אבל לא איסור ח”ו, ורק בכלל, ועוד (ועיקר) נוגע בעיקר באמירת “יא”צ הא’” דעכצ”ל

מענה כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לאחד ששאל כיצד כתב הרבי את המילה “יארצייט” בקשר עם הרבי הריי”צ, לאחר שהתבטא בשיחת יו”ד שבט תשי”א שקשה לו לומר או לכתוב “היארצייט הראשון”

בשיחת יו”ד שבט תשי”א אמר כ”ק אדמו”ר מה”מ: “בכלל, הנני נמנע לומר או לכתוב “יאָרצייט הראשון”, כי, צריכים לקוות שלא יהיה יותר “יאָרצייט”, ועד לשנה הבאה יהי’ כבר “הקיצו ורננו שוכני עפר”, והוא בתוכם, ובמילא לא יהי’ עוד “יאָרצייט”, ולכן אינני אומר “היאָרצייט הראשון” אלא “יום ההילולא הראשון”, כי, עליות יהיו גם לאחרי כן”

ושאל א’, שבהקדמה לספר קב נקי (סב–סבו של הרבי), שנכתבה בד’ שבט תשי”א, כתב הרבי: “וליום הופעת הספר (יו”ד שבט ה’תשי”א) הוא יום היארצייט של כ”ק אדמו”ר הכ”מ” - הרי, שהרבי עצמו כתב “יארצייט” בקשר ליו”ד שבט תשי”א?

כ”ק אד”ש הדגיש את המילה “שבכלל”:

אבל לא איסור ח”ו, ורק בכלל, ועוד (ועיקר) נוגע בעיקר באמירת “יא”צ הא’” דעכצ”ל [דעל כרחך צריך לומר] שיהי’ ב’ כו’ - משא”כ [מה שאין כן] כשאומר “יא”צ הב’” הרי אפ”ל [אפשר לומר] פי’ דשולל הקודמו

•

ועל שאלתו, שראה באחת השיחות שכ”ק אדמו”ר מהורש”ב נ”ע נהג לברך סכום ברכות בכל יום, וכשלא הי’ לו על מה לברך, השלים עם “ברוך אתה ה’ למדני חוקיך”. והלא זה אינו ברכה רק בקשה, כמו שמבואר ברש”י ברכות י”א, ע”ב.

- סימן הרבי את המילים “ברוך אתה ה’”, מתוך שאלתו, והמשיך:

נוסח כל ברכות שמו”ע [שמונה–עשרה] כן הוא. וראה ביה”ז ר”פ [ביאורי הזוהר ריש פרשת] עקב