דיבר דברים חריפים ביותר

במשך שנות נשיאותו של הרבי התקיימו אירועים רבים בחצרו של הרבי ביום ל”ג בעומר • לקראת היום הגדול, ליקטנו אפיזודות, אירועים ורישומים מיוחדים שכתבו תלמידי התמימים ביומניהם במשך השנים • מרתק

י”ח באייר תשי”א
דיבר דברים חריפים ביותר

תיאור נרחב מהתוועדות ל”ג בעומר המיוחדת, נמצא במכתב הרב משה לברטוב, מיום ד’ פרשת בחוקותי, ל”ז למטמונים, תשי”א:

״בל״ג בעומר היה אדמו”ר שליט״א על האוהל, ההתוועדות התחילה מחצי שעה שמינית. אדמו״ר שליט״א אכל מעט מזונות ואמר ‘לחיים’, ודיבר שיחה אודות רשב״י”.

במהלך ההתוועדות ״היתה שיחה חריפה מאוד אודות ילדי תימן, מרוקו ועיראק (ענייני חינוך דאה״ק) - שאסור לעמוד מנגד, כי כל התורה היא שמותיו של הקב״ה, וזהו אפילו בתינוק שלומד א’ ב’, ואין מבטלין תינוקות [מתלמוד תורה] אפילו לבנין בית המקדש. דיבר דברים חריפים מאוד, ומסר על ידי חאדאקאוו שיכניסו [את] השיחה, ובעוד איזה ימים תצא לאור.

באמצע אמירת המאמר של כ״ק אדמו”ר שליט״א התעלף הרב… עיניו הק’ של כ״ק אדמו״ר שליט”א היו פתוחות והמתין באמצע המאמר עד שהביאו מים, ואחר–כך המשיך.

י”ח באייר תשט”ז
הרבי הופיע פתאום בכינוס הילדים

במהלך התהלוכה צעדו הילדים לפני כ”ק אדמו”ר שליט”א עד לרחוב נוסטרנד ומשם נסעו באוטובוסים עד לפרוספקט פארק, שם התקיימה ארוחת צהרים. מיקרופון מיוחד הותקן באמצע הפארק והרב יוסף גולדשטיין ניגן עם אקורדיון עבור הילדים ניגונים חסידיים משמחים (שמשכו קהל רב מעשרות האלפים ששהו בפארק ביום צח ובהיר זה).

לפתע הופיע בפארק כ”ק אדמו”ר שליט”א.

נראה שכ”ק אדמו”ר שליט”א לא הסתפק בשיחתו לילדים, אלא גם הניח את כל עבודתו העמוסה, והגיע גם לכאן לראות את הילדים. הרבי הלך בין כל השולחנות והילדים וחיוך רחב על פניו. הפתעה זו של הופעת כ”ק אדמו”ר שליט”א היתה הצורה היפה ביותר לסיים את ה”פאראד” של ל”ג בעומר בצורה שתיזכר אצל כולם”.

עקב ההצלחה הגדולה בשנה זו הוחלט שיערך פאראד בכל שנה של”ג בעומר יחול בה ביום ראשון, כדי לאפשר לילדים הלומדים במוסדות רשמיים - בהם יום א’ הוא יום חופשי - להשתתף בפאראד.

י”ח באייר תש”ל
הפרקליט: “עומד לרדת גשם”…הרבי: “אל תדאג!”

מיומנו של הרב אליהו אריה פרידמן: בל”ג בעומר עשו כאן חב״ד תהלוכה של ילדים וילדות, כמובן בנפרד. בתחילה כולם התכנסו לרחוב איסטערן פארקווי, זהו רחוב ענקי, בארץ ישראל לא רואים כאלו כבישים. ברחוב יש שני כיוונים בכל כיוון יש 4–5 מסלולים. נוסף לכך יש מדרכות משני צדדי הכביש מאוד גדולות עם עצים, ואחר–כך מכל צד עוד שני כבישים עם כיון א’. המשטרה עצרה את כל התנועה בכביש למשך ארבע שעות!! ולא רק הפעם אלא תמיד לכל הענינים של חב”ד. בכל חג למשל עושים תהלוכה, והמשטרה לא רק שעוצרת את התנועה אלא שהשוטרים מלווים את התהלוכה כדי לשמור על הציבור ובעיקר מפני השחורים שלא יעשו משהו.

