עבור הזמר החסידי ר’ מענדי ג’רופי - “מרבים בשמחה” זו שליחות חיים ועבודה קבועה ויו

עבור הזמר החסידי ר’ מענדי ג’רופי - “מרבים בשמחה” זו שליחות חיים ועבודה קבועה ויומיומית • את המילים אותם זכה לשמוע באופן אישי ויוצא-דופן מהרבי, בחלוקת דולרים שהתקיימה בחול המועד סוכות תנש”א - הוא הפך לאחרונה לספר ייחודי בו הוא מגיש פתגמים ופנינים נפלאים מתורת רבותינו נשיאינו בנושא השמחה, שילוו אתכם במעגל השנה • ראיון שמח במיוחד.   

מעמד חלוקת הדולרים. יום א’ דחול המועד סוכות ה’תנש”א. הת’ מענדי ג’רופי בן התשע–עשרה עובר בדחילו ורחימו בפני הרבי מלך המשיח שליט”א. עיניו נפגשות בעיניו הקדושות של הרבי, המגיש לידיו את הדולר ואומר לו “מרבים בשמחה”.

הת’ מענדי השתומם לחלוטין. מילותיו הבלתי–שגרתיות של הרבי לא נתנו לו מנוחה, אך כמה שניסה לא הצליח לעמוד על פשרם. ויהי הדבר לפלא.

“אט אט החלה לחלחל במוחי המחשבה” מספר ר’ מענדי “שהרבי התכוון שאנצל את קולי בכדי לשמח יהודים. לא עסקתי אז בשירה באופן מיוחד, אמנם אהבתי מאד לשיר בהזדמנויות שונות, אך מעולם לא עלו בדמיוני מחשבות בסדר גודל של זמר.

בעקבות מילותיו המיוחדות של הרבי אלי, הכתה בי ההכרה כי זוהי עבודת שליחותי בחיים. כמובן היה ברור לי שכל זמן לימודיי בישיבה אין מקום לצאת מהסדרים ומהלימוד, אלא רק בשנים הבאות עליי לפנות לכיוון זה ולשמח יהודים. ואכן, לאחר חתונתי התחלתי לעסוק בכך בצורה מסודרת ומקצועית”.

ר’ מענדי ג’רופי פרץ לעולם הזמר החסידי בשנת תשנ”ה. בהשראת דברי העידוד של הרבי לתושבי ארץ הקודש בתקופת מלחמת המפרץ, חיבר את השיר “ארץ אשר תמיד” שהפך ללהיט ענק שכבש בסערה גם את תחנות הרדיו. עד מהרה חבר השיר לאלבומו הראשון, שכלל גם את השיר “ענווים” על דברי הילקוט–שמעוני הידועים שצוטטו בשיחות הרבי משנות הנפלאות.

צמד המילים שאמר לו הרבי בחלוקת הדולרים “מרבים בשמחה” היו מאז לשמו הנרדף של ר’ מענדי - שהפך אותם לשליחות חייו בעבודתו היומיומית: להרבות בשמחה, לא רק משנכנס אדר, אלא בכל ימי השנה. המותג “מרבים בשמחה” מככב בכל פרסומיו הרשמיים של הזמר, במגנט מיוחד שהפיק ואפילו בשיר מקפיץ ומלהיב שחיבר לאחרונה.

אך בחודש אדר בשנה שעברה, ר’ מענדי הפתיע לחלוטין את קהל מאזיניו ומעריציו כאשר הוציא לאור ספר חדש, מרשים ומפואר, הנושא כמובן את השם “מרבים בשמחה” בו נלקטו 365 אמרות ופתגמים בנושא השמחה, לכל ימי השנה. לקראת חג הפורים, פנינו לשוחח עם ר’ מענדי ג’רופי על הספר ותוכנו, הרעיון שמאחוריו ותגובות הקהל.

השאלה הראשונה והמתבקשת היא: מה למיקרופון בבית הדפוס? מנין מגיע זמר חסידי לשבת ולעמול על הוצאת ספר?

כפי שציינת קודם, למקצועי כזמר הגעתי בעקבות מילותיו של הרבי אליי, אותם אני רואה כשליחות חיי. בהתאם לכך, היות ומדובר בשליחות מהרבי להרבות בשמחה - לא יתכן להגביל אותה רק לעבודתי כזמר, אלא צריך לנצל כל דרך וכל אפיק אפשרי כדי למלא את השליחות על הצד הטוב ביותר.

