גשמיכם

גשמיכם – זו התורה

כ”ק אדמו”ר הזקן: “גשמיכם” זוהי התורה, כפי שנאמר “יערוף כמטר לקחי”,– מכאן שהתורה היא בחינת גשם ומטר, ועל-ידי לימוד התורה, נעשה “קול דודי דופק פתחי לי” – שיהיה הלב פתוח, כך שתוכל להיות אהבת ה’ – בנפשו של אדם. זהו “ונתנה הארץ יבולה”, שתהיה בנפש צמיחה של אהבת ה’ – “בכל מאודך” – מההעלם אל הגילוי.

(לקוטי תורה בחוקותי מח, א)

“גשמים” – פנימיות השפע – לישראל

כ”ק אדמו”ר האמצעי: כל העולמות מקבלים חיותם וקיומם התמידי, על ידי כך שבני ישראל מקיימים את המצוות בגשמיות. בזמן שבית המקדש היה קיים, בהיות ישראל על אדמתם, היה נמשך פנימיות השפע האלוקי לארץ ישראל, וכמו שכתוב “אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם”, גשמיכם – דוקא – בעתם – בארץ ישראל דוקא, ומשם היה נמשך בבחינת החיצוניות ל”שבעים השרים” הסובבים, בחוץ לארץ. וגם כשישראל בחוץ לארץ בזמן הגלות, הכל תלוי במצוות המעשיות שעושים ישראל, לפי שבמצוות המעשיות שעושים ישראל תלויה בחינת ריבוי האור שנוסף בריבוי גדול בעצמות אור אין סוף, להיות “ישמח ה’ (גם) במעשיו”!

(מאמרי אדמו”ר האמצעי קונטרסים עמ’ שכה)

ונתתי גשמיכם בעיתם – בלילי שבתות

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: הטעם לכך שבשבת אומרים את המזמור – “השמים מספרים וגו’ ומעשה ידיו מגיד הרקיע” – הוא משום שאמרו רבותינו זכרונם לברכה – אשר “ונתתי גשמיכם בעיתם” – פירושו – בלילי שבתות. הפירוש הפנימי של הדברים, הוא: “מעשה ידיו” – הוא ענין הגשם והמטר, שברוחניות מורה על השפעה אלוקית מדרגת סובב כל עלמין – להעניק אור חדש לבריאה. והנה יחוד עליון זה, שספירת המלכות (ממלא כל עלמין) עולה לקבל שפע אלוקי חדש, עבור כל השבוע החדש – עיקרו והמשכתו הוא בלילי השבתות.    

(יהל אור על תהלים)

 גשמיכם” – נמשך מ”אור שבעת הימים”

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: רש”י בגמרא, מסכת פסחים (דף ס”ח) פירש על הפסוק: “והיה וגו’ שבעתים כאור שבעת הימים”, כך: שבע פעמים שבע עולה ארבעים ותשע, ושבע פעמים ארבעים ותשע עולה ארבע מאות ארבעים ושלש, בגימטריא “גשם”! מכך מובן, שירידת הגשמים – ככתוב – “ונתתי גשמיכם”, נמשכת מדרגה רוחנית נעלית זו של “אור שבעת הימים” שיאיר לעתיד לבוא. וטעם הדבר: הגילויים שלעתיד לבוא מגיעים על ידי העבודה עכשיו, בזמן הגלות, ולכן “אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה” – אזי תזכו שהגשמים יומשכו מדרגה נעלית זו, כבר עתה.  

(תורת שמואל תרל”א ח”א ע’ שלד)

היש שכר מצוה בעולם הזה? 

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: לכאורה יש סתירה בין הנאמר “אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם” – שמשמעותו היא שיש שכר על המצוות בעולם הזה, לבין דברי חז”ל – “שכר מצוה בהאי עלמא ליכא” (בעולם הזה אין). והביאור: המצוות ממשיכות את שם הוי’ בעולם, וזהו סוד המילה “מצוה”: בסדר הא”ת – ב”ש, האות א – מתחלפת עם האות ת, והאות ב מתחלפת עם האות ש. וכמו כן, בסדר זה, האות י מתחלפת עם האות מ, והאות צ מתחלפת עם האות ה. נמצא שבמילה “מצוה” מוצפן שם י”ה – ו”ה. והנה כשהאותיות המקוריות מוסתרות על ידי האותיות שמחליפות אותן, מורה הדבר על צמצום והסתר האור העצמי. ולכן: בזמן הזה אכן ישנו הגילוי של הארה בלבד מאותיות י”ה (כפי שמוסתרות באותיות מ”צ, בעוד שאותיות ו”ה – נגלות). אולם לעתיד לבוא יתגלה עצם שם הוי’, ללא הסתר. או אז ייקראו ישראל בשם הוי’, ו”מצוה” – תקרא “הוי’”!  

(המשך תער”ב ח”ג ע’ א’רעו)  

גשמי ברכה והצלחה בפרנסה – ע”י התעסקות בתורה  

כ”ק אדמו”ר הריי”צ: “אם בחוקותי תלכו” – אזי “ונתתי גשמיכם”: גשמי ברכה, והצלחה בפרנסה – תלויים בתורה. והעיקר הוא: ההתעסקות בתורה. שהרי אמרו חז”ל – “כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו, וכדי שהתורה תהיה אכן תורה… (שלא יהיה חלילה בבחינת “האומר אין לי אלא תורה” שאז “אפילו תורה אין לו”) – צריך להקדים עבודת התפילה, המחזקת את הדבקות בה’ נותן התורה, ואז התורה מאירה לו ברוחניות ובגשמיות. 

(סה”מ תרפ”ט עמ’ 244)

גשמיכם מלשון גשמיותכם 

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: “על ידי שמראים להקב”ה אשר למרות הצמצום והדוחק, הנה אף על פי כן קובעים עיתים לתורה, אזי מקיים הקב”ה מה שנאמר “אם בחוקותי – תלכו”, ופירש רש”י: שתהיו עמלים בתורה ביגיעה ועמל, אזי “ונתתי גשמיכם בעתם”. וידוע שהכוונה הפנימית בזה היא, כי גשמיכם –  היינו הגשמיות שלכם, שגם כל הצרכים הגשמיים יהיו בעתם ובזמנם, ולא יהיו בלבולים, ויוכל לעבוד את ה’ יתברך מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף”. 

(אגרות קודש, כרך ד. א’\נז)

פתגם השבוע בעניני משיח וגאולה 

…ובפרט לאחרי שכבר פעלו את הענין ד”יפוצו מעינותיך חוצה” – כמה השיעור לפעול בהענין ד”יפוצו מעינותיך חוצה”! כבר פעלו זאת יותר מכפי החיוב, ובאופן דלמעלה ממדידה והגבלה – וישנה הבטחת מלך המשיח להבעש”ט, שבשעה ש”יפוצו מעינותיך חוצה”, קאתי מר דא מלכא משיחא. אלא, מאחר שמשיח עדיין לא בא, כנראה שחסר עוד איזה מעשה אחד .. ומאחר שלא יודעים בדיוק איזה .. הרי יתכן מאד שפעולה אחת שלו .. תכריע את כל העולם כולו לכף זכות, ותביא את התשועה וההצלה דביאת משיח צדקנו.

(ש”פ בחוקותי תשמ”א - בלתי מוגה)