הרה”ח ר’ נחמן אלבוים ע”ה מעסקני חסידות גור ומקורבם של אדמו”רי גור שהלך לעולמו לא

הרה”ח ר’ נחמן אלבוים ע”ה מעסקני חסידות גור ומקורבם של אדמו”רי גור שהלך לעולמו לאחרונה, היה אחד מאנשי הקשר החשאיים בין הרבי לאדמו”רי בית גור. את תפקידו זה עשה בחשאיות גמורה, כך שגם בני משפחתו הקרובים כמעט ואינם יודעים פרטים על השליחויות המרתקות שביצע בין שתי החצרות. כשהלך, לקח עמו את סודותיו הכמוסים  • “בית משיח” משרטט קווים לדמותו של הרה”ח ר’ נחמן אלבוים ע”ה

“ידוע לי כי ר’ נחמן אלבוים ביצע שליחויות חשאיות בין האדמו”ר ה’בית ישראל’ מגור, ובין הרבי” כך מספר הרב טוביה בלוי, אשר לו קשר מיוחד במשך השנים עם בית גור. גם צאצאי הרב אלבוים ידעו לומר, כי ר’ נחמן היה איש קשר מאדמו”רי גור בכלל, וה”בית ישראל” בפרט, אל הרבי, ומהרבי בחזרה. כששאלנו אם ידוע להם מהות הקשר, או נושא של שליחויות, השיבו בחוסר ידיעה. ר’ נחמן היה איש סוד מוחלט.

“אבא, היה איש סוד אמיתי ומעולם לא סיפר לנו כלום” מעיד בנו הרב אריה אלבוים, “סמכו עליו מאוד ולכן פעל ועשה רבות בין גור לליובאוויטש, אבל מעולם לא אמר לנו מה היה בשליחויות הללו. אלמנתו של ר’ נחמן ניאותה לומר משפט מפתח אחד שהרבי אמר לבעלה, ממנו ניתן לשער עד כמה פעל ר’ נחמן בשליחויות שונות מטעם הרבי, לא תמיד בשמו: “אני זוכרת שהרבי פעם אמר לו ‘בקולי לא ישמעו, בקולך כן’.

לא בכדי העיד עליו האדמו”ר מגור שליט”א בעת שבא לנחם בימי ה’שבעה’: “הוא לא דיבר מילים מיותרות”.

בעקבות פטירתו של איש הקשר בין חב”ד וגור, יצא ‘בית משיח’ למסע מיוחד בעקבות חייו מלאי התוכן, של איש הקשר המיוחד, אשר את הסודות הרבים הקשורים לחצרות חב”ד וגור, לקח עמו לעולמי עד.

בבית סירוטה

ר’ נחמן נולד לפני למעלה מתשעים שנה בפולין, לאביו הרב יצחק אייזיק. זכה שהאדמו”ר ה”אמרי אמת” מגור היה הסנדק בברית שלו. משפחת אלבוים נמנתה על חצר גור, אך אביו נמשך גם לחסידות ברסלב.

כשגדל, למד בנערותו במספר ישיבות חשובות ובהם ישיבת חכמי לובלין וישיבת ברנוביץ’. בימי מלחמת העולם השניה נמלט עם אביו, ולאחר תלאות ונדודים רבים הגיע אל העיר טשקנט שבאוזבקיסטן הרחוקה. מפני צוק העיתים, אביו לא יכול היה לגדלו, ומסרו באופן זמני לר’ מרדכי ומרת רבקה סירוטה. לא היה זה דבר של מה בכך, משפחת סירוטה נודעה בהכנסת האורחים שלה. הם פתחו את ביתם בפני פליטים יהודים, מהם אשר גרו בביתם באופן זמני, וחלקם הפכו את הבית למקום מגורים קבוע, במשך שנה שנתיים ויותר.