בתחילה לפני הצעדה, הרבי דיבר לפני הילדים על פרשת השבוע שאם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמורו וכו’ אז ונתתי שלום בארץ ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות. ואחר–כך הרבי דיבר על הגזירה האיומה של מיהו יהודי.

הדברים הופיעו בכל העיתונות האמריקאית ובטלויזיה ביום ראשון יש פינה באידיש אז ישמעו את השיחה של הרבי. היו אלפי אנשים. אחר–כך כולם עברו לפני הרבי כל הילדים, היו שעשו עם היד שלום לרבי והרבי עשה להם חזרה שלום עם היד, זה מחזה נפלא לראות את הרבי לבוש בגדי שבת עם ״גרטל’ על גבי בימת עץ גבוה מעל חצר 770 ועושה שלום לכל ילד וילדה.

ביומן אחר מוסיף ומספר הכותב:בעת הפאראד עמד לעפקאוויטש פרקליט של מדינת נ.י. אצל אד”ש. ואמר הנ״ל לאד״ש: Rabbi, it’s going to rain soon
[= רבי, עומד לרדת גשם תיכף]

וענה אד״ש:…Don’t worry 
[= אל תדאג…].

אחר השיחה אמר לו אד״ש: NU! I told you it won’t rain. I postponed it until tomorrow! [=נו, אמרתי לך שלא יהיה גשם. דחיתי אותו למחר!]

כשעברה לפני אד״ש המשאית עם התצוגה בענין השבת, הכה כף על כף בחוזק ונהנה במאוד מאוד מזה. ובכללות הי’ זייער אויפגעלייגט במשך כל הפאראד. נענע בידו לכו״כ ילדים–ות.

י”ח באייר תשל”ו
כשהרבי דיבר, ידע מה קורה במירון

באותה שנה לא חל ל”ג בעומר ביום ראשון ולא היתה כל סיבה לארגן “פאראד”. אלא שבאותה שנה יצא כ”ק אדמו”ר בקריאה כי שנת תשל”ו תהיה “שנת החינוך”. עד מהרה החליטו חסידים כי הפתיחה המתאימה ביותר ל”שנת חינוך”, יהיה “פאראד”… כשכתבו לרבי את ההצעה לקיים ‘פאראד’ למרות שלא היה זה ביום ראשון, ענה הרבי: אם אפשר להשיג מספר גדול של ילדים כדאי.

רשמית לא הודיע הרבי על השתתפותו, אך היו שניחשו שכך יהיה, בפרט עם הדלפת הידיעה לפיה ביקש הרבי שיכינו קשר טלפוני עם מירון. בימים הסמוכים לל”ג בעומר, היה נראה שמפאת מזג האויר הסוער לא יוכל הפאראד להתקיים.

הרב יעקב יהודה העכט הכניס אל הרבי בקשת ברכה לקיום התכנית, ולהפתעתו הרבי ענה שהוא מקווה להשתתף בפאראד! אין צורך לציין מה פעלה ידיעה זו בקרב התמימים ואנ”ש… כשצא”ח (בניו–יורק) שיגרו דו”ח מההכנות, כתב הרבי:

“נת’ ות”ח ת”ח, ודבר בעתו בסמיכות לל”ג בעומר הילולא דרשב”י, כי שם צוה ה’ את הברכה חיים עד העולם. אזכיר עה”צ. ויה”ר שהמדובר יבוא לידי פועל שהמעשה הוא התכלית”.

לכבוד הפאראד תלו את ששת הפסוקים הראשונים לילדי ישראל - עליהם הכריז הרבי כשבועיים קודם לכן, בהתוועדות שבת ר”ח אייר - בשלטי ענק. על הבנינים הסמוכים
ל–770 בבוקר ל”ג בעומר מלאו השמים עבים קודרים, גשם עז ירד בכל ניו יורק, והיה חשש גדול שהגשם ישבש את מהלך הפאראד. על אף מזג האויר, התחילה התכנית ב’ברכת כהנים’ רבתי, ולאחריה יצא הרבי אל הקהל. באורח פלא לא ירד גשם כלל במשך כל הפאראד.

