ביום זה - כ”ח ניסן - עלינו לקבל על עצמנו תוספת התחזקות להתחבר למי המקוה שלפני הג
ביום זה - כ”ח ניסן - עלינו לקבל על עצמנו תוספת התחזקות להתחבר למי המקוה שלפני הגאולה, ‘מי הדעת הטהור’ של שיחות נ”א נ”ב ולחנך את משפחתינו וילדינו שיחיו שאנו לא מחכים רק בכללות לביאת משיח צדקנו - אלא אנו עושים כל אשר ביכולתינו להביא את הרבי מלך המשיח!
ביום זה - כ”ח ניסן - עלינו לקבל על עצמנו תוספת התחזקות להתחבר למי המקוה שלפני הגאולה, ‘מי הדעת הטהור’ של שיחות נ”א נ”ב ולחנך את משפחתינו וילדינו שיחיו שאנו לא מחכים רק בכללות לביאת משיח צדקנו - אלא אנו עושים כל אשר ביכולתינו להביא את הרבי מלך המשיח!
הרב ישראל הרשקוביץ, שליח הרבי מלך המשיח לאופקים, ורב קהילת חב”ד בעיר
נפתח במעשה שהיה: בגיליון ‘בית משיח’ של י”א ניסן (הגדוש בתוכן חסידי רב ומרתק, וכאן המקום להביע ייש”כ גדול ורב לכל הצוות העוסקים בזה יומם ולילה), מובא יומן מרתק שכתב החסיד אלכסנדר בן נון – ובו גם סיפורים לא מוכרים על רבותינו נשיאנו וגדולי החסידים וכו’.
בין הסיפורים מופיע סיפור על משפחה שבנה חי רח”ל עם גויה ורצה להתחתן עימה והמשפחה ניסתה להשפיע על האשה שתקבל עליה עול מצוות ותתגייר כהלכה. האשה הנ”ל הייתה משכילה ודרשה להבין כל דבר בשכל, ולכן גם דרשה שתהליך הטבילה במקוה – אותו היא נדרשת לעבור לפני במהלך הגיור, יוסבר לה ואף יובן לה טעמו ונימוקו - וללא זה היא ממאנת להתגייר כהלכה.
לאחר שהפגישו אותה עם רבנים שונים שניסו להסביר לה זאת, והיא עדיין לא השתכנעה - הרי כמוצא אחרון הצליחו להשפיע עליה להיכנס ליחידות לרבי, וכשיצאה מחדר קודשו אמרה “כאן בחדר הקטן מאירה ‘שמש האנושות והיהדות’“, והמשיכה שכעת לא רק שהיא תקיים הכל כהלכה אלא היא דורשת לדחות את מועד החתונה עד שתלמד כדי שתוכל לקיים מה שנדרש מיהודיה כשרה וגם מבעלה דרשה שיתחיל לקיים תורה ומצוות…
כאשר שאלו אותה ”מה אמר הרבי, שהפך את דעתך לגמרי לחיוב?” – סיפרה שהרבי אמרה לה, “שגיור אינו רק ידיעת היהדות וקיום מצוות, אלא בראש ובראשונה ‘אקט’ של לידה. כשם שהילד מתנתק מרחם אימו, כך הגר מנתק את עצמו מעברו הרוחני, התרבותי והביולוגי. וכפי שבלידה כפשוטה, הכרחי וטבעי שיופיעו דם ומים כאשר מי השליה שהולד נמצא בו ניגרים ונשפכים, ובדרך זו ובתהליך זה מתרחשת הלידה - כך כאשר גוי מתגייר, עליו לעבור דם ברית (לגבר) ומים - מי הטבילה. ולכן הכרחי שתיכנס למים כגויה ותטבול כהלכה, ואז תצא ממי המקוה ‘כתינוק שנולד’. וסיים הרבי, שכשם שבלי מים אין לידה - כך אין גיור ללא טבילה”. ע”כ תוכן דברי קודש רבינו.
על משקל דברי קודש אלו, הרי לאחרי שהשי”ת גילה לנו, על ידי עבדיו הנביאים – רבותינו נשיאנו – בכמה וכמה מקומות בדא”ח, שהגלות נמשל לעיבור והגאולה נמשלה ללידה – מובן מהנ”ל, שכחלק מתהליך הלידה והגאולה יש לטבול במים, וכלשון הרמב”ם בסוף הלכות מקוואות ”במי הדעת הטהור” - שבתקופתנו הרי מי הדעת הטהור הם שיחות הדבר מלכות מהשנים נ”א ונ”ב.
מה הקשר בין התאריך כ”ח ניסן לבין השיחה הידועה של הרבי מה”מ, בה תבע הרבי ”עשו כל אשר ביכולתכם – ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל בכלים דתיקון – להביא בפועל את משיח צדקנו תיכך ומיד ממש !”