ר’ מרדכי ורעייתו מרת רבקה סירוטה דאגו לכל מחסורו, ושם ספג אווירה חסידית אותנטית בזכות ההתוועדויות שהתקיימו בביתם, בהם נטלו חלק חשובי חסידי ליובאוויטש.

באותה תקופה התגוררה משפחת הרב לוי יצחק בנדר, מחשובי חסידי ברסלב, בבית משפחת סירוטה במשך שנתיים. בתו של הרב בנדר, מרת עטיל, סיפרה לימים על תלאות הילד נחמן:

“פעם בבואי הביתה (כלומר, אל בית משפחת סירוטה), הבחנתי בילד חולני בעל פנים חיוורות, שנדבק במחלת הטיפוס האיומה רח”ל. ניתרתי לאחור מפחד ההידבקות במחלה הקשה והנוראה הזו. כשהדבר הגיע לאוזני אבי, פקד עלי ליטול את הילד החולה ולהביאו במהרה לבית הרפואה. דבר זה ביטא את אצילות נפשו של אבי, שלא חשש לבריאות בתו היחידה, למען הצל נפש ילד מישראל! אף אמא הצדקנית לא שעתה לזעקות השכנים שהזהירו אותנו לא לסכן את נפשי למען ילד זר.

“בעידודו של אבא השיבה להם אמא: ‘בזכות מצוה זו לא תחלה הבת לעולם’… זכורני, שכשנכנסתי עם הילד לרכב שיקח אותנו לבית החולים, נרתעו כולם מהפחד להידבק מהמחלה הנוראה. אך אני בפקודת אבי, לא שתי ליבי לזאת, פעלתי והשתדלתי ללא הרף עד שראיתיו מתקבל במחלקה המבודדת, בבית החולים.

“בני הזוג סירוטה שלחו לילד מידי יום ביומו אוכל טעים כדי שיתחזק ויתגבר על חוליו. אני זוכרת שמרת רבקה היתה עומדת ליד החנות כדי להשיג לילד לחמניות לבנות, או לחם לבן ועוד מעדנים מעין אלו, בעת שבימי מלחמה טרופים אלו, גם לחם רגיל היה קשה להשגה, ועל לחם לבן, איש לא העז לחלום גם בחלומות הטובים ביותר…

“לר’ מרדכי ורעייתו יש חלק גדול בכך שהילד החולה התחזק, הבריא ונשאר בחיים. לאחר ששה שבועות בהם שכב בבית הרפואה, חזר לאיתנו ושולח לביתו בריא ושלם. ממש נס נוכח המגפה שהשתוללה בימים ההם. הילד היה אסיר תודה לאבא כל ימי חייו, שהרי בזכותו נותרו לו חייו לשלל. ילד זה גדל והיה לאחד מעסקני היהדות החרדית בניו–יורק, הלא הוא הרב נחמן אלבוים”. 

מוסיף ומספר הרה”ח ר’ ליפא קליין, חתנו של ר’ מרדכי סירוטה: “שנים רבות לאחר מכן, כשהגענו אני וחמי לבית חיינו, נסענו לפגוש את הילד שהבריא והיה לעסקן דגול. כשהגענו למשרדו באחת הקומות הגבוהות של בנין משרדים במנהטן, שררה שם התרגשות שקשה לתאר במילים. ר’ נחמן חיבק ונישק את חמי ולא הפסיק להודות לו על שהציל אותו ממוות לחיים ולאחר מכן גידלו בביתו זמן רב”.

