מדור זה הוא שלכם. אתם יכולים להשתתף בו בסיפורי מופת אישיים שחוויתם. לפניות לכותב:

במוצאי–שבת התחלתי לחפש אחר מסמך חשוב שנזקקתי לו ביותר, ולצורך כך ‘הפכתי’ את כל הבית. תוך כדי החיפושים נתקלתי במעטפה חתומה. כשפתחתי אותה, מצאתי בה לתדהמתי הרבה צ’ק של הרבי. הזיכרון היכה בי כברק: הנה צ’ק שזכינו לקבל מהרבי בדיוק עבור בניית בית כנסת חב”די בבאר–שבע!

לאוזניו של פייבל, יהודי עשיר ובעל מעמד בגאליציה, הגיע שמעו של הבעל–שם–טוב כמחולל פלאים. סקרנותו של פייבל התעוררה בו והוא החליט לנסוע ולראות את פני הצדיק שכה מהללים אותו ברוב תשבחות.

כשנכנס פייבל לחדרו של הבעל שם טוב, פנה אליו הצדיק ושאלו האם הוא זקוק לברכה כלשהי. השיב פייבל בשלילה. “יש לי הכול, באתי רק להכיר את כבודו”, אמר. הבעל שם טוב באהבת ישראל הגדולה שבו הוסיף לשאלו שמא הוא זקוק לברכה לפרנסה ברווח, או לבריאות וכדומה, אך פייבל הגאה השיב שוב כי ברוך השם יש לו פרנסה בשפע, וגם בריאותו איתנה ושפירה, ואין הוא זקוק לברכה כלשהי.

התהרהר הבעל שם טוב לרגע קט, ולבסוף נשא את עיניו הטובות והביט באיש העומד מולו: “אם כך” - נענה - “אבקש ממך לעשות לי טובה קטנה: ברצוני להעביר מכתב חתום לידיו של רבי צדוק, ראש הקהל בעיר פלונית. אשגר זאת בידך, ומסור נא אותו לתעודתו”. נענה פייבל בשמחה לבקשתו של הבעל שם טוב, ולאחר שסיים הצדיק לשרבט כמה מילים על הנייר, לקח את המכתב ותחבו בכיס מעילו הפנימי.

שב פייבל לביתו, אך את בקשת הבעל שם טוב לא זכר. המכתב נשאר טמון עמוק בכיס מעילו, ועם הזמן הענין פרח מזיכרונו.

א

עשרים שנה חלפו מאז אותה פגישה. הבעל–שם–טוב הסתלק מן העולם מזה כבר. פייבל עבר בינתיים גלגולים רבים. מזלו התהפך עליו ועם השנים ירד מנכסיו הרבים, עד שהפך לעני מרוד. הוא מכר את שטחי אדמתו, את נכסיו הרבים, ואף את ביתו הגדול והמרווח, ועבר להתגורר בבקתה עלובה. ברבות הימים נאלץ למשכן את כל כלי הערך שבביתו. באחד הימים הקשים ביותר הבחין כי כל נכסיו נמכרו, אך הרעב עדיין מציק לו ולבני ביתו. הוא התהלך מצד לצד בעגמת נפש מרובה. לבסוף החליט לבדוק אולי בכל–זאת נשאר דבר מה יקר–ערך בביתו.

במהלך החיפושים מצא פייבל את מעילו הישן, שהזכיר לו זמנים יפים וטובים יותר. הוא פשפש בכיסי המעיל, מי יודע, אולי באחד מהם נותרה מטבע גלמודה. ואז מצא פתאום את המכתב של הבעל–שם–טוב.

תדהמה והלם אחזו בו. אותה פגישה עם הבעל שם טוב עמדה חיה לנגד עיניו; את סרבנותו לקבל ברכה מהצדיק, כמו גם את בקשתו של הבעש”ט לשגר מכתב דרכו אל רבי צדוק, ראש הקהל בעיר פלונית. ‘בוודאי כל עוניי וצרותיי לא באו אלא בגלל שלא מילאתי את הוראתו של הצדיק המופלא’, ייסר פייבל את עצמו מתוך צער וכאב. ‘מכל מקום’, הרהר, ‘אסע אל אותה עיר, שמא ואולי עדיין אותו ראש קהילה חי בזקנה מופלגת, ואוכל למלא את שליחותו של הצדיק’.

