצוניות את המסורת בנסיבות שכאלו.

עכשיו, לנקודה שהעליתם במכתבכם. אם זה נכון, כאמור לעיל, שהתורה שבכתב הייתה מלווה בתורה נרחבת בעל–פה, בהחלט מתקבל על הדעת באופן חזק יותר, כי לעשרת הדיברות, שסימנו את פתיחתה של התורה, היה הסבר מניח את הדעת. וכך, כאשר נאמר בתורה, “לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני … פסל וכל תמונה …” בוודאי נאמר לעם באופן חד משמעי למה הכוונה במילים אלו. קל וחומר, לאחר שזה עתה השתחררו ממצרים, בה עבודת אלילים היתה כה נפוצה, וכתות שונות סגדו לכל כך הרבה אלילים ופסלים, אלילים ותמונות מכל הסוגים, בפיסול, בציור, בתבליטים וכו’, המייצגים צורות בני אדם, בעלי חיים, צמחים, חרקים, וכו’, כפי שידוע לנו מפפירוסים, חפירות, וכדומה. במילים אחרות, דווקא בתחום זה יהיו הוראות מפורטות ביותר מה אסור ומה לא.

מכל האמור לעיל, ברור שהפרשנות המסורתית של התורה צריכה להתקבל כאותנטית, ואם חלק מהפרטים שלה נראים בלתי מובנים, אנו עשויים לחפש אחר הסבר, אבל אין זה צידוק להחשיב את הפרשנות עצמה כפגומה.

אני מדגיש את הנקודה הזו, כי הנושא הנדון הוא אמנות הקשורה באיסור הבסיסי של עבודה זרה, אך מצד שני, באם היא מנוצלת בדרך העולה בקנה אחד עם התורה, היא יכולה להשפיע באופן חזק על עולם הרגשות של המתבונן הרגיש ולעורר אותו. בד בבד, עיקרון ידוע בתורתנו תורת חיים, שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים. מאחר שייעודה של אמנות הפיסול הוא לעורר את הרגשות הגבוהים ביותר, ניתן להשיג זאת באופן הטוב ביותר כאשר השיטות מותאמות במידה המירבית לתורה.

הניסיון שלי במצבים דומים, אם כי לא בתחום הפיסול, שכנע אותי שכאשר האנשים שהתלבט הכריעו לפי הנחיות התורה, מצאו את דרכם קלה הרבה יותר מהצפוי וזה הביא להם יותר שלום ושלוה ממה שהם חשבו שאפשרי.

מקווה לשמוע בשורות טובות מכם, ומאחל לכם חג פורים שמח,

בברכה