כעבור זמן הצטרף לקבוצת ילדים שנדדו ממדינה למדינה עם צבא אנדרס (צבא שהיה נאמן לממשלת פולין הגולה ששהתה אז בלונדון). הוא הגיע יחד עם ילדים אלו למחנות הסוכנות בטהרן. כאן החלה מערכה חדשה - והפעם על חייו הרוחניים. הצוות המקומי במחנות עשה הכל כדי להסיר מהילדים כל סממן של תורה ומצוות. פרשיה זו נודעה מאז בשם: “ילדי טהרן”. בין הנערים שהיו שם, בלטה דמותו של נחמן הצעיר, שלחם ללא חת על קיום המצוות. עדויותיו של נחמן מהוות חלק חשוב מהתיעוד על מה שאירע עם ילדים אלו. וכך נכתב בספר “ילדי טהרן מאשימים”:

“היו כמה ילדים ששמרו במשך כל ימי נדודיהם ברוסיה על פאותיהם, ורק בטהרן גזזום המדריכים. לילדים שסירבו, קצצו את הפאות בלילה, בשעה שישנו. לנחמן אלבוים, ניסה המדריך גליכר לקצץ את הפאות, אלא שלא עלתה בידו. הנער אלבוים הוא היחיד שלא הורידו את פאותיו”.

לאחר שילדי טהרן עלו לארץ הקודש, חלקם, ובהם נחמן, נמסרו לחוגים החרדים. באותה תקופה נכנס ללמוד בישיבת ‘שפת אמת’ של חסידות גור.

מסתבר שר’ נחמן אלבוים הכיר את הרבי עוד לפני הנשיאות. היה זה בהיותו בחור, כאשר  פעם בתפילת מנחה נפלה לו מחשבה בנוגע לשידוך שלו. באותה עת הוא עמד לנסוע לאירופה לענייניו השונים. ר’ נחמן הלך לרמ”ש כדי להיוועץ עמו, והוא אמר לו שלא יסע לאירופה כפי התכנית, אלא שיסע ישר לארץ הקודש. הוא אכן עשה כך, וזמן קצר לאחר שהגיע, הציעו לו את לשידוך את רעייתו בת ר’ בערל לודמיר, תלמיד–חכם מופלג וחסיד בויאן, שנמנה עם צאצאי אדמו”ר הזקן. הוא היה מגדולי סוחרי האתרוגים בעת ההיא. כעבור זמן לא רב, סגרו את השידוך ובי”ט בכסלו תש”י באו השניים בברית הנישואין.

נטיעת קלבריה בכפר חב”ד

קשר מיוחד נטווה בין ר’ נחמן וחסידי חב”ד. אחת הפרשיות הראשונות בהן היה מעורב, הייתה נטיעת שתילי קלבריה בכפר חב”ד, בעידודו ובהכוונתו הישירה של הרבי.

הפרשיה החלה להתגלגל בשנים הראשונות לאחר הקמת הכפר, כאשר ניטעו עצי אתרוג בכפר חב”ד, אך בדיעבד התברר כי באתרוגים יש חשש גדול של ‘מורכב’. כידוע, בליובאוויטש נוהגים לברך על אתרוג מקלבריה שבאיטליה. ר’ נחמן אלבוים הציע אפוא לקחת שתילים מקלבריה ולנטוע אותם בכפר חב”ד. רצונו הק’ של הרבי היה להגדיל ולהרחיב את מטעי האתרוגים הכשרים בהיקף ניכר על מנת להגדיל את סיכויי ההישרדות של אתרוגים ממין זה.

באותן שנים הדבר לא היה פשוט כלל ועיקר. מלבד הנסיעה לאיטליה, הבירורים אודות כשרות האתרוגים ובחירת השתילים המתאימים עם כל הבעיות ההלכתיות והלוגסטיות הקשורות בכך, עיכבה בעיה נוספת וכמעט בלתי ניתנת לפתרון או עקיפה - משרד החקלאות הישראלי שהתנגד לייבוא מוצרים חקלאיים מחו”ל. ר’ נחמן אלבוים הציע אפוא שחמיו הרב דב לודמיר, מגדולי הסוחרים בענף האתרוגים, יתמסר לעניין העברת האתרוגים לארץ ישראל. הרבי הסכים להצעה, ובפועל, ר’ נחמן יצא לאיטליה על מנת להתחיל במלאכה. מרגע זה ואילך התנהל כל העניין תחת פיקוח ודאגה אישית של הרבי.

