שם: הרב משה דיקשטיין | גיל: 59 | ילדים: 11 | עיסוק: מנהל חנות ‘מרכז מצוות מהדרין’ בבאר שבע

שם: הרב משה דיקשטיין | גיל: 59 | ילדים: 11 | עיסוק: מנהל חנות ‘מרכז מצוות מהדרין’ בבאר שבע

לפעמים זה קורה יום אחר יום. הרב משה דיקשטיין מעמיס על כתפיו הרחבות בלוני גז, סירים ענקיים, ברנרים וציוד נוסף ויוצא להכשרת מטבחים ברחבי הדרום. “ממתי אתה עושה את זה”? שאלתי אותו. “מתשל”ו, קצת אחרי שהרבי יצא במבצע כשרות. בן כמה היית אז”? הוא שואל אותי. “ההורים שלי עוד לא היו נשואים”. אני אומר לו. “יפה”, הוא אומר, “אתה רואה, מאז אני עוסק בתחום, התחלנו בתל אביב, עברנו דרך עוד כמה מקומות בארץ ישראל. בסוף הגענו לבאר שבע. אני אפילו לא יכול לזכור כמה מטבחים הכשרתי”.

הרב משה דיקשטיין הוא אחד החיילים הוותיקים של הרבי בבאר שבע. הוא נשלח לשם על ידי הרבי ומאז הפך לחלק מהנוף הבאר–שבעי. אין אדם שגדל בעיר שלא מכיר אותו, מבית הספר היסודי, מהתיכון, או מהחנות בתחנה מרכזית.

ואם כל זה לא הספיק כדי להכיר את דמותו התמירה של הרב דיקשטיין, הרי שהיא ניבטת מפעם לפעם מעל דפי העיתון, בעיקר בעת אסונות ובאירועים פחות משמחים, כמפקד יחידת זק”א בעיר. פעילות התנדבותית בגינה גם קיבל לאחרונה את אות ‘מגן ראש העיר’.  

לפרנסתו עוסק הרב דיקשטיין כמנהל חנות ‘מרכז מצוות למהדרין’. החנות הממוקמת בתחנה המרכזית בבאר–שבע מתפקדת כבית חב”ד לכל דבר. המקום הומה תושבים והרבה חיילים שנכנסים ומקבלים בחנות סיוע בנושאי יהדות.

במסגרת פעילותו בבאר שבע, הוא מרצה ליהדות בכל בתי הספר בעיר. זה החל בקורסים לבר מצווה מטעם ‘מרכז המצוות’, אולם הכריזמה המתפרצת ואישיותו הכובשת הפכו אותו למרצה ליהדות בכל בתי הספר בעיר לפני חגים, בטקסים, עם ילדים קטנים ועם תלמידי תיכון, הרב דיקשטיין תמיד מוכן למשימה.

אולם נראה כי העבודה הסיזיפית מכולן היא מבצע כשרות. בשבת פרשת פנחס ה’תשל”ה, יצא הרבי במבצע כשרות. זמן קצר לאחר מכן, נטל הרב דיקשטיין את המשימה והחל לפעול בתחום. מאחוריו אלפי מטבחים שהכשיר.

השם של הרב דיקשטיין נמצא בזיכרון לא רק של השלוחים בדרום, אלא של כל ארגוני ה’קירוב’ למיניהם ופעילים תורניים שונים בערים ובמושבים בדרום. “יש לכולם את הטלפון שלי”, אומר הרב דיקשטיין, “ברגע שמשפחה מוכנה למבצע, אני מגיע עם הציוד”.

במהלך השנים, צבר הרב דיקשטיין סיפורים מרתקים. “פעם אחת, הזמין אותי סטודנט מרוסיה”, הוא מספר. “זה היה בתחילת שנות הנוני”ם, אחרי גל העלייה הגדול. הוא אמר לי, “אני לא מתכונן להיות דתי, אבל אני רוצה שתכשיר לי את המטבח, כי כשהייתי ברוסיה, הבטחתי שאם אגיע לארץ ישראל, אקפיד לאכול כשר”. כיום אותו סטודנט הוא חסיד חב”ד ואברך חסידי”.

הכשרת מטבחים היא עבודה סזיפית קשה, אך גם דורשת מיומנות וידע הלכתי נרחב. “אתה עושה את זה כמעט ארבעים שנה”, אני שואל את הרב דיקשטיין, “לא חשבת פעם לעצמך, מספיק. בוא ניתן לצעירים יותר לעשות את העבודה”?

“אני חושב על זה, כמעט כל יום”, הוא אומר, “כל פעם שאני עולה שלש או ארבע קומות בלי מעלית עם בלון גז על הגב, אני אומר לעצמי: משה, די, זו פעם אחרונה. אבל זו השליחות שלי, אנחנו עוסקים במבצעים של הרבי והרבי נותן כוחות למה שצריך. מעבר לכך, זה מקצוע לא פשוט. צריך המון ידע הלכתי כדי להכשיר טוב. לא פעם ראיתי חבר’ה צעירים שהכשירו מלונות לפסח, ולא רק שלא הוציאו אותם מכלל חמץ, גם מכלל טרף אני לא בטוח שהם יצאו. אנשים חושבים ששופכים מים רותחים וגמרנו”.

“פעם אחת הזמין אותי בחור שהתחזק. “בעיקרון אנחנו אוכלים כשר בבית”, הוא אמר, “רק אני התחזקתי לאחרונה, ואני מקפיד לאכול רק מהדרין, אז לכן אני רוצה להכשיר את המטבח, ליתר ביטחון”.

התחלתי לעבוד, ובמקביל התחלתי לשאול אותם שאלות. התברר לי שהם היו נוהגים בקביעות לרכוש בשר בקר טרי מאחד המושבים ולהכשיר אותו בעצמם. את ההכשרה הם ביצעו לא כשורה, על פי זיכרון מעורפל, והבשר שלהם היה טרף לחלוטין. עכשיו היה צריך להכשיר את המטבח לא מכשר למהדרין, אלא מדם, שזו ההכשרה המורכבת והקשה ביותר”.

בשיחה שהגיה הרבי אודות מבצע כשרות, הכריז הרבי שכל מי שיכשיר את המטבח והכלים וכו’, ויודיע למזכירות כמה הוצאות היו לו — הרבי ישתתף עמו בחצי מההוצאות. הרבי הבהיר אז שעל הפנייה צריך להיות חתום רב השכונה בה מתגוררים. בפשטות, הסיבה היא שדיני הכשרה מורכבים מאוד, ולכן חשוב שרב מורה הוראה יבדוק את ההכשרה, ויאשר שאכן נעשתה בהתאם להלכה.