ב

חיש נסע אל העיר שביקש הבעש”ט כדי לחפש את אותו רבי צדוק, ראש הקהל, ולמסור לו את המכתב. כשהגיע לעיר, החל לברר על אודות זהותו של ראש הקהל רבי צדוק. מה התפלא לשמוע כי אף אחד לא מכיר ראש קהילה בשם זה. פליאה אחזה בו. איך ייתכן שאיש אינו מכיר אדם בשם צדוק, ובפרט שהיה ראש הקהל?! מילא, ניסה פייבל להסביר לעצמו, הן הצדיק הקדוש שלח את המכתב לפני עשרים שנה, וכנראה שזמן קצר לאחר מכן, האיש עזב את העיר ובינתיים נשכח מזיכרונם של אנשים.

עודו עומד בבית המדרש המרכזי של העיר, שקוע בהרהוריו, נכנס לפתע במרוצה ילד וצעק בהתרגשות: “מזל טוב! מזל טוב! - זה עתה נבחר רבי צדוק לראש הקהל!”

פייבל מיודענו לא האמין למשמע אזניו; הן הבעל–שם–טוב שלח את המכתב לפני עשרים שנים עבור רבי צדוק ראש הקהל, וכעת שומעות אוזניו כי רק היום, ממש עכשיו, התמנה רבי צדוק לראש הקהל… הבין אפוא כי הבעל–שם–טוב ראה את התרחשות הדברים ברוח קודשו. כעת התעצמה בקרבו תחושת השליחות שבעתיים.

מיהר פייבל לביתו של רבי צדוק והחל מספר לו דברים כהוויתם: “לפני עשרים שנה הייתי אצל הצדיק הבעל שם טוב, ואז הפקיד בידי מכתב עבור ראש הקהל בקהילה זו. מחמת טרדותיי שכחתי למלא את השליחות, ורק השבוע מצאתי את המכתב ומיד מיהרתי הנה, שמא ואולי האיש עדיין חי. והנה כעת, שומע אני כי יהודי בשם צדוק נתמנה לראש הקהילה. אין כל ספק בליבי כי האיגרת מיועדת אליך, והבעל שם טוב הקדוש חזה ברוח קודשו את הדברים.

משתאה ומשתומם פתח ראש הקהל החדש את האיגרת, ולתדהמתו קרא את השורות הבאות: “מוסר מכתב זה”, נאמר במכתב, “הינו עני מרוד, שהיה עשיר גדול לפני שנים רבות. אבקשך לסייע לו ככל יכולתך”…

ג

סיפור מדהים ומפליא זה אירע לא רק בימי הבעל שם טוב הקדוש, אלא גם בזמננו, בימינו אלה - אצל הרבי מלך המשיח. ומעשה שהיה, כפי שסיפר ידידי הרב זלמן גורליק, שליח הרבי בבאר שבע:

בשנת תשמ”ט הכריז הרבי על שנה זו כ”שנת הבניין”. בהזדמנויות רבות ביקש הרבי מהשלוחים בפרט, ומאנ”ש בכלל, להוסיף ולבנות בתים ושכונות, אפילו בצורה של הוספת חדרים בבתים קיימים. הרבי גם הבטיח השתתפות בסך מאה דולר לכל מי שידווח על בניין חדש שמוקם או על הוספה בבניין קיים.

זמן מה לאחר מכן, פנה אליי אחד מידידיי בהצעה לבנות בית כנסת חב”ד בבאר שבע. ההצעה נראתה לי ויחד כתבנו על כך לרבי ואכן הרבי שלח המחאה–בנקאית על סך מאה דולרים כהשתתפות לבניין.

מכאן ואילך החל מסע ארוך ומפותל במשדרי העירייה להשגת האישורים הדרושים לבנייה. תחילה היה עלינו להשיג אישורים לקבלת השטח, לאחר מכן היה צריך להשיג אישורי בניה. לאחר התרוצצויות רבות בוועדות השונות, כאשר העניין הגיע לאישור סופי, נאמר לנו כי לא ניתן להתיר את הבניה כיון שהשטח המיועד לבניה סמוך מידי לתחנת–דלק…

משום מה, ההמחאה ששיגר הרבי לא הגיעה לידינו. בגלל השנים שחלפו, כל עניין ההמחאה של הרבי נשכח מליבי, ולא טרחתי אפילו לחפש אחריה.