לפני שנתיים בערך, עלה בליבי רעיון לפרסם בין חברי וידידי ‘נקודת שמחה יומית’, קטעים קצרים מתורת הרבי בנושא השמחה. ליקטתי כמה קטעים כאלו והפצתי אותם מידי בוקר בקבוצות הוואטסאפ השונות.

התגובות החמות והנלהבות שקיבלתי מחברים, שסיפרו כיצד הפתגמים הללו ‘עשו להם את היום’ והעניקו להם זריקת שמחה וחיות חסידית - הפתיעו והמריצו אותי להמשיך וללקט עוד ועוד ‘נקודות שמחה’ מתורת הרבי ובהמשך גם מתורת שאר רבותינו נשיאנו.

בעקבות כך החל להתרקם במוחי הרעיון להוציא לאור ספר מיוחד שיקבץ לפונדק אחד את ‘נקודות השמחה’ הללו, על סדר ימות השנה. המשכתי במלאכת הליקוט, אליה צירפתי גם את ר’ משיח פרידמן שסייע לי רבות בליקוט וסידור הפתגמים לימי השנה ובעריכתו הסופית של הספר.

למי בעצם מיועד הספר?

לכל יהודי בכלל ולכל חסיד בפרט. הרמב”ם כותב כי “השמחה שישמח האדם בעשיית המצווה ובאהבת הא–ל שצווה בהן, עבודה גדולה היא”. זה לא משהו שבא ‘ממילא’ (וחסיד יודע ששום דבר לא מגיע ‘ממילא’..) צריך לעבוד ולהתייגע על כך.

ידע איניש בנפשיה. כל אחד מאיתנו יודע כיצד נראה היום שלו כאשר הוא שרוי בשמחה וכיצד להיפך… הספר נותן לכל חסיד את הכלי והאפשרות לעורר וללבות את השמחה בחייו - בדרך הטובה ביותר לפעול שמחה פנימית ואמיתית: בלימוד דבריהם הקדושים של רבותינו נשיאנו בנושא. ניתן להמשיל את הספר הזה לזרקור רב–עוצמה המאיר את נושא השמחה.

השתדלות מיוחדת נעשתה על מנת להנגיש את הספר לכל אחד: הפתגמים סודרו לתריסר החודשים ונחלקו ל–365 ימי השנה, כשרבים מהם גם הותאמו במיוחד לתאריכים בהם יופיעו. ברוב הציטוטים, נפתחו הראשי–תיבות ותורגמו הקטעים משפת האידיש, על מנת להקל על הקוראים. כמו כן, מעל כל קטע נוספו כותרות בהתאם לתוכן הפתגמים.

וכיצד התקבל הספר בקרב הציבור? תוכל לספר על התגובות שהגיעו אליך?

התגובות המדהימות זורמות ללא הרף מאז הוצאת הספר. רבים סיפרו כי הם מקריאים את פתגמי ‘מרבים בשמחה’ באופן קבוע מידי יום בסיום תפילת שחרית, בהמשך להקראת ה’היום יום’ וקטע מענייני משיח וגאולה, כנהוג בבתי כנסת חב”ד.

אחרים סיפרו שהספר מונח אצלם תדיר בתיק התפילין והם קוראים ממנו בכל יום - כ’צידה לדרך’ טרם צאתם לטרדותיהם ועיסוקיהם. לדבריהם מדובר ממש בפצצת אנרגיה של שמחה, המקרינה ומשפיעה עמוקות על מצב–רוחם ועבודתם.

פגשתי גם שליח שסיפר כיצד היה נפול ברוחו, כאשר בהשגחה פרטית הזדמן הספר לידיו ובפתגם ששובץ בדיוק לאותו יום - דורש הרבי לבצע את עבודת השליחות מתוך שמחה דווקא. אלו רק כמה דוגמאות קטנות מהתגובות הנלהבות שמציפות אותי בשנה האחרונה.

כיצד מתקשר נושא השמחה ל”עניין שהזמן גרמא” בתקופתנו זו במיוחד - ההכנה לקראת קבלת פני משיח צדקנו?