בשנה זו עצר הרבי לראשונה בדברו מפעם לפעם, כדי לאפשר להרב העכט לתרגם את השיחה לאנגלית (עד אז הוא היה מתרגם רק בסוף השיחה כולה). בהמשך נודע הפלא, שבדיוק בהפסקות אלו נותק הקשר ששידר את השיחה לאה”ק, ועד שהרב העכט סיים לתרגם, הצליחו לחדש את הקשר. בשיחה הוסיף הרבי שישה פסוקים על הפסוקים שקבע בר”ח אייר, ובהוראת הרבי צירפו אחר ל”ג בעומר את הפסוקים האלו לפסוקים שכבר נתלו על הבנינים הסמוכים.

אחר השיחה עברו לפני הרבי הילדים והמוצגים, ומספרם הרב גרם נחת רוח מרובה לרבי. מאז מכריזים את י”ב הפסוקים בכל פאראד ובכל ‘ראלי’ - כינוס ילדים - ברחבי העולם. בשעה שעברה אחת התצוגות, שהראתה כיצד עוסקים התורה כל היום, מהבוקר עד הערב, מקימה ועד שכיבה, אמר הרבי להרב העכט שהוא רואה מיטות אבל לא כריות…

מענה הרבי אודות הפאראד היה: “נת’ ות”ח ת”ח. ויהי רצון שהמדובר יהי’ לפועל שהמעשה הוא התכלית”.

י”ח באייר תש”מ
הרבי מרוצה מאד

בתהלוכה עברו להם 26 משאיות עם מוצגים שונים כשכ”ק אד”ש סוקר אותם, מצדיע, מנופף בידו ולסירוגין אף מוחא כפיו הק’. בא’ המוצגים היתה קופת צדקה גדולה ורמז כ”ק אד”ש בידו הק’ ב’ פעמים לשים בתוכה צדקה, וכשהגישו לו את הקופה שלשל לתוכה מטבע.

אחר–כך צעדו הילדים כשכ”ק אד”ש מנופף להם בידו הק’ ומוחא כפיו לסירוגין.

בסיום הציע המארגן ר’ יעקב יהודה העכט לאנ”ש והת’ לצעוד אף הם, וכ”ק אד”ש החל למחוא כפיו הק’ בחוזק לקול שירת “על הסלע הך” כשכל הקהל רוקד על מקומו.

בסיום שאל ר’ יעקב יהודה העכט את כ”ק אד”ש האם יכול להודיע על התוועדות שתהיה הערב, וענה כ”ק אד”ש שעדיין אינו יודע. אחר כך שאל הנ”ל את כ”ק אד”ש האם היה מרוצה? וענה כ”ק אד”ש שכן, ואמר הנ”ל שהשקיעו הרבה כחות בזה, וענה כ”ק אד”ש: הקב”ה גם עזר.

בשעה 5:00 לערך יצא כ”ק אד”ש לנסוע לאוהל, וכשפגש את ר’ יעקב יהודה העכט שאלו אם נגמר כבר האירוע בפארק (שאליו הלכו הילדים לאחרי התהלוכה), וענה הנ”ל שנגמר והי’ בהצלחה, ואמר כ”ק אד”ש: שתמשיך ההצלחה לכל השנה.

בשעה 8:45 חזר כ”ק אד”ש מהאוהל ונכנס לתפילת מנחה. אחר התפילה הודיע שתתקיים התוועדות קצרה בשעה 9:30.

אחרי תפלת ערבית נכנס כ”ק אד”ש להתוועדות,

בעת ההתוועדות הורה להר’ י. ג. לומר “לחיים” על כוס מלא (כמדומה שקרא לו “ראש המדברים”), הנ”ל אמר על כוסית קטנה ואמר לו כ”ק אד”ש: זה כוס מלא?! הרי הוא דיבר יותר מזה… ואח”כ אמר כ”ק אד”ש: כל הרוצה לומר יכול להצטרף “באַלד קומט משיח”!

כשיצא (בשעה 12:50 לערך) החל כ”ק אד”ש לנגן “כי בשמחה”.