ובכן ב’דעת תחתון’ ניתן להסביר זאת כך:
ב”היום יום” לז’ אייר כתוב: “נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה - נוסף על השיעורים הקבועים -דף ליום דף ליום”. ע”כ.
פתגם זה ומיקומו מעורר שתי תמיהות: א. הרי אנו כבר ‘עמוק’ בתוך ימי הספירה ולמה רק כעת מגיעה ההוראה ללמוד מסכת סוטה? ב. מה ההוספה (הדגש) במילים “דף ליום דף ליום”?
אולי יש לומר הביאור בזה: בקביעות השנה בה נדפס לוח ‘היום יום’, שנת תש”ג, הרי ביום זה למדו בחת”ת את היום הרביעי בפרשת ‘אמור’, שם קוראים על מצוות ספירת העומר ”וספרתם וגו’“ - ולכן כאשר לומדים בתורה על מצוות עשה של ‘וספרתם’ - מתאים להביא את מנהגנו ללמוד מסכת סוטה בימי הספירה.
בנוסף לזה: בפסוקי החת”ת לאותו יום הרי הכתוב אומר “תמימות תהיינה” שזה המקור לדעה שאם החסיר יום אחד הרי אינו יכול לספור כלל - וכאן מלמדנו הרבי, שלימוד מסכת סוטה אינו רק ענין כללי – שבמהלך ימי הספירה צריך להספיק ללמוד את כל מ”ט דפי מסכת סוטה. אלא שהמנהג הוא עמוק יותר: שצריך ללמוד (בדוקא!) דף ליום דף ליום – כדוגמת הענין של תמימות תהיינה (ולפי זה גם מי שמסיבה מסויימת למד כבר כמה דפים ‘קדימה’, הרי לכאורה צריך לחזור וללמוד כל יום דף השייך לאותו יום!)
ומכאן מגיעים אנו למסקנא נוספת: על דרך מה שהרבי אומר פעמים רבות בהתוועדויות, שאפשר ללמוד הוראה משיעורי חת”ת - דהיינו שהם קשורים ‘למהות’ אותו יום שלומדים אותם.
- הרי על דרך זה הוא גם במסכת סוטה: כל דף קשור למהות היום שצריך ללמוד אותו.
ובהתאם לזה הרי בולט לעין, שכל שנה ביום כ”ח ניסן (שבו הרבי אמר את השיחה הידועה שבתוכה “הנני מוסר את הענין אליכם” - עשו כל שביכולתכם וכו’) - לומדים אז את דף י”ג בסוטה - ושם בגמרא ובפרטיות בתוס’ - ש “סוד הגאולה” נמסר ל(סרח בת) אשר! והרי הרבי נולד בי”א ניסן שבו הקריב שבט אשר וענינו תענוג ומלכות (כמבואר בשיחות רבות).
והרי הרבי, שלו נמסר ‘סוד הגאולה’, מוסר לנו ביום זה - את סוד הגאולה באומרו: הנני מוסר את הענין אליכם וכו’!
ולהעיר שבדף זה (י”ג) בעמוד ב’ מובא ויש אומרים “לא מת משה”!
ומה מפליא הדבר שלאחר שהרבי הודיע שהוא מוסר לנו את הענין - הרי הרבי הגביר את השיחות מאז כ”ח ניסן באופן מפליא, ובשיחות אלו מדבר שענין הגאולה זה להכניס את הי”א (= האחד עשר, שזהו אנת הוא חד ולא בחושבן) לתוך העולם (העשר), ובמשך י”א (אחד עשר) חודש מיום ליום! מכ”ח ניסן עד כ”ז אדר, הרבי מגלה לנו את ‘סוד הגאולה ’ שענינה כנ”ל י”א – ואומר ברור ש”מנחם שמו” ואומר ברור שכבר התחיל פעולת משיח בעולם וכו’ וכו’
הרי ברור שביום זה - כ”ח ניסן - עלינו לקבל על עצמנו תוספת התחזקות להתחבר למי המקוה שלפני הגאולה, ‘מי הדעת הטהור’ של שיחות נ”א נ”ב ולחנך את משפחתינו וילדינו שיחיו שאנו לא מחכים רק בכללות לביאת משיח צדקנו - אלא אנו עושים כל אשר ביכולתינו להביא את הרבי מלך המשיח!
וכאשר אנחנו ‘נחיה’ עם זה כראוי, וההכנות לביאת המשיח יהיו אצלנו בפשיטות כהכנות המתאימות לביאת הרבי מלך המשיח - הרי מאיתנו חיילי בית דוד יופנם דבר זה בכל עם ישראל ובכל העולם כולו עד שיתאחדו כולם בשירה ובזמרה של ”יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד” !