במילאנו של אותם ימים התגורר החסיד הרה”ג מרדכי פרלוב ע”ה, והרבי הורה לר’ נחמן אלבוים להיפגש עמו, כדי שכל עניין העברת השתילים יהיה תחת פיקוחו כרב נותן הכשר. במקביל, שלח הרבי מכתב -  ביום כ”ו מר חשוון תשט”ו -  לרב  פרלוב, ובו תקציר העניין והדרכות ראשונות בדבר הצעדים הנדרשים. את מכתבו פתח במילים: “ימים אלו נסע מכאן הרה”ח כו’ מוהר”ר נחמן שי’ אלבוים, חתנו של הסוחר אתרוגים הידוע מוה”ר דוב לודמיר שי’, ובידו הצעה לקחת גרעינים וגם שתילים ויחורים של אילני אתרוג קלברה ולנטעם באה”ק ת”ו בכפר חב”ד…”

מעניין לציין כי הרבי הורה לרב פרלוב לשמש כמתווך בין בעלי הפרדסים לר’ נחמן אלבוים. ואכן, ר’ נחמן נפגש עם הרב פרלוב כהוראת הרבי, ויחד יצאו לסייר בין מטעי האתרוגים, לחקור ולדרוש אחר חלקות מובחרות ובטוחות מפני הרכבה.

באחד ממכתביו מתייחס הרבי לעניין חשש ערלה: “אודות הענין דערלה, הנה להר”ן שי’ אלבוים והעיקר לחותנו הר”ד לודמיר שי’ ישנו נסיון (פראקטיק) בזה, כפי שאומרים. ובמילא יוכל להודע אצלם הפרטים באיזה אופן יש לקחת האילן עם הסלע ובאופן שיהי’ בטוח שזהו מספיק”.

לאחר שנמצאו שתילים כשרים וטובים, החל ר’ נחמן להפעיל את חותנו, וביחד בדקו את האפשרויות להעברת השתילים לארץ ישראל. הם הפעילו לחץ וקשרים במקומות הנכונים עד שמאמציהם נשאו פרי.

בסביבות קיץ תשט”ז הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. הרב אלבוים הגיע ארצה ובאמתחתו כמאה שתילים זעירים ורכים. השתילים ניטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו היטב. במעמד מרגש בו נכחו גם שלושה רבנים מחשובי רבני אנ”ש בעת ההיא - הרה”ג ר’ שניאור זלמן גרליק ע”ה, רבו של כפר חב”ד, הרה”ח ר’ אברהם פאריז ע”ה, הרה”ג ר’ דוד חנזין ע”ה.

הרב אלבוים יכול היה לבשר בשמחה לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט”ז אייר תשט”ז כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה לכפר חב”ד כי ‘שם צוה ה’ את הברכה עד העולם’. בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב”ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב”ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר’ אברהם שמואל גרליק ע”ה שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר’ נחמן ור’ אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב”ד וניטעו שם בשמחה רבה.

כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב”ד שמניב פירות עד עצם היום הזה.

“משלוח יהודים ברחבי העולם”

במשך שנים רבות ניהל ר’ נחמן את חברת הנסיעות ‘אידיאל טורס’ אותה גם ייסד. לסוכנות היו משרדים גם בארצות הברית וגם בארץ הקודש. כאיש עסקים וכמנהל סוכנות הנסיעות, היה ידוע כבעל חסד גדול, ורבים מחסידי חב”ד נהנו מחסדיו  במסגרת נסיעותיהם לרבי. בכלל, ר’ נחמן היה בעל לב רחב; כל העת חשב כיצד לגמול חסדים עם הזולת.

