הסיפור המרכזי של פרשתנו החל לאחר שנה שבה חוו בני ישראל את קריעת ים סוף, מתן תורה

הסיפור המרכזי של פרשתנו החל לאחר שנה שבה חוו בני ישראל את קריעת ים סוף, מתן תורה ואף הקימו משכן להשראת השכינה בתוכם. או–אז ביקשו בני ישראל לשלוח מרגלים לארץ.

המרגלים יצאו לדרך, אך לא חלף זמן רב עד שהעניינים החלו להשתבש. בכל עיר אליה נכנסו הבחינו המרגלים בהלוויה - נס שהתרחש כדי שהם לא ימשכו תשומת לב, אך הם ראו בזה סימן שזו ארץ קטלנית (סוטה לה, א).

אם לא די בכך, פגשו המרגלים גיבורים ענקיים ותקוותם לשכנע את העם לא לכבוש את הארץ - הלכה והתחזקה.

המרגלים גילו שפירות הארץ יפים במיוחד ונמנעו מלקחתם, אך כלב בן יפונה התרה בהם שלא יעזו להפר את ציווי משה והם לקחו איתם אשכול ענבים, תאנה ורימון (במד”ר טז, י).

בהגיעם למחנה תיארו המרגלים את תושבי הארץ כאנשים חזקים שגרים בערים בצורות, התסיסו את העם כשתיארו את הארץ והציגו את מסקנתם: לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת!

מזימתם הצליחה, וה’ רצה פשוט להשמיד את העם. אולם משה רבינו הפציר בה’: סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ (במדבר יד).

במקום כליה נגזרה עליהם הגלות: חז”ל אומרים שלולא חטא המרגלים היו בני ישראל נכנסים לארץ עם משה רבינו, בונים את בית המקדש וזוכים לגאולה שאין אחריה גלות. אולם בגלל חטא המרגלים הגאולה נדחתה! (ראה מלבי”ם תו”א שלח יד).

אם חשבתם שבני ישראל למדו לקח, תופתעו לגלות שתקופה קצרה לאחר מכן כבר התגלגלה לה פרשה חדשה: מרד קורח ואנשיו במנהיגותו של משה רבינו.

מה הייתה הסיבה לחטא המרגלים? והאם קורח לא למד דבר מחטא המרגלים?

בחסידות מבואר שהמרגלים לא רצו להיכנס לארץ, משום שהם לא רצו להתעסק בגשמיות העולם. חייהם במדבר היו רוחניים וכך הם רצו לחיות (לקו”ת שלח לח, ב).

אבל טענתם עמדה בניגוד לרצון ה’:

מהיום הראשון של הבריאה רצה ה’ להתגלות בעולם בלי שום התאמות וצמצומים. שהעולם הזה ייהפך להיות דירה לו יתברך, או במילים אחרות: שה’ יַרְאֶה שהוא “מרגיש בבית” והנבראים “יִרְאוּ” שהוא באמת נמצא!

ה’ קבע, שאת כל זה ניתן יהיה להביא לידי מימוש על ידי לימוד התורה וקיום המצוות המעשיות, ובעיקר - על ידי שלילת וביטול הרגשת המציאות של הנבראים ו”זיכוך” העולם.

וכאן טעו המרגלים: החיים בארץ אכן דרשו “ירידה” אל הארציות והתמודדות עם חוקי טבע שהם לא הכירו, אך זה היה רצון ה’!

אך לאחר שמשה טען לעומת המרגלים שרצון ה’ הוא בקיום מעשי של המצוות, התעורר קורח וטען: מַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ?! אם מדובר על כוונות רוחניות, ברור שיש הבדלים בין היהודים; אך כאשר מדובר במעשה בלבד - הרי אתם ואני וכל יהודי, מקיימים את אותן מצוות!

הבעייה הבסיסית

כל הביאורים שהזכרנו טובים כדי לפשט את הבנת התהליכים, אבל בבסיסם עומדת בעיה עקרונית אחת: חוסר בהתבטלות כלפי משה עבד ה’.

אם המרגלים היו בטלים למשה רבינו - הם היו חשים בכך שההתעלות הרוחנית אותה הם מחפשים נמצאת בכניסה לארץ (שיח”ק שלח תשמ”ט). כמו כן, לקורח חסרה ההבנה שבלי הכוונה הרוחנית של המצוות ותחושת ההתבטלות וההזדככות שהן אמורות ליצור בנפש, יחסר ה’אור’ של המצוות ו’הדירה’ שתיווצר מהן תהיה ‘חשוכה’.

כמו כן חסרה להם ההכרה וההרגשה, שמשה רבינו הוא זה שמעניק לבני ישראל את הידיעה באלוקות ומעורר בהם את האהבה לה’ ויראתו, ורק מכוחו ביכולתם להאיר את העולם ע”י המצוות המעשיות! (לקו”ש ח”ד קרח).

משה זיהה את מקור הבעיה עוד לפני חטא המרגלים, ולכן התפלל על יהושע תלמידו שלא יסחף אחר המרגלים ובכך יגלה שהוא ראוי להיות מנהיג (לקו”ש ח”ב שלח).

תפילת משה להצלחת יהושע הייתה קריטית בהנחת היסודות של מבנה העם היהודי. בכך המחיש משה מיהו ה”מנהיג” בעם ישראל: המנהיג הוא “נשיא הדור” - שרואה לנגד עיניו את תפקידו ועבודתו של כל יהודי ומוביל את הדור כולו לגאולה!

ואם כן, דווקא מתוך המכשול שיצר המרד נגד משה רבינו, התגלה מי הוא זה שיכול להיות “נשיא הדור” - זה שמניח בצד את כל רצונותיו וענייניו ודואג לכל הדור כולו.

אם כן, בפרשתנו ובפרשת קורח מלמדת אותנו התורה שיעור במהותו של “נשיא הדור”: נשיא הדור בטל לרצון ה’ שנותן לו כוחות להשפיע ולחזק את האמונה בעם. זהו תפקידו - להחדיר את האמונה בעם ישראל כך שתהיה בפנימיות ותהפוך לחלק מהם (שיח”ק צו תנש”א).

נשיא הדור הוא הבסיס הרוחני לקיום הדור כולו והאמצעי להתקשרות עם ה’, כמו שנאמר: וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (משלי י, כה). הנשיא מגלה את הקשר של כל יהודי בדורו עם ה’, מתוך חום של קדושה ולהט של דבקות בה’.

חז”ל אומרים ש”אין דור שאין בו כמשה (ב”ר נו, נז). כלומר: בכל דור נשמתו של משה רבינו מתלבשת בנשיא הדור. ובלשון נשיא דורנו (לקו”ש כ”ו שמות): עס מוז זיין א “משה” בכל דור ודור אין וועלכן ס’איז אנגעטאן נשמת משה [=מוכרח להיות “משה” בכל דור ודור שבו מלובשת נשמת משה].

אנו בני הדור השביעי ועלינו להתקשר לנשיא דורנו שהטיל עלינו את המשימה להביא את הגאולה השלימה. מפרשתנו אנו למדים עד כמה עלינו לחזק את הביטול לנשיא הדור.

משימה זו היא יסודית ועיקרית במבנה עמנו ובדרך להגשמת רצון ה’. מציאותנו וכל עניינינו ייעשו קודש לה’, אם נהיה חדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור - להביא לימות המשיח בפועל ממש!

מעובד ע”פ קורס משיח בפרשה ‘העם ומנהיגיו’ לחומש במדבר. לקבלת השיעור המורחב ניתן להירשם באתר: moshiachbp.com