“אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מוב

“אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מובאות כאן בפרסום ראשון בתרגום חופשי ללשון הקודש • תודתנו נתונה למערכת “אוצר ספרי ליובאוויטש”, שמסרה לידינו את התרגומים, שיצאו לאור בספר מיוחד בקרוב

איך לעשות מליון נשמות

מר לנדאו היה יהודי עשיר מאוד ממיאמי, פלורידה, שתרם את בית-הספר היהודי-חב”די הראשון במיאמי. וכפי שנראה בהמשך הספר הוא עסק בהתכתבות ענפה עם הרבי, בכל תחומי החיים, שלו ושל משפחתו. הוא כתב ספר בשם “איך לעשות מליון דולר”, ושלח עותק ממנו לרבי.

ב”ה, י’ אדר א’, ה’תשל”ג

ברוקלין, ניו יורק

 

מר מרדכי שאול לנדאו

4340 North Bay Road

33140 Miami Beach, Florida

 

שלום וברכה:

הנני מאשר בזאת את קבלת ספרך המפורסם. אני מעריך את התחשבותך בכך ששלחת לי עותק עם חתימתך. אני מבין שבקרוב הנך עומד להוציא לאור ספר שני, ומנצל את ההזדמנות הזאת להודות לך מראש גם על העותק ממנו.

עולם העסקים והממון איננו, כמובן, תחום ההתעניינות הראשון במעלה אצלי. אף על פי כן, עקרונות רבים ואפילו שיטות הינם משותפים, או בכל אופן קשורים, למערכת כללים השייכת לכל הצלחה אנושית. אני בטוח, משום כך, שאני רשאי ללקט מספריך כמה נקודות שימושיות שיכולות להיות מיושמות בהצלחה בשטח הקרוב יותר לתחום הענין שלי, כלומר “איך לעשות מליון נשמות” – בשינוי נוסח הכותרת לספרך – ליהדות התורנית, אשר יש להודות, יכול להיות מעט קשה יותר. אולם השיטה והגישה של ‘מכירה קמעונאית’ היא הדרך להשגת המטרה הזאת, ואינה שונה ביסודה.

איננו יכולים לצפות מכל יהודי ‘עני’ להפוך תיכף ומיד ליהודי ‘מיליונר’ במובן של מחויבות מוחלטת לתורה ויידישקייט. זהו תהליך של צעד אחר צעד – ‘מכירה בקמעונאות’, אולם עם ההבנה הברורה שבעוד שניתן לעשות ויתורים לטבע האנושי בדרך לשינוי קיצוני, בתורה ומצוות לא יכולה להיות שום הפחתה או פשרה. אם בנקודה כלשהי של ההתקדמות ההדרגתית הזאת לא משיגים את המטרה, המטרה עדיין ברורה בוודאות.

שכן התורה, תורת אמת, אינה ניתנת לשינוי. ומורנו הדגול הרמב”ם הגדיר זאת כעיקר בסיסי באמונתנו. ‘מורה הנבוכים’ הדגול הזה (אחת מיצירותיו העיקריות), שהיה רופא מוכר באופן אוניברסלי – לגוף ולנפש כאחד, שהתייחס לא רק לנבוכי דורו, אלא לנבוכים של כל הזמנים, כולל, במיוחד, אלו של ימינו אנו, שיתכן שמעולם לא היה זמן שבו המבוכה היתה גדולה יותר.

היה מעודד מאוד להיווכח שאתה מנצל את השפעתך החשובה ויכולות אחרות בלקיחת חלק פעיל לקדם את פעילויות ליובאוויטש להפצת וחיזוק יידישקייט בקהילתך. השליח שלנו שם דיווח לי על מעורבותך האישית, שבאה לביטוי בצורה כל כך משכנעת בתוכן הנאום שלך לבנקעט, כפי שאני רואה מהעותק שהתקבל על ידי, ונאמר לי שזה עשה רושם חזק על קהל המאזינים.