עבודת השמחה לקבלת פני משיח - היא בהחלט אחד מחידושיו הנפלאים של הרבי, בדורנו בכלל ובשנים האחרונות בפרט. חידוש שמקבל את המקום הראוי לו בפתגמים הפזורים לאורך הספר וגם ובמיוחד במבוא המרתק הפותח את הספר.

ישנו כמובן הסיפור הידוע שהרבי מספר בשיחתו על אחד מגדולי ישראל שבירך את הברכה כדי לאלץ את אביו לתת לו את התפוח - ממנו לומד הרבי הוראה כי עלינו להתחיל כבר כעת לשמוח בשמחת הגאולה כדי שהקב”ה ‘יאלץ’ כביכול להביאה תיכף ומיד ממש.

אך אין ספק כי בעניין השמחה התחוללה נקודת–מפנה היסטורית בשנת תנש”א עליה הכריז הרבי כ”שנה שמלך המשיח נגלה בה” ולקראת סיומה, בי”א אלול נשא הרבי שיחה מיוחדת וחסרת–תקדים, בה הודיע אשר “מכיוון שנשיא דורנו היה המשיח של דורנו והוא נתגלה בכל התוקף, ממילא הרי ניתנה הרשות ל”ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה”.

במילים אלו, בישר הרבי למעשה כי פג–תוקפו של האיסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה - היות שכעת, אחרי שזכינו להתגלות המשיח בטרם הגאולה, זכינו להגיע לתקופה המיוחלת עליה נאמר בפסוק “אז ימלא שחוק פינו”. שיחה זו כמובן מובאת בספר ובהבלטה מיוחדת.

לסיום?

תקוותי ובטחוני שהספר אכן ימלא את תפקידו, יחזק ויעורר את עם ישראל לעבוד את ה’ מתוך שמחה וטוב לבב, ולהקרין שמחה ואושר על כל רגע ורגע בחיים, ובעיקר: לשמוח ולרקוד בשמחת התגלות המשיח ובשמחת הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.

קטעים מתוך המבוא המיוחד לספר:

מאז ומתמיד, נכחה השמחה כאידיאל חשוב ומרכזי במקורות היהדות. בתורה נצטווינו “ושמחת לפני ה’ אלוקיך”, “ושמחת בחגך והיית אך שמח”. בספר תהלים, אומר דוד המלך “עבדו את בשמחה בואו לפניו ברננה”, “פיקודי ה’ ישרים משמחי לב”. ומדברי חז”ל למדנו כי “אין השכינה שורה לא מתוך עצבות.. אלא מתוך שמחה של דבר מצווה”.

אך משהגיעה החסידות לעולם וגילתה לנו את סודות פנימיות התורה, היא האירה לנו באור חדש את נושא השמחה. הדגש המיוחד על עבודת ה’ מתוך שמחה וטוב לבב, היה לאחד מיסודותיה העיקריים של דרך החסידות, ובספר התניא - ספר היסוד של חסידות חב”ד, הקדיש האדמו”ר הזקן פרקים שלמים לשלילת העצבות ולביאור הכרח השמחה בעבודת האדם לקונו.

מראשית ימי החסידות, התאפיינו ההולכים בדרכה בתכונת השמחה שמילאה את ישותם והתבטאה על כל צעד ושעל בעבודתם. בתחילה כונו החסידים בשם “השמחים” או “רוקדי הקדושה”. באחת משיחותיו מתאר הרבי הריי”צ את דמותו של החסיד כ”כדור של אש ושמחה”. הריקודים והניגונים החסידיים הינם נכסי–צאן–ברזל בחסידות חב”ד.

הנהגתו של נשיא דורנו, הרבי מלובביץ’ - הגבירה והעצימה את חשיבות השמחה בעבודת ה’ ובחיי היום–יום. בכל הזדמנות בה יוצא הרבי לקהל החסידים, מלווה יציאתו בקול שירתם של חסידיו, לעברם הוא מניף את ידו בתנועת עידוד נמרצת. באינספור שיחות ומכתבים תובע ומעורר הרבי את עם ישראל להיות בשמחה תמידית. רבות מהתוועדויותיו ושיחותיו של הרבי, נחתמות במילים “ומתוך שמחה וטוב לבב”.