ניגון “שושנת יעקב” ‘התחפש’ בליובאוויטש שעה ששינה את מילותיו. זהו ניגון שמבטא את

ניגון “שושנת יעקב” ‘התחפש’ בליובאוויטש שעה ששינה את מילותיו. זהו ניגון שמבטא את השמחה של חסיד בהתקשרותו לנשיא הדור ואת שמחת הניצחון המוחלט של הגאולה >> כתבה מיוחדת על ניגוני ה’אופרה’ החסידית * הרה”ת לב לייבמן, מכון ‘נגינה לאור החסידות

פורים וניגוניו

לכבוד פורים, מדורנו יעסוק בשני ניגונים על הפיוט המסורתי “שושנת יעקב” הנאמר לאחר קריאת המגילה. מילות הפיוט “ארור המן, ברוך מרדכי” עד “וגם חרבונה זכור לטוב” לקוחים מתלמוד ירושלמי ומובאים בטור ושולחן ערוך.

בספר הניגונים חב”ד מופיעים בהקשר לפורים שני ניגונים בלבד - שניהם על המילים “שושנת יעקב”. הניגון הראשון הוא המסורתי וקדום יותר, ואילו השני הולחן על ידי ר’ שלום חריטונוב. בשני ניגונים אלו יש פן מוזיקלי מיוחד שלא מצינו דוגמתו בניגוני חב”ד אחרים.

יש גם את הניגון המוכר על המילים “ויהי בימי אחשוורוש”. מדובר בעצם בניגון שמחה ללא מילים, כאשר המילים “ויהי בימי אחשוורוש” הותאמו לו רק בשנים מאוחרות יותר, וניגנוהו אצל הרבי בשנות המ”ם.

 

שושנת יעקב ושושנת חסידים

הניגון הראשון של “שושנת יעקב” לפורים, הינו ניגון מספר נ”ד בספר הניגונים, לאחר ניגון “הנרות הללו” לחנוכה. שניהם, בחטיבה של ניגונים המסורתיים השייכים למועדי השנה.

במפתח ניגונים נרשם בקיצור, כי ניגון זה שרו אותו תלמידי ‘תומכי תמימים’ בליובאוויטש במקהלה (על מקהלה זו כבר הורחב בגיליון של כ”ף חשוון ש.ז.), בפורים. נוסף לכך, שרו את הניגון גם בי”ט כסלו, בשינויי המילים הבאות: במקום “שושנת יעקב” - “שושנת חסידים”, במקום “ברוך מרדכי” - “ברוך אדמו”ר הזקן”, ובמקום ארור כו’ - “ארור אביגדור המסור”.

ידוע שלאחר גאולת אדמו”ר הזקן, חסידים רצו לרשום “מגילת י”ט כסלו”. אמנם רעיון זה של קביעת מגילה לא נתקבל על ידי אדמו”ר הזקן, אך פיוט–ניגון “שושנת יעקב” אכן הושאל מפורים לי”ט כסלו. על כל פנים, כבר ניתן לראות שמדובר כאן בניגון מיוחד שלובש תחפושות שונות.

[בחב”ד–פדיה נרשם שזה ניגון לחסידי אדמו”ר הזקן (!), ללא ציון מקור. יתכן והגיעו למסקנה זו על שום שהיו שרים את הניגון על גאולת אדמו”ר הזקן, ולא על גאולת אדמו”ר האמצעי או הרביים שאחריו. ועדיין צריך חיפוש למקור הדברים].

ניגון “שושנת יעקב” אצל הרבי

בשבת זכור י”ג באדר (ערב פורים) תש”מ, בסוף ההתוועדות הורה הרבי לחזן ר’ משה טלישבסקי לנגן “שושנת יעקב” הנ”ל. ר’ משה לא ידע את הניגון, אז הרבי הורה לר’ יואל כהן להתחיל את הניגון. במשך הניגון הרבי הסתכל בסידור (במילות הפיוט “שושנת יעקב”) ושר יחד עם הציבור.

למחרת ביום ראשון, פורים, לקראת סיום ההתוועדות (לפני ניגון ד’ בבות) הרבי אמר עם חיוך - “מ’זאל זינגען (שישירו) שושנת יעקב”, ונגנו את הניגון “שושנת יעקב”. התחילו ישר מן המילים “שושנת יעקב” ללא כל ההקדמות שיש בניגון.

 

שושנת צדיק הדור

כאמור, בנוסף לניגון זה, ישנו ניגון “שושנת יעקב” מניקולייב (ניגון מספר רל”א בספר הניגונים), אותו חיבר אותו ר’ שלום חריטונוב ע”ה ומושר על ידי בנו ר’ שמשון בתקליט “ניגוני שלום”. בספר הניגונים נרשם על ניגון זה: ניגון מניקולייב על ידי הרשב”ץ אלטהויז. כלומר, התווים נרשמו מפי הרשב”ץ.