במשך שנים רבות התגורר בניו יורק, ונחשב לעמוד תווך בחסידות גור בארצות הברית. גם בבית חיינו היה אורח תדיר, אם כאשר ליווה את אדמו”רי גור בעת ביקורים אצל הרבי, ואם כאשר הגיע באופן פרטי, להתוועדויות, יחידויות וגם חלוקות דולרים.

פעם נכנס ר’ נחמן אלבוים לרבי יחד עם גיסו הרב חזקאל בסר. ר’ נחמן הגיש לרבי את “ליקוטי יהודה”, מאת נכד בית אדמו”רי גור. ר’ יחזקאל אמר לרבי כי ר’ נחמן הביא כעת “ספר מהתורה של גור”. הרבי השיב כי אין זו התורה של גור, כי לכולנו יש תורה אחת…

פעם נכנסה משפחת אלבוים ליחידות, ההורים וילדיהם. בשלב מסוים נכנס פנה הרבי לבתו מרת דבורה (בנדיקט) ושאלה ‘האם את מדליקה נר בכניסת שבת?’. והרבי הורה לה להתחיל להדליק נר. בנו ר’ אריה אלבוים למד באותה עת בישיבה בטלז שבקליבלנד, והרבי שאל את אביו מדוע הוא אינו לומד בישיבה חסידית.

בפעם אחרת נכנסה משפחת אלבוים המורחבת ליחידות יחד עם משפחת בסר. בני המשפחה עמדו כולם ביראת כבוד מול שולחנו של הרבי, ואילו הבת דבורה, מתוך פחד ויראת כבוד, נעמדה בצד, ליד דלת הכניסה. הרבי שהבחין בה, ביקש לתת לה הרגשה שהוא רואה אותה, אמר “היא בטח הרבצין של ר’ נחמן”…

בכלל, הרבי חיבב את ר’ נחמן באופן מיוחד. פעם כשהגיע בהתוועדות במוצאי אחד החגים, הגיע כשהוא חבוש בכובעו ולא בספודיק הגוראי, כפי שנהג ללכת בשבתות ובחגים. הרבי סימן לעברו סימן תמיהה “היכן הספודיק?” בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי פעם: “חצי עולם הרי מכיר אותך, ואולי גם החצי השני”…

בהזדמנות אחרת עבר יהודי בחלוקת דולרים וביקש ברכה עבור סוכן הנסיעות ר’ נחמן אלבוים, והרבי השיב: “שיצליח במשלוח יהודים ברחבי העולם”.

לא הרבה ידוע על אודות הקשר החשאי שלו עם הרבי, בפרט בשליחויות חשאיות בין חצר גור לחצר ליובאוויטש, אולם פעמים רבות זכה להיכנס אל הקודש בגין כך.

וכך מסופר ביומן של יום חמישי, ד’ באדר תשכ”ו: בשעה 10:45 בערב נכנס אחיו של האדמו”ר מגור רבי פנחס מנחם אלתר עם ר’ נחמן אלבוים, ויצאו בשעה 11:15. וביומן של חודש חשוון באותה שנה אנו מוצאים כי “בשעה 1 בערך, נכנס הרב יחזקאל בעסער [גיסו של ר’ נחמן] והיה בקודש כשעה, ואחר כך נכנס החותן הר”ד לודמיר, וגם היה משך זמן כשעה, ור’ נחמן אלבוים גם היה כשעה, ובשעה 3:50 נגמרה היחידות”.

בשנים האחרונות שב להתגורר בארץ הקודש, והסתופף תדיר בחצר האדמו”ר מגור. בימי החנוכה האחרון, הגיע להדלקת נרות אצל האדמו”ר בנוכחות קהל גדול. בליל שבת נר שביעי של חנוכה, נכח ב’טיש’ ומספר שעות לאחר מכן התמוטט לפתע, הובהל לבית הרפואה וביום שני הלך לעולמו.

הותיר אחריו משפחה עניפה, בנים ובנות וצאצאים רבים, ההולכים בדרכו דרך התורה והחסידות.