י”ח באייר תשמ”ב
הניגון יהיה ‘שלנו’

בשבת ר”ח אייר דיבר הרבי באריכות על כך שלא עשו זמן רב כינוס צבאות ה’ לילדים, והורה לעשות כינוס ביום ל”ג בעומר, השיחה כללה גם כמה ביטויים מיוחדים בנוגע לכינוסי ילדים.

בליל ל”ג בעומר שאל הרבי את הרב יעקב יהודה העכט מה התוכנית שלו למחר (לא היה פאראד כי זה לא יום ראשון, והיה אמור להיות כינוס ילדים) ואמר הרבי שאם יעשו את הכינוס לפני מנחה הוא יצא לדבר לילדים בשעה 11:15. ואכן ביום ל”ג בעומר הרבי נכנס לבית הכנסת בלי גרטל ובסירטוק של יום חול - כי לא התפללו מנחה, ונעמד במקומו, הילדים אמרו י”ב הפסוקים ולאחריהם אמר הרבי שיחה אודות התוכן של יום ל”ג בעומר, עם כמה הפסקות בשביל התרגום. בין שיחה לשיחה הביט הרבי על השעון. אחרי השיחה ניגש הריל”ג והזיז את הרמקול לצד והרבי קרא לו והמשיך את השיחה ואמר שהיות וכבר הי’ עניין של תורה וגמ”ח צ”ל ענין של עבודה, ולכן ינגנו “שיבנה בית המקדש”, שהוא ענין של תפילה. ובסוף הודיע הרבי שבסיום הכינוס ייתן מטבעות למדריכים והמדריכות עבור כל ילד וילד (ונתינת הצדקה תהיה מתוך שמחה), וציווה לנגן “עוצו עצה ותופר . . אך צדיקים יודו לשמך” בניגון השמח. והורה לילדים “תלכו מתוך שמחה ל”נאות דשא” - כנהוג בל”ג בעומר אצל ילדי ישראל - כדי לראות את הענינים נפלאים שברא הקב”ה בעולמו..”.

לאחרי שירד המזכיר, שוב קרא לו הרבי ואמר לו כמה מילים, תוכן הדברים שהרבי אמר הוא שישירו שיבנה והניגון זאל ווערן אונזערע [= והניגון יהיה ‘שלנו’, כלומר, הניגון במקורו איננו ניגון חב”ד ועל–ידי שינגנו אותו יהיה ניגון שלנו. ואכן מאז ניגנו את שיבנה בית המקדש בהתוועדויות הרבי בהוראת הרבי על–ידי החזן ר’ משה טלישבסקי].

המזכיר הלך מיד להמנגן ר’ אלי ליפסקר ואמר לו את דברי הרבי, ומיד חיפשו מי שישיר את המילים ברמקול. אחרי גמר התרגום לאנגלית, ניגש הרבי ולקח את הרמקול, ואמר ש”היות ובהשגחה פרטית הולכים הילדים היום לפארק, יוכלו לראות שם את נפלאות הבורא וכו’” אחר–כך הניח את הרמקול חזרה לצד. אחר–כך ניגש החזן טלישבסקי והתחיל בחזנות יהי רצון וכו’ וכשהתחיל החלק השמח שיבנה בית המקדש התחיל הרבי למחוא כפיים לפי קצב השיר ובחוזק זמן רב [עד שלא שמעו כבר את החזן], אחר–כך שרו “עוצו עצה” ומחה כפיים ואחר–כך “אל תירא” ושוב מחה כפיים חזק ויותר זמן.

י”ח באייר תשנ”ג
פאראד חדור ‘משיח’

בשעה 11:00, הזמן המשוער לצאת כ”ק אד”ש מה”מ, עלה הרב שמעון שי’ העכט והכין את כולם בציפי’ מודרכת לקראת המעמד הגדול בע”ה - השתתפותו של כ”ק אד”ש מה”מ.

כעבור דקות ארוכות נודע, לצערם ואכזבתם של כל המשתתפים, שכ”ק אד”ש מה”מ לא יצא. בלית ברירה נתנו המארגנים אור ירוק לקיום הצדעה, וכך בשעה 11:20 לערך החלה הצעדה.