זוהי ללא ספק הוכחה שאלו היו “דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב”, כמאמר חכמינו. ואם יורשה לי ציטוט נוסף, חכמינו מביעים בתמציותיות את השאפתנות האנושית, שגוברת עם ההישגים, בפתגם “מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים – רוצה ארבע מאות” (לא סתם הוספה על מאה). אם זה כך בעניינים ארציים, על אחת כמה וכמה זה צריך להיות בנוגע לערכים רוחניים נצחיים.

יהי רצון מה’ שכך יהיה בענין שלך, בהשתדלותך למען הציבור לקידום כל העניינים ששייכים לתורה. וכשההשתדלות היא מוחלטת ההצלחה המרבית מובטחת בכל המובנים, כפי שחכמינו מבטאים זאת: בני – החיים הפיזיים; חיי – החיים הרוחניים; ומזוני רוויחי – אמצעים כספיים.

במילים אחרות, לא רק באמצעות תרומה כספית מכובדת, אלא גם על ידי מעורבות אישית, כולל גיוס ידידים למטרה, ועל ידי מילים ושימוש דוגמה, ובאופן שכל המאמצים הללו חדורים בהתעוררות ובשמחה, שמשתקפים בכל הכוחות הרוחניים של הנפש.

באיחולי תפילה להצלחה בכל האמור,

בברכה,

(חתימת יד קודשו)

מיאמי כדוגמה לכל יהדות אמריקה

בשנות השישים והשבעים מיאמי היתה אחד המרכזים הגדולים ביותר של התבוללות היהודים האמריקאים. הרבי מעודד את מר לנדאו לבנות בית-ספר דתי, ואומר שזה יהווה דוגמה לכל יהדות אמריקה כיצד למנוע התבוללות. בהמשך הרבי מבקש ממנו להתערב בפעילות למען יהודי רוסיה בארץ, שזה עתה עלו משם כמה מאות אלפים. בסוף הרבי מעודד אותו לקיים מצוות מכיוון שהוא איש מפורסם בכל כלי התקשורת, ויש בכך כדי להשפיע על הרבה מאוד אנשים.

 

ב”ה, כ”ב אדר ב’ ה’תשל”ג

ברוקלין, ניו יורק

 

מר מרדכי שאול לנדאו

4340 North Bay Road

33140 Miami Beach, Florida

 

שלום וברכה:

מכתבך מה-1 למרץ הגיע אליי באיחור מה. אני מצטער שהבעת תודתי התעכבה באופן בלתי נמנע בשל ימי הפורים שהיו בינתיים. נא קבל את התנצלותי.

קודם כל, ברצוני להביע את שביעות רצוני מהיענותך להצעות שהצעתי בפניך במהלך ביקורך כאן. היה זה, כמובן, לעונג לערוך אתך היכרות אישית.

בכנות, תהיתי מה תהיינה תגובותיך לנימוסים ה’לא אמריקניים’ שבהם קידמתי את פניך. שכן, הדרך האמריקנית המקובלת, אם אינני טועה, היא לקדם את פניו של מישהו במטר מחמאות ושבחים, גם אם לא תמיד הוא ראוי להן במלואם.

במקרה שלך, כמובן, זאת היתה הערכה שהגיעה בצדק, שכן הייתי בהחלט מודע להישגיך ולרוחב לבך למען פעילות ליובאוויטש בקהילתך, שמוענקים כמיטב המסורת, מתוך התעוררות ומסירות, אפילו כשמדובר בשכנוע ידידיך להיות מעורבים בכך. ובכל זאת, במקום להביע את הערכתי באריכות, רפרפתי על כך בקצרה, ומיד אתגרתי אותך בפרויקטים חדשים וגדולים.

