מרדכי שמואל אשכנזי

גם השתא הכא ישבנו מושב בית דין כהכנה לקראת השביעית, וידיעותיו הרחבות ועיונו המבריק, והבנתו הרחבה והטובה, היו בולטים בכל ישיבה ובכל התייעצות, בהוד והדר וביישוב הדעת להפליא.

 טור מיוחד מהרב שלמה משה עמאר, הראשון לציון ורבה הראשי לירושלים

כרעם ביום בהיר הכתה בליבנו השמועה הרעה שבישרה על הסתלקותו של אחד המיוחד מגדולי וחשובי הרבנים בארץ ישראל ובעולם, הגאון החסיד והעניו כש”ת מוהר”ר מרדכי שמואל אשכנזי זללה”ה, רבו של כפר חב”ד עשרות שנים, והרב דהמועצה האזורית עמק לוד, שנלקח מאתנו לפתע פתאום, והשאיר חלל ריק בעולם הרבנות בכלל, ובעולם החסידות דחב”ד בפרט.

זה האיש הגדול והחשוב מאד, שהיה גדול בתורה, בקי בכל התורה בהיקף רחב מאד, ומעמיק עצום בלימודו, אשר בדעתו תהומות נבקעו, וכל ימיו היה ממית עצמו באהלה של תורה, ולן בעמקיה, גוד אסיק לכל מרחביה, ימה וקדמה צפונה ונגבה, וגוד אחית עמוק עמוק מי ימצאנו, ומחדש נפלא בסברא ישרה ובהגיון בריא, כאשר יראה כל ת”ח מספריו וכתביו, ובפרט בספרו הגדול שכתב סביב הלכות תלמוד תורה של האדמו”ר הזקן זיע”א בעל התניא והשו”ע.

כל שיחה עמו היתה מלאה בדברי תורה, מתוך מתיקות וערבות של והערב נא ה’   אל–הינו את דברי תורתך בפינו וכו’.

עוד לפני שנים רבות ישבנו יחד במותב תלתא כחדא המנוח ע”ה, והגאון כמוהר”ר שלמה בן שמעון יבלחט”א וה’ ירפאהו רפואה שלמה, חבר בי”ד הגדול ואני הצעיר באלפי ישראל, כבית דין שדן בענין אוצר בית דין של שמיטה לדון במלאכות איזה מהן מותרות, משום אוקומי אילנא ואיזה אסורות כדי להורות הלכה לחקלאים יראי שמים שידעו כדת מה לעשות; וכן בדין חלוקת הפירות על פי דת ודין, והכל התנהל בכובד ראש ובאהבת איש את רעהו, ומתוך אחריות ויראת שמים חופפת. וגם השתא הכא ישבנו מושב בית דין כהכנה לקראת השביעית, וידיעותיו הרחבות ועיונו המבריק, והבנתו הרחבה והטובה, היו בולטים בכל ישיבה ובכל התייעצות, בהוד והדר וביישוב הדעת להפליא.

ומלבד גדלותו התורנית, היה גדול במעשים טובים וחשובים, הן בתחומי הרבנות בכלל, והן בעניינים פנים–חסידיים שהיה מהגדולים והיותר חשובים, בחסידות חב”ד.

ועם גדלותו ומעלותיו הרבים,  היה נכנע ומתבטל לפני רבותיו, ובמיוחד כלפי כ”ק הרבי מליובאוויטש, התבטלות מוחלטת כתלמיד צעיר, בזוך ובטוהר ובחן וחסד.

ועתה היה לאין מחמד כל עין, ועדיין הלב ממאן להאמין, ורק ביום ראשון השבוע ראיתיו במסיבה של סיום הרמב”ם ז”ל בעיה”ק ירושלים תובב”א, ושאלתיו על בריאותו ועל רגלו, ואמר שהגיע לפרק “כיצד הרגל”, והשבתיו, “רגלי חסידיו ישמור”, ואיחלתי לו בריאות וכו’, ולא עלה על דעתי שזו היתה פגישת פרידה, שנתפרדה החבילה.

וי לחבילה וי לאזילא, וי להאי שופרא דבלי בארעא; אוי לספינת כפר חב”ד שאיבדה את קברניטה מנהיגה מזה שנים רבות. מי יתן לנו חליפתו מי יתן לנו תמורתו, בגן עדן תהיה מנוחתו, ויהיה מליץ יושר לכל משפחתו ושליח ציבור נאמן לכל קהל עדתו, ונשמע ונתבשר בשורות טובות וישועות ונחמות אמן.