התקליט “ניגוני שלום” יצא ע”י ר’ שמשון ז”ל בשנת תשל”ג, ובהיותו תקליט פטיפון גדול–ממדים, הופיע על גבי עטיפתו בצד האחורי מלל רב ובו רקע על כל ניגון וניגון. עם עזיבת עולם התקליטים, נשמטו במשך השנים דברי הסבר אלו, ולפנינו לראשונה תרגום מאנגלית דברי הסבר על אודות הניגון “שושנת יעקב”:

נושא הניגון מבטא מצעד של ניצחון משדה הקרב. הניצחון בא לידי ביטוי בשני תחומים מנוגדים: שחרורם של החפים מפשע, וההרס של האשמים.

כאשר חסיד שר ניגון זה, הוא “חי מחדש” את התוכן הפנימי של ההמנון “שושנת יעקב”. השמחה הצוהלת על הניצחון המוחלט של היהודים נובעת מ”בראותם יחד תכלת מרדכי (הצדיק)”, “כל החוסים בך” ה’ (בהפגינם את התקשרותם אל המנהיג הרוחני של הדור, ואמונתם בה’), אשר בסופו של דבר הביאו ל”ארור המן” ומה שדומה לו, ול”ברוך מרדכי” ומה שדומה לו.

 

סגנון מוזיקלי יוצא דופן

ברצוני להתייחס כעת לסגנון המוזיקלי של “שושנת יעקב”.

לכאורה היינו מצפים, שהניגונים השייכים לפורים, יהיו ניגוני שמחה, שמחה הגדולה ביותר “עד דלא ידע”, שכן שמחת פורים גדולה משמחת שאר המועדים, כנודע. אולם הדבר איננו כן, שני הניגונים הללו של “שושנת יעקב” אינם מתאימים כלל לריקוד, ואף אינם מתאימים להגברה מופרזת של קצב.

יתירה מזו: הניגונים הללו אינם תואמים כל כך בסגנונם לכלל ניגוני חב”ד. ניגון “שושנת יעקב” הראשון, המורכב מריבוי בבות (ובזה הוא דומה לניגון “הנרות הללו” המוכר לנו), מפגין עליזות יתירה, בלתי רגילה באופי הרציני של ניגוני חב”ד. הניגון “שושנת יעקב” שחובר בניקולייב, בתנועותיו המוזיקליות יכול להישמע ממש כמו שירה של “אופרה” להבדיל. “אופרה” דקדושה.

ניגוני “שושנת יעקב” הם בעצם התגלמות מוזיקלית של “פורים שפיל” (מחזה–הצגה של פורים). אלא שלא מדובר כאן על כל סיפור המגילה הארוך כרגיל בפורים שפיל, כי אם על תוכן הפיוט “שושנת יעקב”, הסיום והמסקנה של סיפור המגילה - ארור המן וברוך מרדכי. תנועות הניגון מביימות בצורת שירה דרמטית את השמחה והצהלה בעקבות נס פורים.

כאשר שרים את הניגון “שושנת יעקב”, נכנסים אל תוך סיפור פורים. כל אחד מהמשתתפים בשירה לובש “תחפושת” של מרדכי, או של חסיד של מרדכי. זה לא רק המסר של פורים אלא של ההיסטוריה של בני ישראל בכל הדורות, לצד המסר לדור שלנו. העליזות והצהלה המוטמעים בניגון באופן שלא רגיל בניגוני חב”ד - מעבירים תחושה ש’זהו זה, הגענו אל הניצחון המוחלט, המן לא קיים יותר ואין ממה לפחד’.

בניגוני חב”ד רבים נשמע טעם של מרירות, של צמאון מן הריחוק, של שאיפה ורצוא. גם בניגוני השמחה, (שרובם בסולם מינורי), נשמעת תנועה של בריחה. ניגון שושנת יעקב מעתיק ומעביר אותנו אל התחושה של הגאולה השלמה, אל המנוחה והנחלה, ואם להפטיר על דרך הצחות - ניגון שושנת יעקב אינו בטל לעתיד לבוא.

מקורות: טור ושו”ע או”ח סימן תר”צ. שיחות קודש תש”מ. יומן ‘יחי המלך’ אדר תש”מ (אתר ‘יומנים’).

 

כתובת למשלוח תגובות: 770leibman@gmail.com 

 

לשמיעת שני הניגונים של “שושנת יעקב”:

http://nichoach.blogspot.co.il