במהלך הפאראד עברו שבעה ‘טריילרים’ מצויידים ביצירות נפלאות ומלהיבות, פרי יצירתם של תלמידי ‘חובבי–תורה’, ‘אהלי–תורה’, ‘ישיבת תות”ל מוריסטאון’, ‘ליובאויטש ישיבה’, ‘מוסד פר”י’, ‘בית–רבקה’ ו’מכון–חנה’.

למרות תצוגותיהן השונות של היצירות - כולן עסקו בנושא הגאולה ובית המקדש השלישי.

במיוחד תצויין יצירתם של תלמידי ה’קבוצה’ - חובבי תורה, שעשו כתר גדול ויפה, עליו כתוב יחי אדוננו…, וכן כדור העולם כשתחתיו כתובות האותיות גאולה, ובאמצע - האות “אל”ף” עולה ויורדת. אקט זה מסמל את דברי כ”ק אד”ש מה”מ ש”פעולת הגאולה היא להכניס את האות אל”ף ב”גולה” ונעשה “גאולה”.

תלמידי מוריסטאון עשו אף הם יצירה נפלאה ויפה, כאשר רואים בה את “בית רבנו שבבבל” במתכונתו החדשה תובב”א, עומד לצידו של בית המקדש השלישי ומגיע עם “ענני שמיא”, כשלאורך הטנק כתוב על מהותו וענינו - “און מ’גייט אלע צוזאמען צום בית המקדש השלישי”, והגדילו לעשות: קיר עם קטעי עיתונות מבויימים מימות המשיח, כשהכותרות שלהם - יהודים יכולים לעזוב את רוסי’, וכל מה שאירע בשנת אראנו נפלאות. בין העיתונים ראינו גם את המאגזין הגדול ביותר בארה”ב, ה”טיים” (“טיים–מאגאזין”), כשהכותרת הראשית שלו היא “הוצאה מיוחדת - הבלתי יאומן קרה, משיח הגיע! האנשים טסים ע”ג עננים”.

מוסד ‘פר”י’ המחיש לכולם את המבצע הגדול שעשה ‘משרד השלוחים’ לפני כחודשיים, כאשר יצאו חמשת הטנקים להקיף את ארה”ב עם בשורת הגאולה. על פני המשאית נראו בנינים מוכרים, כבניני התאומים, הבית הלבן ועוד, והכותרות הראשיות - “יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד” ו–”LET’S WELCOME MOSHIACH”.

במהלך הכינוס אירגנו מספר תמימים הפתעה לנוכחים, ועל שמי ברוקלין נכתבו (בעזרת חמשה מטוסים שחברו יחדיו וציירו בעד הסילון שלהם) המלים ‘הצדעה למשיח’ בעברית ובאנגלית. במהלך הכינוס הם שבו על ה’תרגיל’ כארבעה פעמים, ולפי הנודע דבר כזה ניתן לראות ל–2 מליון איש, כך שגם במנהטן, בו התקיימה בו זמנית צעדת ענק להזדהות עם ארה”ק - ראו והצדיעו למשיח.

כמו”כ מסוק זעיר חג מעל משתתפי הכינוס, בגררו שלט ענק הכותב על “הצדעה לרבי מלך המשיח”. הלה עשה מספר סיבובים ומשך את תשומת לב כל המשתתפים, ולאחמ”כ פנה למצעד ההצדעה במנהטן, ועשה גם להם סיבוב עם השלט…

התהלוכה נמשכה כשעה וחצי, ובסיומה המשיך הקהל ל’פארק’ שמעבר לשכונה.

הקהל, למותר לציין, עזב את הכינוס בתחושת אכזבה, שכן כינוס כ”כ יפה ומוצלח, בהשקעה של שבועות ארוכים של עבודה והרבה כסף - יכל להיגמר הרבה יותר משובח וגדול לו זכינו להשתתפותו של כ”ק אד”ש מה”מ, ולו לדקה בלבד!

ובודאי, כפי שציינו רבים, באם כ”ק אד”ש מה”מ הי’ רואה את הכינוס, הי’ זה מיסב לו קורת רוח רבה. אך ל’יריד’ הזה, מסתבר, לא זכינו.