מכל מקום, המצב היה שהרגשתי דחף לנצל את הזמן היקר שעמד לרשותנו כדי לדון אתם בעניינים הללו אשר, להערכתי, בעלי חשיבות חיונית, כלומר הרחבת התוכנית שלנו במיאמי וכן הפרויקט בארצנו הקדושה, מתוך ידיעה שלא משנה כמה נוכל למתוח את השעה המאוחרת, הזמן היה עדיין קצר מדי בכדי לדון בצורך החיוני שבעניינים הללו, על כל השלכותיהם.

העיקרון שמנחה אותי במצב זה, כמו גם בפגישה עם אנשים בכלל, הוא האימרה ששמעתי מחמי זכר צדיק לברכה: “כששני יהודים נפגשים, אין הם צריכים להסתפק בתועלת שהמפגש נותן לכל אחד מהם, אלא מיד עליהם לעסוק באפשרות להביא תועלת ליהודי שלישי, רביעי, וליהודים רבים ככל האפשר.”

יותר מכך, קיוויתי ביותר שתקבל את הצעתי ברוח הנכונה, ולו רק בגלל שכבר עשית פריצת דרך מרשימה. וכפי שכתבתי לך במכתבי הקודם, דברי חכמינו זכרונם לברכה, “מי שיש לו מנה רוצה מאתיים”, וכו’. או, במילים אחרות, הואיל והישג הוא התמריץ הגדול ביותר להישגים נוספים ושאפתניים יותר, היתה לי סיבה להאמין שהישגיך בעבר ירחיבו את אופקיך ויגבירו את תשוקתך לדברים אפילו יותר גדולים. משום כך, מבלי להפסיד זמן, התחלתי בהעלאת ההיבטים הפרקטיים של פגישתנו לתועלת רבים מאוד מאחינו היהודים. זה, אני מרגיש, יבטיח גם את החלוקה המשותפת שלנו ברווחים, שלך ושלי, ושלך אף גדול משלי, הואיל והיישום המעשי של הפרויקטים הללו הינו משהו שההשגחה האלוקית הפקידה בידיך.

בנוגע לפרויקטים עצמם, אני בקושי יכול למצוא מילים בפי כדי לתאר את חשיבותם. התפתחותם של שירותי החינוך במיאמי בכל הרמות, עד וכולל הגבוהות ביותר, הינם מעל ומעבר לענין עצמו, שכן, כפי שהענין צוין, מיאמי הינה סמל ודוגמה ליהדות האמריקאית מכל רחבי ארצות הברית, כך שכל הישג שם בשטח החינוך התורני והחייאת היהדות, הינו בעל חשיבות של ‘תוכנית ניווט’ לאחרים שיחקו אותה.

בדומה לכך, נתינת הנחיות חדשות לתקשורת ולמדיה האחרת, תעורר תהודה שתועיל בקנה מידה עולמי. משום כך אפילו הישג קטן בשטחים הללו יכול להכפיל את עצמו בהיקף בלתי צפוי; על אחת כמה וכמה הישג מהותי.

כשם שמיאמי הינה סמל ודוגמה ליהדות אמריקה, כך ארץ ישראל הינה סמל ודוגמה ליהדות העולם, בזכות התיירות הרבה שהולכת וגדלה. הוסף לזאת את העובדה שזוהי ‘ארץ הקודש’ גם עבור דתות אחרות, ומושכת גם תיירים לא יהודים, במספרים גדלים והולכים. ארץ ישראל חייבת משום כך לשמש כדוגמה לכולם. לפרויקט יש אפילו ערך רב יותר בגלל שהוא קשור ישירות בנהירה הבלתי פוסקת של עולים חדשים.

לאור האמור, הנך יכול להבין היטב שמכתבך הניח את דעתי ביותר, שכן למעשה הוכחת את עצמך כמבוגר דייך להעלים עין ממיעוט השבחים ולהקדיש תשומת לב רצינית ואוהדת למשימות העומדות על הפרק. אני בטוח שמעשיך הטובים יעמדו לזכותך לטובה.