חלפו אחת עשרה שנים! בשנת תש”ס, חגגה הקהילה החב”דית בבאר שבע אירוע מרגש. הנחנו אבן הפינה למרכז חב”ד החדש בבאר–שבע שעתיד היה, לפי התכניות, להכיל גם את בית הכנסת החדש. הכול הגיעו למסקנה שהמקלט בו היה ממוקם בית חב”ד, הינו קטן וצר–ממדים מלהכיל את הפעילות הענפה הנעשית בין כתליו בשעות היממה. המבנה הכיל חדר קטן המשמש כמשרד לפעילות, ושני חדרים נוספים, לא גדולים במיוחד, המשמשים בעירבו7ביה כבית כנסת, עזרת גברים ועזרת נשים, ספריה, כולל לוי יצחק, אולם התוועדויות, חדרי שיעורים, ולעתים גם חדרי תערוכות ועוד מגוון של פעילויות.

ואכן, לאחר שנים ארוכות של התרוצצויות בין משרדי העיריה השונים, קיבל בית חב”ד המרכזי בעיר מגרש רחב ידיים. זה היה השלב שבו התחלנו באיסוף כספים לצורך הרמת הפרויקט הנכבד הזה - במטרה להשלים את בניית הבניין במהירות האפשרית”.

ד

את החלק השני של הסיפור משלים ומספר ר’ ישראל רוזנברג מנחלת הר חב”ד:

“יום אחד פנה אליי ידידי הרב זלמן גורליק, מנהל בית חב”ד המרכזי בבאר–שבע, ואמר לי כי הצליח להשיג אישורי בניה לבניין בית חב”ד, וכי הוא מבקש ממני להשתתף בתרומה כספית עבור ההקמה. הבטחתי להחזיר לו תשובה במוצאי–שבת.

במוצאי–שבת התחלתי לחפש אחר מסמך חשוב שנזקקתי לו ביותר, ולצורך כך ‘הפכתי’ את כל הבית. תוך כדי החיפושים נתקלתי במעטפה חתומה. כשפתחתי אותה, מצאתי בה לתדהמתי הרבה צ’ק של הרבי. הזיכרון היכה בי כברק: הנה צ’ק שזכינו לקבל מהרבי בדיוק עבור בניית בית כנסת חב”די בבאר–שבע!

נרגש ונסער התקשרתי מיד אל הרב זלמן גורליק וסיפרתי לו את כל העניין. “כנראה” - הוספתי - “שהרבי שלח את הצ’ק עבורך כדי שתשמש בו לצורך בניית הבניין הנוכחי, שכן הבניה ההיא, בשנת תשמ”ט, כלל לא יצאה אל הפועל”…

שנים ארוכות המתין הצ’ק עד שהגיע הזמן להעבירו ליעדו…

באחת ההתוועדויות המרכזיות שנערכו באולמי “רויאל גרדן” שבבאר שבע, העניק ר’ ישראל רוזנברג לרב גורליק את הצ’ק של הרבי עבור בניית בית חב”ד בבאר–שבע. בעקבות זאת פתח בית חב”ד במבצע התרמה מיוחד, כשבמרכזו - הגרלה בין כל התורמים על הצ’ק המופלא של הרבי!

“הנה כי כן” - מסיים ישראל רוזנברג את סיפורו - “גם היום הרבי מוצא את הדרכים לענות לכל אחד ואחת, ואפילו לשלוח דולר לברכה והצלחה, כמו מימים ימימה…”

ה

בחג הפסח תשע”א חנך בית חב”ד המרכזי את המבנה החדש שנבנה במשך כעשר שנים. הבניין בן שלוש הקומות עומד במרכז העיר באר שבע, ומכיל בית כנסת פעיל עם שלושה מנייני שחרית מידי יום ותפילת מנחה ושני מנייני ערבית. מקווה גברים. אולם אירועים בו נערכים אירועי הקהילה ואירועי החגים שעורך בית חב”ד לתושבי העיר. מדרשיה לנשות העיר. ספריית ילדים ונוער הגדולה בדרום הארץ, עם למעלה מאלף ספרים. מרכז שירות פעיל וחנות למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה. בית חב”ד מהווה מוקד מרכזי לכל עניין של יהדות, ופועל להכין את באר שבע לקבלת פני משיח.

מדור זה הוא שלכם. אתם יכולים להשתתף בו בסיפורי מופת אישיים שחוויתם. לפניות לכותב:
bookmz@gmail.com