אני שבע רצון ביותר לדעת שהפעילויות במיאמי מתקדמים בקצב מואץ. ללא ספק הם כוללים את “מחנה הקיץ” ו”מחנה היום” שהועלו בשיחתנו, יחד עם זאת שהשפעתך תהיה מורגשת יותר ויותר ברשתות התקשורת ובאמצעי המדיה החדשים, לאחר ההתחלה המבטיחה שעשית.

בקשר לפרויקט השלישי, כלומר, זה שלמען ארץ ישראל, יורשה לי לומר עם כל הכבוד, שאיני מסכים עם טענתך שאין לך היכולת להתמודד עם זה. אני בטוח שאתה מתאים לכך. מכל מקום, זה יצטרך בכל אופן לחכות עד שתוכנית מיאמי תתקדם במידה רבה, כדי שלא לגרוע מתשומת הלב אליה.

למעשה, אני מצטער לומר, ישנו עוד גורם, שבגללו העיתוי העכשווי אינו מתאים ליישום מיידי של פרויקט ארץ ישראל. שכן, פרויקט כזה חייב, כמובן, את שיתוף הפעולה המרבי של מחלקות שונות בממשל הישראלי. אלא שלמרבה הצער, מסיבות שונות, העיתוי העכשווי הוא לא טוב להתחיל בפרויקט, כך שזה יצטרך להידחות בינתיים.

לבסוף, בהתייחס לסיום מכתבך, בנושא קיום מצוות הלכה למעשה, איני צריך להדגיש לך, איש עסקים מצליח, שלמרות שיידע ומוטיבציה וכו’ הינם דברים רצויים מאוד, הדבר העיקרי, בסופו של דבר, הוא המעשה בפועל.

בנוגע ל’אכזבה’ בשל חוסר התקדמות רבה יותר, ברצוני לצטט עיקרון חסידי בסיסי, שלמעשה לקוח מאדמו”ר הזקן, ביצירתו הקלאסית, התניא.

זה בקשר לנקודה שהואיל ויהודי חייב לנצל לגמרי את כל כשרונותיו לשם הגברת הטוב והקדושה בתוככי עצמו ובסביבתו, ‘אכזבה’ (שבדרך כלל הינה גורם שלילי, בהיותה קשורה באופן הדוק עם רפיון ידיים), יכולה להיות מומרת לכוח חיובי, להכפלת המאמצים בכיוון הנכון. למעשה, ניתן לעשות אותה לקרש קפיצה להישגים אפילו גדולים יותר, כמו במקרה של אדם שצריך לקפוץ למרחק, שזאת הוא יכול לעשות רק על ידי הליכה אחורנית – בהרגשת שביעות הרצון שלו, ולא חס ושלום באי קיום מצוות – צעדים אחדים, במטרה להשיג תנופה לצורך הזינוק המיוחד הזה.

יהי רצון מה’ ששאיפתך לשמירת מצוות במלואן תתגשם אפילו מוקדם יותר משאתה מצפה, וזכות הרבים תסייע לך, הואיל ודרך חייך והנהגתך בוודאי יהיו מקור השראה לרבים.

בהערכה ובברכה לבשורות טובות,

(חתימת יד קודשו)

נ.ב. שמחתי לקבל דרישת שלום אישית ממך דרך פרופסור ירמיהו ברנובר, שעדכן אותי שקיבל את הרושם הברור שפרויקט ארץ ישראל נהיה הרבה יותר קרוב ללבך, לא רק תיאורטית, אלא גם מבחינה פרקטית. ולמרות, כפי שצוין לעיל, שהעיתוי הנוכחי אינו מתאים, המצב עשוי להשתנות בכל רגע, ובכל זאת תוכנית מיאמי חייבת להיות בעדיפות עליונה; כאמור. ובתקווה שהפרויקט הנוסף תורו יגיע בזמן המתאים.